לפני:

השופט מירון שוורץ

החלטה

1. לפני בקשה נוספת, מטעם הנתבע, להפניית שאלות הבהרה לד"ר שוויצר אברהם, מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

2. המדובר בתביעה אשר הגישה התובעת כנגד החלטת הנתבע מיום 16.7.2014 לדחות את תביעתה לתשלום גמלת שמירת הריון בהתאם לסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי").

3. הצדדים הגיעו להסכמה בתיק ולפיה ימונה יועץ מומחה רפואי מטעם בית הדין אשר יחווה את דעתו בשאלה האם היתה הצדקה לשמירת הריון של התובעת בתאריכים 26.2.13 ועד 23.5.13 בכפוף לעובדות מוסכמות.

4. בהתאם לכך, מונה ד"ר שוויצר אברהם, כמומחה מטעם בית הדין ואלו העובדות המוסכמות אשר הונחו בפני המומחה:

"א. התובעת הינה ילידת 19.07.1985.

ב. התובעת עובדת בתור גננת ב"עמותת מואססת ברעאם אלסדיק", החל מחודש 09/2009.

ג. עבודתה של התובעת כוללת הפעלות של הילדים בגן כגון: ריקודים, פעילויות ספורט, ישיבה על כיסאות נמוכים וכו'.

ד. התובעת הפסיקה את עבודתה עקב שמירת הריון החל מיום 26.02.2013 ועד ליום 23.05.2013 בעקבות כאבי גב וזאת בהמלצת גניקולוג".

5. המומחה התבקש לחוות את דעתו בשאלה, האם הייתה הצדקה לשמירת הריון לתקופה מיום 26.2.13 ועד 23.5.13, תקופה אשר כאמור לא אושרה ע"י הנתבע.

לתשומת לב המומחה, הובא בהחלטת המינוי, נוסח סעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי:

"שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההיריון המתחייבת בשל אחד מאלה:

(1) מצב רפואי הנובע מההיריון והמסכן את האישה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב;

(2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה.

6. בחוות דעתו מיום 6.10.2015, ציין המומחה, כך:

"...

2. בתאריך 27/1/13- שבוע 7, הרופא מציין כי מזה 10 ימים סובלת מכאבי גב תחתון ומפנה אותה להתייעצות אצל אורתופד.

3. 28/1/13 - בדיקה אצל ד"ר ספורי חוסאם- אורתופד המציין כי היא סובלת מתנועות מוגבלות עקב כאבים.

4. 5/2/13- בדיקה אצל רופא בגין כאבי גב.

5. 11/2/13- שוב בדיקה אצל האורתופד. הנ"ל מציין: "עמוד שדרה מותני, תנועות מוגבלות עקב כאבים והוא ממליץ על מנוחה, להימנע מהרמת משקולות, להימנע מישיבה לזמן ארוך ולהשתמש בכרית תומכת לאיזור המותני. כן מצוין כי מומלץ לשקול שמירת הריון.

ואכן, ד"ר זכריאן יעקב מפנה מכתב לביטוח לאומי, שבו הוא מציין כי התובעת בדר"כ בריאה, סובלת מכאבי גב ונבדקה על ידי אורתופד. הוא ממליץ על שמירת הריון מתאריך 26.2.2013 ועד הלידה.

6. 22/6/13- ד"ר זכריאן מציין שעדיין תלונות על כאבי גב ובהסתמך על בדיקות והמלצות של האורתופד, באמת היתה סיבה מוצדקת לשמירת הריון.

7. 6/9/13- שבוע 40, הופנתה לחדר לידה, שם ילדה בלידה רגילה. כאבי גב תחתון- יכולים להופיע בכל שלב של ההיריון".

7. בהמשך, מציין המומחה בחוות דעתו, כך (סעיפים 8-9):

"50% מהנשים סובלות מכאבי גב תחתון בהריון. אצל 30% מהן הכאב הוא קל עם מגבלות נלוות קלות. אצל 10% הכאב הוא חמור ונלוות לו מגבלות קשות, כפי שהיה אצל התובעת נשוא התביעה. זאת הסיבה שאורתופד המליץ כבר בשלב מוקדם של ההריון על שמירת הריון.

