1. בהחלטה שניתנה על ידי ביום 11.6.2015 בסוגיה שעמדה בבסיס עתירת המשיבות, קבעתי שאין מניעה לאפשר הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת בשם אגודה עותומנית על ידי חבר באותה אגודה, ובכך למעשה הוחלו על האגודות העותומניות הוראות חוק החברות, תשנ"ט-1999, בשינויים המחויבים, בכל הנוגע להליך התביעה הנגזרת.
2. יאמר מיד כי שתי הבקשות לאישור, שהדיון בהן אוחד, סבו סביב עתירה להגיש תביעה נגזרת בשם קופות החולים שירותי בריאות כללית ומכבי שירותי בריאות כנגד חברות הביטוח כמפורט בבקשות, כאשר לטענת המבקשים בבקשות, מחובת קופות החולים למצות ולממש את זכות ההשתתפות שלהן (זכותן לחלוק בהוצאות עם חברות הביטוח על החלקים החופפים בפוליסות ביטוח הבריאות שלהן) וזאת מקום שהקופה משלמת לחבר בה בגין הליך רפואי והיא אינה דורשת מחברת הביטוח של אותו חבר, בהנחה שאותו חבר קופה מבוטח באחת מהחברות המשיבות, להשתתף בהוצאות שנשאה הקופה בגין הטיפול הרפואי שנתנה לאותו חבר.
3. בדיון שהתקיים ביום 14.7.2015 חזרו המשיבות פעם נוספת על טיעונן בעל שני הראשים: הראשון, שהתביעה אינה עומדת לטובת קופות החולים הואיל ועת תוגשנה תביעות נגד מטעם חברות הביטוח, בגין אותה עילה בדיוק, עלול להיווצר מצב בו מאזן התשלומים יהיה לרעת קופות החולים ובסיכום ההתחשבנות עם חברות הביטוח דווקא קופות החולים יחויבו בתשלום; השני, והרלוונטי להחלטתי זו, הינו הטענה כי מדובר בתובענות אשר מעוררות ומעלות שאלות רוחביות הנוגעות לכלל מערכת הבריאות בישראל, ובית המשפט אינו בהכרח המוסד הנכון לבחינת שאלות אלה, כאשר סוגיות אלה דורשות הסתכלות רחבה יותר של המחוקק הראשי או מחוקק המשנה, הכל כפי שכבר נעשה במסגרת הוועדה שהוקמה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית בישראל המכונה "ועדת גרמן". עוד הוסיפו המשיבות שלא ראוי שסוגיות אלה ידונו ויוכרעו בבית המשפט שעה שהן נוגעות למיליוני מבוטחים בישראל בתחום רב חשיבות מבחינת כלל האוכלוסייה של הסדרת זכויות מבוטחי קופות חולים בעלי פוליסת ביטוח בריאות פרטית ומערך היחסים בין הקופות לבין חברות הביטוח.
4. בדיון זה, ולאחר שנתתי את דעתי לחשיבות הסוגיה מבחינה ציבורית, סברתי ועודני סבור, כי ראוי שבפני בית המשפט תובא עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא הגורם שאמון על הצגת עמדת המשרדים הרלוונטיים בפני בית המשפט, כאשר הצפי שבעמדה זו יפרט היועץ המשפטי מה נעשה - בין על ידי המחוקק הראשי, מחוקק המשנה או אחד המשרדים או הוועדות שטיפול או מטפלות בהסדרת היחסים בין קופות החולים לבין חברות הביטוח, מה עלה בגורל המלצות ועדת גרמן, יפרט עמדתו של המפקח על הביטוח, עמדת משרד הבריאות וכיו"ב גופים שיש להניח שיש להם עניין בהסדרת סוגיה זו, אולי מחוץ לכותלי בית המשפט.

בנותני את דעתי לעובדה שמדובר בבדיקה רבת מערכות שאמור היועץ המשפטי לבצע עד להגשת עמדתו לבית המשפט, הקצתי לצורך מטרה זו פרק זמן של למעלה משלושה וחצי חודשים, היינו עד ליום 1.11.2015, על מנת שזה יגיש לבית המשפט עמדה ברורה ומפורטת מטעם כל אותם גורמים שראוי שעמדתם תובא בפני בית המשפט בטרם ימשך הדיון בפניי.

