אחר ששקלתי טענות הצדדים, החלטתי להעתר לבקשה להגשת חוות דעת בשלב זה של הדיון.

אין ספק, כי הבקשה הוגשה באיחור וייתכן, כי הערות בית המשפט באשר לאופן הוכחת טענות הצדדים הן שתרמו להגשת הבקשה ואולם, על בית המשפט לבחון עניינית את הבקשה ואת סיכוייה של חוות דעת לתרום לבירור אמיתי של טענות הצדדים ולהביא לחקר האמת.

לעניין טענת ב"כ המשיבים, כי הגשת חוות דעת הינה בניגוד להסכמה הדיונית שבין הצדדים, הרי שמסכימה אני עם דעתו של ב"כ המבקשת, כי על פניו, הסכמת הצדדים נגעה למסמכים שבידי ב"כ הצדדים והסכמה זו התייחסה בעיקר להליכי גילוי מסמכים, כאשר ממילא חוות הדעת הנדונה טרם מצויה בידי ב"כ המבקשת ולא לא ניתן לומר, כי לא גילתה אותה במועד.

אשר לשלב שבו תוגש חוות הדעת. ככלל, על התובע להקדים ולהגיש ראיותיו, על מנת שהנתבע יוכל לדעת בפני מה עליו להתגונן. בהקשר זה, מעמדה של חוות דעת שונה מיתר הראיות ולא בכדי נוסחן הקודם של תקנות סדר הדין אפשר הגשת חוות דעת בשלבים מאוחרים, אף לאחר הגשת הראיות, שכן חוות דעת ממילא אינה חושפת ראיות חדשות, מפתיעות, והיא מבוססת על הראיות הידועות לצדדים ובשל כך, הנזק העלול להגרם לנתבע כתוצאה מאיחור בהגשת חוות הדעת, לרוב אינו משמעותי.

אני מאפשרת לפיכך הגשת חוות הדעת באיחור וזו תוגש עד ליום 31.3.16.

הנתבעים יהיו ראשים להגיש חוות דעת מטעמם ולצרף ראיות נוספות שיש בהן צורך, לאור תוכן חוות הדעת מטעם התובעת וזאת עד ליום 31.7.16.

הצדדים יודיעו זה לזה מבעוד מועד האם עומדים הם על חקירת המומחה מטעם הצד השני, על מנת שניתן יהיה לזמנו לישיבת ההוכחות שנקבעה.

הוצאות תיפסקנה בסיומו של הליך.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ו, 13 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.