לפני כב' השופטת הבכירה סבין כהן | ||
תובעים | אל-טרנס עבודות תשתית הנדסה ופיתוח בע"מ | |
נגד | ||
נתבעים | 1.ניסים שלמייב 2.א.ל.א.נ.ס תשתיות ובניה בע"מ |
פסק דין |
1. לפניי שתי תביעות שאוחדו, שעניינן אחד.
בתביעה הראשונה, ת.א. 30893-03-14, הגישה חברת א.ל.א.נ.ס. תשתיות ובנייה בע"מ (להלן:- "אלאנס") תביעה כספית בסכום של 546,290 ₪ בתוספת מע"מ לתשלום חוב שחבה לה חברת אל טרנס עבודות תשתית הנדסה ופיתוח בע"מ (להלן:- "אל טרנס") בגין שירותים ועבודות שביצעה אלאנס עבור אל טרנס.
בתביעה השניה, ת.א. 32049-03-13, אשר הוגשה בהפרש של שעות אחדות מהתביעה הראשונה, הגישה אל טרנס תביעה כספית בסכום של 1,814,840 ₪, כנגד אלאנס וכנגד עובדה, מר נסים שלמייב (להלן:- "נסים" או "שלמייב"), בגין נזקים שנגרמו לאל טרנס כתוצאה מעבודת נסים ואלאנס נשוא התובענה הראשונה שהוגשה. לטענת אל טרנס, שילמה לשניים סכומים עודפים בגין עבודתם וכן עבודתם לקוייה ויש לתקנה.
נוכח טיבו של הסכסוך, אוחד הדיון בתובענות.
רקע:
2. אל טרנס הינה חברה קבלנית, אשר עסקה במועדים הרלוונטיים לתובענה בבניית פרוייקט מבנה שו"ב (שליטה ובקרה) 800 בעיר באר שבע, עבור רכבת ישראל.
נסים שלמייב הינו מהנדס ולאור היכרות קודמת בינו ובין אל טרנס, כאשר נסים אף עבד כשכיר אצל אל טרנס או חברות קרובות אליה, ביקשה אל טרנס לשכור את שירותיו של שלמייב כמהנדס ביצוע או כמנהל פרוייקט (על האבחנה בין שני התפקידים נעמוד בהמשך) וסוכמה בין הצדדים תמורת עבודתו של מר שלמייב.
מר שלמייב קיבל מאל טרנס תשלום כנגד חשבונית מס, אשר הוצאה על ידי אלאנס, שהיא חברה בבעלות בנו של נסים שלמייב, מר אופיר שלמייב (להלן:- "אופיר", במועדים הרלוונטיים לתובענה, ככל הנראה גם נסים שלמייב היה בעל מניות באלאנס).
לימים, התבקש בפרוייקט עוזר למנהל העבודה, אשר הוסכם בין הצדדים, כי התשלום בגין עבודתו יהיה שעתי. אלאנס סיפקה עובד כעוזר למנהל העבודה, את בנו של מר שלמייב, אריאל.
בהמשך, לאחר שקבלן משנה של אל טרנס עזב את האתר (לפי החלטתה של אל טרנס), הוסכם בין הצדדים, כי אלאנס תספק לאל טרנס פועלים. הצדדים חלוקים ביניהם באשר לאופן התשלום לפועלים, האם בשיטת תשלום יומי או האם בשיטת הספק עבודה, הנמדד לפי קוב יצוק. מכל מקום, אל טרנס אינה חולקת על כך שעד למועד פרוץ הסכסוך שילמה עבור עבודת הפועלים לפי 'יומיות', כאשר טענתה היא, כי מדובר בתשלום מקדמה בלבד, כשבסופו של יום תיערך התחשבנות בין הצדדים.
אין מחלוקת, כי הוסכם מראש, כי בנייתו של אחד הקירות, אשר נבנה לקראת סיום העבודה תתומחר בעלות לפי קוב.
3. תביעתה של אלאנס הינה ביצוע התשלומים בגין חודשי העבודה האחרונים בהם עבדה אלאנס בפרוייקט, על פי הסכמת הצדדים.
לטענתה, עד לסוף שנת 2013, שילמה אל טרנס את התשלומים המגיעים ממנה, לאחר שבראשית כל חודש הוצאה לאל טרנס חשבונית עבור החודש הקודם, כשהחשבונית כוללת את שלושת רכיבי התשלום, התשלום עבור נסים, התשלום עבור העוזר, הבן אריאל והתשלום עבור העובדים שעבדו ב'יומיות'. אלא, שאל טרנס החליטה, משיקוליה, להורות על הפסקת עבודתה של אלאנס באתר, כאשר בשלב ראשון סירבה לחתום על כרטיסי העבודה של העובדים, שבאמצעותם ניתן לעקוב אחר התמורה המשולמת בגין העובדים ובהמשך דרשה משלמייב, אשר יצא לחופשת מחלה בעקבות ויכוח עם מנהל אלאנס, מר מוטי שומרוני, כי יחזיר את המחשב הנייד והטלפון ובכך הביעה דעתה, כי אינה מעוניינת שיחזור לאתר העבודה.
אלאנס טוענת, כי לא שולם תשלום המע"מ בגין חודש דצמבר 2013, לא שולמו תשלום חודש ינואר ותשלום מחצית חודש פברואר (עד ליום 17.2.14, שאז הודיעה אל טרנס כי לא תחתום על כרטיסי העבודה) וכן לא שולמה התמורה בגין הקיר התומך שסוכם לגביו, כי תשלום התמורה יהיה בקבלנות לפי מדידת מטר קוב.
4. אל טרנס אינה כופרת בסכומי החשבון כפי שהוצג על ידי אלאנס.
לטענת אל טרנס, ככל שהדבר נוגע לעבודתו של שלמייב, סוכם בין הצדדים, כי שלמייב ישמש כמנהל הפרוייקט, אשר תמורת עבודתו סוכמה כמחיר גלובאלי, אשר הוסכם לגביו, כי יפרס על פני 12חודשים, שזהו המועד שהצדדים צפו מראש כי תארך העבודה. כן הוסכם בין הצדדים, כי התמורה כוללת גם פרמיה בשיעור של 150,000 ₪, הכלולה בשכרו של מר שלמייב.
לטענת אל טרנס, נטש שלמייב את העבודה במהלכה, כאשר באותו שלב בוצעה רק מחצית העבודה. לפיכך, טוענת אל טרנס, כי על שלמייב להשיב לה מחצית מהתמורה אשר שולמה לו, בסכום של 338,000 ₪.
אל טרנס אינה חולקת על שכרו של אריאל שלמייב, אם כי טוענת, כי מדובר בעובד שהגיע לפי בקשתו של מר נסים שלמייב, מתוך אינטרס אישי שלו.
אשר לעבודות העובדים, אל טרנס טוענת, כי כאשר סוכם בין הצדדים, כי העבודה תתומחר לפי 'יומיות', הבטיח שלמייב, כי עלות העבודה לא תהיה גבוהה מזו ששולמה לקבלן הקודם, ששכרו שולם לפי חישוב של היקף הבטון שנוצק.
בדיעבד, הסתבר, כי בגין עלות העובדים שולם סכום עודף של כמליון ₪, אשר היה נחסך לו היתה מתומחרת העבודה לפי מדידת כמות יציקת הבטון.
כן טוענת אל טרנס לליקויים בעבודת אלאנס, אשר לא הושלמו על ידה בעת שעזבה את האתר. עלות ביצוע התיקונים- 200,000 ₪.
לאור כל האמור, טוענת אל טרנס בכתב הגנתה, כי אינה חייבת לאלאנס דבר.
5. אל טרנס טוענת בתביעתה למעשה את אותן טענות אשר העלו בכתב הגנתה, כאשר זו הפעם טוענת היא טענותיה במסגרת תביעה שכנגד.
דיון:
6. ההסכם עם נסים שלמייב.
הצדדים חלוקים ביניהם הן בנוגע למעמדו של נסים שלמייב בפרוייקט, כמנהל הפרוייקט, או כמהנדס ביצוע וכן חלוקים ביניהם בנוגע לשכרו של שלמייב.
7. אשר לשכרו של שלמייב, אל טרנס טוענת, כי סוכם על הסכם מסגרת לכל תקופת ההסכם, אשר הוערכה מראש, בהתאם ללוח הזמנים שניתן על ידי הרכבת כ -12 חודשי ביצוע, ונקבעה התמורה החוזית למלוא התקופה. לאור הערכת הצדדים את משך תקופת ההסכם, הוסכם, כי התמורה החוזית תשולם בשניים עשר תשלומים. אל טרנס שילמה את התשלומים האמורים במהלך כל שנת 2013, כך שעם סיום התשלום, הרי ששולמה מלוא התמורה ושלמייב אינו זכאי לתשלום נוסף, אם כי עליו למלא את חלקו בהסכם שבין הצדדים, עד לסיום הפרוייקט.
שלמייב טוען לעומת זאת, כי הוסכם על תשלום חודשי ועל אל טרנס לשלמו, כל עוד שלמייב עובד בפרוייקט.
לצדדים היסטוריה ארוכת שנים של עבודה יחד, כאשר בשנים עברו עבד שלמייב כשכיר אצל אל טרנס, או אצל חברות שבבעלות אביו של מוטי שומרוני, בעליה של אל טרנס.
בעת שעבד שלמייב כשכיר, השתכר שלמייב בשכר נמוך יותר. לטענתו, היו תקופות בעבר, בהן עבד כמנהל עבודה והשתכר בשכר של כ- 4,000 ₪ ואילו בעת האחרונה, עבד תמורת שכר של 15,000 ₪ נטו (ראה תלושי שכר אשר צורפו כנספח א1 לתצהירו של מר מוטי שמרוני).
