ב"ל - 41396-08-14

13 נובמבר 2016

לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

החלטה

1. זוהי תביעתו של מר רז פנחס (להלן: "התובע") אשר הגיש ביום 23.04.14 תביעה למוסד לביטוח לאומי במסגרתה טען, כי בשל עבודתו בבתי זיקוק נפגע בידיו בתסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית.

2. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעות מסוג תסמונת התעלה הקרפלית ולחץ קוביטלי במרפק ימין, כפגיעות בעבודה, אך דחה התביעה להכיר בפגיעות מסוג תסמונת תעלה קרפלית משמאל ולחץ קוביטלי במרפק שמאל כפגיעה בעבודה.

3. ביום 07.06.15 נשמעה עדותו של התובע בבית הדין בסופה הסכים ב"כ הנתבע למינוי מומחה יועץ רפואי מטעמו של בית הדין "... באשר לתאור של התובע באשר לפתיחת הברזים, על פי התשתית העובדתית שתוארה היום על ידי התובע".

יש לציין, כי באותו דיון הוכחות שהתקיים ביום 07.06.15 עלה גם לראשונה, כי המוסד לביטוח לאומי הכיר כפגיעה בעבודה בבעיה רפואית ממנה סבל התובע בשתי כתפיו ולכן הורינו לתובע להמציא תצהיר משלים שיפרט בדיוק את הפגיעות בכתפיים, זאת בכדי שבפני המומחה היועץ הרפואי שימונה מטעם בית הדין, תהיה מלוא התשתית העובדתית.

4. ביום 14.06.15 הגיש התובע תצהיר משלים בו פרט שלוש תאונות עבודה שונות בהן נפגע בכתפיו במהלך עבודתו משך השנים בבתי הזיקוק.

התובע לא נחקר על תצהיר משלים זה.

5. ביום 23.12.15 מונה ד"ר רוזנטל – מומחה אורטופד לשמש כיועץ מומחה רפואי מטעם בית הדין וזאת על בסיס העובדות הבאות:

" א.  זוהי תביעתו של מר רז פנחס (להלן: "התובע") במסגרתה הוא טוען, כי בשל עבודתו בבתי זיקוק נפגע בשתי ידיו בתסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית בשני המרפקים.

ב. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגיעות מסוג תסמונת תעלה קרפלית מימין ולחץ קוביטלי במרפק ימין, כפגיעות בעבודה, אך דחה את התביעה להכיר בפגיעות מסוג תסמונת תעלה קרפלית משמאל ולחץ קוביטלי במרפק שמאל כפגיעה בעבודה.

ג. התובע יליד 20.2.55.

ד. התובע החל לעבוד כמפעיל בתחנת כוח בבתי זיקוק, החל מ 2.9.84, ועובד שם בתפקיד זה עד היום.

ה. התובע עובד במשרה מלאה, לפחות 12 שעות בכל יום עבודה, כאשר עיקר עבודתו פתיחת ברזים עם ובלי כלי עזר. (פעולה הדורשת תנועה סיבובית).

הברזים מגיעים לקוטר של גלגל רכב 4 על 4, כאשר ישנם ברזים שהם בגדלים קטנים מאלו, עד כדי מחצית.

ברוב הפעמים, נאלץ התובע להיעזר בספאנרים (מוטות הארכה המשמשים לפתיחת ברזים), וזאת לצורך פתיחת הברזים.

באותם מקרים בהם נאלץ התובע לפתוח ברזים באמצעות ספאנרים, הוא מפעיל כח עם שתי ידיו/זרועותיו על הספאנר לצורך פתיחת אותו ברז.

ו. התובע העריך, כי כ-70% מכלל עבודתו, הוא פותח וסוגר ברזים, כאמור לעיל, שאת מרביתם הוא מבצע באמצעות ספאנרים.

ז. בעברו הוכרו לתובע 3 תאונות עבודה קודמות לפי הפירוט הבא:

1. ביום 26.10.96 נפגע התובע בתאונת עבודה בכתף שמאל בזמן פתיחת שסתום. ועדה רפואית מיום 25.11.98 קבעה לתובע 15% נכות בגין תאונה זו.

