1. לפניי בקשת השמאי גיל לזר, אשר לבקשת המנהל המיוחד על נכסי החייב זומן לחקירה במשרדי כונס הנכסים הרשמי, לקצוב לו שכר טרחה בגין התייצבותו.
2. על פי הבקשה למתן צווי התייצבות לחקירה שהגיש המנהל המיוחד, המבקש הינו שמאי מקרקעין אשר מסר בעבר חוות דעת שמאית בנוגע לבית מגוריו של החייב. המבקש זומן על ידי הכנ"ר לחקירה לצורך מסירת מידע שברשותו אולם לא התייצב ומסר כי יתייצב רק לאחר קבלת צו שיפוטי המורה לו לעשות כן.
3. בתגובה לבקשה למתן צו לזימונו לחקירה טען השמאי כי יש לקצוב לו שכר טרחה עבור התייצבותו, שכן אין הוא צד להליך.
4. בתגובת המנהל המיוחד, שהוגשה בתיאום עם הכנ"ר, נטען כי יש לדחות את הבקשה, שכן אין מדובר בזימונו של השמאי כמומחה על מנת שימסור חוות דעת מקצועית כמקובל במשפט אזרחי, אלא בזימון לחקירה על ידי כונס הנכסים הרשמי שהינו גוף חקירתי של משרד המשפטים, ואין זה שונה מזימון צד ג' לחקירה על ידי משטרת ישראל לצורך מסירת מידע.

המנהל המיוחד מפנה בהקשר זה להחלטת בית משפט זה בפר"ק (מחוזי י-ם) 20810-06-14 עיריית ירושלים נ' כונס הנכסים הרשמי (29.7.2014) בה נדחתה בקשה לתשלום שכר למי שזומן לחקירה לפי סעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 שעניינו חקירה על ידי מפרק חברה.

1. בהחלטה מיום 22.5.17 קבעתי כי על השמאי להתייצב לחקירה, וכי החלטה בעניין בקשתו לשכר טרחה תישלח אל הצדדים בהמשך.
2. זימונו של השמאי לחקירה במשרדי הכנ"ר מבוסס על סמכותו של הכנ"ר לפי סעיף 18ג לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הקובע כי:

"(א) הכונס הרשמי יקיים, לשם הגשת חוות דעתו לבית המשפט, חקירה מקיפה בעניניו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חבויותיו ונכסיו, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר, והכל בין אם היו אלה נכסיו של החייב לבדו ובין בשיתוף עם אחרים.

(ב) לשם קיום החקירה יהא מוסמך הכונס הרשמי, בנוסף לשאר סמכויותיו לפי פקודה זו ובכפוף לכל דין, לבצע פעולות אלה -

(1) לדרוש כל מידע או מסמך הנוגעים לעניניו של החייב כאמור בסעיף קטן (א), מכל אדם שיש יסוד סביר להניח כי המידע או המסמך מצויים ברשותו או בידיעתו;

..."

1. מדובר, אפוא, במימושה של סמכות חקירה שניתנה לכנ"ר על פי דין, שעל השמאי – כמי שיש יסוד סביר להניח כי ברשותו מידע הנוגע לענייניו של החייב – חלה חובה להיענות לה.
2. בע"א 1211/96 מפרק אדאקום טכנולוגיות בע"מ נ' נשיונל קונסלטנטס (נטקונסלט) בע"מ, פ"ד נב(1) 481 (1998) נדון ערעורו של מפרק חברה על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את בקשתו כי המשיבה תעביר לו הערכת שווי של החברה, שהוכנה על-ידיה עבור לקוח צד שלישי קודם לבקשת הפירוק. הערעור התקבל תוך שבית המשפט נדרש בהרחבה לסמכויות הרחבות המוקנות למפרק מכוח סעיף 288 לפקודת החברות. יחד עם זאת נפסק שם כי "המשיבה זכאית לתשלום שכרה והוצאותיה בעבור מלאכתה, תוך התחשבות בכך שקיבלה, כנראה, שכר מאת המזמין של הערכת השווי" (פסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט טירקל). קביעה זו נתמכה בסעיף קטן 288(ג) לפקודה, הקובע כי בית המשפט רשאי להורות על מתן צו להבאתו של מי שהוזמן לחקירה לפי סעיף זה "והוצע לו סכום סביר לכיסוי הוצאותיו", אך סירב לבוא.

ראו גם פר"ק (מחוזי ת"א) 45796-09-14 מנהל מיוחד לחברת טלל בע"מ (בפירוק) נ' רו"ח קודנציק (1.5.2016).

1. אומנם בפקודת פשיטת הרגל לא מצויה קביעה דומה, אך יש מקום להקיש מההסדר שנקבע בעניין חקירה לפי פקודת החברות לענייננו. כפי שנאמר בפש"ר (מחוזי ת"א) 39238-03-12 שרבט נ' חבר (3.9.2014) ביחס לסעיף 288 לפקודת החברות, "הגם שמדובר בפקודת החברות ולנו עניין בפשיטת רגל, סבורני כי ניתן לערוך גזירה שווה, בין הקשר שבין פקודת פשיטת רגל ופקודת החברות מכוח סעיף 353 לפקודת החברות והלכת ע"א 3911/01 - זהר כספי ואח' נ' שלמה נס - רו"ח ואח' (2002) לבין הדין הנוהג ביחס לקבלת מידע של חייב חדל פירעון".
2. זכותו של השמאי לשכר טרחה תלויה באופי החקירה שלו ובמסמכים שהתבקש להמציא. ככל שהוא נחקר על נושאים עובדתיים שבידיעתו, אין מקום לשלם לו שכר. ככל שהוא נדרש להמציא חוות דעת שמאיות, אשר ישמשו את הנאמן, או התבקש במסגרת החקירה לחוות את דעתו המקצועית בהמשך לחוות הדעת שנתן בעבר, התמונה שונה.
3. בטרם תינתן החלטה סופית בבקשה יבהיר הנאמן, תוך 20 יום, מה היה אופי החקירה של השמאי ואיזה מידע נדרש השמאי למסור.
4. המזכירות תשלח החלטה למבקש וליתר הצדדים בתיק.

ניתנה היום, כ"ב אב תשע"ז, 14 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.