1. על החלטות אלה הוגשו השגות על ידי המשיבות לבית המשפט העליון, במסגרת רע"א 4958/15 ורע"א 4981/15. השגות אלה נדונו בפני כב' השופט י' עמית ובהחלטתו של זה מיום 11.11.2015 נקבע כדלקמן: "על פי החלטת בית משפט קמא מיום 14.7.2015, היועץ המשפטי לממשלה מתבקש למסור עמדתו לגבי מכלול ההיבטים והסוגיות המתעוררים מהבקשה לאישור תביעה נגזרת. חזקה על היועץ המשפטי לממשלה כי במסגרת עמדתו יתייחס גם לסוגיה מושא הבקשה שלפניי. לכשתוגש עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, הצדדים מתבקשים להעבירה לבית משפט זה, או - אז יוחלט לגבי אופן הטיפול בבקשה זו. הצדדים יעבירו החלטה זו לב"כ היועץ המשפטי לממשלה".
2. יוער ויודגש כי הוגשו בפניי מספר בקשות של היועץ המשפטי לממשלה לדחיית המועד למתן תגובתו, וזאת בשים לב למורכבות הסוגיות שעליו להתייחס אליהן במסגרת חוות דעתו, ומאז המועד הראשון שנקצב ליועץ המשפטי חלפו שלושה חודשים במדויק. ללמדך, שמעת מתן החלטתי המקורית שבה הוריתי ליועץ המשפטי להגיש עת עמדתו חלפו למעלה משישה וחצי חודשים.

בקשה ראשונה הוגשה על ידי היועץ המשפטי בטרם חלף המועד להגשת עמדתו, כאשר באותה בקשה מיום 29.10.2015 עתר היועץ המשפטי לקבלת אורכה של 60 ימים, לשם הכנה וגיבוש של עמדתו, כך בלשון הבקשה, וזאת בשים לב להיקף החומר ומורכבות הסוגיה כמו גם מעורבותם של מספר משרדי ממשלה בעניין הנדון.

למותר לציין, שבקשות כאלה שמוגשות על ידי המדינה באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, זוכות להתייחסות רצינית מטעם בית משפט שהרי מטרת ההליך היא להגיע לתוצאה ראויה וצודקת, לאו דווקא בהכרעה משפטית, שעה שמדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית רחבת היקף שראוי שתיבחן על ידי המחוקק והרשות המבצעת בטרם תידון על ידי בית המשפט, שעה שמדובר בזכויות של מיליוני מבוטחים אזרחי המדינה.

על כן נעתרתי לבקשת היועץ המשפטי במלואה, אך באופן מפתיע או שלא במפתיע, יומיים לפני חלוף המועד להגשת עמדת היועץ המשפטי במועד הנדחה, הוגשה בקשה נוספת מטעם היועץ המשפטי, באותו נוסח ממש ותוך שימוש באותן מילים, כאשר הבקשה המאוחרת אינה שונה במאום מהבקשה הקודמת, וחרף העובדה שלא ראיתי הצדקה בגוף הבקשה למתן ארכה נוספת - נעתרתי גם לבקשה זו מתוך תקווה שהיועץ המשפטי יספיק להגיש את חוות דעתו ועמדתו עד למועד הנדחה. יוער ויצוין שלא נעתרתי לבקשה במלואה אלא לפרק זמן של שלושה שבועות, ולא של חודש ימים, וזאת מהסיבה הפשוטה שקבעתי דיון מקדמי בתיק ליום 3.2.2016 וסברתי שיהיה אך ראוי לאפשר לצדדים לעיין בעמדת היועץ המשפטי מספר ימים לפני מועד הדיון.