2. ביום 23.6.99 נפגע התובע בתאונת עבודה בכתף ימין בנסיבות דומות. ועדה רפואית מיום 24.4.01 קבעה לתובע נכות בשיעור של 10% בגין תאונה זו.

3. ביום 4.10.12 נפגע התובע בתאונת עבודה בכתף שמאל גם כן בזמן פתיחת שסתום ובגין תאונה זו נקבעה לו נכות בשיעור של 0% בשל מצב קודם".

6. ביום 14.01.16 ניתנה חוות דעתו של ד"ר רוזנטל אשר רשם את הדברים הבאים:

"2. א. מעיון בתיקו הרפואי של התובע שצורף להחלטת כבודו עולה, כי

הליקויים בגף שמאל של התובע הינם:

1. תחלואה מתמשכת בכתף שמאל בגינה נותח 5 פעמים. מתועדים ביקורים חוזרים ונשנים עם ממצאי בדיקות גופניות בהן נמצאה הגבלה כואבת, משמעותית, בתנועות הכתף.

2. בשנים 2006-7 מתועדים ביקורים חוזרים עקב כאבי מרפק שמאל אותם התובע מייחס לתאונת עבודה בתאריך 02.09.2006. אובחן כסובל מתסמונת אפיקונדליטיס לטרלית TENNIS ELBOW. טופל שמרנית. אין עדות לסל מתמשך מעבר לשנת 2007.

3. בתאריך 25.03.2014 מצוין כי נפגע בתאונת עבודה והוא מלין על מהלך כרוני של נימול בידיים וב-EMG אובחנו סימני CTS בינוני דו"צ.

מעבר למצוין לעיל אין עדות לתחלואה נוספת בגף שמאל עליון. בתיקו הרפואי לא מצאתי כל התייחסות לקיום תסמונת תעלה קוביטלית במרפקים!

ב. להערכתי לא ניתן לקבוע שתנאי עבודתו של התובע גרמו לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. לא ניתן לקבוע קיום קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין תנאי עבודתו של התובע לבין התחלואה המפורטת בתיקו הרפואי בגף שמאל עליון.

ג. בתשובה לשאלה ח.: בתיקו הרפואי של התובע מתועדים ביקורים חוזרים ונשנים נוכח תחלואת כתף שמאל בהנותח חמשה ניתוחים ומתוכם פעמיים בשנת 2013!

בבדיקותיו החוזרות מצוין כי סובל מכאבים קשים והגבלה ניכרת בתנועה! לא סביר כי אדם הלוקה בפגיעה כה קשה בכתף יבצע עבודה מחזורית, מנואלית, מאומצת עם גף שמאל עליון ויפתח תסמונת "כליאה" עצבית פריפרית עקב תנאי עבודתו כפי שתוארו בהחלטת כבודו!"

7. ביום 18.02.16 הוגשה בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה ואלו שאלות ההבהרה שהופנו לד"ר רוזנטל:

"א. התובע עובד משנת 1984 ועד היום בפתיחה וסגירת ברזים עם שתי ידיו.

ב. כ-70% מזמן עבודתו זה פתיחה וסגירה של ברזים שאת מרביתם הוא מבצע באמצעות ספאנרים שאז הוא צריך להפעיל כוח עם שתי ידיו/זרועותיו על הספאנר לצורך פתיחת אותו ברז.

ג. התובע הוכר ע"י ביטוח לאומי בגין תסמונת תעלה קרפלית וקוביטלית בימין".

8. ביום 10.05.16 השיב ד"ר רוזנטל על שאלות ההבהרה כדלקמן:

"אין זה מתפקידי לקבוע את התשתית העובדתית אך לא אוכל שלא להביע את פליאתי כיצד אדם הסובל מתחלואת כתפים, משמעותית, בעטיה נותח חמש פעמים משמאל ופעמיים מימין ורופאי המל"ל ורופאיו המטפלים מתארים כי סובל מכאבים והגבלה קשה בתנועה עובד בעבודה המתוארת בהחלטת כבודו ומפתח תסמונת כליאה עצבית בגפיים העליונות נוכח עבודה פיזית ומחזורת קשה במשך 30 שנים.

