האוניברסיטה מפחיתה את הפנסיה המשולמת על ידה לחבר סגל אקדמי בכיר, אם נודע לה שחבר הסגל זכאי גם לקצבה מקרן הפנסיה הוותיקה בגין עבודתו במקום עבודה אחר. האוניברסיטה מפחיתה את הפנסיה המשולמת על ידה כך שסך הקצבאות המשולמות לחבר סגל מהאוניברסיטה ומהקרן הוותיקה לא יעלה על 70% (להלן: "מנגנון כפל גימלאות"). האם נוהגת האוניברסיטה כדין – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו במסגרת סכסוך קיבוצי זה.

הצדדים חלוקים בסוגיה. לטענת ארגון הסגל, האוניברסיטה אינה רשאית להפחית את שיעורי הפנסיה המגיעים לחברי הארגון והיא נוהגת כך ללא מקור נורמטיבי. לטענת האוניברסיטה, היא רשאית לעשות כן על פי תקנות קופת התגמולים שהן חלק מההסכם הקיבוצי החל על הצדדים.

הצדדים:

המבקש הוא ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב המייצג את חברי הסגל האקדמי וגימלאיו (להלן: "הארגון").

המשיבה היא אוניברסיטת תל-אביב. האוניברסיטה היא מעסיקתם של חברי הסגל ומשלמת לחברי הסגל והגמלאים פנסיה (להלן: "האוניברסיטה").

עדויות:

מטעם הארגון שמענו את עדויותיהם של:

פרופ' אלעזר וייץ, יו"ר הארגון;

פרופ' בן ציון מוניץ, אשר כיהן כיו"ר הארגון בשנים 2006 – 2012 ;

פרופ' גדעון ביגר, אשר עבד באוניברסיטה משנת 1997 ופרש לגימלאות בשנת 2014;

פרופ' שלמה בידרמן, אשר עבד באוניברסיטה משנת 1968 עד לפרישתו בשנת 2012.

מטעם האוניברסיטה שמענו את עדותו של מר אשר קרסנטי, ראש יחידת השכר באוניברסיטה.

הכרעה:

לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

א. האם האוניברסיטה הייתה רשאית להפחית את הפנסיה מכוח חוק הגימלאות?

1. תחילה, טענה האוניברסיטה כי זכותה להפחתת שיעורי פנסיה לחבר סגל אקדמי בכיר, נובעת מחוק שירות המדינה (גימלאות) מאחר שהאוניברסיטה הוכרה כ"קופה ציבורית". במכתב שכותרתו "הגבלת כפל גימלאות" שנשלח ביום 24/7/2012 ע"י האוניברסיטה לפרופ' שלמה בידרמן, חבר הארגון, מודיעה האוניברסיטה כי:

"עפ"י חוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב) התש"ל 1970, מוגבלת גמלת עובד הזכאי לכפל גמלאות מעבודה בשירות המדינה ובמקום עבודה המוגדר כ"קופה ציבורית", לגימלה של עד 70%. מאחר שאוניברסיטת תל-אביב הוכרה כ"קופה ציבורית" לצורך החוק הנ"ל, אנו נדרשים לפעול על-פיו, ולא לאפשר תשלום כפל גמלאות העולה על 70%.

לאור האמור לעיל, הנך מתבקש למלא בטופס ההצהרה המצ"ב את הנתונים הנדרשים ולהחזיר אלינו את טופס ההצהרה בהקדם האפשרי." (נספח 7 לבקשת הארגון)

