ע"י ב"כ יגאל ארנון ושות', עורכי דין

עזריאלי המגדל המרובע 5, תל אביב 6702501

טל': 03-6087999; פקס: 03-6087902

מבוא

1. בפניי בקשה לתיקון בקשות לאישור תביעות נגזרות אשר הוגשו על ידי המבקשים (להלן: "הבקשה לתיקון").
2. ביום 5.2.2014 הגיש המבקש 1 תביעה ובקשה לאישור תביעה נגזרת בשם המשיבה 1, שירותי בריאות כללית (להלן: "כללית") נגד המשיבות 3-7 (להלן: "חברות הביטוח"). במרכזה של בקשה לאישור זו עמדה הטענה כי על כללית למצות ולממש את זכות ההשתתפות העומדת לה מכוח הדין כלפי חברות הביטוח בגין הוצאות שהוציאה במסגרת תוכניות שירותי הבריאות הנוספים (להלן: "שב"ן") אשר אינם כלולים בסל הבריאות הבסיסי. נטען כי זכות ההשתתפות של הכללית כלפי חברות הביטוח קמה לה בשל חפיפת החבויות שבין השב"ן לבין פוליסות ביטוחי הבריאות המסחריים שנמכרות על ידי חברות הביטוח.
3. ביום 24.3.2014 הגיש המבקש 2 תביעה ובקשה לאישור תביעה נגזרת בשם המשיבה 2, מכבי שירותי בריאות (להלן: "מכבי") נגד המשיבות 3-7. במרכזה של בקשה לאישור זו עמדה הטענה כי על מכבי למצות ולממש את זכות ההשתתפות העומדת לה מכוח הדין כלפי חברות הביטוח בגין הוצאות שהוציאה במסגרת תוכניות השב"ן.

בקשות האישור אשר הוגשו על ידי המבקשים יקראו להלן יחד: "בקשות האישור המקוריות".

1. ביום 29.4.2014 הורתה כבוד הנשיאה, הש' ברלינר, כי הדיון בשתי בקשות האישור המקוריות יאוחד.
2. ביום 21.7.2014, כעשרה ימים קודם למועד הקבוע להגשת תגובת המשיבות לבקשות האישור, הודיעו המבקשים כי בכוונתם להגיש בקשה לתיקון בקשות האישור המקוריות. הבקשה לתיקון הוגשה ביום 17.8.2014, בטרם הוגשו תגובות המשיבות לבקשות האישור המקוריות ובטרם התקיים דיון כלשהו בבקשות האישור. לבקשה לתיקון צורף נוסח של הבקשה המתוקנת שמתבקש אישורה, בגרסת שינויי מהדורה (להלן: "בקשת האישור המתוקנת").