אציין כי בביקור רפואי אצל ד"ר דרייפוס בתאריך 15.02.2007 מצוין: "מפעיל בבתי הזיקוק (לא עבודה פיזית)". תיאור זה של תנאי עבודתו מתיישב עם מצבו הרפואי בעוד שתיאור עבודה מנואלית, פיזית ומחזורית לאורך שנים אנו מתיישב עם מצבו הרפואי!

בתיקו הרפואי של התובע מצאתי התייחסות לאפשרות קיום תסמונות כליאה עצבית בגפיים העליונות, בביקור בתאריך 09.02.2014. לביקור זה קדמו ביקורים רצופים משנת 2012 ואילך נוכח כאב והגבלת תנועת כתף שמאל בעטיים עבר שני ניתוחים בשנת 2013. גם כאן, אופי עבודתו המתואר בהחלטת כבודו אינו מתיישב עם מצבו הרפואי.

למרות הכרת המל"ל בתסמונת הכליאה בגף ימין עליון כקשורות לתנאי עבודתו לא אוכל לקבוע קשר בין עבודתו לבין תסמונות אלו במידה וקיימות בגף שמאל עליון.

במידה וכבודו מתרשם כי תיאור עבודתו של התובע הינו כמתואר בהחלטה ובשאלות ב"כ התובע והוא אכן עבד במתכונת זו למרות תחלואת הכתפיים אני ממליץ על מינוי מומחה נוסף תחתי לקבלת חו"ד נוספת".

9. במצב דברים זה, טוען המוסד ובצדק, כי הממצאים שעלו מתיקו הרפואי של התובע אליהם הפנה ד"ר רוזנטל, מחייבים בירור נוסף של התשתית העובדתית, תוך שהנתבע מפנה להנחייה 18 ל"הנחיות בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים לבית הדין" לפיה "באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות הדעת ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה, אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעתו של המומחה".

10. מנגד טוען ב"כ התובע בתקיפות שאין מקום לחלוק על העובדות שנקבעו הן מהפן הפרוצדוראלי והן מהפן המהותי תוך שהוא מפנה לסעיף 81 לחוק בתי המשפט שדן במקרים לתיקון טעות סופר שנפלה בפסק דין וכן נותן ב"כ התובע הסברים עובדתיים כיצד על אף תאונות העבודה שארעו לתובע חזר התובע לעבודתו זאת לאחר שהיה בתקופות אי כושר.

11. עיון בהשתלשלות הדברים, מעלה כי לא ניתנה לתובע האפשרות להוכיח ולהניח דעתו של בית הדין, כי פליאתו של ד"ר רוזנטל שיודגש שהמדובר במומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין, לגבי אמיתות/נכונות גרסתו של התובע לפיה כיצד משך השנים הוא עבד לפחות 12 שעות בכל יום כשעיקר עבודתו פתיחה וסגירה של ברזים הדורשת תנועה סיבובית, בעוד הוא סובל מתחלואה משמעותית בכתפיו בעטיין נותח חמש פעמים משמאל ופעמיים מימין, היא אינה במקומה.

12. במצב דברים זה, עולה ספק לגבי התשתית העובדתית האמיתית והנכונה של עבודתו של התובע וגם אם בסופו של יום נמצא לנכון למנות מומחה נוסף ו/או אחר, יש מקום לפתוח את דיון ההוכחות מחדש.

13. דיון הוכחות נוסף נקיים ביום 06.03.17 בשעה 13:00.

הצדדים יגיעו למועד זה עם כל העדים והראיות מטעמם.

14. ככל שלתובע יש ראיות נוספות לרבות רישומים בכתב ממקום העבודה (כגון דו"ח פעולות) לגבי פתיחה וסגירה של המגופים אשר יש בהם לתמוך בגרסתו, עליו להגיש תצהיר ו/או תצהירים נוספים תוך 60 יום ולהעביר העתק במישרין לצד השני.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.