1. החייב מבקש כי אורה למנהל המיוחד לכנס אסיפת נושים לשם אישור הסדר פשרה שאותו הוא מבקש להציג בפניי הנושים.

2. המנהל המיוחד והכנ"ר מתנגדים לבקשה. לטענתם אין לכנס את הנושים קודם להכרעה בערעור שהגיש החייב על הכרעתו של המנהל המיוחד בתביעת החוב שהגיש המפרק של חברת י. ל. פרץ פיתוח ותשתיות בע"מ (בפירוק) (להלן: הנושה העיקרי).

3. מדובר בתביעת חוב שאושרה על ידי המנהל המיוחד בסך של למעלה מ -11,000,000 ₪ כאשר הסך הכולל של החובות כלפי יתר הנושים עומד על כ- 1,200,000 ₪. בערעור טוען החייב להעדר חבות לחלוטין (להבדיל מטענה לחבות בסכום נמוך מזה שנפסק). בנסיבות אלו, כך לטענת המנהל המיוחד, יש חשיבות מיוחדת להכרעה בערעור קודם לכינוס הנושים שכן לדחיית הערעור או לקבלתו, משמעות קריטית לגבי הדיבידנד שיחולק לנושים.

4. החייב ציין בדיון כי למיטב ידיעתו ישנה נכונות מצד הנושה העיקרי לנסות ולהגיע להבנות באופן שייתר את ההכרעה בערעור ובאופן שעשוי לשפר גם את מצבם את יתר הנושים, ולכן אין למנוע ממנו את הצגת המתווה לנושים קודם להכרעה בערעור.

דין הבקשה להתקבל.

5. אכן במצב הדברים הרגיל אין תועלת בכינוס אסיפת נושים במצב של חוסר וודאות ביחס לתביעות החוב שיילקחו בחשבון בעת חלוקת הדיבידנד. אולם שונים הם פני הדברים במקרה זו החייב מבקש להציע מתווה שייקח בחשבון את הסיכויים והסיכונים לקבלת הערעור. אם הנושה העיקרי יסכים במסגרת הסדר הפשרה המוצע להפחית מן החוב שהוכרע כלפיו, ייגדל למעשה הדיבידנד שיחולק לנושים ואין סיבה למנוע מאת הנושים את הזכות להביע את עמדתם ביחס לכדאיות המהלך. הכנ"ר הביע בדיון חשש מפני סחיטת הנושים האחרים שעשויים להרגיש מאויימים מכך שהחייב יימשוך את הערעור (ובכך להותיר את הנושה העיקרי עם מלא סכום החוב ) אם הצעתו לא תתקבל. אין דעתי כדעתו. החייב רשאי ממילא למשוך את הערעור בכל עת, ומכל מקום איני סבורה כי עצם העמדת המתווה לאישור הנושים, יוצר לחץ לא הוגן כלפיהם. המתווה שיוצע עשוי להועיל לאינטרס שיש לנושים בהקטנת גובה החוב כלפי הנושה עיקרי ומשום כך יש לאפשר לנושים להביע עמדתם קודם לדיון בערעור.

6. נוכח כל האמור, אני מורה למנהל המיוחד לכנס אסיפת נושים לאחר שהחייב יגיש לו מתווה המפרט בין היתר את הסכום שעל פי ההצעה יקבל כל נושה.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ח, 21 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.