הבקשה לתיקון וטענות המבקשים

1. להלן יפורטו בתמצית עיקרי התיקונים המבוקשים בבקשות האישור המקוריות, כפי שפורטו בבקשה לתיקון:
2. הוספת טענה בדבר זכות השתתפות בגין סל הבסיס - המבקשים טוענים כי לקופות החולים קמה זכות השתתפות כלפי חברות הביטוח גם בגין ניתוחים שבוצעו על ידי קופות החולים במסגרת סל הבסיס (שירותים שניתנו מכוח חוק בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994), וזאת לאור חפיפת החבויות בפוליסות של חברות הביטוח. בהתאם, מבקשים הם לערוך בבקשות האישור המקוריות תיקונים מתחייבים הנוגעים לנושא זה.
3. הגשת בקשה מאוחדת - נוכח איחוד הדיונים בבקשות האישור המקוריות מבקשים המבקשים, למען נוחות ויעילות הדיון, להגיש בקשת אישור מאוחדת אשר תכלול את מכלול העובדות והטענות ביחס לכללית ולמכבי בכתב טענות אחד.
4. צירוף חוות דעת כלכלית ועדכון סכומי התביעה - המבקשים מבקשים לצרף לבקשת האישור המתוקנת חוות דעת כלכלית מאת כלכלן בתחום הבריאות (להלן: "חוות הדעת") במסגרתה מנותחים הסכומים בגינן זכאיות קופות החולים להשתתפות מחברות הביטוח, הן ביחס לניתוחים המבוצעים במסגרת סל הבסיס והן ביחס לרכיבי החפיפה שבין תוכניות השב"ן לביטוחים המסחריים. כן מציינים המבקשים כי חוות הדעת עוסקת ביחס ההשתתפות הראוי של חברות הביטוח בהוצאות כללית ומכבי במסגרת תוכניות השב"ן. נוכח האמור בחוות הדעת יש גם צורך בעדכון הפרק הנוגע באומדן סכומי התביעה. יצוין כי חוות הדעת לא צורפה לבקשת האישור המתוקנת.
5. התייחסות לועדת גרמן - המבקשים מעוניינים להתייחס בבקשת האישור המתוקנת להמלצותיה של ועדת גרמן אשר הוגשו לאחר הגשת בקשות האישור.
6. המבקשים ציינו בבקשה לתיקון כי: "במהלך הזמן שחלף לאחר הגשת התובענות, ולאחר בחינה מעמיקה של הדברים, הגיעו המבקשים ובאי כוחם למסקנה כי... קיימת לקופות החולים זכות השתתפות גם בגין הוצאות עבור ניתוחים שמבוצעים במסגרת סל הבסיס".
7. לטענת המבקשים יש לקבל את הבקשה לתיקון שכן התיקון מתבקש בשלב מקדמי של ההליך, טרם הגישו המשיבות את תגובותיהן לבקשות האישור המקוריות, ולפיכך היעתרות לבקשה לא תגרום כל נזק למשיבות אשר יוכלו להעלות את טענותיהן במסגרת התגובות. עוד ציינו המבקשים כי עילות התביעה שנתבעו בבקשות האישור המקוריות עומדות בעינן כך שככל שהמשיבות החלו בהכנת התגובות - הרי שאלו ישמשו אותן גם במסגרת תגובתן לבקשת האישור המתוקנת.

המבקשים הוסיפו כי בקשת אישור מאוחדת, הכוללת את כל הטענות הרלוונטיות, תקל הן על בית המשפט והן על הצדדים ותסייע לבירור מהיר ויעיל של הסוגיות שבמחלוקת.

עוד נטען כי התיקון המבוקש יסייע לבית המשפט להכריע במלוא המחלוקות והעילות הרלוונטיות. להכרעה בסוגיית זכות ההשתתפות העומדת לקופות החולים כלפי חברות הביטוח מכוח סל הבסיס משמעות ציבורית והשפעה ישירה על מצבן הכספי של קופות החולים וכן על מצבם של כלל החברים בקופות החולים וזכויותיהם, ולפיכך קיים אינטרס ציבורי ממשי באישור הבקשה לתיקון ובבירור טענות אלו.