1. על פי חוק שירות המדינה (גימלאות) עובד הפורש מעבודתו יהיה זכאי לגמלה להבטחת רמת הכנסתו כפי שהייתה עובר לפרישתו לגימלאות. כמו כן, קיים בחוק סעיף העוסק ב"הגבלת גימלאות כפל" (סעיף 32 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970).
2. בהמשך הודתה האוניברסיטה כי תשובתה, לפיה זכאותו לפנסיה הוגבלה בשל הוראות חוק שירות המדינה, יסודה בטעות (סעיף 34 לתשובת האוניברסיטה).
3. למרות שהצדדים אינם חלוקים כי חוק הגימלאות לא חל על מערכת היחסים בין הצדדים, הרי שחוק שירות המדינה (גימלאות) חל על כל קצבה או תשלום המשתלמים מקופה ציבורית אולם משרוב תקציבה של האוניברסיטה נשען על כספי ציבור, יתכן שהיא תיכלל בהגדרה של קופה ציבורית בחוק אולם משאיננו נדרשים לסוגיה נשאיר זאת בצריך עיון.
4. יוער כי חוק שירות המדינה (גימלאות) חוקק בשנת 1955 וסעיף כפל הגימלאות בחוק הוסף רק בשנת 1967. חוק הגימלאות התייחס בעבר למניעת כפל גימלאות לפנסיה ולקצבה מהמל"ל בלבד. לכן, טענתה הנוספת של האוניברסיטה כי בעת שנוסח תקנון הקופה בשנת 1965 התקיימה הוראה מקבילה בחוק הגימלאות ולכך התכוונו מנסחי תקנון קופת התגמולים לעובדים אקדמיים של אוניברסיטת תל אביב, אין לה בסיס. ההוראה בדבר "הגבלת כפל גימלאות" שעניינה מגבלה על שתי קצבאות - אחת לפי חוק הגימלאות ושניה מקופה ציבורית או מקרן פנסיה או קופת גמל שהקופה הציבורית קשורה בהן תוקנה בחוק הגימלאות רק בשנת 1967 ואילו התקנון נוסח בשנת 1965.

ב. האם האוניברסיטה רשאית להפחית את הגמלה מכוח ההסכם הקיבוצי?

ההסכמים הקיבוציים וקופת התגמולים:

1. בשנת 1965 הוקמה קופת התגמולים לעובדים האקדמיים של אוניברסיטת תל-אביב (1965) בע"מ.
2. ביום 24/3/1972 נחתם הסכם קיבוצי בין האוניברסיטה לארגון המעגן את זכותם של חברי הסגל לפנסיה תקציבית על פי תקנון ההתאגדות של קופת התגמולים לעובדים אקדמיים של אוניברסיטת תל אביב (1965) בע"מ (להלן: "תקנון קופת התגמולים").
3. תקנון קופת התגמולים אוזכר בהסכם הקיבוצי של 1972 ובאותה עת התקנון היה מסמך נפרד.
4. ביום 26/11/09 חתמו הצדדים על הסכם קיבוצי (להלן: "הסכם קיבוצי 2009"). בהסכם הקיבוצי של 2009 עיגנו הצדדים את ההסכמות הקיבוציות ביניהם בעניין זכאותם של חברי הסגל לפנסיה תקציבית. תקנון קופת התגמולים צורף להסכם הקיבוצי 2009 ואומץ בתוך ההסכם. לפיכך, הפך התקנון להסכם קיבוצי מיוחד. בסעיף 5 להסכם הקיבוצי 2009 נקבע:

"הסדר הפנסיה התקציבית בתקופת ההסכם:

"הצדדים מסכימים בזאת, שבתקופת ההסכם ימשיכו לחול על זכאי הפנסיה הוראות תקנון הקופה המסדירות את הזכאות או אי הזכאות לפנסיה תקציבית (להלן: "ההוראות הפנסיוניות") בכפוף לאמור בסעיף 12 להלן, ולהתאמות המפורטות בסעיפים הבאים."

1. הן על פי ההסכם הקיבוצי משנת 1972 והן על פי הסכם הקיבוצי של 2009 ניתן לתקנון קופת התגמולים משנה תוקף.
2. האוניברסיטה העבירה את הסוגיה במחלוקת לבחינת הייעוץ המשפטי של האוניברסיטה והובהר כי המקור הנורמטיבי עליו נשענת האוניברסיטה, עת היא מגבילה את זכאות הפורשים הנהנים מכפל גימלאות לשיעור של 70%, הנו תקנון קופת התגמולים והוראת תקנה 3 לתקנון (ס' 34 לתשובת האוניברסיטה).
3. הוראות תקנון הקופה מאזכרות מספר פעמים את המושג שיעור הגמלה המרבי עומד על 70%.

