<#2#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: עו"ד גב' טלי נג'רי

המשיב: בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המבקשת:

מבקשים להאריך ב-60 יום את צו עיכוב היציאה מהארץ והפקדת דרכון. אנו מוכנים לאפשר למשיב לצאת את הארץ היה ויגיש בקשה תחומה בזמן ויפקיד ערבויות כספיות.

זאת מפני שהוא חשוד בעבירות מאוד חמורות, אבל אנחנו כבר בעיצומה של בדיקת החומר והכנת כתב אישום. מדובר בפרשה מאוד סבוכה, מהטעם שמדובר בעבירות שבוצעו במשך תקופה מאוד ארוכה מ-2006 עד 2013, מעורבים הרבה אנשים וגם תאגידים.

בהחלטת המחוזי מיום 4.2.15 בה האריך בימ"ש את עיכוב היציאה ב-30 יום בלבד ולא ב-90 יום כפי שביקשנו הבהיר בימ"ש כי למדינה תהא זכות לבקש הארכה בהתאם לצורך.

אנחנו מבקשים לממש את הזכות הזו ולבקש הארכה של עוד 60 יום על מנת שהיה ותתקבל החלטה להגיש כתב אישום נגד המשיב, ניתן יהיה לקיים את ההליכים הפליליים נגדו.

אנו סבורים שהמשך עיכוב היציאה והפקדת הדרכון משקף את האיזון הראוי.

אם ירצה היום לצאת את הארץ, נסכים לאפשר לו, ובלבד שיאמר מתי הוא חוזר ובהפקדת ערבות מתאימה של מיליון שקל בנסיבות תיק זה מאחר שהוא חשד שגזל את קופת המדינה בגובה מיליוני שקלים. יש שימוע, ויכול להיות שהסניגור יגיד "אתם לא ראיתם את התיק"... אני יכולה להגיד מבחינת התביעה כשאנו בעיצומו של הכנת כתב אישום, הנטיה היא כן להגיש כתב אישום. זה כפוף לשימוע.

המשיב:

אני מאוד כועס על הפרקליטות כי בהתחלה הם באו לבימ"ש שלום ולא אושרה בקשתם. לאחר מכן הם הגישו ערר למחוזי, הגענו להסכמה שזה יהיה ל-30 יום וזהו. לא יותר מזה.

עכשיו פתאום הם מבקשים עוד 60 יום, לאחר שהסכמנו יחד שזה יהיה רק 30 יום.

מהיום הראשון שהייתי עצור הם אמרו שיהיה כתב אישום. אין להם כל ראיה נגדי. אם הייתה להם ראיה, היו מגישים כתב אישום. אי אפשר לכבול אותי משך הזמן הזה ולקחת את החרות שלי כי החוק זה הם כרגע. היה להם שנה ו-3 חודשים, במשך הזמן הזה אנו שומעים "כתב אישום בדרך". יש לי 5 ילדים פה ועוד אחד בדרך, אני לא מתכוון לברוח לשום מקום.

לשאלת בימ"ש האם אני מתכוון בחודש הקרוב לנסוע לחו"ל – כן, אני רוצה לנסוע לפיינל-פור שיהיה בספרד בסביבות חודש מאי.

לשאלת בימ"ש האם אני מסוגל להפקיד ערבות של 100,000 ₪ - אני משיב שלא. נכון להיום אין ערבות כספית. ה-35,000 ₪ שכן הופקדו, אני לא יודע איפה הם, כנראה שהם חולטו לדברים אחרים. וגם את זה היה קשה לנו להפקיד.

מהיום הראשון שהגענו לבימ"ש אמרו שכתב האישום בדרך. הם אומרים שהם קיבלו את החומר רק לפני 2-3 חודשים. איריס הייתה צמודה ורואה כל דבר ועניין, כאשר היא מלווה את זה מהיום הראשון?

אני מבקש לפסול את בקשתם על הסף ולהחזיר לי את החרות שלי.

ב"כ המבקשת:

החקירה הייתה שנה. נכון שהפרקליטות ליוותה את החקירה, אך את כל חומרי החקירה קיבלנו לפני 3.5 חודשים, 47 ארגזים של חומר. מעורבים בפרשה עוד מספר אנשים ותאגידים. זה לא כתב אישום פשוט, אלא הוא מורכב. על פי הנחיות היועמ"ש יש לנו 18 חודשים להגיש כתב אישום. הוא יכול לצאת ובלבד שיפקיד ערבויות מתאימות.