אל טרנס טוענת, כי במקרה דנן, בשים לב לכך ששלמייב אמור היה לשמש כמנהל הפרוייקט, סוכם על שכר גבוה יותר.
כאשר נשאל מר שומרוני לעניין הסכם שכר דומה, בפרוייקט קודם, שבוצע בסמוך לתחילתו של הפרוייקט כאן (פרוייקט הדיור הצפוני), הסביר, כי בפרוייקט הקודם, נשכרו שירותיו של שלמייב לתקופה בת שלושה חודשים בלבד, כאשר העבודה שם היתה "סביב השעון" ולכן תוגמל מר שלמייב בהתאם.
8. הצדדים אינם חתומים על הסכם עבודה. שומרוני העביר לשלמייב במייל נוסח של הסכם, אשר נערך על ידו ואולם זה לא נחתם.
לטענת שלמייב, סירב לחתום על ההסכם, כיוון שבהגדרת התפקיד בהסכם, מדובר היה באחריות גדולה, שלא היה מסוגל לקחת אותה על עצמו, נוכח היקפה, כיוון שעל פי ההסכם אמור היה לשמש גם כמנהל הפרוייקט וגם כמהנדס ביצוע וביקש להגדיר את תקפידו מחדש בטרם ייחתם ההסכם.
שומרוני מצדו העיד, כי לא ראה דחיפות בחתימת ההסכם, מה גם שטרם הוחל בביצוע הפרוייקט בשלב שבו הועבר ההסכם לחתימה, ועניין זה נזנח, נוכח מערכת היחסים ארוכת השנים בין הצדדים.
9. אחר ששקלתי טענות הצדדים, מצאתי מקום לקבל עמדתו של מר שלמייב לעניין תוכן ההסכם באשר לשכרו של שלמייב.
ראשית, יש לומר, הגם ששלמייב עבד כנגד חשבונית מס, הרי שעל פניו, הדבר נעשה משיקולים כלכליים, מסחריים ולא מעצם הגדרת תפקידו של מר שלמייב.
הצדדים אף כינו את שלמייב בהסכם (הלא חתום) כעובד, לא דרשו ממנו בטחונות, כפי שמקובל לדרוש מגורמים חיצוניים נותני שירות, לא ביקשו ממנו לבטח עצמו, כפי שמקובל ואף לא קבעו אחריות אישית של שלמייב לעבודות אותן הוא נותן (ראה לשם השוואה ההסכם שנערך אל מול קבלן הבטון מטאנס- נספח ז לתצהיר שומרוני).
למעשה, הסכם זה אינו שונה באופן משמעותי מהסכם קודם שנחתם עם שלמייב בשנת 2008 (ת/1), שגם בו הוגדר תפקידו של שלמייב באופן דומה, אך שם הועסק שלמייב כשכיר.
להסכם זה, לא הוספה כל תוספת עניינית משמעותית, עקב העובדה ששלמייב עבד כנגד חשבונית מס ולא כשכיר ועל פניו, דומה, כי גם בפועל התייחסו הצדדים זה אל זה כאל עובד ומעביד.
10. מר שומרוני ביקש לראות בהסכם כהסכם מסגרת לכל תקופת ההסכם, כאשר על פי ההסכם עם מזמינת העבודה, רכבת ישראל, תקופת ביצוע ההסכם נקבעה לשנה.
נוסחו של ההסכם, אשר נערך על ידי אל טרנס, אינו מתיישב עם הפרשנות אותה מבקש שומרוני ליתן להסכם. אמנם, אין מדובר בהסכם חתום, אך זהו ההסכם שעל בסיסו ביקשה אל טרנס לערוך את ההתקשרות ושלטענתה אין משמעות של ממש לאי חתימתו לאור מערכת היחסים שבין הצדדים, כך שהוא משקף לפחות את כוונתה של אל טרנס לגבי תוכן ההסכם.
ההסכם נערך עוד בתקופה בה החל שלמייב לעבוד בפרוייקט קודם, "הדיור הצפוני", כשתקופת עבודתו של שלמייב הוגדרה שם מראש לשלושה חודשים. שומרוני העיד, כי בשלב שבו החל להעסיק את שלמייב בפרוייקט הדיור הצפוני, כבר צפה, כי אל טרנס תתחיל לעבוד בפרוייקט נשוא התובענה - מבנה שו"ב.
על פי נוסחו של ההסכם, ההסכם חל גם על התקופה בה אמור היה שלמייב לעבוד בפרוייקט הדיור הצפוני (ראה סעיף 12(ו) להסכם).
אם אמנם כך הדבר, הרי שמלכתחילה לא צפתה אל טרנס, כי שלמייב יעבוד אצלה למשך כל תקופת ביצוע העבודה בפרוייקט מבנה שו"ב, שהלוא תקופה זו הוערכה ב- 12 חודשים ושלמייב כבר עבד שלושה חודשים בפרוייקט אחר. בוודאי לא ניתן ללמוד מנוסחו של ההסכם, כי מדובר במכפלת תשלום של 12 חודשים עבור כל תקופת ההסכם, שכן כאמור ההסכם כולל גם תקופת עבודה שקדמה לפרוייקט כאן.
11. הדעות בין הצדדים חלוקות לגבי המועד בו החלו הצדדים לעבוד בפרוייקט דנן, כאשר כבר בשנת 2012 הוצאו על ידי אלאנס חשבוניות בגין עבודתו של שלמייב בפרוייקט ושלמייב השתתף בפגישות עבודה באתר (ראה למשל סיכום דיון מיום 17/12/12, נספח 10א' לתצהיר שלמייב).
גם לפי שיטת אל טרנס, לפיה הפרוייקט החל בחודש ינואר 2013, הרי ששעה ששלמייב קיבל תשלומים עוד קודם לכן, על פי ההסכם, הרי שתקופת השנה לפי ההסכם הסתיימה עוד במהלך שנת 2013, אלא שאל טרנס הוסיפה לשלם לו את התשלומים החודשיים, עד לסוף שנת 2013 ובכך אין תימוכין לטענת אל טרנס כי מדובר בהסכם שהשכר לפיו מחולק ל- 12 חודשים.
12. זאת ועוד, לשונו של ההסכם נוקבת בלשון מפורשת כי השכר יהיה "שכר העובד בחודש עבודה מלא 50,000 ₪ ברוטו בתוספת מע"מ."
אין כל אזכור בהסכם לתשלום לפי פרוייקט תוך חלוקתו למספר חודשים ואף אין אזכור בהסכם כי זה נועד לפרוייקט מסויים, כשכאמור, הסיכום היה גם לפרוייקט נוסף, פרוייקט הדיור הצפוני.
בהתאם לתנאי ההסכם, אף ניתנה בידי אל טרנס האפשרות להפסיק את עבודתו של שלמייב במקרים מסויימים. אין בהסכם התייחסות לתמורה שתשולם במקרה של הפסקת העבודה, כאשר טענת אל טרנס הינה, כי מדובר בסכום גלובאלי, אשר נפרס על פני 12 חודשים והוא כולל גם תשלום פרמיה.
מה יהיה הסכום במקרה זה? מר שומרוני אף העיד, כי בשלבים המאוחרים של העבודה, תפקידו של שלמייב כמהנדס מצומצם יותר, האם במצב זה, חלוקת התשלום תהיה שונה, בהתאם לשלב שבו הופסקה העבודה?.
נוסח ההסכם בוודאי אינו מתיישב עם טענותיה של אל טרנס באשר לפרשנותו, כאשר הסכם זה נערך כאמור על ידי אל טרנס עצמה.
13. שלמייב העיד לעומת זאת, כי ההסכם שבין הצדדים קבע, כי בנוסף לתשלום שסוכם עליו, כסכום חודשי לתשלום, תשלם לו אל טרנס גם את הוצאות הרכב (ראה לשם השוואה חשבוניות לשנת 2012, אם כי בהסכם הכתוב ישנה התייחסה לשינוי בסוגית הרכב לאחר סיום העבודה בפרוייקט הדיור הצפוני).
על פי הנטען, בשלב מסויים, ביקש שומרוני לשנות מהסכמה זו והוסכם בין הצדדים, כי התשלום החודשי יהיה 52,000 ₪ כולל הוצאות הרכב.
אם אמנם ישנו שינוי בהסכמת הצדדים, באשר לתשלום החודשי, הרי שהדבר בוודאי אינו מתיישב עם קביעה לפיה התמורה החוזית תחולק ל- 12 חודשים.
14. בנוסף, באחד החודשים, נעדר שלמייב מעבודתו ונוכתה לו תמורת העבודה בגין אותם ימים בהם נעדר.
ניכוי זה מתיישב עם תשלום חודשי בגין עבודה, כאשר מקום בו לא ניתנת תמורה, מנוכה החלק היחסי בגין אותה תקופה (בשיטת התחשבנות על פי חשבונית לעומת תלוש שכר ויחסי עובד מעביד, נהנית אל טרנס מכך שאינה צריכה לשאת בתנאים הסוציאליים של העובד, לרבות ימי מחלה, חופשה וימי אבל, כך שכשהעובד נעדר מעבודתו, הוא סופג את העלויות הכרוכות בהיעדרות).
כאשר מדובר בתשלום גלובאלי, הרי שכאשר השירות נפרס על פני למעלה מ- 12 חודשים, אין מקום להתחשבן בעבור ימים בהם נעדר נותן השירות, שהלוא הוא משלים את הימים האמורים בהמשך ביצוע העבודה, כאשר אין חולק במקרה דנן, כי עבודתו של שלמייב בפרוייקט נפרסה על פני לפחות שלושה עשר חודשים וחצי.
15. כל המכלול ובפרט לשונו המפורשת של ההסכם, אשר אמנם לא נחתם, נערך על ידי אל טרנס ועיקר תנאיו אינם שנויים במחלוקת, מביאים למסקנה, כי הסכמת הצדדים הינה, כי התשלום אשר ישולם לשלמייב הינו כנגד שירותים הניתנים מידי חודש בחודשו ותלויים במשך מתן השירות ולא בהיקף הפרוייקט נשוא השירות.