האם בתקנון קיימת הוראה בדבר הפחתת שיעורי הגמלה?

1. רוח הדברים בתקנון היא, כי שיעור הגמלה המרבי יעמוד על 70% (סעיפים 40 (א), 40 (ב), 42 (ו), 42 (ז) לתקנון).
2. סעיף 40 (א) לתקנות קובע:

"מיום פרישתו משרותו באוניברסיטה בהתאם לסעיף 39 דלעיל ובמשך כל שאר ימי חייו יקבל העובד מהאוניברסיטה פנסיה שתשולם לו ע"י האוניברסיטה ומקופתה בסוף כל חודש כדלקמן עד למכסימום של 70% לאחר 30 שנות שירות"

1. סעיף 40 (ב) לתקנות שעוסק בעובד שהתקבל לעבוד לפני 1.4.63, אף הוא מתייחס לשיעור גמלה מקסימלי של 70%:

"עובד אשר נכנס לשרותה של האוניברסיטה לפני יום 1/4/63 כחבר הסגל האקדמי, תשלם האוניברסיטה בגיל פרישה חובה או פרישה לפי הסעיף 39 (ג) דלעיל עד מקסימום של 70% לאחר 30 שנות שירות"

1. סעיף 42 (ו) לתקנות קובע כי עובד שפרש לפני גיל פרישה (68) ועובד בעבודה אקדמית סדירה, יקבל מהאוניברסיטה עד הגיעו לגיל פרישה, פנסיה שסכומה יחד עם משכורתו לא יעלה על המשכורת שהיה מקבל מהאוניברסיטה אילולא פרש:

"הכנסות אחרות מעבודה אקדמית סבירה והשפעתן על הפנסיה – עובד הפורש מעבודתו מרצונו לפני הגיעו לגיל 68 ויש לו הכנסה מעבודה אקדמית סדירה יקבל מהאוניברסיטה עד הגיעו לגיל פרישת החובה, פנסיה בשעור כזה שהסכום הכולל של הכנסתו מהפנסיה ומהעבודה האקדמית הסדירה לא תעלה על משכורת אותה היה מקבל באוניברסיטה אילו לא פרש.

במקרה ויתגלו חלוקי דעות בין האוניברסיטה והעובד בשאלה, אם הכנסה מסוימת יש לראותה כהכנסה מעבודה אקדמית סדירה, תמסר ההכרעה לפי דרישתה של האוניברסיטה או של העובד לבוררות זבל"א ואם שני הבוררים לא יבואו לידי הסכם באשר למנויו של הבורר השלישי הרי הוא יתמנה ע"י שר החינוך."

1. עינינו הרואות כי הגמלה עומדת על 70% בלבד אולם האוניברסיטה הודתה כי לפנים משורת הדין, היא איננה מיישמת למשל את תקנה 42 (ו') לתקנות קופת התגמולים (ס' 92 לתשובת האוניברסיטה). לא הוברר ע"י האוניברסיטה מתי היא מחליטה ליישם ומתי לא. קרי, אף הוראות אלו בתקנון לא מיושמות ככתבתן וכלשונן והעיקר – אין תקנה ספציפית המתייחסת למנגנון כפל גימלאות.

בקשת חברות:

1. עוד טענה האוניברסיטה, כי בקשת החברות (הצטרפות לקופת הגמל) היא המקור להפחתת הפנסיה.
2. על פי סעיף 3 לפרק ב' לתקנון קופת התגמולים, בקשה לחברות בקופה צריכה להיות בכתב (נספח 2 לבקשת הארגון).
3. כל המבקש להצטרף כחבר הקופה נדרש לחתום על טופס בקשת חברות (נספח 3 לבקשת הארגון):

