לפני בקשת החייב להורות על ביטול ההחלטה מיום 5.4.2016 אשר במסגרתה בוטלו הליכי פשיטת הרגל.

1. בעניינו של חייב זה ניתן צו כינוס ביום 25.8.2014.

2. התנהלותו של החייב לכל אורך ניהולו של ההליך לא הייתה תקינה שעה שלא שילם את הסכומים שהושתו עליו במועדים שנקבעו לכך, לא הגיש דוחות חודשיים כדבעי ולא העביר את המסמכים אותם התבקש להעביר.

בעניינו של חייב זה הוגשו מספר בקשות לביטול ההליך.

3. ביום 22.10.15 התקיים דיון בפני כב' השופט ויצמן במסגרתו הועלו ביחס לחייב טענות לא פשוטות הן על ידי המנהל המיוחד והן על ידי נושים שנכחו באולם.

בסופו של אותו דיון מצא כב' השופט ויצמן לציין כי אין ספק כי החייב לא עמד בחובותיו בהליך, וכי מעבר לכך עולה חשד ממשי כי למרבית הצער חלק מהחובות שנוצרו, נוצרו בדרך של תרמית.

הוסיף כב' השופט ויצמן וציין כי אין המדובר בחשש ערטילאי שכן הוצג בפניו פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב המרשיע את החייב בעבירות של מרמה, הדומות לאלו אשר הנושים אשר התייצבו לדיון, טוענים כנגד החייב.

יחד עם זאת, ומקום בו לא הוכח בפני בית המשפט כי יש לנהוג דין שווה לחובות נשוא הנשייה בתיק פשיטת הרגל, וההרשעות בהן הורשע החייב, מצא כב' השופט ויצמן לנהוג משנה זהירות, ולאפשר בירור סוגיית התרמית בהמשך.

4. בנוסף, ולפנים משורת הדין, מצא כב' השופט ויצמן להורות כי ניתנת לחייב הזדמנות נוספת להיוותר בהליך על דרך של השלמת חוב הפיגורים, הגשת הדוחות והמצאת המסמכים החסרים.

כב' השופט ויצמן הוסיף וציין במפורש כי מקום בו לא יעמוד החייב בחיוביו כמפורט לעיל, יבוטל ההליך ללא צורך בבקשה נוספת.

(לעניין זה ראה סעיף 4 להחלטתו של כב' השופט ויצמן מיום 22.10.15).

5. ביום 23.11.15 הוגשה הודעת המנהל המיוחד ממנה עלה כי החייב לא הסיר את כל המחדלים עת ששולם רק חלק מחוב הפיגורים, הדוחות אשר צורפו באיחור, צורפו ללא אסמכתאות, והמסמכים אשר נתבקשה המצאתם לא הומצאו. עוד הועלו על ידי המנהל המיוחד טענות לעניין אופן המצאת צו הכינוס לנושים על ידי החייב, חוסר היכולת להתחקות אחר הכנסותיו של החייב, והעובדה כי מדובר בחייב אשר אינו משלם מזונות לילדיו הקטינים.

6. במסגרת תגובתו לבקשה זו טען החייב כי פעל ככל יכולתו לצורך פירעון חוב הפיגורים אלא שנותר רק חלק קטן לתשלום, כי המציא לידי המנהל המיוחד את מירב הנתונים והמסמכים אותם יכול היה להמציא, כי צו הכינוס הומצא לכלל הנושים כדבעי, וכי יתרת המסמכים אשר התבקשה המצאתם אינם בידו עקב חלוף הזמן הסירוב הרשויות להעביר אליו נתונים.

הוסיף החייב וטען כי אחד הנושים פועל כנגדו, במשך שנים ארוכות ובחוסר סבירות תוך שהוא מעביר מידע שאינו נכון לידי המנהל המיוחד.

עוד העלה החייב טענות לעניין התנהלותו של אותו נושה כלפי צדדים שלישיים הקשורים לחייב.

באשר לתום הלב טען החייב כי עקב קשיים עסקיים נאלץ להידרש לקבלת הלוואות בשוק האפור, מתוך תקווה לשקם את עצמו, אך באופן אשר הוביל לתוצאות שאינן חיוביות.

באשר למזונות טען החייב כי מזונות הקטינים מקוזזים מתוך הקצבה המשולמת לו על ידי המוסד לביטוח לאומי.

7. לאחר קבלת תשובת המנהל המיוחד , מצא כב' השופט ויצמן להורות כי החייב ימציא לידי המנהל המיוחד את המסמכים שנמנו בסעיף 7 לאותה תשובה ולאחר מכן יוגש דו"ח מעודכן.