16. אשר להגדרת תפקידו של שלמייב בפרוייקט, הצדדים ייחסו חלק ניכר מטיעוניהם באשר לתפקידו של שלמייב.
איני מוצאת, כי ישנה חשיבות של ממש, לצורך הכרעה בהליך שלפניי, באשר להגדרת התפקיד שמילא שלמייב בפרוייקט, האם נכון לכנותו "מנהל הפרוייקט" או "מהנדס ביצוע" בלבד, כאשר למעשה, אין מחלוקת אמתית באשר לתוכן תפקידו של שלמייב בפרוייקט.
17. מר שלמייב אישר בעדותו, כי היה בעל התפקיד הבכיר ביותר בשטח מטעם אל טרנס. במקום אמנם היו בעלי תפקידים נוספים, כמו בעלי תפקידים מטעם הפיקוח או בקרת האיכות, אולם, כיוון שבעליה של אל טרנס (שומרוני) או נציגיו הבכירים (כמו אייל כהן) לא נכחו בשטח ומר שומרוני עצמו הגיע לאתר בתדירות של אחת לשבוע לערך, הרי ששלמייב שימש איש הקשר של שומרוני בשטח והוא שימש גם כנציגו של שומרוני בשטח, אל מול הספקים או אל מול קבלני המשנה ומזמינת העבודה.
מהעדויות עולה, כי שלמייב עסק בפן המקצועי על כל היבטיו, כמהנדס הבכיר בשטח. שלמייב היה נציגה של אל טרנס בישיבות העבודה שהתקיימו מו הרכבת והוא זה שהיה אחראי לפן המקצועי של קבלני המשנה בשטח.
וככל שהדבר נגע להתקשרויות אל מול בעלי מקצוע או ספקים, התקשרויות אלו וכן כל הנושאים הכספיים האחרים נעשו באמצעות משרדה של אל טרנס, אשר כלל לא מוקם בבאר שבע.
ככל שהדבר נגע להיבטים הכספיים, הרי שגם כאשר היה צריך לאשר חשבון של קבלן זה או אחר, הרי ששלמייב היה בודק את החשבון, בעיקר בפן הכמותי, אישורו של שלמייב היה מועבר למשרד ושם היו בודקים את החשבון, תוך התייחסות לעלות העבודה ולסיכומים עם אותו קבלן.
שלמייב לא אישר חשבון כלשהו עבור אל טרנס, ככל שהדבר נוגע לחישובים הכספיים, להבדיל מהיקפי העבודה. לא הוכח, כי שלמייב תמחר עבודות או מוצרים שנרכשו או אפילו קיבל הצעות מחיר בעניין.
שלמייב היה מוסמך להזמין סחורה לאתר, אך גם הזמנות אלו נעשו דרך המשרד, בשים לב לפן הכספי של ההזמנות.
מפעם בפעם, התבקש שלמייב לאתר קבלנים לשם ביצוע עבודה. שלמייב העיד בעניין, כי נדרש לעניין כאשר היה קושי עם קבלן זה או אחר ואל טרנס ביקשה ממנו לאתר עבורה קבלן מקומי.
בכל מקרה שכזה, לאחר איתורו של הקבלן, הנושא הכספי נסגר עם אותו קבלן במשרד.
18. איני סבורה, כי שלמייב היה מודע עד תום להיקפים הכספיים של הפרוייקט ולחישובים שנעשו על מנת שהפרוייקט יהיה פרוייקט רווחי.
שלמייב אמנם נתקל במהלך עבודתו בחשבונות ובחשבוניות, אך לא מצאתי בראיה כלשהי, כי הוא נדרש לחישובים אלו ואחרים הנוגעים לרווחיות הפרוייקט. כל הנושא הכספי נסגר במשרד, שלמייב לא ערך חשבון כלשהו בסוגיה זו, לא נדרש לכך ואף לא הוצגה כל ראיה שנדרש לכך.
גם כאשר הוזמנה לאתר סחורה, לא מצאתי כי שלמייב היה זה שאחראי לסיכום מול הספק באשר למחיר הסחורה, כאשר כל הנושאים הכספיים בוצעו מול אל טרנס.
מובן, כי בבדיקת חשבונות, היה על שלמייב לבחון גם על הפן הכספי, אך הוא לא נדרש לתמחר את החשבונות, עבודה שנעשתה באופן בלעדי על ידי אל טרנס וזו לא הביאה כל ראיה לכך ששלמייב תמחר סחורה כלשהי. אף כאשר ספק ביקש לפנות לשלמייב בסוגיה זו, העמידה אותו אל טרנס מייד על דרישתה לסגור את הנושאים הכספיים מול החברה.
19. במסגרת אחריותו, שלמייב היה אחראי גם לבדוק את איכות עבודתם של העובדים בשטח, לרבות קבלני המשנה.
לכן, כאשר הקבלן שעבד בשטח, מטאנס, עבד בקצב איטי, שלא בהתאם לקצב העבודה המצופה בפרוייקט, התריע שלמייב בפני אל טראנס על קצב ההתקדמות האיטי של העבודה.
פיקוח זה, הינו פיקוח מן הפן המקצועי ולאו דווקא מן הפן הכספי. מובן, כי לניהול לא יעיל של העבודה ישנן השלכות כספיות. על שלמייב כמי שאחראי לאתר לדאוג לכך שלא ישולם שכר בגין עבודה שאינה מבוצעת וככל שהדבר נוגע לעובדים בשטח, מובן כי באחריותו היה לדאוג לכך שלא יוזמנו עובדים שלא לצורך ואולם, לא הובאה כל ראיה לפיה על שלמייב היה לבחון גם את הפן התזרימי של נזק כאמור, באופן שבו גם אם היה על שלמייב לדאוג למשל לחיסכון בחשמל, אין הכרח, כי שלמייב יודע מהו מחיר החשמל שנצרך על ידו.
20. עד כאן, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לתוכן עבודתו של שלמייב, כאשר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאחריותו האישית של שלמייב באשר לאופן התקדמות העבודה באתר ומתן התראה בדבר פיגורים בעבודה וזאת בעיקר באשר להתקדמות העבודה במהלך התקופה שבה הועסקו עובדים של אלאנס באתר.
לטענת אל טראנס, כמי שאחראי לקצב התקדמות העבודה, היה על שלמייב להתריע בפני אל טראנס על כל שבמהלך התקופה שבה הועסקו עובדים מטעם אלאנס, העבודה אינה מתקדמת בקצב משביע רצון ולכן אחראי שלמייב לכך ששולמו לאלאנס תשלומים עודפים.
21. בעת שהחלה העבודה באתר, עבד מטעם אל טראנס קבלן משנה בשם מטאנס את גמיל חברה לבניה ויזום בע"מ (להלן:- "מטאנס").
ככלל, לאל טראנס לא היו עובדים באתר מטעמה, לבד מעובדים ספורים וביניהם שלמייב, מנופאי ומנהל העבודה ואלרי נודל.
עיקר העבודה התבצעה באמצעות קבלני משנה.
מטאנס אמור היה לבצע עבור אל טרנס את עבודות הבניה, שעיקרן היו עבודות בטון וכן עבודות גמר כגון טיח פנים וחוץ ובניית מחיצות.
תוך כדי ביצוע העבודה, הסתבר, כי העבודה אינה מתקדמת בקצב משביע רצון, כאשר על קצב התקדמות העבודה התריעו הן שלמייב והן מזמינת העבודה.
כך למשל, בסיכום דיון שנערך ביום 15.7.13 (נספח 10 ח/ לתצהיר שלמייב) מצויין בפרק "לו"ז":
"קבלן מציג תאריך סיום פרויקט בפיגור של חודשיים וחצי מסיום חוזי- לו"ז לא מאושר.
קבלן מתבקש להציג תוכנית האצה לצמצום פיגור בלוחות זמנים.
עפ"י החוזה, הקבלן היה צריך לסיים את ביצוע השלד במבנה התקשורת ב- 02/04/13- לא בוצע"
(ראה דברים דומים גם בסיכום דיון מיום 12/08/13).
עיון בתכתובת שצרף שלמייב לתצהירו מלמדת, כי בכל נושא לוח הזמנים עסקו גורמים רבים, הן מטעם חברת הפיקוח, הן מטעם חברה חיצונית "גרינשטיין ניהול הנדסי ובקרת לו"ז" והן מטעם אל טרנס עצמה, כאשר צורפה בעניין גם תכתובת עם מר אייל כהן מטעם אל טרנס.
במכתבה של חברת תובנה מיום 5.2.13, מצויין: "ביום שלישי 5/2/13 התקבל לוז בסיסי מאושר ולהלן הנחיות להכנת עדכון של ביצוע הפעילויות שקבלן חייב לבצע מידי שבועיים..."
נראה אם כן, כי הצדדים עקבו אחר לוח הזמנים בשים לב לכך שמדובר בפרוייקט שנקצב מועד להשלמתו וכפי שהעיד גם שלמייב, הרי שעיכוב בהשלמת הפרוייקט אף עלול לגרור אחריו קנסות.
מר שומרוני העיד, כי הקבלן מטאנס נזקק לסיוע מקבלנים חיצוניים, כששומרוני אף נשאה בתשלום שכרם כחלק משכרו של מטאנס, זאת על מנת לסייע למטאנס להתקדם בביצוע העבודה ואולם בסופו של יום, ביקשה אל טראנס להחליף את מטאנס בקבלן אחר.
לטענת שומרוני, בדיעבד, הסתבר, כי מטאנס עבד בקצב מהיר יותר מהקצב שבו עבדו עובדי אלאנס, כאשר שלמייב מבקש להחליף את מטאנס משיקולים זרים, כשכל מטרתו היא להעסיק את עובדי אלאנס במקום מטאנס.