טענות המשיבות

1. המשיבות 1 ו-3-7 מבקשות לדחות את הבקשה לתיקון. המשיבה 2 אינה מתנגדת לביצוע התיקונים הספציפיים שהתבקשו במסגרת הבקשה לתיקון אולם מתנגדת היא לתיקונים אשר לא התבקשו בבקשת התיקון ואשר "הוגנבו" לטענתה לבקשת האישור המתוקנת. על אף שתגובות המשיבות הוגשו בנפרד, להלן יוצגו בתמצית עיקרי טיעוני המשיבות כולן:
2. במסווה של בקשה לתיקון בקשות האישור, המבקשים הגישו למעשה בקשה חדשה אשר במרכזה עילה נפרדת, חדשה ושונה, שעניינה כפל החבויות בין הביטוחים המסחריים ובין סל הבסיס. לטענת המשיבות, בקשת האישור המתוקנת נסמכת על מסד עובדתי שונה וחורגת באופן ניכר מהעילה המקורית אשר עמדה בבסיס בקשות האישור המקוריות, והיא חפיפת החבויות הנטענת בין השב"ן לבין פוליסות ביטוחי בריאות מסחריים הנמכרות על ידי חברות הביטוח. מכיוון שמדובר בעילה חדשה לחלוטין על המבקשים להגיש בקשה חדשה לאישור תביעה נגזרת.
3. חלק הארי מתוך התיקונים המבוקשים, לרבות העילה החדשה הנוגעת לסל הבסיס, היה ידוע למבקשים עובר להגשת בקשות האישור המקוריות ולא היתה כל סיבה שלא לכלול אותם בקשות האישור המקוריות. כמו כן, גם את חוות הדעת ניתן היה לצרף לבקשות האישור המקוריות. בנוסף, המבקשים לא הסבירו במסגרת הבקשה לתיקון מדוע לא כללו את העילה החדשה ולא צירפו את חוות הדעת במסגרת בקשות האישור המקוריות.
4. בנוסף לתיקונים המפורטים בבקשה לתיקון הכניסו המבקשים לבקשת האישור המתוקנת תיקונים נוספים שהינם מרכזיים ומהותיים, וביניהם התיקונים הבאים: העלאת אחוז ההשתתפות של חברות הביטוח במקרה של חפיפת חבויות בין השב"ן לפוליסות הפרטיות ברכיב הניתוחים בעשרה אחוזים; הוספת טענות חדשות בפרק העוסק בזכות התביעה הנגזרת באגודה עותומנית; והתייחסות לנתונים מהכנסות חברות הביטוח גם מביטוחים קבוצתיים (בעוד בקשות האישור המקוריות עסקו בביטוחי פרט). לטענת המשיבות, תיקונים אלה לא פורטו בבקשה לתיקון ואותרו על ידי המשיבות לאחר קריאת בקשת האישור המתוקנת. התיקונים האמורים למעשה "הוגנבו" לבקשת האישור המתוקנת בחוסר תום לב ומבלי שהובא כל נימוק או הסבר מדוע יש צורך בהוספתם ומדוע לא הופיעו כבר בבקשות האישור המקוריות.
5. התנהגות המבקשים ומידת הטרחה שנגרמה למשיבות עקב הבקשה לתיקון מצדיקים את חיוב המבקשים בהוצאות משמעותיות. התיקון המבוקש הינו רחב היקף, משמעותי ומוסיף טענות חדשות החורגות מגדרה של עילת התביעה המקורית. כמו כן, חלק מהמשיבות טענו כי עד למועד בו הודיעו המבקשים על רצונם להגיש את הבקשה לתיקון הן כבר השקיעו משאבים וזמן רב לבקשות האישור המקוריות, ובכלל זה לימודן וכתיבת תגובות.

תשובת המבקשים לתגובות המשיבות

1. במסגרת תשובת המבקשים לתגובות המשיבות טוענים המבקשים כי יש ללמוד מפסק הדין בר"מ 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (2.11.2012) (להלן: "עניין אינסלר"), העוסק בעניין תיקון כתבי טענות בהליך ייצוגי, לעניין הליך של תביעה נגזרת שכן בהליך של תביעה נגזרת, כמו גם בהליך של תביעה ייצוגית, יש ליתן משקל משמעותי לאינטרסים ציבוריים. לטענת המבקשים הבקשה לתיקון עומדת בתנאים לתיקון הקבועים בעניין אינסלר.
2. לעניין טענת המשיבות כי המבקשים לא נתנו סיבה מספקת לכך שהטענות בנוגע לסל הבסיס לא הועלו במסגרת בקשות האישור המקוריות, משיבים המבקשים כי קודם להגשת בקשות האישור המקוריות, למבקשים ולבאי כוחם היה קושי משמעותי לגבש, לעבד ולכמת את הרכיבים השונים הקשורים לטענה בעניין סל הבסיס ובכלל זה, היה צורך באיתור מומחה בעל ידע במערכת הבריאות הציבורית והפרטית אשר יסייע למבקשים בעניינים אלה. המבקשים טוענים כי הצליחו לאתר את המומחה רק לאחר הגשת בקשות האישור המקוריות ולאחר מאמצים רבים. עוד מוסיפים המבקשים כי עדיין קיימים פערי מידע משמעותיים בעניין זה בין המבקשים לבין המשיבות הנובעים מחוסר השקיפות בו מתנהלות קופות החולים.

דיון

1. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") מקנה שיקול דעת לבית המשפט להתיר תיקון של כתב טענות וקובעת כדלקמן:

92. "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות".