8. ביום 21.1.2016 הוגשה הודעה נוספת של החייב במסגרתה התייחס למסמכים אותם התבקש להמציא כאשר לשיטתו חלקם אינם בידו עקב סירוב רשויות המס לספקן, חלקן לא הומצאו בשל עלות הפקתם אך הוא ישתדל להמציאם בהמשך, חלק אחר אבד, וחלק נוסף אינו בשליטתו שעה שהוא נוגע לבת זוגו של החייב ואמה. החייב ביקש להדגיש כי חלק מהמסמכים ישנים וחלק אחר אינו רלוונטי עקב העובדה שלא הוגש ביחס לכך כתב אישום.

9. ביום 27.3.16 הוגשה בקשה נוספת של המנהל המיוחד ובמסגרתה בקשה למתן החלטה בבקשה לביטול ההליך. במסגרת בקשה זו טען המנהל המיוחד כי אין אינו מוצא הצדקה בטענות החייב לאי העברת המסמכים, כי החייב אינו משלם מזונות וכי די בכך כדי להביא לביטול ההליך.

הוסיף המנהל המיוחד וטען כי נתקבלה במשרדו פנייה של צד שלישי, חב' ליאב צוף בע"מ במסגרתה נטען כי אותה חברה הודיעה כי היא אוחזת בהמחאות בשיעור של 23,400 ₪ של חב' מלכיאור אומנות בעור בע"מ, אשר היו אמורות להיפרע בחודשים פברואר ומרץ 2015, וזאת מקום בו החייב העביר לידיה את אותן המחאות, קיבל תמורה כנגדן ולא ציין את העובדה כי הוא מצוי בהליך של פשיטת רגל.

לשיטת המנהל המיוחד, בנסיבות אלו יש לראות את החייב כמי שצבר חובות חדשים במהלך תקופת ניהול הליך פשיטת הרגל, ובאופן אשר יש בו כדי להצדיק ביטול ההליך בעניינו.

10. לחייב ניתנה אפשרות להגיש תגובתו לאותה תשובה בתוך 7 ימים. בחלוף אותו מועד ומשלא הוגשה תגובה, ניתנה ההחלטה בדבר ביטול ההליך. (היא ההחלטה נשוא הבקשה הנוכחית).

11. במסגרת הבקשה לביטול אותה החלטה טען החייב כי המציא את כל המסמכים אשר נתבקשו ממנו ואשר יכול היה להמציא, מקום בו חלק המסמכים מקורם בתקופה של לפני 15 שנה.

לשיטתו, הוא עומד בצו בתשלומים , מאז החלטתו של כב' השופט ויצמן מחודש אוקטובר 2015, ואין כל מקום להורות על ביטול ההליך.

עוד הוסיף החייב וטען כי אין לו מושג ולא ידוע לו על כל תביעה משפטית מאז החל הליך פשיטת הרגל, וכי לא צבר חוב כלשהו.

המבקש הוסיף וטען כי לא ניתנה לו הזדמנות להגיש תגובה להודעת המנהל המיוחד, כפי שנעשה במסגרת בקשות קודמות בעבר, וזאת מקום בו בניגוד למקרים קודמים לא המציא המנהל המיוחד את הבקשה ואת החלטת בית המשפט לידיו, וזאת לשיטתו - במתכוון.

12. המנהל המיוחד הגיש תגובתו לבקשה זו, במסגרתה חזר על טענות שהועלו על ידו בעבר.

13. החייב הגיש תשובה ובמסגרתה טען כי לא נפל כל פגם בדרך התנהלותו, כי לא צבר חובות חדשים, כי אינו מבין את טענות המנהל המיוחד לעניין המזונות וכי אינו מכיר את חב' ליאב צוף בע"מ, לא חתם על שום מסמך ולא ביקש לקבל ממנה שירות של ניכיון שיקים.

14. בהינתן טענות אלו הצדדים מצאתי לקבוע את התיק לדיון.

15. במסגרת הדיון העלה המנהל המיוחד טענות לעניין עצם היכולת להידרש לבקשה במתכונתה הנוכחית. לגופו של עניין טען המנהל המיוחד כי התנהלותו של החייב לעניין חב' ליאב צוף בע"מ הינה התנהלות חוזרת של חייב המבקש להתל בנושיו במשך שנים, וכי יש מקום להותיר את ההחלטה בדבר ביטול ההליך בעניינו, על כנה.

הכנ"ר הוסיף והמצטרף לעמדת המנהל המיוחד ולדבריו, מראשיתם ועד אחריתם.

לדיון התייצבה ב"כ חב' ליאב צוף בע"מ אשר טענה כי התברר למרשתה, בדיעבד, כי החייב אשר ניכה שיקים וקיבל תמורה בגינם, אם לידיו ואם לידי מי מטעמו, לא דיווח כי הוא מצוי בהליך של פשיטת רגל וכאשר השיקים סורבו הבטיח שוב ושוב לבעליה של חב' ליאב צוף בע"מ כי הוא מודע לחובותיו ויפרע אותם, תוך שהוא חוזר ועותר למתן ארכות לצורך כך.