22. הנני סבורה, נוכח המעקב הצמוד אחר התקדמות העבודה וגם לאור מכתבו של שומרוני לרכבת מיום 27.6.13 ומכתבו מיום 12.8.13, בהם ביקש שומרוני להאריך את משך ביצוע הפרוייקט עקב עיכובים אלו ואחרים, כי אל טרנס היתה מודעת היטב לקצב התקדמות עבודתו של מטאנס וכי לא הסתפקה בדיווחים מטעם שלמייב בלבד על מנת לדעת כיצד מתקדמת העבודה באתר והאם קבלן הביצוע מבצע עבודתו בקצב הנדרש.
אף לא סביר ובלתי הגיוני, כי בפרוייקט שנעשה מול מזמינת עבודה, כשמוגשים לה חשבונות חודשיים לאישור, בהתאם לקצב התקדמות העבודה, כאשר שומרוני עצמו חותם על החשבונות, כי אל טרנס לא תהיה מודעת לקצב התקדמות העבודה ותחיה בעניין זה מפיו של שלמייב בלבד, בפרט כאשר היא משלמת כספים רבים עבור עובדים, אך לא מקבלת תמורה ממזמין העבודה עבור עבודתם של אותם עובדים.
23. מכל מקום, שלמייב נמצא באתר כנציגה של אל טרנס בשטח, איני סבורה, כי שלמייב החליף את נוכחותה של אל טרנס בשטח, שומרוני עצמו קיבל עדכון יומיומי משלמייב על התקדמות העבודה, ביקר בשטח, גם אם בתדירות של אחת לשבוע וכאמור, גם לאור החשבונות המוגשים לאישור והשיח עם מזמינת העבודה והפיקוח ידע היטב, כיצד מתקדמת העבודה.
ככל שהעבודה התקדמה בקצב שאינו משביע רצון, העניין טופל על ידי שומרוני עצמו, ובוודאי אין להטיל על שלמייב את האחריות לעיכוב בביצוע העבודה, לעומת כמות העובדים או להיקף עבודה שאינו תואם את מספר העובדים בשטח.
אציין, כי לו אמנם ביקשה אל טרנס להטיל אחריות זו על שלמייב, מצופה היה, כי תציג חוות דעת באשר לקצב התקדמות עבודה, לעומת מספר העובדים בשטח, כשהן נתמכות ביומני העבודה ומהן ניתן יהיה ללמוד היקף העבודה וקצב התקדמותה.
על פניו, כאשר אל טרנס יודעת היטב מהו קצב ההתקדמות ואף החליפה את הקבלן המבצע, האחריות בעניין זה רובצת לשכמה.
24. אל טראנס טוענת, כי לשלמייב אחריות באשר לביצוע העבודה בקצב איטי על ידי עובדי אלאנס.
איני סבורה, כי במסגרת מערכת היחסים שבין הצדדים, הוטלה האחריות בעניין זה על מר שלמייב.
מר שלמייב אמנם היה נציגה של אל טרנס בשטח, אך ככזה הוא היווה את זרועה הארוכה של אל טרנס ולא נכנס בנעליה.
האחריות הסופית היא בסופו של יום של אל טרנס וגם ההסכם שבין הצדדים לא הטיל על שלמייב אחריות לנזקים שיגרמו עקב התנהלות איטית, בזבזנית, או בלתי משביעת רצון של קבלנים אלו ואחרים.
העובדה ששלמייב עובד של אלאנס אף היא אין בה לכשעצמה כדי להטיל עליו אחריות להתנהלות אלאנס בהסכמיה אל מול אל טרנס, אם כי כאמור, במסגרת תפקידו של שלמייב, עליו לוודא, כי העבודה מתנהלת בקצב משביע רצון ולהתריע על עבודה שאינה מתנהלת כאמור.
אציין בנוסף, כי במסגרת תפקידו של שלמייב בוודאי שלמייב אינו אחראי לביצוע בפועל של העבודות בשטח, ברמת השגחה אינטנסיבית על העובדים.
עניין זה הינו תחת אחריותו של מנהל העבודה. כפי ששלמייב העיד, הוא נמצא בפגישות, עוסק בניירת ובביצוע עבודתו כמהנדס בשטח, בוודאי לא נדרש ממנו פיקוח על העובדים, פיקוח על העובדים הינו רק פיקוח על. גם לא נטען, כי שלמייב פיקח על עובדי מטאנס או קבלני המשנה הנוספים שהיו בשטח ובעניין זה, עצם העובדה שהובאו עובדים מטעם חברה שבבעלות לשמייב לא שינתה מהגדרת תפקידו.
איני סבורה לפיכך, כי יש להטיל על שלמייב אחריות אישית להיקף עבודתם של עובדי אלאנס. שלמייב יכול היה להתריע, אך בדיקת חשבונותיה של אלאנס נעשתה בסופו של דבר במשרד, על ידי הגורמים האמונים על אישור התקציבים ואם היקף התשלום לאלאנס אינו מתיישב עם קצב התקדמות העבודה, עניין זה אמור היה לעלות בבדיקת המשרד, תוך השוואת חשבון אלאנס לחשבון המזמין.
25. הצדדים צרפו תכתובת עם גורמי חוץ העוסקת בקצב התקדמות העבודה עד לכניסתה של אלאנס לאתר. דווקא הימנעות הצדדים מלצרף תכתובת מאוחרת למועד בו החלה אלאנס לעבוד בשטח, מצביעה על כך שבתקופה בה עבדה אלאנס בשטח התקדמה העבודה בקצב משביע רצון ולא סביר בעיניי, כי מזמינת העבודה והמפקחים מטעמה הפסיקו להיות ערים לקצב התקדמות העבודה לאחר כניסת עובדי אלאנס לשטח.
איני סבורה לפיכך, כי ניתן להטיל על שלמייב אחריות, מכוח תפקידו, באשר לתפקוד ולהיקף עבודתה של אלאנס בשטח, הגדרת תפקידו של שלמייב אינה כוללת בחובה גם את האחריות הכספית לעבודתם של אחרים בשטח, בשים לב לתפוקה, כל עוד מילא תפקידו בעניין כמפקח על, המקפיד גם על קצב התקדמות העבודה.
26. אוסיף בהקשר זה, כי התמורה שסוכמה עם שלמייב הינה תמורה ששוייה יחסית לתמורה ששולמה לו בעבר הינה גבוהה, אלא שיש לזכור, כי מדובר במי שעבד כנגד חשבונית מס, כאשר האחריות לכל התנאים הסוציאליים שלו הינה עליו. משכורתו של שלמייב בחודש בו שולם לו שכר נטו של 15,000 ₪ עמדה על כ- 29,000 ₪ ולכך יש להוסיף תשלומי ביטוח לאומי ופנסיה כן ימי חופשה, מחלה, שעות נוספות, פיצויי פיטורין והבראה.
מסגרת תפקידו של שלמייב היתה אחראית ולכן תוגמל בהתאם, אם כי לא נהנה מרווחי הפרוייקט, אך אין בכך כדי להטיל עליו את מלוא האחריות למחדלים בניהול הפרוייקט, בוודאי לא מחדלים ברמת פיקוח העל, תכנון לוחות זמנים והפסדים.
27. המסגרת החוזית שבין אלאנס ובין אל טרנס.
כאמור, אלאנס התחילה לעבוד בפרוייקט לאחר שהקבלן מטאנס עזב את השטח (אם כי ככל הנראה היתה תקופת חפיפה קצרה בין השניים, שבמהלכה סיימה מטאנס עבודות בהן החלה).
שלמייב טוען, כי שומרוני הפציר בו להעסיק את אלאנס ופנה אליו בעניין מספר פעמים, אלא שבנו אופיר שלמייב, בעליה של אלאנס ומנהלה, לא היה מעוניין לעבוד אל מול שומרוני, לאור נסיון העבר בעבודה משותפת, כאשר שומרוני קיזז סכומים אלו ואחרים מתמורת עבודתו.
בשלב מסויים, הציע שומרוני, כי אלאנס לא תיכנס לשטח כקבלן משנה, אלא תספק עובדים, אשר תמורת עבודתם תשולם ב'יומיות' (רג'י) ולכך הסכים אופיר.
שומרוני לעומת זאת טוען, כי מי שהפציר בו להחליף את הקבלן מטאנס באלאנס היה שלמייב, אשר היה כבן משפחה ולכן ביקש, כי יוכל להרוויח אף הוא מביצוע העבודה הקבלנית.
שלמייב ביקש, עקב בעיה תזרימית ומשך הזמן שלוקח לאשרחשבונות המבוססים על מדידה, כי התמחור יהיה לפי יומיות, כאשר שלמייב מבטיח, כי תמורת העבודה שתשולם לא תהיה גבוהה מהתמורה שתשולם בגין עבודה קבלנית.
לאור ההיכרות רבת השנים ולאור התחייבותו של שלמייב באשר לעלויות העבודה, נעתר שומרוני לבקשתו של שלמייב.
אין חולק, כי תמורת העבודה (בין אם מדובר בסיכום סופי ובין אם מדובר במימון ביניים) סוכמה בסכום של 750 ₪ ליום עבודה של פועל.
28. הן בכתב ההגנה לתביעת אלאנס והן בתביעת אל טרנס, טענה אל טרנס, כי תמורת העבודה סוכמה בתשלום יומיות.
בכתב ההגנה לתביעת אלאנס, הוסיפה אל טרנס וטענה, כי שלמייב שכנע אותה, כי לא יגרם לה נזק כתוצאה מדרך תשלום זו, שנעשתה עקב קושי תזרימי.