כאשר ד"ר זכריאן הפנה את התובעת להתייעצות לאורטופד וקיבל ממנו המלצה לשמירת הריון, הוא נהג כמקובל והפנה בקשה לביטוח הלאומי עם המלצה לשמירת הריון.

מהנתונים אשר הובאו בפניי, עלי לבחון אם היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה הרלוונטית לתביעה התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההריון. לדעתי התשובה לכך היא – כן. זאת בהסתמך המלצתו של האורטופד אליו הפנה ד"ר זכריאן להתייעצות".

לסיכום, המומחה המליץ לאשר לתובעת שמירת הריון מתאריך 26.2.2013 ועד 23.5.2013. כן ציין המומחה כי "אני מניח שאושרה שמירת הריון עד הלידה".

8. חוות הדעת הועברה לצדדים. מטעם הנתבע הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה, כדלקמן:

"1. האם להערכתך כאבי הגב אשר מהם סבלה התובעת בשבוע ה- 7 אכן נובעים מהריונה?

2. האם לדעתך סביר כי כל אישה אשר סובלת מכאבי גב כרוניים, ומתלוננת על החמרה בכאביה עם כניסתה להריון תזכה לגמלה לכל ההריון?"

9. בתגובתה, התנגדה התובעת לבקשה. באשר לשאלה הראשונה, טענה התובעת כי כבר ניתן לה מענה בחוות הדעת והמומחה אף ציין מפורשות כי היעדרותה התחייבה בשל מצבה הרפואי הנובע מההריון. באשר לשאלה השניה, טענה התובעת כי מדובר בשאלה כללית ואין זה מתפקיד המומחה להשיב עליה. כמו כן ציינה התובעת כי לנתונים שבשאלה (כאב כרוני שהוחמר) אין זכר במסגרת ההסכמה על בסיסה ניתנה החלטת המינוי.

10. בהחלטה מיום 7.11.2015, נדחתה בקשת הנתבע להעביר את שאלות ההבהרה כפי שנוסחו אל המומחה. באשר לשאלה הראשונה, נקבע כי המומחה כבר נתן את דעתו בשאלה זו והשיב כי היעדרותה של התובעת מהעבודה בתקופה הרלוונטית לתביעה התחייבה בשל מצב רפואי הנובע מההריון וכן כי מחוות הדעת עולה כי המומחה היה מודע לכך כי מדובר בשלב מוקדם של ההריון. באשר לשאלה שניה, נקבע בעיקר כי דעתו של המומחה לנושא שבשאלה, אינה רלוונטית לתביעה.

11. עם זאת, נקבע, כי מעיון בחוות הדעת עולה כי יש מקום להבהיר את חוות הדעת וכן להשלימה שכן חסר בחוות הדעת הסבר ופירוט של המומחה כיצד הגיע למסקנה כי כאב חמור ומגבלות קשות בגב התחתון אצל התובעת, נבעו בתקופה הרלוונטית, מההריון. כן נקבע כי חסרה בחוות הדעת התייחסות לשאלה האם היה בכך או בתנאי עבודתה כדי לסכן את התובעת או את עוברה.

12. לאור זאת, התבקש המומחה, לפעול כדלקמן:

א. להבהיר כיצד הגיע למסקנה כי מצבה של התובעת בגב בתקופה הרלוונטית, נבע מההריון. זאת, מעבר להסתמכות על המלצת האורתופד והסתמכות ד"ר זכריאן על אותה המלצה בהפנייתו את התובעת אל הנתבע. המומחה אמנם מציין כי כאבי גב תחתון עשויים להופיע בכל שלב של ההריון אך מתבקש הסבר כמבוקש לעיל.

ב. להשיב בחוות דעתו, לשאלה, האם במצבה הרפואי של התובעת אשר נבע מההריון, היה כדי לסכן אותה או את עוברה ולחלופין, האם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה סיכנו את התובעת בשל היותה בהיריון, או את עוברה (החלופות שבסעיף 58 לחוק הביטוח הלאומי).

