התובע עובד שנים כשרברב, האם הנזק שנגרם לתובע בכתפו הימנית נגרם לו כתוצאה מעבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת בית הדין.

1. ביום 23.5.16 קבע ביה"ד כי הונחה על ידי התובע תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה:
   1. התובע עובד כ - 8 שנים כשכיר בחברה של אביו.
   2. עיקר עבודתו של התובע הוא בהתקנת צינורות ביוב בבתים חדשים.
   3. התובע עובד כ-8 שעות ביום. מידי יום מגיע התובע לאתר ופורק את הציוד שעמו הוא עובד.
   4. על פי רוב הקירות חצובים ותפקידו של התובע להשחיל צינורות. לשם כך הוא משתמש בפטישון ובקונגו.
   5. התובע עובד עם 2 מכשירים רוטטים: קונגו ופטישון לסירוגין במשך יום העבודה. משקל הקונגו 15 ק"ג. משקל הפטישון 5 ק"ג (עמ' 7 לפ' שורות 2-1). כל פעולה עם מכשירים אלו אורכת כחצי שעה, עד 3 פעמים ביום. סה"כ עובד התובע כשלוש שעות ביום עם מכשירים אלו במשך 8 שעות ביום עבודה.
   6. במהלך יום עבודתו מרים התובע מידי יום משאות כבדים: שקי מלט, כלי עבודה, מכונה להלחמת צינורות.
   7. עבודתו של התובע כרוכה גם בעבודה מעל לגובה הכתף לצורך ביצוע העבודה עם כלי העבודה ועבודה עמם.
   8. התובע ביצע במהלך היום תנועות חוזרות ונשנות של הרמת כלי עבודה מעל לגובה הכתף, אולם גם מתחת לגובה הכתף:

"ש. חלק מהצינורות עולים למעלה וחלק למטה?

ת. גם ללמטה וגם ללמעלה.

ש. בהתאם למיקום הצינור כך תהיה התנועה?

ת. כן." (עמ' 6 לפ' שורות 1 – 4 לעדות התובע).

"ש. איך העבודה עם הפטישון מתבצעת?

ת. למטה, באמצע למעלה."

(עמ' 6 לפ' שורות 28 – 29 לעדות התובע).

1. ביום 2.6.16 מינה ביה"ד את ד"ר יחזקאל טיטיון, מומחה בכירורגיה אורתופדית, כמומחה מטעם ביה"ד, אשר קובע בחוות דעתו:

"השאלה הנשאלת היא האם תנאי עבודתו של מר קהתי ליאור השפיעו על פגיעת הכתף הקיימת לפי תאוריית המיקרוטראומה (CUMULATIVE STRESS DISORDER). תנאי העבודה המתוארים בהחלטת בית הדין מתאריך 02.06.2016, בהחלט יכולים לתרום להתפתחות פגיעה לבראלית מהסוג הקיים אצל התובע, לאור עבודתה ממושכת תחת עומס עם מכשירים כבדים מעל גובה הכתפיים, זמן ממושך ותקופה ממושכת.

במקרים בהם מדובר ב- CUMULATIVE STRESS DISORDER לפי תאוריית המיקרוטראומה, התנועות החוזרות והנשנות של הידיים הן מעל לגובה הכתפיים עם הפעלת כח/עומס (כגון עבודות קידוח עם מכשירים מסוג קונגו או פטישונים למיניהם במנח של ידיים מעל לגובה הכתפיים וכד') עלולה להיגרם שחיקה מואצת של מפרקי הכתפיים, פגיעה בגידים ולעיתים גם נזק לברלי.

במקרה שלפנינו, תנאי עבודתו של מר קהתי ליאור, כללו עבודה מאומצת מעל לגובה הכתפיים, תוך שימוש במכשירים והפעלת כח/עומס על הכתפיים. לכן ניתן לקבוע כי יש בתנאי עבודתו של מר קהתי ליאור כדי להוות גורם משפיע על מצב כתפיו, לפי תאוריית המיקרוטראומה."

1. ואלו השאלות שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

א. מהו ליקויו של התובע?

"מר ליאור סובל מפגיעה בכתף ימין מסוג SLAP."

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? (גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים).

"ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו סובל."

ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

"כפי שציינתי לעיל, סביר כי מצבו של מר קהתי קשור בקשר של גרימה, לתנאי עבודתו לפי תאוריית המיקרוטראומה. כאשר מיקרוטראומה הינה רצף של תאונות זעירות אשר התוצאה של כל אחת מהן אינה באה לידי ביטוי מידי, אולם בהצטבר אין ספור של תאונות אלו, נגרם נזק (INJURY). בלשון הדימוי, דרך של טפטוף טיפות מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף."

ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הִנה בשיעור של 20% ומעלה).

"סביר כי לעבודת התובע השפעה משמעותית, מעל 20% למצבו של התובע."

1. הנתבע ביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה וביה"ד נעתר לבקשה. ואלו שאלות ההבהרה שהופנו למומחה והתשובות שנתקבלו ממנו:

1. בחוות דעתך מיום 31.1.2018 קבעת כי התובע סובל מפגיעה בכתף ימין מסוג SLAP. האם תסכים כי סוג זה של פגיעה הוא נדיר באוכלוסייה הכללית וכן כי, פגיעות מסוג SLAP יכולות להיגרם מפציעה טראומטית או משימוש יתר בכתף, בעיקר בפעילות ספורטיבית?