כך טענה אל טרנס בכתב תביעתה:
"יתר על כן, לבקשת הנתבע 1 הסכימה התובעת לשלם לו את
"עלויותיו" לרבות "הרווח הקבלני" לפי מחיר של 750 ₪ עבור יום עבודה לפועל וזאת על אף שהמחיר המקובל בשוק נע בין 400 ל- 750 ₪ ליום לפועל. התובעת הסכימה לכך על מנת לאפשר לנתבע 1 ליהנות מהרף הגבוה של הטווח המחירים. היקפי העבודה וכן שוויים הקבלני הנדרשים היו ברורים וידועים היטב לנתבע 1 והוא נדרש ויכול לווסת את כוח האדם הדרוש לביצוע העבודה.
התובעת הסכימה לבוא לקראת הנתבע 1 גם בבקשתו לקבל את הכספים באופן שוטף וזאת במקום לשלם בהתאם לקצב התקדמות העבודה ועד לסיום הפרוייקט. במילים אחרות הסכימה התובעת לשלם לו מידי חודש בחודשו בהתאם לכמות העובדים וימי העבודה וזאת במטרה להקל עליו את תזרים המזומנים. מובן שהסכמה זו נבעה מהעובדה שהנתבע 1 היה מוכר לה היטב וכמי שמבין את מהות העבודה ומחוייבותו כלפיה."
אל טרנס טענה בכתב תביעתה, כי על הנתבעים לשלם לה את ההפרש שבין עלות העבודה לו בוצעה בידי קבלן משנה, בתמחור על פי הספק ובין התמורה ששולמה בפועל, עקב מעילתו של שלמייב באמונה של אל טרנס, כאשר הסתבר בדיעבד, כי בשיטת תמחור זו לא פיקח על עבודתה של אלאנס, כאשר הוא מתעשר באופן התמחור על חשבון אל טרנס.
כך טענה אל טרנס בכתב הגנתה:
"סוכם עם ניסים שלמייב על ביצוע עבודות השלד כאשר עלויות הביצוע לא יהיו גבוהות ממחירי קבלן המשנה.
התשלום החודשי יבוצע על בסיס השקעה של פועלים וזאת תוך הבטחה כי הפועלים הינם פועלים מקצועיים אשר העלות היומית שלהם לעולם לא תהייה גבוהה מהמחיר של הקבלן, שהרי גם קבלן המשנה צריך להרוויח, כך טען שלמייב."
הן בכתב התביעה והן בכתב ההגנה טענה, כאמור, כי שיטת התמחור היתה לפי תשלום יומיות, על בסיס מצגים שהציג לפניה שלמייב.
בתצהיר העדות הראשית של מר שומרוני, נטענה גרסה חדשה באשר לתמחור.
כך טען מר שומרוני בתצהירו:
"יתר על כן, לבקשת ניסים ועל מנת להקל עליו את תזרים המזומנים הסכמתי כי החשבונות החלקיים ישולמו בהתאם לתפוקות העבודה בפועל ותך כדי ביצוע "את עלויותיו" לרבות הרווח הקבלני לפי 750 ₪ עבור יום עבודה של פועל וזאת על אף שהמחיר המקובל בשוק נע בין 400 ל- 750 ₪ ליום לפועל, וזאת בתנאי ובסה"כ שהקמת הפרוייקט לא תעלה על המחיר הקבלני הידוע ולהבטחתו אף זול מכך וזאת על מנת לאפשר לו ליהנות מהרווחים תוך כדי העבודה ולא להמתין לסיום הביצוע כאשר היקפי העבודה הנדרשים היו ברורים וכן שוויים הקבלני על מנת לווסת את כח האדם הנדרש בביצוע העבודה....
אני שב וטוען כי ההסכם שלי עם ניסים ועם הנתבעת 2 היה בהתאם למחירים שנקבעו בהסכם עם הקבלן הראשון, מטאנס, דהיינו לפי 700 ₪ לקוב בממוצע. המנגנון לתשלום חשבונות חלקיים לפי 750 ₪ ליום עבודה של פועל באו "על חשבון" התמורה הכוללת ונועדה לצורך תשלום חלקי ולצורך סיוע במימון התזרים השוטף של ניסים והנתבעת 2." (הדגשה שלי- ס.כ.).
הנה, לפי תצהירו של שומרוני, אין מדובר בהסכם לתשלום לפי יומיות, כאשר שלמייב ואלאנס מביאים לשטח עובדים רבים על מנת להרוויח וללא כל הצדקה, אלא, מדובר בשיטת מימון ביניים, שבסופה תיערך התחשבנות בין הצדדים, בהתאם להספק העבודה, לפי קוב יציקה.
29. לא מצאתי מקום לקבל את גרסתו זו של מר שומרוני, לא רק מהסיבה שהיא נולדה רק בשלב הגשת תצהירי העדות הראשית ולא נטענה בכתב התביעה, אלא שגם לגופו של עניין, אין בה כל סבירות והיא אינה נלמדת מיתר הראיות, לרבות עדותו של מר שומרוני.
מר שומרוני טען, כי שיטת חישוב לפי יומיות נקבעה לאור בקשתו של שלמייב, כיוון שההמתנה לתשלום על פי מדידה אורכת זמן.
עיון בהסכם שנערך אל מול מטאנס מלמד, כי התשלום עבור העבודה אמור היה להיות משולם בתוך שלושה שבועות לאחר הגשת החשבון.
מדובר בפרק זמן סביר, שאף מבוסס על מועד הגשת החשבון ולא על מועד אישורו. עיון בחשבונות שהוגשו על ידי אלאנס מלמד, כי חלקם הוגשו אף 10 ימים לאחר תחילתו של החודש העוקב, כך שלא נראה, כי יש פער משמעותי בין מועדי אישור החשבון, בין אם בסוף החודש היה מוגש חשבון לפי מדידה ובין אם מדובר בחשבון לפי יומיות.
30. אל טרנס טענה, כי מדובר במימון ביניים. משכך, כאשר מטבע הדברים גם בגין עבודת הבטון הוגשו חשבונות חלקיים למזמין העבודה, הרי שלא ברור מדוע לא נעשתה התחשבנות לעתים קרובות יותר ורק לקראת חודש פברואר, כאשר אלאנס עובדת בשטח כחצי שנה, ערכה אל טרנס בדיקה של החשבונות.
31. הצדדים הסכימו ביניהם, כי קיר תומך יתומחר לפי עלות של 700 ₪ ולא לפי עלות הפועלים.
הסכמה זו הושגה ישירות בין שומרוני ובין אופיר. אם אמנם מדובר במימון ביניים באשר ליתר העבודה, לא ברור מדוע מלכתחילה היתה צריכה לעשות אבחנה בשיטת תמחור הביניים בנוגע לחלק מהעבודה.
סביר יותר בעיניי, כי לו ביקשו הצדדים לקבוע, כי התשלום יהווה תשלום ביניים בלבד, כי אז כל העבודה היתה מתומחרת באופן שווה.
כך העיד מר שומרוני:
"נסים, בהתאם לתצהיר שלי ולמה שקרה בפועל, סגרתי עם ניסים עבודה לפי יציקות. נסים התחייב בפני שהעלות של הביצוע של השלד שהוא ברובו עשוי מיציקות בטון, לא יעלה יותר מעלות הקבלן שהיה לפני בשטח שמי שהוציא אותו מהשטח זה נסים. לא אני." (עמ' 12 לפרוטוקול).
וכן:
"היה לי מנופאי, היה לי ואלרי. זהו בגדול. אלה העובדים היחידים. בגלל זה כל התביעה הזאת שפתאום עבדנו ביומית. אין אף אחד עובד ביומית באתר הזה. רק נסים. נסים היחידי בכל הפרוייקט הזה, או בכלל בכל החברה שעושה עשרות מליונים בשנה, פתאום עברנו לעבוד ביומית. אין חיה כזאת בחברת אל טרנס שעובדים ביומית, אין. לא חשמלאי, לא אינסטלטור, לא אבן, לא טיח, אף אחד. טייח, מה ההבדל? למה טייח לא מדדנו ביומית? גם הוא, 70 שקל למטר, לך תעשה טיח. אבן סגרנו מחיר. כל דבר. הכל בפר פרוייקט. פרוייקט על פר עבודה. ורק נסים החליט שהוא ממציא לי את הגלגל מההתחלה וזה לא היה ככה. הוא ידע מחירים. עבדנו בקבלנות וזו הטעות שלי שבאתי לקראת הייתי צריך לשבת כמו שאני עושה לכולם. תראה לי כמה עשית , נחשב ונשלם. (עמ' 34).
כך העיד שומרוני בהמשך:
"... בתצהיר שלי הראיתי לך בהרבה נקודות שאני וניסים, כשסילקנו את מטנס מהאתר, נסים היה איתי בדעה אחת, אני מכניס לפה את הבן שלי, מוטי אני מבטיח לך, לא יעלה לך יותר ממה שעלך לך ממטנס. ההסכם של מטנס היה על השולחן. נסים הכיר כל מחיר ומחיר בכל השלבים של הביצוע אם זה קירות, ראשי קלונסאות, הכל. ... נסים אמר תוציא אותו מהשטח, הבן שלי יכניס פי שניים כח אדם, יגמור את זה בחצי מהזמן וישאר עודף....
ואני אמרתי לו ואני גם נשבע על זה, אמרתי לו ניסים, ישאר עודף, אתה תקבל על זה, גם תקבל פרמיה על זה. אלו היו השיחות. וככה עשיתי אצלו בבאר יעקב שהוא עבד, פירגנתי לו, וככה היה כשהוא היה בתל אביב ופירגנתי לו,...
אמרתי לנסים, נסים איך אני אשלם לך ביומיות ובסוף יוצא לי פי שניים, אני לא עובד ביומיות עם אף אחד. ניסם אמר לי, תקשיב, עם אותו כח אדם הבן שלי עושה הרבה פרוייקטים, בנה בשדרות, בנה בזה, סיפר לי כל מיני פרוייקטים שהוא בנה. אמרתי לו מה אתה אומרים נסים? הוא אמר לי תקשיב, תשלום לי אתה את היומיות האלה, אנחנו נשב ונעשה חשבון. מבטיח לך שאתה תישאר עם עודף, זה היה הסיכום. בשביל לחשב לו גם מה יקבל אחר כך, לא בשביל שאני אשלם פי שלושה עלות קוב....
