06 פברואר 2015

לפני: כב' השופטת דלית גילה

החלטה

נוכח החלטת כב' הנשיא כהן, מיום 12.1.15, שעלי להחליט בנושא הסמכות המקומית, ומשהצדדים לא השיגו על החלטתו עד עתה, על אף הידיעה בדבר היכרותי עם נציג הציבור מר חיים הובר, סמנכ''ל משאבי אנוש בנתבעת - להלן הכרעתי:

עניינה של תובענה זו בדרישת התובע להצהרה, כי הוא זכאי לצרוף זכויות פנסיה, שצבר בתקופת עבודתו באוניברסיטת תל-אביב, מיום 1.7.76 עד 1.10.95, לזכויות פנסיה שנצברות לו באוניברסיטת חיפה -בה הוא עובד מיום 1.8.97 ועתיד לפרוש לגמלאות ביום 1.10.15 -וכפועל יוצא מכך, לחייב את אונברסיטת תל-אביב, נוכח "הסכם לשמירת רציפות זכויות פנסיה", משנת 1973, שנחתם בין האוניברסיטאות [נספח 5 לתביעה (להלן: הסכם הרציפות)], לעשות כל פעולה שתידרש, לצורך תשלום זכויותיו של התובע, בהתאם להסכם הרציפות, לרבות חתימה על הסכם רציפות ספציפי ביחס אליו [ס' 72 לתביעה].

הנתבעת הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף, מטעמים שונים, והראשון בהם "העדר סמכות מקומית"; מאחר שבתקופת העבודה, אשר לגביה הוגשה התביעה -מקום עבודתו של התובע היה בקמפוס האוניברסיטה בתל-אביב, ולפי תקנה 3(א)(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 - בתובענות בין עובד למעסיק, שעילתן ביחסי עבודה, כמו התביעה שלפנינו: "מקום השיפוט הוא ... בית הדין האזורי אשר באזור שיפוטו נמצא מקום העבודה של העובד שהיא העבודה נושא התובענה, או שבאזור שיפוטו בוצעה העבודה"; קרי - הסמכות המקומית לדון בתובענה זו, לדעת הנתבעת, נתונה לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו.

בתגובה מטעם התובע נטען - בנוגע לסמכות המקומית - כי לאור הוראות הסכם הרציפות הוא זכאי לקבל מאוניברסיטת חיפה את זכויות הפנסיה, בהתבסס על כל תקופת עבודתו, הן באוניברסיטת חיפה והן באוניברסיטת תל אביב. לדעתו - "העבודה נושא התובענה", כהגדרתה בסעיף 3 לתקנות הנ"ל, היא "עבודתו באוניברסיטת חיפה", שכן, זכותו לרציפות נובעת מהעסקתו במוסד המקבל, אוניברסיטת חיפה, שהיא גם המוסד עליו מוטלת החובה לשלם לו את זכויותיו, מכח הסכם הרציפות, ככל שתוכרנה במסגרת התובענה הנוכחית [סע' 17 לתגובת התובע].

לחילופין, טוען התובע, כי אף אם ייקבע שהעבודה נושא התובענה היא העבודה באוניברסיטת חיפה והעבודה באוניברסיטת תל אביב גם יחד, אזי, סמכות השיפוט נתונה לשני בתי הדין והוא רשאי היה להגיש את תובענתו בכל אחד מהם.

לחלופי חלופין, ביקשו בשם התובע - שלא לדחות את התובענה, אלא, לכל היותר, להורות על העברתה לבית הדין המוסמך, בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט [נ"מ] התשמ"ד-1984; יש לציין, שחלופה זו נזכרה גם בבקשת הנתבעת.

בכל הכבוד, טענותיו של התובע אינן מקובלות עלי כלל וכלל. כל כולה של המחלוקת בתיק זה נעוצה בתקופת העבודה בתל-אביב, בלבד. עובדה היא, שאוניברסיטת חיפה אינה צד בהליך והיא הסכימה עם התובע, מראש, לכבד כל פסיקה שתינתן, ועד אז "תפעל אוניברסיטת חיפה על פי הסדר הפנסיה הנוהג באוניברסיטת חיפה, ללא רציפות תקופת עבודתו באוניברסיטת תל אביב ..." [ההסכם: נספח 1 לתביעה]. הסמכות המקומית לדון בהליך זה נתונה, אפוא, לבית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו, והנני מוצאת שיש להעביר את התובענה אליו, לכל המשך שימצא לנכון.

התובע ישתתף בהוצאות הנתבעת, ללא קשר לתוצאות ההליך, בתשלום 2,500 ₪ שכ"ט עו"ד, תוך 30 יום, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום.

ניתנה היום, י"ז שבט תשע"ה, (06 פברואר 2015), בהעדר הצדדים, ותישלח אליהם;

על המזכירות לטפל בהעברת התיק לביה"ד האזורי לעבודה בת"א-יפו, כמקובל.