"נכון כי בעבר היה מקובל לשייך פגיעות SLAP בעיקר לפגיעה מפעילות ספורטיבית, אך נראה כי לא מדובר בפגיעה כה נדירה ועם שימוש גובר והולך בבדיקות MRI עולה גם שכיחות האבחנה של הבעיה, כולל אבחנה של מקרי SLAP אסימפטומטיים. יחד עם זאת עדיין מקובל כי עיקר המקרים נובעים מטראומה או ממאמץ יתר עם ידיים מורמות מעל גובה הכתף."

2. האם תסכים כי על פי תיקו הרפואי של התובע, הוא התלונן לראשונה על כאבים בגב עליון מימין ביום 14.11.2006?

"מסכים, כפי שצותת בחוות הדעת, - ביקור בתאריך 14.11.2006 – "...כאבים בגב עליון מזה כשבוע...רגישות מעל גב עליון מימין...". "

3. נוכח העובדה שבמסמכים הרפואיים קיימת תלונה של התובע בדבר כאבים בגב עליון כבר בחודש נובמבר 2006, קודם למועד תחילת עבודתו כשכיר בתחום האינסטלציה, הינך מתבקש להשיב כיצד נתון זה מתיישב עם קביעתך בחוות הדעת, לפיה ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו סובל?

"אין קשר בין כאבי הגב העליון הנ''ל לפגיעת הכתף ממנה סובל התובע. לא ציינתי בחוות הדעת כי יש קשר סיבתי בין כאבי גב עליון משנת 2006 לבין תנאי עבודתו של התובע."

4. האם תסכים כי בהתאם לבדיקת ה MRI שנערכה לתובע ביום 20.8.2012 אובחנה אצל התובע פגיעה מסוג SLAP בדרגה 9?

"אינני משוכנע שמדובר בקרע בדרגה 9 לפי Powell שמתאר קרע בדרגה 9 כ – Type II tears with circumferential labral disruption (Type IX), אך מדובר בפגיעת SLAP משמעותית."

5. כיצד תסביר כי בבדיקת ה MRI שנערכה לתובע ב 8/2012 נמצא כי גידי השרוול המסובב בכתף ימין הודגמו תקינים?

"תתכן בהחלט פגיעת SLAP ללא נזק לסובבי הכתף."

6. כיצד לדעתך עבודה מאומצת מעל גובה השכם, יכולה לגרום לפגיעה מסוג SLAP – ללא פגיעה בגידים של השרוול המסובב?

"אחד מהמנגנונים המקובלים בנושא פגיעות SLAP, היא עובדה מאומצת מעל גובה הכתפיים. אין כאן דעה אישית שלי, כי אם נושא ידוע ומקובל בספרות הרפואית הדנה בנושא פגיעות SLAP."

טענות הצדדים

טענות התובע:

1. התובע מבקש מביה"ד לאמץ את חוות דעתו של המומחה הרפואי ולקבל אל התביעה.
2. חוות דעתו של המומחה ברורה ומפורטת והמומחה משיב באופן ברור על כל השאלות, והוא קובע שיש קשר סיבתי בין פגיעתו של התובע לבין אופן עבודתו.

טענות הנתבע:

1. המומחה לא ביסס החלטתו על מידע רפואי ולא הפנה לספרות רפואית תומכת בקביעתו.
2. המומחה הסכים כי פגיעתו של התובע (מסוג SLAP) יכולה להיגרם מפעילות ספורטיבית אך עמד על קביעתו כי הפגיעה נגרמה עקב עבודתו.
3. התובע התלונן על כאבי גב עוד בשנת 2006 אך המומחה קובע כי אין קשר בין כאבי הגב לפגיעתו של התובע. המומחה איננו מנמק תשובתו.
4. למרות האבחנה הקיימת בתיק כי לתובע פגיעה מסוג SLAP, המומחה שולל אבחנה זו ללא נימוק.
5. גידי השרוול המסובב בכתף ימין הודגמו אצל התובע כתקינים. המומחה לא השיב על השאלה כיצד עבודה מעל לגובה הכתף יכולה לגרום לפגיעה מסוג SLAP ללא פגיעה בגידים.
6. תשובותיו של המומחה אינן מנומקות ועל כן יש טעם ממשי לסטות מחוות דעתו של המומחה ולדחות את התביעה או לחלופין קיימת הצדקה למנות מומחה נוסף או אחר.

הכרעה:

לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.

1. המומחה קובע באופן חד משמעי כי תנאי עבודתו של התובע גרמו לפגיעה בכתפיו של התובע. המומחה מסביר כי פגיעתו של התובע היא מסוג SLAP אשר נגרמה לאו דווקא מפעילות ספורטיבית אלא כתוצאה ממאמץ יתר עם ידיים מורמות מעל גובה הכתף.
2. חוות דעתו של המומחה עקבית והוא משיב על כל השאלות שנשאל. אין בידנו להסכים לדעתו של הנתבע כי המומחה אינו מנמק תשובותיו. תשובותיו של המומחה מנומקות והמומחה מסביר כי תיתכן פגיעה מסוג SLAP ללא נזק לסובבי הכתף ושאין קשר בין כאבי הגב לפגיעה בכתף.
3. המומחה נותן חוות דעתו על פי נסיונו כאורתופד זה כ-20 שנה. המומחה אינו מחויב לצטט ספרות רפואית אלא אם נתבקש לעשות כן; הנתבע לא ביקש מהמומחה להפנות אותו לספרות רפואית.

סוף דבר:

1. התביעה מתקבלת.
2. הנתבע ישלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 8,000 ₪ והוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ‏י"ג כסלו תשע"ט (‏21 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.