1. למרבה הפליאה והצער, עמדת היועץ המשפטי לא הוגשה לבית המשפט במועד שקבעתי, זאת אף מבלי שתוגש על ידו כל בקשה לדחייה נוספת בהגשת העמדה. על כן, בהתקרב מועד הדיון, ניתנה על ידי החלטה נוספת ביום 31.1.2016 בה התרעתי בפני ב"כ היועץ המשפטי שזה טרם הגיש את עמדתו חרף החלטה מפורשת של בית המשפט, וזאת לאחר מספר דחיות שניתנו על פי בקשתו לצורך זה. ראיתי בהתעלמות של היועץ המשפטי מעין זלזול בהחלטות בית משפט ועל כן ניתנה ההחלטה ביום 31.1.2016.

היום הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם פרקליטות המחוז, חתומה על ידי מנהל המחלקה המסחרית עו"ד וינבאום, שבה זה מתייחס להחלטות שניתנו על ידי בית המשפט תוך שהוא מציין שבהיעדרו של הפרקליט המטפל מבקש הוא לעדכן כי:

"הגורמים המוסמכים במשרדי הממשלה השונים, שעמדתם נדרשה לצורך גיבוש והגשת עמדתו של היועץ המשפטי בתיק דנן, לצערנו, לא גיבשו את עמדתם ביחס לשאלות שעלו בהליך שבכותרת, ומכאן שנבצר אפוא, מהפרקליטות להגיש את עמדתו של היועץ המשפטי בתיק זה".

1. למותר לציין שקבלת הודעה זו, היום, 1.2.2016, שישה וחצי חודשים לאחר מתן החלטתי המקורית מיום 14.7.2015 בה הוריתי ליועץ המשפטי להגיש את עמדתו שמבוססת, מן הסתם, על עמדת הגורמים המקצועיים המוסמכים במשרדי הממשלה השונים, הינה מאכזבת בלשון המעטה. בית המשפט אינו מצפה לקבל הודעות בלשון כזו חודשים רבים לאחר מתן ההחלטה המקורית, מקל וחומר כאשר מדובר בסוגיה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית ממדרגה ראשונה, שמא ראוי שתיבחן על ידי משרד הבריאות, על ידי המפקח הביטוח, על ידי משרד האוצר, על ידי קופות החולים או על ידי כל גורם אחר.
2. יוער ויודגש כי עמדת היועץ המשפטי סיכלה לא רק את המשך הדיון בתיק זה אלא גם את יכולתו של בית המשפט העליון להכריע בשני העררים שהוגשו בפניו, שהרי בית המשפט העליון עדיין ממתין לקבל את עמדת היועץ המשפטי על מנת שזה יחליט לגבי אופן המשך הטיפול בעררים שבפניו.

הלכה משפטית היא שהגשת ערר לבית המשפט העליון אינה מביאה לעיכוב המשך הדיון בפני הערכאה הדיונית, אך סברתי שהואיל ומדובר בסוגיה עקרונית גם בפן של החלת כללי ממשל תאגידי של חברות על קופות חולים שהינן אגודות עותומניות והן משום השלכות הרוחב של הכרעה במחלוקת בין הצדדים, ראוי שהדברים יבחנו על ידי בית המשפט העליון בטרם אשמע ראיות בתיקים שבפניי.

1. אין בדעתי לפטור את היועץ המשפטי מהתייצבות לדיון בפניי בישיבה שקבעתי ליום 3.2.2016 ובדיון זה בית המשפט מצפה מב"כ היועץ המשפטי לפרט בפניו את המאמצים שנעשו על ידו עד כה במסגרת הגורמים המוסמכים לצורך גיבוש עמדה מטעם היועץ המשפטי.

עוד אעיר שהעיכוב שנגרם עכב אי הגשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה הוא עיכוב של פרק זמן ארוך שבית המשפט אינו יכול להתעלם ממנו, ולאחר שמיעת הסבריו של ב"כ היועץ המשפטי אשקול חיוב בהוצאות, בין לטובת אוצר המדינה ובין לטובת ב"כ הצדדים.

1. בסופו של דבר, ב"כ היועץ המשפטי יתייצב לדיון הקבוע ויערך למסור דיווח מפורט על כל שנעשה עד שלב זה.

המזכירות תעביר החלטתי זו לב"כ היועץ המשפטי בדחיפות.

ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ו, 01 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.