"הנני מבקש בזה לקבלני כעמית בקופה המסומנת לעיל (להלן "הקופה"). ידוע לי כי הצטרפותי תזכה אותי בכל הזכויות המוקנות לעמיתים ע"פ תקנון הקופה כפי שיהיה בתוקף מעת לעת (להלן "התקנון") וכי אהיה כפוף לכל התנאים, ההוראות וההתחייבויות המוטלות על העמיתים בהתאם לתקנון, לפי ההסדר התחיקתי ולפי החלטת מוסדותיה המוסמכים של החברה שיתקבלו בהתאם להוראות התקנון וההסדר התחיקתי, כפי שיהיו מעת לעת. אם יתברר בעתיד כי בטעות זיכה חשבוני (להלן "החשבון") בסכומי כסף שאינם שייכים לי זכאית החברה לחייב את החשבון בגין סכומים אלו בצרוף רווחי הקופה שהצטברו על סכומים אלו, עד ליום תיקון הטעות על ידי החברה, נוסף לכל זכות הקיימת לחברה לפי התקנון ולפי כל דין."

1. לטענת האוניברסיטה, חברי הסגל האקדמי היו אמורים לחתום על הצהרה על פי תקנה 3 לתקנות הקופה וחבר סגל בכיר שהתקבל לעבודה לאחר 30/9/03 חתם על הצהרה ושאלון אישי לעובד חדש (נספח 1 לתשובה) ובהם בקשה להצטרפות לקופת תגמולים על פי תקנות ההתאגדות (סעיף 27 לתשובת האוניברסיטה). בטופס מצהיר חבר הסגל:

"אני הח"מ עובד/ת אקדמאי/ת באוניברסיטת תל-אביב, מבקש/ת אינני מבקש/ת בזה להתקבל כחבר/ה בקופת התגמולים של העובדים האקדמאיים באוניברסיטת תל-אביב ומתחייב/ת בזה להיות קשור/ה בהן ובהחלטות המוסדות המוסכמים של הקופה.

הנני מסמכים לכל שינוי, תוספת או החלפה של התכנית שהקופה תסכים עליה.

ידוע לי כי אינני זכאי לזכויות סוציאליות במידה ואני מקבלם במקום עבודה אחר".

1. המסמך היחיד שמולא ע"י חבר סגל שהוצג ע"י האוניברסיטה הוא "שאלון אישי לעובד חדש" של פרופ' ביגר (נספח 2 לתשובה) והוא שונה מ"שאלון אישי לעובד/ת חדש/ה" (נספח 1 לתשובה).
2. מסמך ההצטרפות של פרופ' ביגר לקופת התגמולים (נספח 2 לתשובת האוניברסיטה) שכותרתו "שאלון אישי" של פרופ' ביגר מיום 4.9.79 מעלה כי פרופ' ביגר מחק את המשפט "ידוע לי כי אינני זכאי לזכויות סוציאליות באוניברסיטה במידה ואני מקבלם במקום עבודה אחר." והוסיף בכתב ידו: "מבקש להעבירם לאוניברסיטת תל-אביב". במסמך מופיע סעיף ההצהרה בדבר היעדר זכות לכפל זכויות סוציאליות אך לא מנגנון "כפל גימלאות".
3. יוער כי פנסיה היא זכות הנגזרת מהביטחון הסוציאלי במובן הרחב של המילה. הפנסיה באה להבטיח קיום בכבוד של הגמלאי עת הוא מגיע לגיל פרישה. ברי כי פנסיה היא זכות סוציאליות. אולם כיצד יכול עובד לוותר על זכות סוציאלית קוגנטית המגיעה לו מהאוניברסיטה רק משום שהוא זכאי לה במקום עבודה אחר?!
4. אולם אף בראייה יחידה זו (נספח 2 לתשובת האוניברסיטה) נמחק הסעיף באופן ידני בטופס עליו חתם ביגר.
5. האוניברסיטה הודתה כי ניסיונה לאתר את מסמכי הצטרפות של המצהירים לא צלח במלואו, בשל חלוף השנים הרבות מאז הצטרפו לקופת התגמולים.
6. לא בטופס ההצטרפות לקופת התגמולים ולא בסעיף 3 לתקנות מוזכר המונח "כפל גימלאות". מסקנתנו היא שהתקנון או כל טופס הצטרפות אינם מהווים מקור נורמטיבי להפחתת גמלת חבר סגל.