המשיב:

לאסוף ניירת זה הכי קל. השאלה היא מה יש בדפים האלה וב-47 ארגזים האלה. לפני 8 חודשים אמרו שיחקרו אותי, ודבר זה לא נעשה.

<#3#>

החלטה

1. בפני בקשה להארכת ערבויות בהתאם לסעיפים 44,48 ו-58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996.

2. המשיב נעצר ביום 20.1.14 במסגרת חקירה של יחידת החקירות של מכס ומע"מ צפון ויחידת חקירות של פקיד שומה חקירות תל אביב, יחד עם אחרים בחשד לביצוע עבירות מסוג פשע על פי חוק מע"מ ופקודת מס הכנסה לאורך שנים, משנת 2006 ועד 2012.

מדובר על חשד של הנפקת חשבוניות פיקטיביות בעשרות מיליוני שקלים במטרה להתחמק ממס ולסייע לאחרים להתחמק ממס.

לפי הטענה המשיב פעל באמצעות אחרים ואנשי קש על מנת לא להחשף והוא למעשה העבריין העיקרי של הפעילות העבריינית המתוארת לעיל בפרשה מסועפת בה פעלו מספר גורמים בצוותא.

3. מעצרו של המשיב הוארך מעת לעת בבית המשפט, מיום 21.1.14 ועד 10.2.14 כאשר באותו יום החליט בימ"ש שלום חיפה לשחררו בתנאים מגבילים, בהם מעצר בית, התחייבויות כספיות שונות ל-45 יום ועיכוב יציאה מהארץ למשך 180 יום.

ביום 22.7.14 החליט בימ"ש להאריך את תוקף עיכוב היציאה מהארץ למשך 180 יום נוספים ולמעשה עד ליום 5.2.15.

ביום 20.1.15 הגישה המבקשת בקשה להארכת תוקף עיכוב היציאה מהארץ, ב-90 יום נוספים. בית המשפט דחה את הבקשה ובערר בבימ"ש מחוזי ניתנה החלטה, בהסכמה, על הארכה ל-30 יום נוספים שמסתיימים למעשה היום.

4. המבקשת טוענת כי היא זקוקה ל-60 יום נוספים לשם גיבוש כתב אישום ומדגישה שמדובר בפרשיות מורכבות ומרובות, המכילות חומר רב. לטענתה, קיבלה את חומר החקירה מהרשויות החוקרות רק לפני 3.5 חודשים וטרם הספיקה לגבש כתב אישום. לטעמה, יש חשש כי ככל שבקשתה לא תתקבל, עלול המשיב להמלט מאימת הדין ע"י נסיעה לחו"ל.

5. המשיב מבקש לדחות את הבקשה. לטענתו, הוא נתן די והותר זמן למבקשת למצות את כל הליכי החקירה ולהגיש כתב אישום. מדובר בתקופה של למעלה משנה בה נשללת חרותו ויכולתו לנוע בחופשיות, ומן הדין לשים קץ לעינויו זה.

6. לאחר ששמעתי את הצדדים ושקלתי את הדברים, מצאתי להעניק אורכה קצרה וקצובה למבקשת ולהאריך את עיכוב היציאה מן הארץ ב-30 יום נוספים. אבהיר כי ההצעה לפיה המשיב יפקיד כספים בשווי של כמיליון שקל על מנת שיוכל לצאת לחו"ל היא הצעה שאיננה ריאלית בנסיבות העניין.

אף אני סבורה כי התקופה ארוכה ועם כל ההבנה לכך שמדובר בתיק מורכב, יש לקחת בחשבון שמנגד מצוי אדם שחרותו נשללת באופן חלקי תוך שנכון להיום עומדת לו כמובן חזקת החפות.

שמתי לנגד עיני את העובדה שהמשיב הודה בהגינותו שהוא מבקש לצאת לחו"ל בעוד כחודש וחצי ועל כן נראה לי כי מתן אורכה אחרונה למבקשת יפגע בו במידה שאינה עולה על הנדרש בנסיבות העניין.

7. אשר על כן, אני מורה על הארכת תוקף צו עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכון עד ליום 3.4.15.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ג אדר תשע"ה, 04/03/2015 במעמד הנוכחים.