1. בהכרעה בשאלה אם יש לאפשר תיקון כתב טענות על בית המשפט לשקול שלושה אינטרסים: האחד, הינו אינטרס בעל הדין מבקש התיקון להעלאת טענה אמיתית; האינטרס השני הינו האינטרס של המשיב שיריעת המשפט לא תורחב שלא לצורך; השלישי הינו אינטרס הציבור ביעילות הליכים ואי הקצאת זמן שיפוטי יקר שלא לצורך (ראו שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית מבוא ועקרונות יסוד 110 (1999); עניין אינסלר, פסקה 7; רע"א 4655/14 "אפיק" חברה לתעשיה ואחסנה בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו (7.9.2014) (להלן: "עניין אפיק")). מאינטרסים אלו יש לגזור את השיקולים שעל פיהם יכריע בית המשפט בבקשה לתיקון כתב טענות.
2. הסמכות להתיר תיקונו של כתב תביעה, המעוגנת בתקנה 92 לתקנות סדר הדין, פורשה על ידי בתי המשפט באופן ליברלי וברוחב לב, וזאת כל עוד יש בתיקון כדי לקדם את בירורן של השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים (ראו למשל רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה פ"ד נב(3) 427, 431; עניין אפיק, פסקה 9; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 152 (מהדורה עשירית, תשס"ט) (להלן: "גורן")).

ברם, כאשר בית המשפט שוקל האם לאפשר את התיקון עליו לבחון גם שיקולים נוספים: האחד, את התנהגות מבקש התיקון, ובכלל זה האם נהג בשיהוי בהגשת בקשת התיקון. כן יבחן השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה לתיקון - ככל שהבקשה מוגשת בשלב מוקדם יותר של ההליך, כך תגבר נטייתו של בית המשפט להתיר את התיקון. בנוסף, ישקול בית המשפט האם התיקון עלול לפגוע בבעל הדין היריב וכן האם בקשת התיקון הוגשה בחוסר תום לב (ראו עניין אינסלר, פסקה 8). כן יבחן בית המשפט האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה והארכת ההליך וסרבולו (רע"א 3162/14 גזונטהייט נ' איזנברג (12.10.2014)).

כן נפסק כי מקום בו מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה בית המשפט יעתר לבקשה בצמצום (גורן, עמ' 155).

1. גישה מקלה ננקטה עם מבקש התיקון מקום בו ניתן להתגבר על הפגיעה הדיונית באופן של השתת הוצאות (ע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ פסקה ט"ו (25.9.2008); עניין אינסלר, פסקה 18; עניין אפיק, פסקה 9).
2. בעניין אינסלר נידונה סוגיית השיקולים שעל בית המשפט לשקול במסגרת בקשה לתיקון בקשה לאישור תובענה כייצוגית. שם נקבע כי במסגרת בקשה לתיקון של בקשה לאישור תובענה ייצוגית על בית המשפט לשקול, בין היתר, את מאפייניו הייחודיים של הליך התובענה הייצוגית וביניהם אינטרס הציבור בניהול תובענות ייצוגיות מוצדקות. נקבע שם, בפסקה 13:

"בעוד שבהליך רגיל דחיית בקשה לתיקון פוגעת בעיקר באינטרס מבקש התיקון, כשמדובר בתובענה ייצוגית דחייה של בקשת תיקון פוגעת הן באינטרס חברי הקבוצה הן באינטרס הציבור".

עוד צוין שם, בפסקה 17 (ההדגשות אינן במקור, ח.כ):

"ויודגש: אין באמור לעיל כדי לגרוע מחובתו של התובע הייצוגי להגיש את בקשת האישור לאחר בדיקה מעמיקה של התשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית (עניין שאבי, בפסקה 1). אין להשלים עם הגשת תובענות ייצוגיות על בסיס תשתית עובדתית רעועה ובלתי-מבוססת (עניין פופיק, פסקה 8; עניין תנובה, פסקה 7; רע"א 9421/10 חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' ברוט, פסקה 2 ([פורסם בנבו], 13.2.2011)). ברם, שלילה קטגורית של האפשרות לתקן בקשה לאישור לשם הוספת עובדות וראיות שניתן היה לגלותן בשקידה סבירה לפני הגשת בקשת האישור - אך הן דרושות להכרעה בשאלה האמיתית השנויה במחלוקת - עלולה לפגוע באינטרס הקבוצה ובאינטרס הציבור פגיעה שאינה מידתית".