החלטות ההנהלה:

1. הוצגו בפנינו 2 החלטות הנהלה של האוניברסיטה, אחת משנת 2000 והשנייה משנת 2001 (נספחים 5-4 לתשובת האוניברסיטה), שמהן עולה כי התקיים דיון בנושא של כפל גימלאות.
2. בהחלטת ההנהלה של האוניברסיטה מיום 18.1.2000 (נספח 4 לתשובת האוניברסיטה) הוחלט כי החל משנת 2000, האוניברסיטה תשלם לחברי הארגון פנסיה ללא קשר לקרנות פנסיה אחרות המשולמות ממוסדות אחרים.
3. החלטת ההנהלה הנוספת מיום 11.12.2001 ביטלה את ההחלטה הקודמת ו"בלבד שכל חבר סגל אקדמי חדש יחתום על טופס הסכמה לויתור על כפל גימלאות" (נספח 5 לתשובת האוניברסיטה). ברי כי בטופס הסכמה נדרש חבר הארגון לוותר מפורשות על כפל גימלאות שכן נקבע בהחלטה כהאי לישנא כי נדרשת הסכמה וחתימה על ויתור כפל גימלאות. בפועל לא הוכח כי חבר סגל כלשהו חתם על "טופס הסכמה לויתור על כפל גימלאות" ובוודאי שלא הוצגה הסכמה של הארגון לכך.

ג. האם האוניברסיטה רשאית להפעיל את מנגנון כפל הגימלאות על פי על רוח הסכמים קיבוציים אחרים?

1. אכן קיימים מעסיקים נוספים שבהם מונהג הסדר בדבר כפל גימלאות כדוגמת אוניברסיטה העברית בירושלים. ב"חוקת הפנסיה של עובדי האוניברסיטה העברית" נקבע סעיף ספציפי (ס' 32) בדבר כפל גימלאות (מש/1):

"הגבלת גמלאות כפל

(א) בסעיף זה "גמלאות כפל" – שתי קצבאות לפי הסכם זה, או כפל קצבה אחת לפי הסכם זה בצרוף אחת או יותר מגמלאות אלה:

(1) קצבה בגלל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי.

(2) קצבה או תשלום כיוצא בה, המשתלמים מהאוניברסיטה העברית לפי הסכם או הסדר כלשהו או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים, על פי התקשרות עם האוניברסיטה העברית לצורך קצבה. אולם לעניין סעיף 35 – או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.

(3) קצבה או תשלום כיוצא בה, המשתלמים על פי חוק אחר או הסכם או הסדר כלשהו מקופה ציבורית שנקבעה לעניין סעיף 35, או מקרן פנסיה או מקרן תגמולים שהקופה הציבורית קשורה בהן לצורך קצבה או תשלום כאמור.

(ב) היה אדם זכאי לגמלאות כפל וסך כולם, לרבות אותו חלק מהן ששוויין, עלה על 70% מהמשכורת הקובעת, תופחת הקצבה לפי הסכם זה או אחת משתי הקצבאות לפיו – הכול לפי העניין – בסכום שבו עודף סך כל גמלאות הכפל על 70% מהמשכורת הקובעת. ... "

1. אולם סעיף זה הוחרג על עובדים קבועים, אשר ביום 30.9.82 היו מועסקים באוניברסיטה 10 שנים ומעלה ועליהם לא חלה מגבלת כפל גימלאות (ראו הערת שולים 10 לסעיף 32 להסכם הקיבוצי של העברית) וכן ההסדר לא חל על עובד שזכאי לפנסיה משני מקורות שחל לגביהם הסכם רציפות הקובע תקרת 70%, ובחר שלא לחתום על הסכם רציפות (ראו לעניין זה נספח 17 לתצהיר המשלים של פרופ' מוניץ).
2. בהסכם הקיבוצי מיום 13.12.1982 בין אוניברסיטת חיפה לבין ארגון הסגל האקדמי באוניברסיטת חיפה (נספח 16 לבקשת הארגון) אין כלל סעיף של כפל גימלאות.