אני אחזור על זה עוד פעם, אני שילמתי הכל על חשבון. אנחנו בסופו של דבר היינו...
בית המשפט: ואם יוצא יותר זול?
העד: הייתי נותן לו כסף מתנה." (עמ' 81-84).
הנני סבורה, כי התייחסותו של העד לכך שתיעשה השוואה למחיר של מטאנס משמעותה, כי שלמייב במהלך המשא ומתן על אופן ביצוע התשלום, ציין, כי שווי העבודה לא יהיה יותר גבוה, אך מובן כי לא היתה התחייבות למחיר, שאם לא כן, מדוע יתייחס העד לכך שאם המחיר יצא זול יותר, יתן מרצונו הטוב תשלום נוסף, כפרמיה או כמתנה. אם אמנם מדובר בסיכום על תמורה, הרי שמדובר בתמורה חוזית ולא במתנות.
32. השיח שהתנהל בטלפון בין אופיר שלמייב ובין מנהל העבודה, מר ואלרי נודל, אף הוא מצביע על כך שהעבודה תומחרה לפי עלות הפועלים, שכן אופיר מציין במהלך השיחות, כי אינו מעוניין שמר שומרוני יעיר בדבר ריבוי פועלים. אם העבודה מתומחרת לפי עלות בניה, ממילא אין משמעות להיקף העובדים, שהלוא כל תשלום עודף בעניין זה, ייסגר במסגרת החשבון הסופי, כשריבוי עובדים משמעותו בהסכם לפי מדידה, כי העבודה תתבצע מהר יותר.
33. לאחר פרוץ הסכסוך בין הצדדים, התנהל שיח בין מר שומרוני ובין אופיר שלמייב באשר לתמחור עבודתה של אלאנס. במהלך אותה שיחה, ציין אופיר, כי העבודה תומחרה בשלושה אופנים והוסכם, כי ישלח לשומרוני הפירוט של החשבונות. שומרוני, אשר ביקש את פירוט החשבונות, לא ציין במהלך השיחה, כי יש לבצע חשבון סופי, על בסיס מדידה של קובים ואף לא שלח מסרון תשובה להודעתו של אופיר, במסרון, כי כיוון שאין בדעת אל טרנס לשלם עבור העובדים, הוא מפסיק לספק אותם, שהלוא מייד היה אמור שומרוני להגיב, כי ממילא אין משמעות לתשלום עבור העובדים.
נוסף לכל האמור, אף בתכתובת בין הצדדים לאחר ששלמייב ואלאנס עזבו את המקום, ציין שלמייב בפירוט, כי התחייב לספק פועלים, בעלות יומית.
בתגובה, לא טען שומרוני, כי הדבר אינו נכון, אלא חזר על טענתו הראשונית, בדבר הבטחתו של שלמייב, כי הדבר יהיה כלכלי.
כך כותב מר שומרוני:
"ברור לגמרי כי פעלת בניגוד עניינים וכי האישורים שלך לא תאמו את הביצוע עד כדי הפרשים מצטברים במאות אלפי שקלים.
בראש ובראשונה, כמנהל הפרוייקט התחייבת לשמור על רווחיות הפרוייקט.
נשאלת לא פעם אם על אף המחיר המופקע אם פועלים רווחיים וענית בחיוב מה שהתברר כלא נכון.
עלות הפועל שנדרשתי לשלם אינה עומדת בשום מחירון סביר אך אתה התחייבת כי בסופו של דבר הם יהיו כלכליים.
בסופו של יום התברר כי דאגת לביתך והוצאת כספים ביתר הרבה מעל הנדרש ולא ניתן לבצע השוואה מול שום קבלן שעבד באתר או בכלל באתרים אחרים.
חברה שמשמשת כמנהלת הפרוייקט לא יכולה לגרום לחברה המזמינה שלה נזקים כאלה מבלי שתיתן את הדין בין שהיא מספקת בעצמה ובין שהיא מספקת על ידי אחרים." (מייל שומרוני מיום 20.12.14).
34. שומרוני אף הלין בנוסף, כי אלאנס ניצלה את אופן העסקת העובדים בכך שקיבלה תשלום גם עבור עבודה בימי שישי, שאז עבדו העובדים פחות שעות, אך שולם להם מחיר מלא.
טענה זו אף היא אינה מתיישבת עם טענתה הבסיסית של אל טרנס, כי מדובר במימון ביניים, שכן כאמור, אם מדובר רק במימון ביניים, תיערך התחשבנות בסופו של יום.
אציין בנוגע לסוגיה זו, כי בהתאם לעדותו של מר נודל, הרי שעובדי אלאנס לא עבדו בימי שישי כלל וכלל, כך שלא שולם להם שכר עודף עבור ימי שישי, ממילא.
35. טענה נוספת שהועלתה על ידי אל טרנס היתה, כי אלאנס שימשה כקבלן וראיה לכך נוכחותו של אופיר בשטח. ואולם, גם ביחס לסוגיה זו, ניתן לראות באופן מפורש מתוך השיח של אופיר עם נודל, כי אופיר התחייב להגיע רק ככל שמספר העובדים בשטח יהיה גדול ולא התחייב להגיע באופן קבוע. מר נודל העיד, כי בשטח היו מנהלים של צוותי העבודה ובפועל הם אלה שהיו אחראיים לניהול העבודה, אך בוודאי לא ניתן לומר, כי מדובר בקבלן, אשר נציגו נמצא בשטח והוא זה שמחליט על אופן התקדמות העבודה וחלוקת הצוותים, כקבלני משנה.
36. מכל הראיות מעלה, התרשמותי, כי הסכמת הצדדים היתה, כי תמורת עבודתם של הפועלים תשולם ביומית.
ייתכן ובמסגרת המשא ומתן בין שלמייב ובין שומרוני, שכנע שלמייב את שומרוני, כי שיטת תמחור זו תהיה כלכלית. ככל שהסתבר במהלך ביצוע העבודה, כי שיטת התמחור אינה כלכלית, עמדה לפני שומרוני האפשרות להחליט, כי שיטה זו אינה מתאימה ולהפסיק את שיטת העבודה האמורה, כפי שעשה בסופו של יום.
אל טרנס אף יכולה היתה להחליט או לנהל משא ומתן באשר לשיטת תמחור אחרת, כפי שעשתה במקרה של בניית הקיר התומך.
השיב לטענה האמורה מר שלמייב בהודעת מייל ששלח למר שומרוני ביום 22.2.14:
"אחזור על זה שוב, לא התחייבתי מולך לא בכתב ולא בעל פה בנושא העלויות. את המחיר למכרז אתה הגשת לא אני. לכן, האחריות הבלעדית לנושא הזה היא שלך, ותפסיק לחפש את האשמים בקבלני המשנה שלך. על זה נאמר "אין אדם משים עצמו רשע".
מעולם לא נשאלתי אם הפועלים רווחיים או לא, אתה ממשיך לשקר במצח נחושה, אתה הבעל הבית ואתה קובעת את המחיר. המחיר היה מתאים לך, עובדה שאישרת אותו כל חודש. אם המחיר היה נראה לך מופקע, כמו שאתה טוען, למה חיכית עד סוף עבודות השלד? היית מפסיק לדרוש לספק עובדים אחרי חודש. אני אמרתי לך לא פעם שאם העובדים לא מתאימים לך אתה יכול להפסיק להזמין אותם. בנוסף, שילמת לקבלן בשם כאמל, 800 ₪ לפועל לפני שאלאנס נכנסה לפרוייקט, כך שאלאנס הוזילה לך את העלויות."
ואמנם, מסכימה אני, כי במקרה של חוסר כדאיות בשיטת ההתקשרות, היה על אל טרנס להודיע כי שיטה זו אינה מתאימה ולא לערוך חישוב כלכלי בדיעבד, עם סיום העבודה.
37. בנקודה זו אשוב ואדגיש, כי איני סבורה ששלמייב אחראי באופן אישי לבדוק האם התמחור כלכלי.
דווקא במקרה של שלמייב, כאשר מדובר בעובדים מטעם חברה שלו, כאשר שלמייב עצמו אינו חותם על כרטיסי הנוכחות, מצופה היה מאל טרנס, כי תבדוק שבעתיים את כדאיות העסקה.
אל טרנס ידעה היטב, כי מדובר בהעסקת עובדים מחברה השייכת לשלמייב או לבנו ולכן, מצופה היה, כי תבדוק את החשבונות, שגם ניתן היה להשוותם לחשבונות הקבלן הראשי, על מנת לבדוק את סבירותם.
38. מר שומרוני הלין על המחיר החוזי שנקבע לכל פועל.
ראשית, לשיטתו של שומרוני, ככל שמדובר בתשלום על החשבון, הרי שאין משמעות למחירו של כל פועל.
ואולם, גם עניינית, איני סבורה, כי יש מקום לדון בעלות הפועלים. מדובר בתמחור שהוסכם על הצדדים.
כפי שציין שלמייב בהודעה האמורה, קבלנים נוספים קיבלו תשלום גבוה אף יותר וההסכמות בין הצדדים לא נכפו על אל טרנס.
39. אף לא מובנת טענתה של אל טרנס, בדבר בעיה אתית של שלמייב בהתקשרות האמורה.
ייתכן ומלכתחילה ראוי היה שלא יתקשרו הצדדים מקום בו יכול להתקיים ניגוד עניינים ואולם, שעה שהדברים היו ברורים ושלמייב לא הסתיר את העניין שיש לו באלאנס ועל רקע עבודה קודמת שהיתה בין הצדדים, הרי ששעה שהחליטו הצדדים להתקשר בהסכם גם לאספקת עובדים, אין מקום לבוא בטענות לעניין עצם ההתקשרות.
