בפני בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

ברקע הבקשה ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית משפט השלום אשר קיבל את תביעת המשיב לפינוי המשיבים מהמושכר.

לטענת המבקשים מצבם הכלכלי בכי רע ואין באפשרותם לשלם את סכום העירבון שנקבע על סך 15,000 ₪. לטענתם בית הדפוס נשוא המחלוקת בין הצדדים, אשר משמש לפרנסתו של המבקש 2 נסגר על ידי המשיב אשר ריתך את דלתות הכניסה ובכך נגדע מטה לחמם. המבקשים צירפו לבקשתם תדפיס מלשכת ההוצאה לפועל ממנו עולה כי קיימים כנגדם תיקים פתוחים בלשכת ההוצאה לפועל בגין חובות בסך מאות אלפי שקלים. לטענת המבקשים אין להם כל הכנסה אחרת מלבד בית הדפוס.

המשיב מתנגד לבקשה. לדבריו, המבקשים לא פירטו כלל את הכנסותיהם ורכושם והסתפקו בהצהרה כללית בדבר "מצבם הכלכלי הקשה". המשיב מציין כי כנגד המשיבה 1 עומדים 2 תיקים פתוחים בהוצאה לפועל כאשר אחד מהם הינו בגין דמי שכירות למשיב עצמו ובכך יש להעיד על כך שהמשיב יתקשה להיפרע על הוצאותיו בהליך. באשר לסיכויי הערעור הפנה המשיב לכך שטענות המבקשים כנגד פסק הדין הינן עובדתיות, ועל כן סיכויי התערבות ערכאת הערעור בפסק הדין נמוכים.

המבקשים צירפו לתגובתם לתשובה תצהיר לפיו אין להם כל הכנסות נכסים או חשבון בנק.

דיון והכרעה

מטרת העירבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר ")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.

  בעניין זה נקבע, כי קיים שוני בין תכלית האגרה לבין תכלית העירבון, כך שפטור מאגרה אינו גורר באופן אוטומטי פטור מערבון ותיתכנה תוצאות שונות לשתי בקשות הפטור ( בש"א 6411/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב 3.10.2011; עניין ורנר , שם). לכן, בשונה מהבקשה לפטור מתשלום אגרה, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית אישית של מבקש הפטור, ועליו להוכיח בנוסף כי אין באפשרותו להיעזר בסביבתו הקרובה לשם גיוס כספי ערבון.

  במקרה דנן, המבקשים לא פירטו כלל את ניסיונותיהם לגייס כספים מקרוביהם. לא ניתנה בבקשתם או בתגובה כל התייחסות לניסיונותיהם לגייס מימון מקרוביו של המבקש 2. כמו כן, מתדפיס רשם החברות שצורף על ידי המשיב, עולה כי המבקש 2 מחזיק רק בכ 1% ממניות המבקשת 1 וכי קיימת בעלת מניות נוספת אשר מחזיקה בכ-99% ממניות החברה ובנסיבות העניין היה על המבקשים להתייחס גם לניסיונותיהם לגייס מימון מיתר בעלי המניות. כמו כן, המבקשים לא פירטו את מקורות הכנסותיהם וטענו באופן סתמי כי אין להם כל הכנסות או נכסים. מעבר לעובדה שעל המבקש 2 היה לצרף אישורים מתאימים להעדר הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, היה עליו גם להסביר כיצד הוא מתקיים ללא כל הכנסה וכיצד מימנו המבקשים את ייצוגם המשפטי בהעדר כל יכולת כלכלית. די באמור בכדי לדחות את הבקשה לפטור מעירבון.

  עם זאת, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות, וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבם הכלכלי של המבקשים, שאינו מן המשופרים ולאור היקף חובותיהם לנושים שונים, כי יש להעמיד את העירבון על סך 9,000 ₪ בלבד.

ניתנה היום, י"ז אדר ב תשע"ד, 19 מרץ 2014, בהעדר הצדדים.