הוסיפה עוה"ד סופר וציינה כי בהמשך, הוקלטה שיחה בין החייב לבין אחד ממנהלי מרשתה ובמסגרתה נמצא אישור של החייב כי הוא מכיר בחובותיו אלו.

כן הוצג על ידי ב"כ חב' ליאב צוף בע"מ, מסמך שהינו לכאורה כרטסת לקוח של החייב ואשר נכללו במסגרתה כתשע פעולות של ניכיון שיקים. (סומן ת/1).

16. החייב טען כי אינו מכחיש את עברו בכלל ואת מחדליו בהליך בפרט, ואולם בכל הנוגע למחדלי העבר עסקינן באירועים אשר התרחשו לפני 10 ו – 15 שנה, כי בכל הנוגע למשיכות כספים והפקדות בבנק הדואר בוצעו אלו קודם כניסתו להליך פשיטת הרגל, וכי פעל בשקידה סבירה לקיים אחר חיוביו בהליך, לאחר שניתנה לו הזדמנות נוספת לעשות כן.

החייב שב והפנה לקושי עמו הוא מתמודד שעה שנושה פרטני, מר טובים, מוסיף ופותח בהליכים משפטיים לא אך כנגד החייב אלא כנגד בת זוגו ובהיקפים ניכרים, וכל זאת על אף שמדובר בחובות ישנים מאוד. לעניין הצגת המסמכים שב החייב וטען כי אלו אינם ברשותו נוכח חלוף הזמן.

באשר לחב' ליאב צוף בע"מ טען החייב כי יצר קשר עם החברה עקב בקשת חבר אשר ביקש את עזרתו, והמטרה הייתה ליישר את ההדורים בין חברו- מר גבי, לבין בעליה של חב' ליאב צוף בע"מ.

לשיטתו של החייב הסיוע אותו ביקש להגיש אינו כספי, אלא כזה אשר היה בו כדי לעכב את החברה מלנקוט כנגד חברו בהליכים, וממילא ציין כי מדובר בחובו של גבי ולא בחובו של החייב עצמו.

החייב טען, מפורשות, כי לא קיבל שירות כלשהו מחברת ליאב צורף בע"מ במהלך תקופת שהייתו בפשיטת רגל, וככל שנדרש לשירותיה של חברה זו, עשה זאת קודם למתן צו הכינוס.

בשלב כלשהו של הדיון , הוציא החייב מתיקו מה שנראה היה כחבילת שיקים, סירב להראותה למנהל המיוחד על אף בקשתו של זה האחרון, טען כי מדובר ברכושו הפרטי, ובהמשך כי אין המדובר בשיקים שלו והוא צריך להשיבם לאדם כלשהו.

17. לאחר שנשמעו טענות אלו של הצדדים, הושמעה בפני ההקלטה.

עם סיום שמיעתה, אישר החייב כי השיחה התנהלה כפי שנשמע בדיון.

זה המקום לציין כי במסגרת השיחה לא הכחיש החייב קשר לשיקים, לחב' ליאב צוף בע"מ, או לשיוך החוב אליו.

מההקלטה עלה כי החייב אומנם ביקש לעיין או לתת את הדעת לשניים מהשיקים נשוא השיחה, אך אישר קיומו של חוב, לכל הפחות ביחס לאחד מהשיקים, תוך בקשה להידברות בין הצדדים.

18. החייב הוסיף וטען כי קיים את השיחה שעה שחברו, מר גבי, נמצא לידיו, ומטרתה הייתה סיוע לחבר, הגם שהוא מודה כי עשה טעות בעניין זה.

דיון

19. אין חולק כי החייב צבר מחדלים במסגרת ניהולו של הליך זה, וזאת אף מבלי להתייחס לסוגיית יצירת החובות החדשים. יחד עם זאת, ספק בעיני אם היה בכל אחד מהם בנפרד, כדי להביא לביטולו של ההליך, בשלב זה.

20. ואולם, מקום בו מצטרפים להם מחדלים כה רבים בהתנהלות ההליך, ואלו נפרסים על פני תקופה ארוכה, אין מנוס אלא לראות בחייב כמי שמנצל את ההליך בעניינו לרעה.

