20 יולי 2015

לפני:

כב' השופטת רוית צדיק

החלטה

1. ביום 2.6.15 התקבלה חוות דעתו של המומחה (אורטופד) ד"ר אורי בלנקשטיין.

2. ביום 11.6.15 הגישה התובעת בקשה למתן שאלות הבהרה למומחה, במסגרתה ביקשה התובעת להציג בפני המומחה את שאלות ההבהרה שלהלן:

1. קבעת כי אין קשר סיבתי גם לא על דרך ההחמרה בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בברכה לבין האירוע התאונה – האם לדעתך לא קיימת החמרה כלל או קיימת החמרה מסוימת?
2. בחוו"ד קבעת כי "האירוע הקל" במהלך הטיול – היכן כתוב בעובדות המוסכמות כי המדובר באירוע קל? ב1. האם הגעת למסקנה/עובדה זו לבדך?
3. האם נכון שבעובדות המוסכמות מצוין במפורש, כי התובעת קמה והמשיכה בהליכה, כל זאת למרות הכאבים החזקים שחשה בברכה? ג1. אם כן – מדוע ציינת בחוו"ד כי עצם העובדה שהמשיכה בהליכה מלמד כי לא נגרם נזק?ג2. האם לטענתך לאחר תאונות מסוג זה לא ניתן ללכת כלל גם לא בכאב?
4. האם עובר לתאונה אובחן לתובעת ממצא רפואי של קרע במיניסקוס? ד1. האם נכון שניתן לומר כי תלונות התובעת בעברה היו על כאבים בלבד? ד2. אם לא – מה נכון?
5. האם לטענת המומחה הנכבד קרע במיניסקוס יכול להיגרם על ידי תהליך שחיקתי טבעי לאורך השנים?
6. האם יש קשר רפואי בין תהליך ניווני איטי ובין נזק למיניסקוס?
7. כמה שנים התובעת מאובחנת כחולה סוכרתית? ז1. האם נכון שבמכתב מיום 15.7.12 מצוין שהתובעת חולה סוכרתית מזה 10 שנים ולא כפי שצוין על ידך מתלוננת על כאבים בברך ימין מזה 10 שנים? ז2. אם לא – מדוע לדידך יש לקבל דווקא את פרשנותך לאמור?
8. (בבקשה צוינה כשאלה 6) האם לטענת המומחה הנכבד התהליך הניווני שהתפתח אצל התובעת הינו כתוצאה מתחלואה טבעית או עקב עבודתה כמורה?

3. ביום 9.7.15 התקבלה תגובת הנתבע לבקשת התובעת להציג שאלות הבהרה, כדלקמן: הנתבע לא התנגד להצגת שאלות ג1, ד, ד1, ד2.

4. הנתבע התנגד לשאלה א', מאחר והמומחה כבר קבע במפורש כי אין קשר סיבתי, אף לא בדרך של חמרה.

5. הנתבע התנגד לשאלות ב – ב1, מאחר והמומחה הבהיר בחוות דעתו מדוע מדובר באירוע קל לדעתו ולכן לעמדת הנתבע שאלות אלו אינן באות להבהיר את חוות הדעת אלא להתווכח עם האמור בה.

6. הנתבע התנגד לשאלה ג', מאחר והיא נועדה לשיטתו לבדוק את יכולת המומחה לקרוא את העובדה שצוינה בפרשת העובדות.

7. הנתבע התנגד לשאלה ג2 מאחר והיא כללית ביותר ולא באה להבהיר דבר בנוגע לתובעת.

8. הנתבע התנגד לשאלה ה', מאחר ואין זה רלבנטי מה גרם לממצא הרפואי ככל שלא מדובר באירוע הקשור לעבודת התובעת.

9. הנתבע התנגד לשאלה 6 מאחר והיא אינה קשורה לשאלות שבמחלוקת.

דיון והכרעה

10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, להלן הכרעתי:

11. מאחר והנתבע לא התנגד לשאלות ג1, ד, ד1, ד2, ו', ולאחר שעיינתי בשאלות אלו, אני מתירה את הצגתן למומחה.

12. בכל הקשור לשאלה ג2, מאחר והנתבע הסכים להצגת שאלה ג1 ומאחר ושאלה ג2 מהווה שאלה משלימה לאותו עניין, אני מתירה את הצגתה. בכל הקשור לשאלה ג', איני מתירה את הצגתה מאחר ואין בה צורך שכן היא מתייחסת לעובדות המוסכמות בין הצדדים.

13. שאלה א' – למען שלמות התמונה הרפואית ומפאת חשיבות השאלה , הנני מתירה את השאלה.

14. שאלות ב' – ב1 – ככל שהתובעת סבורה כי מדובר במסקנה של המומחה שאינה מבוססת על העובדות, תוכל היא לטעון זאת בסיכומיה. בנוסף, הצדק עם הנתבע והמומחה הסביר את מסקנתו זו בכוכביות המצוינות בסעיף 7 לחוות הדעת.

15. שאלה ה' – הנני מתירה את הצגת השאלה. מאחר והנתבע התיר להציג את השאלה האם נכון שלתובעת קיים קרע במיניסקוס (שאלה ד'), הרי שיש רלבנטיות לשאלה מהו יכול להיות הגורם לאותו קרע, גם בקשר לאירוע אותו עברה התובעת.

16. שאלה ז' – מאחר והמומחה ציין בחוות דעתו כי התובעת הינה חולה סוכרתית, הרי שישנה רלבנטיות לשאלה כמה שנים מאובחנת התובעת כחולה סוכרתית. עוד יצוין, כי התשובה לשאלה זו ממילא מופיעה במסמכים הרפואיים ולכן ניתנת לאיתור על ידי המומחה בקלות. לפיכך, אני מתירה את השאלה.

17. שאלות ז1 – ז2 – מאחר והמומחה הסתמך בחוות דעתו על האמור במכתב מיום 15.7.12, הרי שיש צורך שהרופא יבהיר את קביעתו הרפואית וכיצד הגיע למסקנה אותה ציין בחוות דעתו בהקשר למסמך זה?

18. שאלה 6 – לעניין זה אני סבורה כי הצדק עם הנתבע. שאלה זו אינה קשורה לסוגיות שבמחלוקת ותביעתה של התובעת לפגיעה בעבודה.

19. החלטה למומחה תישלח בנפרד.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, (20 יולי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.