יפים הדברים האמורים לעיל גם לעניין תיקון בקשה לאישור תביעה נגזרת, כבענייננו, וזאת נוכח אופייה הקבוצתי של התביעה הנגזרת. כדברי המלומדת א. חביב-סגל ז"ל (ההדגשות אינן במקור, ח.כ):

"הליך התביעה האישית והליך התובענה הייצוגית - דומים זה לזה, במובן זה ששני ההליכים הם הליכים קולקטיביים, המתנהלים לטובתה של קבוצה, אשר חלק מחבריה אינם מופיעים בעצמם בבית-המשפט. הליך התביעה הנגזרת מתנהל לטובת החברה, המגלמת את כיס העושר הקולקטיבי של מכלול משקיעיה; הליך התובענה הייצוגית מתנהל לטובת קבוצה של בעלי ניירות ערך" (אירית חביב סגל, דיני חברות כרך א', פרק י"ב - תביעה אישית, תביעה נגזרת ותובענה ייצוגית (2007)).

מן הכלל אל הפרט

1. המשיבות טוענות כי טענת זכות ההשתתפות בגין סל הבסיס היא עילה נפרדת וחדשה וכי לא היתה כל סיבה לא לצרף את חוות הדעת ולכלול את טענת זכות ההשתתפות בגין סל הבסיס במסגרת בקשות האישור המקוריות. המבקשים אכן לא הניחו את דעתו של בית המשפט כי לא יכלו לכלול את העילה הנוספת ביחס לזכות ההשתתפות בגין סל הבסיס כבר בעת הגשת בקשות האישור המקוריות. הסברם של המבקשים במסגרת הבקשה לתיקון כי "במהלך הזמן שחלף לאחר הגשת התובענות, ולאחר בחינה מעמיקה של הדברים, הגיעו המבקשים ובאי כוחם למסקנה כי... קיימת לקופות החולים זכות השתתפות גם בגין הוצאות עבור ניתוחים שמבוצעים במסגרת סל הבסיס" אינו הסבר מספק כלל וכלל, נהפוך הוא - מההסבר עולה כי המבקשים ערכו בחינה מעמיקה של הדברים רק לאחר שהוגשו בקשות האישור המקוריות.

נכון הדבר גם לגבי חוות הדעת - העובדה כי המבקשים פנו למומחה מטעמם רק לאחר שהגישו את בקשות האישור המקוריות מראה כי יכלו הם לפעול בכדי לאתר מומחה ולפנות אליו עוד טרם הוגשו בקשת האישור המקוריות. אין מדובר במקרה בו תשובות אשר הוגשו מטעם המשיבים או מומחים מטעמם פותחות פתח לטענות חדשות של המבקשים אשר לא היו ידועות למבקשים בשלב המקדמי של הגשת הבקשות לאישור.

1. אכן, מקום בו במסגרת בקשה לתיקון כתב טענות מבוקש להוסיף עילת תביעה חדשה בית המשפט ייעתר לבקשה בצמצום. ואולם, אין לעמדתי לשלול את האפשרות לתקן בקשה לאישור אך מהסיבה כי בבקשת התיקון נטענות טענות חדשות אשר לא הועלו במסגרת הבקשה המקורית (אף במקרה בו ניתן היה להעלותן כבר במסגרת הגשת הבקשה המקורית), וזאת כל עוד הבקשה לתיקון נועדה לאפשר הכרעה בשאלה האמתית השנויה במחלוקת בין הצדדים. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח הצורך למנוע פגיעה שאינה מידתית באינטרס הקבוצה המיוצג במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת. ראו לעניין זה גם גורן, עמ' 155:

"אפילו יש בתיקון מסוים משום הוספת 'עילה חדשה', גם אז אין בעובדה זו, כשלעצמה, משום שלילתה של זכות התיקון. במקרה כזה, הקריטריונים לבחינת הבקשה לתיקון חמורים יותר. בבקשה לתיקון, שבה עותרים להוספת 'עילה חדשה' גורם חשוב בשיקולי בית המשפט הוא השיהוי בהגשתה".

