בפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין. דין הבקשה להידחות. פסק הדין, ובו רכיב הפינוי נשוא הבקשה, ניתן זמן רב לפני הגשת הבקשה. אין בפניי כל הסבר לשיהוי שנפל בבקשה לעניין זה. מן החומר עולה גם, כי המערערים אינם מחזיקים עוד בנכס, ומבחינה זו אין לבקשה תוחלת. בהקשר זה אין מחלוקת של ממש גם, כי השכירות מכוחה החזיקו המערערים את הנכס, פגה ביום 31.1.13.

מן החומר עולה, כי בשלב זה מצויים במוקד הבקשה מיטלטלין של המערערים, אשר נותרו בנכס, ואשר לטענת המשיב עוקלו על ידו. גם בהקשר זה לא הוכחו נזקים חמורים או בלתי הפיכים העשויים להצדיק היענות לבקשה לעיכוב ביצוע. הדברים אמורים גם בתצהיר שצורף לבקשה. לכך אוסיף, כי מעיון בטענות המערערים, על רקע העולה מפסק הדין, ספק בעיני אם יש בפיהם טענות ראויות לבירור לגופו של עניין, במידה המצדיקה היענות למבוקש.

התוצאה של כל האמור היא, כי דין הבקשה להידחות. עם זאת, נוכח טענות המערערים, אעיר כי אני יוצא מן ההנחה, שככל שהמשיבים יבחרו לפנות מנכס המקרקעין מיטלטלין כלשהם השייכים למערערים, חרף טענותיהם לעיקול, יקדימו לכך הודעה מראש של 48 שעות לב"כ המערערים, וזאת על מנת לאפשר למערערים ליטול אותם בצורה מסודרת. כאמור, בכפוף להערה זו, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ד, 18 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.