40. עלות עבודת אלאנס
אל טרנס טוענת, כי עלות העבודה שביצעה אלאנס ביחס להיקף היציקות שבוצעו בפועל הינה בלתי סבירה.
לטענת אל טרנס, עבודתו של מטאנס תומחרה לפי היקף היציקות.
בהתאם לתמחור זה, היתה אמורה להיות עבודת אלאנס נמוכה בסכומים משמעותיים, של כמליון ₪, לעומת החשבון שהוגש על ידה.
את טענותיה אלה תמכה אל טרנס בחוות דעתו של המהנדס רמי שמיר.
מר שמיר בדק את היקף היציקות שביצעה אלאנס באתר.
בהתאם לחישוב שנערך על ידי מר שמיר, ביצעה אלאנס עבודות בטון בהיקף של 930 מ"ק.
מן הפן החשבונאי, מר שמיר לקח בחשבון את הבטון שסופק בחודשים יולי עד ינואר 2014, בלא התחשבות בבטון שסופק בחודש פברואר 2014, שבמהלך החצי הראשון שלו עבדה אלאנס באתר.
בחשבון שהוגש על ידי אלאנס בעבור הקיר התומך, חושבו על ידי אלאנס 87.31 מ"ק בטון.
לעומת זאת, במהלך חודש פברואר 2014, סופקו 214 קוב בטון.
לא ברור מדוע מר שמיר לא לקח בחשבון את יתר הבטון אשר סופק בחודש פברואר, כאשר על פניו, היה עליו לערוך חישוב לפי 1,057 מ"ק בטון.
לפי חישוביו של מר שמיר העלות הממוצעת של מ"ק יציקת בטון הינה של 800 ₪. לפיכך, לשיטתו של מר שמיר, בשים לב לבטון חודש פברואר 2014, יש לקבוע, כי עלות העבודה, לו היתה מתומחרת לפי עלות יציקה, צריכה להיות 845,600 ₪.
41. בהתאם לעדותו של מר נודל, הפועלים אשר הגיעו לאתר מטעם אלאנס לא ישבו בחוסר מעש והם ביצעו עבודה, כך שלא מדובר בפועלים אשר התבטלו והגיעו לאתר רק על מנת שאלאנס תרוויח מעצם העסקתם באתר.
מר נודל אך העיד, כי דו"חות הנוכחות אף משקפים את מספר הפועלים שהגיעו בפועל למקום.
מכאן, ביקשה אלטרנס, לקבוע, כי הפער המשמעותי בין החשבונות שהוגשו על ידי אלאנס ובין היקף היציקות הינו בלתי סביר ואין לשלם בגינו והוא בהכרח מעיד על מעילה של אלאנס ושלמייב באמונה.
אלאנס טוענת, כי העובדים ביצעו עבודות נוספות, לבד מעבודות היציקה ובכך באה לידי ביטוי עבודתם של העובדים האמורים.
לכך משיב שומרוני, כי בהתאם להסכם שבינו ובין מטאנס, היקף העבודות שאינן למדידה הוא זניח, כפי שהדבר עולה מתוך כתב הכמויות בהסכם שבינו ובין הקבלן מטאנס.
לפי שיטתה של אלאנס, במענה לטענה זו, גם בזמן שהקבלן מטאנס עבד בשטח, היו עבודות רגי' שבוצעו על ידי מטאנס.
42. הנני סבורה, כי מתוך חומר הראיות שלפניי, לא ניתן לתמחר את עבודתם של עובדיה של אלאנס באופן שבו יש לקבוע, כי מדובר בעבודה בזבזנית, שאינה משקפת את היקף העבודה שהיתה אמורה לבצע כמות העובדים האמורה.
אל טרנס תמכה טענותיה בעניין זה בבדיקת היקף היציקות בלבד.
לטענת אל טרנס, על מנת לתמחר את היקף התמורה שניתנה על ידי עובדי אלאנס, יש לבדוק את כמות היציקות שנוצקה על ידי עובדי אלאנס, אל מול המחיר המקובל ליציקה, כאשר הפרש הסכומים מעיד על ההפרש שבין התפוקה לעומת התשלום ששולם ומשקף את הפסדה של אל טרנס.
חישוב זה נתמך בחוות דעתו של המומחה מטעם אל טרנס, המהנדס שמיר.
43. בכל הכבוד, אין בידי להסכים לשיטת החישוב האמורה, כשיטה אחת על מנת לשקף את המחיר שיש לשלם בגין העבודה, או את עלות העבודה.
בפועל, ועל כך אין חולק, בוצעו על ידי העובדים גם עבודות נוספות.
עבודות נוספות בוצעו גם בתקופה בה היה הקבלן מטאנס בשטח, כאשר לקבלן מטאנס עצמו שולמו תשלומים עבור עבודות ברג'י.
בהתאם להסכם עם הקבלן מטאנס, אמור היה מטאנס לבצע עבודות, לבד מעבודות הרג'י, בהיקף של 294,000 ₪ (ראה עבודות נוספות בהסכם עם מטאנס, אשר תומחרו לפי מדידה).
כפי שניתן לראות מתוך היקף עבודות היציקה שמופיע בהסכם עם מטאנס, הרי שהסכם זה אינו כולל את כל עבודות היציקה באתר (ההסכם כולל 1,420 קוב, כאשר ידוע שמטאנס ואלאנס יחד ביצעו לפחות 1,865 קוב (כ- 1,057 קוב שביצעה אלאנס לפי חוות דעתו של המהנדס שמיר ועוד 87 קוב שביצעה לפי מדידה וכן 721 קוב שביצעה מטאנס לפי "חישוב כמויות בטון יצוק באתר לחודשים דצמבר 2012 עד יוני 2013" (מוצג יא' לתצהיר שומרוני), כך שלא ברור האם העבודה הנוספת המצויינת בהסכם משקפת את כל העבודות הנוספות, כשם שכמויות הבטון שבהסכם אינן משקפות את כלל כמויות הבטון באתר.
בחשבון חלקי מספר 6 שהגישה מטאנס ביום 23.7.13 (ככל הנראה החשבון האחרון, לאחר עזיבתה את האתר בסמוך לתאריך זה), נדרש תשלום עבור עבודות בג'י בסכום של 61,200 ₪ וכן נדרש תשלום עבור עבודות חריגות כגון החלקת רצפה והתקנת פלטות ברזל במעקה.
כן ידוע, כי בשלב שבו מטאנס עבדה, שילמה אל טרנס בנוסף לפועלים ברג'י, מטעם קבלנים נוספים אשר תגברו את מטאנס. מטאנס באותו שלב טרם ביצעה עבודות נוספות, כך שיש להניח, כי עיקרן בוצע על ידי עובדי אלאנס.
ביחס לעבודת מטאנס, כאשר טרם נולדה בין הצדדים המחלוקת באשר לאופן תמחור עבודת העובדים מטעם אלאנס, כתב שלמייב לשומרוני במייל מיום 19.2.14:
"קבלן זה ביצע את בנית שלד קומת קרקע של מבנה דרומי בלבד לא כולל מחיצות.... תוך תקופה של 5 – 6 חודשים סיימו העובדים של חברת אלאנס את המבנה הצפוני, המבנה העליון, עבודות בניה ומחיצות של המבנים כולל המבנה הדרומים ועבודות הטיח וצבע במבנה הדרומי ועוד עבודות נוספות." רוב העבודות בוצעו ללא מנוף אשר היינו זקוקים לו נואשות."
ניתן לראות אם כן, כי כבר אז הועלה על ידי אלאנס טענה לעבודות שאינן רק עבודות בטון.
שומרוני עצמו, בעת שפנה אל מזמינת העבודה בבקשה להאריך את תקופת ההסכם (מכתב מיום 12.8.13, המופנה למר עוזי בכבידנר מא. אפשטיין) מתייחס לעבודות נוספות, כשהוא אף מתייחס למסגרת הזמן הנדרשת לביצוען. עבודות אלו, כולן אינן עבודות יציקה. כך כותב מר שומרוני:
"מחודש אפריל ועד לחודש יולי הופצו על ידי הפיקוח מספר מהדורות לביצוע הריצפה במבנה הצפוני.
מהדורה אחרונה יצאה בתאריך 17.7.13 כאשר הרצפה עמדה מוכנה ליציקה וזאת בהתאם למהדורה קודמת.
לצורך המשך הביצוע הוזמנו פרטי מסגרות חדשים, ברזל חדש, פירוק הרצפה הקודמת ובסך הכל נדרש חודש נוסף לתיקון העבודה." (הדגשה שלי – ס.כ.).
בידי אל טרנס מצויים יומני העבודה, אישורי המזמין וכל מסמך אחר שיכול ללמד על חריגה מההיקף הצפוי של העבודה ביחס לכמות העובדים שהגיעו לאתר.
למרות זאת, הסתמכה אל טרנס רק על עדותו של מר שמיר, שהתייחס לעבודות הבטון היצוק בלבד, מבלי כל אפשרות לבחון מהו ההיקף הצפוי של כל אותן עבודות נוספות שבוצעו ומהו תמחורן של עבודות אלה. בהעדר כל נתון נוסף בעניין ובהסתמך על כך שעל פניו, גם נוכח התקדמות העבודה, אשר מצריכה ביצוע עבודות גמר בהיקפים גדולים יותר מאשר בתחילתה ובשים לב לעדותו של מר נודל, כי העובדים לא התבטלו בשטח, אין בידי לקבוע, כי העובדים לא עבדו כמצופה ומהו הספק העבודה שהיה מצופה מהם, בפרט לאור הקביעה, כי אין לתמחר את עבודתם אך ורק לפי היקף היציקות, שכן העובדים ביצעו גם עבודות שונות בשטח.