1. על אף העלאת העילה החדשה במסגרת הבקשה לתיקון ועל אף הפגמים בהתנהלות המבקשים, יש לתת בענייננו משקל רב יותר לשלב הדיוני בו מוגשת הבקשה לתיקון ולשיקולים של ייעול הדיון. אומנם הודעת המבקשים על כוונתם להגיש בקשה לתיקון בקשות האישור המקוריות הוגשה כעשרה ימים בלבד קודם למועד הקבוע להגשת תגובת המשיבות לבקשות האישור, ואולם עדיין מדובר בבקשה לתיקון אשר הוגשה בשלב מקדמי ביותר של ההליך, עוד טרם הוגשו כתבי התגובה של המשיבות ועוד טרם התקיים כל דיון בתיק.

כמו כן, בקשת האישור המתוקנת מייעלת את הדיון בתיק ומאפשרת למשיבות להתייחס לכתב בקשה אחד, חלף התייחסות לשני כתבי בקשות האישור המקוריות. יצוין כי ההחלטה על איחוד הדיונים בשני התיקים ממילא היתה מחייבת הגשת בקשה לאישור מתוקנת המשלבת בין העובדות והעילות של בקשות האישור המקוריות.

בנוסף, נוכח השלב המקדמי בו הוגשה הבקשה לתיקון, אין בהיעתרות לבקשה כל פגיעה בזכות דיונית או מהותית של המשיבות.

1. מעבר לכך, הלכה למעשה, לו היתה הבקשה לתיקון נדחית הרי שהיה באפשרות המבקשים להגיש בקשת נפרדת לאישור תביעה נגזרת אשר ככל שהיתה מוגשת היתה מאוחדת עם ההליך דנן, או לחילופין יכלו המבקשים למחוק את בקשות האישור המקוריות ולהגיש תחתן בקשה חדשה לאישור תביעה נגזרת, בלשון בקשת האישור המתוקנת, אשר המשיבות היו נדרשות להשיב לה ולכלל הטענות הכלולות בה ממילא. דהיינו, דחיית הבקשה לתיקון היתה מובילה הלכה למעשה לסרבול וסיבוך של הדיון ולהכבדה מיותרת הן על הצדדים והן על בית המשפט.
2. הפגמים בהתנהלות המבקשים והפגיעה במשיבות ירופאו באמצעות חיוב המבקשים בהוצאות. מחד, אין ספק כי הבקשה לתיקון והתיקונים המבוקשים במסגרתה מכבידים על המשיבות. מאידך, נוטה אני לקבל גם את עמדת המבקשים כי מכיוון שבבקשה לתיקון מבוקשת הוספת עילה הרי שאין באישור הבקשה לתיקון בכדי לאיין או לייתר את העבודה אשר נעשתה על ידי המשיבות. כמו כן, העובדה שהמשיבות נדרשות להשיב לבקשה לאישור אחת מאוחדת חלף לשתי בקשות האישור המקוריות מפחיתה במידה מה את ההכבדה של הבקשה לתיקון על המשיבות. בנוסף, גם השלב המוקדם בו מצוי ההליך משפיע לקולא על גובה ההוצאות שיפסקו למבקשים.
3. לאור האמור לעיל, אני נעתר לבקשה לתיקון.
4. המבקשים יגישו לבית המשפט ולמשיבות את הבקשה מתוקנת לאישור התביעה הנגזרת על נספחיה עד ליום 30.11.2014. בהתאם להסדר הדיוני אשר אושר ביום 24.7.2014, תגובות המשיבות לבקשת האישור המתוקנת יוגשו בתוך 60 ימים מתאריך החלטה זו. תשובות המבקשים לתגובות המשיבות לבקשת האישור המתוקנת יוגשו בתוך 30 ימים ממועד המצאתן למבקשים. הצדדים יגישו לבית המשפט, בתוך 7 ימים, רשימת מועדים מוסכמים לקיום דיון קדם משפט ולקיום דיון הוכחות.
5. כל אחד מהמבקשים ישא בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 5,000 ש"ח שיתחלקו בין המשיבה 1, המשיבה 2 והמשיבות 3-7 שווה בשווה.

ניתנה היום, ד' חשוון תשע"ה, 28 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.