13. בחוות דעתו המשלימה מיום 10.12.2015, השיב המומחה, כך:

לשאלה א': "לכך אשיב כי המדובר בנתונים המובאים בספרות הרפואית. כפי שציינתי בחוות דעתי, סעיף 8-7 דף 4, כאבי גב יכולים להופיע בכל שלב של ההיריון. כלומר גם בשליש הראשון של ההיריון. כאשר ד"ר זכריאן הגניקולוג הפנה את התובעת לייעוץ אצל האורטופד והנ"ל המליץ על שמירת היריון הוא חייב לקבל את המלצתו כפי שהוא אכן עשה".

לשאלה ב': "...כי עליי לציין כי התובעת שייכת לאותם 10% אשר בהם הכאב חמור ונלוות לו מגבלות קשות. התובעת עבדה בתור גננת. עבודה אשר כוללת פעילויות ספורט, הרמת ילדים, ישיבה על כסאות נמוכים.

האורטופד המליץ על מנוחה, להימנע מהרמת משקולות, ולהימנע מישיבה לזמן ארוך. האורטופד המליץ להשתמש בכרית תומכת לאיזור המותני. האם במצבה הרפואי של התובעת אשר נבע מההיריון היה כדי לסכן אותה? בוודאי. מצבים כאלו כפי שהתובעת הייתה בהם יכולים להוביל לפריצת דיסק. האם סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה סכנו את התובעת בשל היותה בהיריון? – התשובה לכך חיובית ועניתי עליה קודם לכן".

14. עיון בחוות דעת המומחה ביחד עם חוות דעתו המשלימה, מעלה, כי התובעת סבלה כבר בשלב מוקדם של ההריון מכאב גב חמור אשר נלוו לו מגבלות קשות. עבודתה של התובעת כגננת, הכוללת פעילויות ספורט, הרמת ילדים, ישיבה על כסאות נמוכים, היתה עלולה להוביל בהמשך ההריון, לסיכון בריאותה (פריצת דיסק). לפיכך, כך עולה מחוות הדעת, הומלץ לתובעת על ידי אורתופד, כבר בשלב מוקדם של ההריון ועל מנת למנוע זאת בהמשך, להמנע מישיבה לזמן ארוך, להימנע מהרמת משקולות ולהשתמש בכרית תומכת לאיזור המותני. בחוות הדעת, אף ציין המומחה כי ביום 22.6.2013 ציין ד"ר זכריאן כי קיימות עדיין תלונות על כאבי גב "ובהסתמך על בדיקות והמלצות של האורתופד, באמת היתה סיבה מוצדקת לשמירת הריון". מתשובת המומחה לשאלה ב', ניתן ללמוד, כי לדעת המומחה, אלמלא היה ד"ר זכיראן מקבל את המלצת האורתופד ואילו התובעת היתה ממשיכה במצבה הרפואי לעבוד בעבודה כמתואר לעיל, היה נגרם לתובעת בהמשך ההריון ובעטיו, נזק לגב.

15. בכך, ניתן הסבר מספק, כך לדעתי, למסקנת המומחה בחוות דעתו הראשונה, כי היה מקום להמליץ לתובעת שמירת הריון מתאריך 26.2.2013 ועד תאריך 23.5.2013.

16. הנתבע הגיש בקשה להפניית שאלות הבהרות נוספות למומחה, כדלקמן:

"1. מאחר וידוע כי התובעת סובלת מכאבי גב כרוניים מזה שנים רבות, אנא ציין מהו לדעתך ההבדל בין התקף כאב הגב ממנו סבלה התובעת לפני ההיריון לבין התקף כאב גב ממנו סבלה התובעת בשבוע השישי להריונה.

2. בתשובותייך לשאלות ההבהרה ציינת כי מצבה של התובעת בגב בתקופה הרלוונטית נבע מההיריון וכי קביעה זו הסתמכה על נתונים המובאים בספרות הרפואית. אנא ציין על סמך איזו ספרות רפואית הינך מתבסס בקביעתך.

