1. לפניי בקשה להעלאת צו התשלומים באופן רטרואקטיבי החל מיום מתן צן הכינוס.

Law

2. ביום 23.3.2015 ניתן לבקשת החייב צ כינוס לנכסיו. על החייב הושת צו תשלומים בסך של 500 ₪ לחודש.

3. המנהל המיוחד מבקש להעלות את צו התשלומים לסך של 10,000 ₪ לחודש היות ולטענתו הכנסות התא המשפחתי מגיעות כדי 45,000 ₪ לחודש בעוד הוצאות משק הבית מסתכמות בשיעור של 18,000 ₪ לחודש בלבד. הכנ"ר הצטרף לעמדת המנהל המיוחד.

4. החייב מתנגד לבקשה וטוען כי הכנסותיו אינן מגיעות כדי השיעור האמור וכי מכל מקום חלק ניכר מן ההכנסות, בשיעור של 15,000 ₪ לחודש מגיע כסיוע כלכלי מאת חמיו המעוניין כי בתו ונכדיו יחיו ברמת חיים סבירה וכי החם הודיע להם כי ככל שהסיוע שהוא מעניק יועבר לקופת הכינוס הוא יחדל להעבירו.

5. לאחר ששמעתי את טענת הצדדים ועיינתי בחומר שהוצג בפניי הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום להעלות את התשלום החודשי לסך של 5,000 ₪ לחודש.

להלן אפרט את הנימוקים למסקנתי.

6. בהתאם לדוחות שהגיש החייב, ההכנסה שהוא דיווח עליה בתחילת ההליך, בשיעור של 8,000 ₪ נטו לחודש (ראו דו"ח הכנסות והוצאות לחודשים אפריל ומאי 2015) עלתה לסך של 10,000 ₪ נטו לחודש (ראו דו"ח הכנסות והוצאות לחודשים ספטמבר ואוקטובר 2017).

7. גם השכר של אשת החייב לפי הדוחות הנ"ל עלה מסך של 6,495 ₪ נטו לחודש לסך של 8,530 ₪ נטו לחודש(בממוצע).

8. בנתונים אלו בלבד יש כדי להצדיק את העלאת התשלום החודשי בשיעור של 4,000 ₪ לחודש.

9. בנוסף לאמור, מקובלת עליי עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר לפיה אין להצדיק רמת חיים גבוהה לחייב המצוי בהליך פשיטת רגל, באופן שהוצאות התא המשפחתי של זוג עם שלושה ילדים קטינים יעמוד על 38,000 לחודש (החייב מדווח למשל על הוצאות חינוך ותרבות בשיעור של למעלה משלושת אלפים שקלים לחודש). נתתי דעתי לטענות החייב לפיהן רמת החיים מושפעת מן הסיוע של הסבא לנכדיו והגם שאין בכך כדי להצדיק את העברת מלוא התמיכה לקופת הכינוס, לא ניתן להתעלם מכך בעת פסיקת התשלום החודשי.

10. כמו כן, יש לתת את הדעת לכך שבעת חיפוש שנערך בבית החייב נמצאו במזומן סכומי כסף בשיעור לא מבוטל (40,000 ₪) והחייב העיד בדיון כי מדובר בכספים שאשתו חוסכת (עמ' 18 שו' 34 לפרוטוקול הדיון מיום 21.12.2017) . עובדה זו מובילה אף היא למסקנה כי בידי התא המשפחתי די הכנסות באופן המאפשר להם לחסוך כסף.

11. לצד ההכנסות, יש לתת את הדעת גם לכך ששאלת ההוצאות של העסק שאותו מנהל החייב, לא הובררה די הצורך. החייב טוען כי הוא מקבל מדי חודש מאת חברת טופהאוס- גרינוולד יובל בע"מ, סך של 35,000 ₪, וכי לאחר הורדת הוצאות העסק, הסכום שהוא מקבל מידי חודש עומד על סך של 10,000 ₪ נטו. החייב צירף ביקורת של רו"ח על הצהרותיו בנוגע להוצאות העסק ואולם מקובלת עליי טענת המנהל המיוחד לפיה בשים לב לכך שהחייב מתנהל במזומן ופודה את הכנסותיו באמצעות נותן שירותי מטבע (עמ' 11 שו' 22 לפרוטוקול הדיון מיום 28.6.2017), יש קושי לברר עד תום את שאלת הוצאותיו והכנסותיו. בהקשר זה יובהר כי ככל שיתגלו פרטים נוספים המנהל המיוחד יפנה ותינתן החלטה בהתאם.

12. לנוכח כל האמור אני קובעת כי צו התשלומים החודשי יעמוד על סך של 5,000 ₪ לחודש החל מחודש יולי 2017, הוא המועד שבסמוך אליו התקיים הדיון הראשון בבקשה דנן, בפני כב' השופטת עירית כהן.

13. בכל הנוגע לבקשה להעמיד את צו התשלומים באופן רטרואקטיבי ממועד מתן צו הכינוס איני מוצאת לנכון להיעתר לה. כפי שצויין לעיל, חלק מן הנימוקים להעלאת הסכום החודשי נובעים מן העלייה בשכר של שני בני הזוג לאחר מתן צו הכינוס. כמו כן, בעקבות הדיון שהתקיים ביום 28.6.2017, החייב הסכים להעביר לקופת הכינוס סך של 150,000 ₪ מבלי שהוכרעה לגופה השאלה האם כספים אלו מוקנים ממילא לקופת כינוס. בנוסף לכך, השתת סכום כה גבוה (כ- 160,000 ₪) באופן רטרואקטיבי על חייב הנמצא בהליכי פשיטת רגל, איננה סבירה בנסיבות העניין ולא ברור מהיכן יוכל החייב לגייס את הסכום המבוקש, בשלב זה של ההליך.

ניתנה היום, י"ג אדר תשע"ח, 28 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.