44. ליקויים בעבודת אלאנס
טענה נוספת אותה מעלה אל טרנס הינה, כי בעבודת אלאנס נפלו ליקויים, המחייבים תיקון, שעלותו כ- 200,000 ₪.
ביחס לליקויים אלה, נערכה על ידי מר שומרוני רשימת ליקויים.
רשימת הליקויים הועברה לעיונו של המומחה מטעם אל טרנס, מר שמיר, אשר תמחר את תיקון הליקויים בעלות של כ- 200,000 ₪. כמו כן, צורפו אסמכתאות לעניין תשלום ששולם לפועלים לאחר שאלאנס עזבה את השטח, על מנת להעיד על היקף התשלום בגין עבודה זו.
45. לא מצאתי מקום ליתן משקל כלשהו לרשימה זו, על מנת לבסס על פיה ליקויים בשטח, המחייבים תיקון על ידי אלאנס.
ראש וראשית, כפי קביעתי, עבודתה של אלאנס בשטח היתה עבודה ביומיות. מטבע הדברים, בעבודת בניה יש ליקויים אלו ואחרים תוך כדי ביצוע העבודה. מר שומרוני אף העיד ביחס לחלק מהליקויים, כי מקובל לתקן אותם תוך כדי ביצוע עבודות נוספות במקום בו נוצרה תקלה.
שעה שעסקינן בעובדים אשר עובדים ביומיות, אין מקום לחייב את העובדים לבצע על חשבונם עבודות תיקונים, אלא אם כן יוכח, כי מדובר בעבודה רשלנית של העובדים.
אמנם, העובדים עבדו ברג'י, אך מובן, כי יש לצפות מהם לבצע עבודה מקצועית ואם זו אינה מבוצעת באופן מקצועי (בהנחה שהאשם הוא בעובדים בלבד ולא על אלו אשר אמורים לפקח עליהם), אזי יש לבוא בטרוניה לספק העובדים.
46. חוות הדעת מטעם אל טרנס לא התייחסה באופן מקצועי לסוגיית הרשלנות בביצוע העבודה. המומחה הסתפק באמירה: "הובאו לפני מסמכים וצילומים של ליקויי עבודה של הקבלן "א.ל.א.נ.ס", שבהם אפשר היה להבחין בליקויי עבודה חמורים במבנה דבר המעורר תמיהה רבה לגבי מקצועיות העובדים שהביא הקבלן לשטח."
באמירה זו, הסתכמה חוות דעתו של המומחה על הליקויים בעבודה. המומחה לא ביקר בשטח, לא בדק את האופן בו בוצעו התיקונים, למרות שערך את חוות דעתו בשלב מאוחר יותר, לא בדק יומני עבודה בזמן אמת לבדוק האם היתה התרעה בדבר קיומם של ליקויים ואף לא בדק מתי נערכה הרשימה ומתי צולמו התמונות שצורפו.
חוות הדעת שמה באופן כללי את תיקון הליקויים, בהתאם לרשימה שנערכה על ידי מר שומרוני. כמו כן, אין התייחסות בחוות הדעת לשאלת אחריותו של המפקח ומנהל העבודה על ביצוע העבודה.
בהעדר התייחסות ספציפית לאחריותם האישית של העובדים, תוך התייחסות לשאלת אחריותו של נותן ההנחיות, הרי שאין לי אלא לקבוע, כי מדובר לכל היותר באמירה כללית, שלא ניתן מתוכה ללמוד על ליקויים בעבודת עובדי אלאנס.
47. גם הבסיס לחוות הדעת הינו כזה שלא ניתן לסמוך עליו. כלל לא ברור באיזה שלב של העבודה נערכה הרשימה האמורה. עובדה היא, כי רשימה זו לא צורפה לכתב התביעה מטעם התובעת, בעת ששמה את עלות תיקון הליקויים ואף לא צורפה לתצהיר העדות הראשית מטעם מר שומרוני. הרשימה צורפה למעשה רק בשלב הגשת תצהירו המשלים של מר שומרוני ויש להניח לפיכך, כי נערכה לצורך אותו תצהיר. דווקא כאשר הרשימה נערכת מספר שנים לאחר השלמת העבודה, יש מקום לצפות, כי יובא המקור לאותה רשימה, אם נערך לאחר שאלאנס עזבה את האתר והוא מבוסס מטבע הדברים על בדיקה שנערכה כעבור שנים ולא על זכרונו של מר שומרוני שהעיד על עצמו כי הוא מגיע לאתר אחת לשבוע או שבועיים.
גם לא ברור מהרשימה מהו האופן המקצועי שבו היא נעשתה ועל ידי איזה בעלי מקצוע. אף לא ברור ממנה האם היא מתייחסת לעבודת אלאנס או לעבודת קבלנים אחרים בשטח.
48. מתוך עדותו של מר שומרוני, ניתן ללמוד, כי עיקר טענותיו באשר לרשימה אינן כי מדובר בליקויים, אלא בעבודה אשר טרם הושלמה, כאשר האתר נעזב בעיצומה של העבודה, עבורה שילמה אל טרנס לטענתה.
שעה שדחיתי את טענת אל טרנס לפיה התשלום הינו לפי יציקות, הרי שלא ניתן לומר, כי אלאנס לא השלימה את העבודה, אלא ניתן לומר, כי קיבלה תמורה עבור העבודה עד אשר הופסקה וממילא, מי שאמור להשלים את העבודה הוא זה שיקבל עבורה תמורה.
49. בפועל, בתצהירו מציין מר שומרוני, באשר לחלק מהליקויים הנטענים, כי הם תוקנו בפועל על ידי העובדים מטעם אלאנס ותלונתו היא על כך שעבודת התיקונים בוצעה על ידי עובדי אלאנס תוך חיובו בשעות עבודתם של אלה. יש להניח, כי את הליקויים האמורים גילה מתוך עיון בתמונות שצרף ומהם אף מבקש, כי בית המשפט ילמד כי אמנם יש ליקויים אלו ואחרים בעבודה.
לו אמנם מדובר היה בעבודה רשלנית של העובדים, מצופה היה, כי מר שומרוני היה מצרף לא רק תמונות אלא גם יומני עבודה או דוחות של הפיקוח מהם ניתן היה ללמוד כי מדובר בעבודה רשלנית ולא בעבודה, אשר יכול ולא תהיה מושלמת, כשידרשו לה תיקונים, בהתאם למקובל.
מר שומרוני מצביע בעדות למעשה על מספר זעום של ליקויים בעבודה, שלגביהם אישר, כי תוקנו תוך כדי ביצוע העבודה.
כאשר נשאל לגבי דו"חות מטעם מזמין העבודה, ציין, כי כקבלן הוא משתדל שלא יהיו דו"חות בדבר ליקויים.
עולה אם כן, כי מר שומרוני מאשר למעשה, כי יכולים להיות ליקויים בעבודה, אשר מאותרים בזמן אמת ומתוקנים, כפי שבפועל נעשה במקרה דנן, כך שהמזמין עצמו אינו יכול להצביע על ליקויי בעבודה.
50. לאור האמור, מצאתי מקום לדחות גם טענתה של אל טרנס באשר לליקויים בעבודה אשר נעשו על ידי אלאנס ואשר מחובתה לשלם בגין תיקונם.
סוף דבר,
51. סוף דבר, אני מורה על קבלת תביעתה של אלאנס ועל דחיית תביעת אל טרנס.
אני מחייבת את אל טרנס, הנתבעת בת.א. 30893-03-14 לשלם לתובעת אלאנס את הסך של 546,290 ובתוספת מע"מ כשיעורו במועד הרלוונטי,, למעט באשר לרכיב המע"מ עבור חודש דצמבר (סעיף 33 לכתב התביעה). המע"מ בגין חודש ינואר 2014 (סעיף 34 לכתב התביעה ישולם בשיעור של 18% בהתאם לחשבונית שהוצאה, המע"מ בגין חודש פברואר 2014 והקיר התומך ( סעיפים 35, 36 לכתב התביעה) ישולם לפי שיעור המע"מ כיום, ותוצא כנגד התשלום חשבונית מס, כיוון שזו טרם הוצאה.
סך הכך אני מחייבת את אל טרנס לשלם לאלאנס את הסך של 632,595 ₪. סכום זה ישא ריבית כחוק מיום 17.3.14 ועד לתשלום בפועל.
התביעה בת.א. 32049-03-14 נדחית.
אני מחייבת את אל טרנס בהוצאות אלאנס (אגרות, שכר עדים ועלויות מומחים) וכן בשכ"ט עו"ד בשיעור של 60,000 ₪.
סכומים אלה ישאו ריבית כחוק, הוצאות המשפט מיום הוצאתן ושכ"ט עו"ד מהיום ועד התשלום בפועל.
בשולי הדברים ברצוני להתנצל לפני הצדדים על העיכוב במתן פסק הדין, שנבע מעומס עבודה חריג.
ניתן היום, כ' שבט תשע"ח, 05 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
13/12/2015 | הוראה לנתבע 1 להגיש (א)חוו"ד מומחה | סבין כהן | צפייה |
01/11/2016 | החלטה על (א)בקשה להמצאת פרוטוקול דיון ולדחיית מועד להגשת סיכומים | סבין כהן | צפייה |
05/02/2018 | פסק דין שניתנה ע"י סבין כהן | סבין כהן | צפייה |
28/03/2018 | החלטה על (א)תשובה במסגרת בקשה לעכוב ביצוע זמני וחלקי | סבין כהן | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | אל-טרנס עבודות תשתית הנדסה ופיתוח בע"מ | עינת שקד |
נתבע 1 | ניסים שלמייב | שי שמואל |
נתבע 2 | א.ל.א.נ.ס תשתיות ובניה בע"מ | שי שמואל |