3. מדוע לקביעתך לא היה נכון במצב כזה לפסוק לתובעת חופשת מחלה כפי שהיתה נפסקת לה אילו לא היתה בהיריון או לפסוק לה שמירה רק מהשלב בו ישנה וודאות שההיריון אכן מחמיר את מצבה הבסיסי?

4. בתשובותייך לשאלות ההבהרה קבעת כי רופא הנשים היה חייב לקבל את המלצתו של האורטופד, אשר המליץ על מנוחה, הימנעות מהרמת משקולות וכו'. מדוע קבעת כי רופא הנשים היה חייב לקבל את ההמלצה, שכן המלצה, כלשונה היא, אינה מחייבת?".

17. התובעת התנגדה לבקשה. בתגובתה נטען בעיקר כי אין סמכות לנתבע לשלוח שאלות הבהרה למומחה, משנדחתה בקשתו הקודמת וכי העברת שאלות נוספות, רק תסרבל את הדיון שלא לצורך. באשר לשאלה מס' 1 נטען, כי הינה דומה לשאלות אשר נדחו כבר על ידי בית הדין בבקשה הקודמת, כי שאלה מס' 2 מיותרת שכן המומחה מסביר בחוות דעתו את הנתון מהספרות הרפואית. שאלה 3, כך נטען, מנוסחת באופן שאינו ברור ומעורפל, עד כי לא ניתן לעמוד על המבוקש בה. באשר לשאלה מס' 4 נטען, בין השאר, כי הינה שאלה סמנטית שאינה קשורה לרפואה.

18. לאחר שעיינתי בשאלות ההבהרה אותן מבקש הנתבע להעביר למומחה, מצאתי כי אין בהן כדי להצביע על קושי העולה בחוות הדעת המצריך פנייה נוספת אל המומחה לצורך הבהרה או ליבון.

19. באשר לשאלות מס' 1 ו- 3 - העובדה כי התובעת סבלה בעבר מהתקף של כאבי גב כרוניים, אינה רלוונטית ויתכן אף כי אילולא ההריון, היו מאשרים לתובעת חופשת מחלה. אולם במקרה זה, ניתנה המלצת גניקולוג, אשר אושרה על ידי המומחה מטעם בית הדין, כי חופשת המחלה נועדה למנוע מהתובעת, בשל כאב הגב וההגבלות הקשות אשר נמצאו אצלה כבר בשלב מוקדם של ההריון, נזק לגב - בשל ההריון הצפוי להתקדם. באשר לשאלה מס' 2 - גם הפנייה לספרות הרפואית עליה מתבסס המומחה, אינה מתבקשת, משהובהר בחוות הדעת, כי על בסיס המגבלות אשר נמצאו על ידי האורתופד -המשך עבודה בתנאים המפורטים (ראו סעיף ג' לעובדות המוסכמות) עשוי היה לגרום לתובעת לנזק בגב. הבקשה להפנייה לספרות הרלוונטית בנסיבות אלו, מהווה בחינה של מומחיות המומחה, אשר אינה נדרשת לצורך הבהרת חוות הדעת. באשר לשאלה מס' 4, השאלה "נתפסת" למונח "חייב" שבחוות הדעת ואין מקום להפנות אל המומחה שאלה בנושא שאינו בהכרח תחום מומחיותו - האם המלצה אינה המלצה כלשונה אלא הנחייה מחייבת. על כל פנים, בחוות הדעת ניתן מענה גם לשאלה זו, כאשר כוונת המומחה במונח "חייב", היתה, כך נראה, לכך כי אלמלא היה מאושרת לתובעת שמירת הריון כהמלצת האורתופד כבר בשלב מוקדם של ההריון, היה נגרם לתובעת בהמשך ובשל ההריון, נזק לגב.

20. סוף דבר – הבקשה נדחית.

21. הנתבע יודיע תוך 14 יום מהיום האם הוא מסכים למסקנת המומחה מטעם בית הדין, שאם לא כן, יוגשו סיכומים, כדלקמן:

התובעת, תוך 30 יום והנתבע תוך 30 יום לאחר מכן.

22. למעקב המזכירות בהתאם.

ניתנה היום, ל' אדר א תשע"ו (10 במרץ 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.