ניתנה ביום 05 פברואר 2017

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (הנשיא אלכס קוגן; בל 41396-08-14), שבה נקבע כי יש לערוך בירור נוסף של התשתית העובדתית, נוכח תשובותיו של המומחה הרפואי שמונה ליתן חוות דעת בתיק.

2. בבית הדין האזורי מתבררת תביעתו של המבקש להכרה בתסמונת התעלה הקרפלית ותסמונת התעלה הקוביטלית ביד שמאל כפגיעה בעבודה. לאחר שנשמעה עדותו של המבקש, הסכים המוסד למינוי מומחה יועץ רפואי, בהתבסס על התשתית העובדתית שתוארה על ידי המבקש בעדותו. נוכח העובדה שבמהלך אותו דיון עלה כי המוסד הכיר כפגיעה בעבודה בבעיה רפואית של המבקש בכתפיו הגיש המבקש תצהיר משלים שיפרט בדיוק את הפגיעות בכתפיים. המבקש לא נחקר על התצהיר המשלים.

3. אחר זאת, מונה ד"ר רוזנטל כמומחה יועץ רפואי, עת נקבע בהחלטת המינוי, בין יתר, כי המבקש מפעיל כוח עם שתי ידיו/זרועותיו לצורך פתיחת ברזים. בתשובותיו של המומחה הרפואי לשאלות ההבהרה הוא הטיל ספק בתשתית העובדתית בעניין זה, שכן לדעתו תיאור אופי עבודתו של המבקש אינו מתיישב עם מצבו הרפואי בכתפיו, כעולה מתיקו הרפואי. המומחה הרפואי הוסיף כי ככל שבית הדין מתרשם כי תאירו עבודתו של המבקש הוא כמתואר בהחלטת המינוי והוא אכן עבד במתכונת זו למרות מצבו הרפואי בכתפיו הוא ממליץ על מינוי מומחה רפואי נוסף תחתיו למתן חוות דעת נוספת.

4. בהמשך לכך, טען המוסד לביטוח לאומי כי הממצאים שעלו מתיקו הרפואי של המבקש אליהם הפנה המומחה הרפואי מחייבים בירור נוסף של התשתית העובדתית. בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד, וקבע כי עולה ספק לגבי התשתית העובדתית, וכי יש לאפשר למבקש להוכיח ולהניח את דעתו של בית הדין כי פליאתו של המומחה הרפואי לעניין התשתית העובדתית אינה במקומה. זאת, גם אם בסופו של יום יקבע בית הדין האזורי כי יש מקום למנות מומחה נוסף ו/או אחר.

החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור שלפניי.

5. לטענת המבקש, אין מקום לחלוק על העובדות שנקבעו אך ורק לאור סברת המומחה הרפואי, וזאת משני טעמים: הטעם הפרוצדורלי – כלל סופיות הדיון, שלפיו בית הדין האזורי סיים את מלאכתו ומיצה את סמכותו עם מתן הכרעתו במחלוקת, ובענייננו עם מתן החלטתו בנוגע לתשתית העובדתית; הטעם המהותי – המוסד לביטוח לאומי לא הציג כל ראיה חדשה שיש בה כדי לבסס אותה סברה של המומחה הרפואי, ובפני בית הדין הוצגו ראיות נוספות, כגון גרסת המעסיק, המאששות את עדותו של המבקש בנוגע לתשתית העובדתית של תיאור עבודתו; אין להחיל במקרה הנדון את סעיף 18 להנחיות הנשיאה בדבר מינוי מומחים רפואיים, שלפיהן ניתן לתקן את התשתית העובדתית עת מתוך חוות דעתו של המומחה הרפואי והממצאים הרפואיים עולה כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, שכן הנחייה זו מכוונת למצב בו יש להוסיף או להשלים עובדות או להבהירן, אך לא לבחינה מחדש של התשתית העובדתית.

6. לאחר בחינת טענות המבקש וכלל החומר שבתיק אני קובעת כי דין הבקשה להידחות, מבלי להידרש לתגובת המוסד.

7. אשר לפן הפרוצדורלי - החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין, ולפיכך הערכאה שהחליטה אותה בראשונה רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה. עוד נפסק, כי נסיבות חדשות, שהתרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה ע"י הערכאה שנתנה אותה [ע"ע (ארצי) 224/07 יוסי לוי - JINYU CHI (28.5.2007)]. אני סבורה, כי האמור בחוות דעתו של המומחה הרפואי הוא בגדר "נסיבות חדשות", במיוחד בהצטרף לעובדה כי המבקש לא נחקר על תצהירו המשלים בעניין הפגיעות בכתפיו. על כן, בית הדין האזורי היה מוסמך לשוב ולדון בהחלטת המינוי, דהיינו בתשתית העובדתית שהוצגה למומחה הרפואי.

8. אשר לפן המהותי – אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי, שלפניו פרושה יריעת ההתדיינות בין הצדדים, כי נוצר ספק בדבר התשתית העובדתית, ספק המצדיק עריכת בירור נוסף של התשתית העובדתית. יודגש, כי בית הדין לא קבע שיש לשנות את התשתית העובדתית, וכל אשר נקבע הוא כי יש לקיים בירור נוסף של התשתית העובדתית. לפיכך, המבקש יוכל להעלות לפני בית הדין האזורי את טענתו שלפיה הראיות הנוספות שלפני בית הדין האזורי מבססות את גרסתו בנוגע לתשתית העובדתית וכל טענה אחרת. מן הראוי, שבית הדין האזורי יכריע בעניין זה על יסוד מכלול הראיות והעדויות שהובאו לפניו ושיובאו לפניו בדיון ההוכחות הנוסף.

9. סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית. הואיל ולא נדרשה תגובת המוסד אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ז (05 פברואר 2017) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.