• מקום בו צבר החייב חוב פיגורים ונתנה לו ארכה בת 30 יום להסרתם, היה ניתן לצפות כי בית המשפט לא יידרש פעם נוספת לסוגיה זו;
• מקום בו היה על החייב להגיש דוחות, ואין הכוונה לדוחות סתמיים אלא כאלו המגובים כדבעי במסמכים, ניתן היה לצפות כי אלו יוגשו כדבעי ;

לעניין זה אציין טענת החייב על פיה לא יכול היה לצרף מסמכים שונים שעה שאין לו שליטה על הנעשה בחשבונותיהן של בת זוגו ואמה, לא טענה היא שעה שחייב נדרש להמציא נתונים הנוגעים לא אך אליו אישית אלא גם אלו הנוגעים לבני הבית.

• מקום בו הוגשה בעבר בקשה לביטול ההליך, ניתן לצפות כי בית המשפט לא יידרש לבקשות חוזרות בעניין זה.
• באשר למסמכים שנתבקשו, אין די בטענה כי מדובר במסמכים שהם ישנים ואינם רלוונטיים, והגם כי מקום בו טען החייב כי אין בידו מסמכים אלו ואחרים שכן אבדו, ניתן היה לצפות כי לכל הפחות, ימציא את אלו שנמצאים בשליטתו כמו דפי חשבון של בנק. בנסיבות אלו טענת החייב על פיה החייב "ישתדל" להמציא את המסמכים היא בלתי סבירה. (לעניין זה ראה הודעתו של החייב מיום 21.1.2016 בסעיף 3).

21. וכאילו לא די היה באלו, הצטרפה סוגיית יצירתם של חובות חדשים כלפי חב' ליאב צוף בע"מ.

אני ערה לעובדה כי מנהל החברה עצמה לא העיד בפני, אלא כי הוצגו נתונים על ידי באת כוח החברה בלבד. עם זאת, הושמעה בפני הקלטה , אשר החייב עצמו אישר את תכנה, ואשר יש בה כדי ללמד , לכל הפחות, כי טענות החייב במסגרת בקשותיו האחרונות כי אינו מכיר את השיקים נשוא הפנייה, אין בה ממש.

שעה שלא הונחה בפני תביעה של חב' ליאב צוף בע"מ, וכל הטענות הושמעו על ידי בא כוחה, אני מוצאת לנהוג משנה זהירות לעניין טענותיה של חב' ליאב צורף בע"מ, ושמורות לשני הצדדים טענותיהם בעניין זה.

עם זאת, גם מקום בו אקבל את כל דבריו של החייב, כפי שהוצגו בפני במסגרת הדיון על ידו, אין בהם כדי להועיל לעניינו שעה שהוא עצמו אישר את קיומה של השיחה, ומקום בו מאותה שיחה ניתן להסיק כי החייב נטל אחריות, לכל הפחות, לחלק מהסכומים הנטענים, הרי כי לא ניתן להתעלם מכך.

גם אילו היה מקום להורות כי החייב ביקש לסייע בידי חברו (וכאמור איני מוצאת לקבוע מסמרות בשאלה זו), מקום בו "עזרתו" של החייב לחברו, נעשתה על דרך של נטילת אחריות לכאורה לחוב כספי, הרי שיש בכך משום יצירת חוב חדש, שעה שהוא עצמו מצוי בהליך של פשיטת רגל.

22. הליך פשיטת הרגל הוא הליך רצוני, במסגרתו עותר חייב לאפשר לו לחסות תחת "מטריית הפקודה" ותוך מניעת האפשרות להמשיך בנקיטתם של צעדי גבייה על ידי הנושים.

לכל אורך ההליך קיים ניסיון לאזן בין זכות הנושים להיפרע מחובות החייב כלפיהם, ולו באופן חלקי, לבין הרצון לאפשר לחייב, בסופו של יום, לצאת לדרך חדשה, נטולת חובות.

על מנת לקיים את אותו איזון עדין, כל שנדרש מחייב זה הם שלושה:

תשלום והקניית זכויות לקופת הכינוס בהתאם ליכולותיו של החייב;

הגשת דיווחים אשר יש בהם כדי לשקף את התנהלותו הכלכלית;

והתנהלות אשר יש בה תום לב והכוללת שקיפות מלאה כלפי בעל התפקיד.

23. בהינתן כלל הנתונים כפי שפורטו לעיל, אני מוצאת כי התנהלותו של החייב אינה עומדת, ולו בקירוב, בתנאים אלו, ומשכך יש לראותו כמי שמנצל את ההליך לרעה.

משכך, איני מוצאת להורות על ביטול ההחלטה מיום 5.4.16.

למען הסדר הטוב אני מוסיפה ומורה כי צו עיכוב היציאה מן הארץ ימשיך ויעמוד על כנו במשך 90 יום מהיום, שאז יבוטל.

המזכירות תתבקש להמציא את החלטתי זו לידי הצדדים

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ו, 04 יולי 2016, בהעדר הצדדים.