סיכום ביניים:

1. לפי תקנון אוניברסיטת ירושלים קיימת מגבלה למניעת כפל גימלאות (מב/6) אולם באוניברסיטת חיפה לא. כך שלא ניתן ללמוד מאוניברסיטאות אחרות על ענייננו. זאת ועוד, באוניברסיטת ירושלים ההגבלה היא על קופה ציבורית בלבד ואילו כאן נטען כי ההגבלה חלה על קופה ותיקה.

ד. האם במשך עשרות שנים נהגה האוניברסיטה לפי הכלל של מניעת כפל גימלאות, ועל כן יש לפרש את ההסדר לפי ביצוע ההסכם לאורך השנים?

טופס הצהרה:

1. לטענת האוניברסיטה, כל עובד הזכאי לפנסיה אשר פורש משורות האוניברסיטה מתבקש לחתום על טופס הצהרה. בטופס ההצהרה על הפורש להצהיר האם עומדות לזכותו זכויות פנסיוניות ממקורות אחרים (שם המעסיק, שם קופת הפנסיה, תקופת העסקתו אצל אותו מעסיק במסגרתו צבר את זכויותיו, שיעור הפנסיה ומשכורתו הקובעת לפנסיה) (נספח 7 לבקשת הארגון). כך למשל, פרופ' בידרמן נתבקש לחתום על הצהרה וליידע את האוניברסיטה אם עומדות לזכותו זכויות פנסיה ממקומות עבודה קודמים או אחרים פרט לזכויות הפנסיה שצבר באוניברסיטה. לא הוגש טופס זה חתום על ידי איזה שהוא חבר סגל ולא ע"י פרופ' בידרמן.
2. זאת ועוד, העד מטעם האוניברסיטה לא ידע לומר ממתי קיימים טפסים אלו:

"ש. יש 2 מסמכים: מסמך אחד שהוא מכתב נלווה ויש הצהרה שמצורפת למכתב הנלווה, אתה יודע להגיד ממתי צמד המסמכים האלה קיים באוניברסיטה?

ת. אני יכול להעריך שזה הרבה מאוד שנים, אני לא יודע כמה."

(עמ' 15 לפ' שורות 5-3 לעדות קרסנטי).

ביצוע בפועל:

1. לטענת האוניברסיטה, לעובד שהצהיר על קבלת זכויות פנסיוניות ממקור אחר נערך תחילה חישוב אודות שיעור הפנסיה שלו הוא זכאי מהאוניברסיטה. לאחר מכן, נערך תחשיב הלוקח בחשבון את המקור הפנסיוני הנוסף, ושיעור הפנסיה מן האוניברסיטה מופחת באופן ששתי הגימלאות יחדיו לא תעלנה על "תקרה" של 70% ממשכורתו של העובד הפורש לגימלאות.
2. האוניברסיטה צירפה רשימת חברי סגל שפרשו בשנים 2010 עד 2014 אשר גמלתם הופחתה ובוצע קיזוז בפנסיה התקציבית בשל מגבלת כפל גימלאות (נספח 3 לתשובה).
3. לא הוכח ע"י האוניברסיטה כי עוד טרם שנת 2012 ביצעה תחשיב בעניין מניעת כפל גימלאות לעובד שפורש.
4. לטענת האוניברסיטה, טרם שנת 2010 רישומי האוניברסיטה באשר לתחשיבי הפנסיה של הפורשים לא היו ממוחשבים ועל כן, לא ניתן לאחזר נתוני פנסיה ממועדים מוקדמים לשנת 2010. לטענת האוניברסיטה, גם טרם שנת 2010 במהלך עשרות שנות קיומה של הפנסיה התקציבית פרשו לפנסיית זיקנה יותר מאלף חברי סגל אקדמי עמיתי קופת התגמולים ולעשרות מהם נערכו הפחתות בגין מנגנון כפל גימלאות (ס' 37 לתשובת האוניברסיטה). טענה זו לא הוכחה במסמכים.
5. קרסנטי שהעיד מטעם האוניברסיטה עובד באוניברסיטה רק משנת 2013 ולא יכול היה להעיד מידיעה אישית האם בוצעה ההפחתה לפני שנת 2012.
6. מתקשים אנו להאמין כי אוניברסיטת תל אביב, אשר מנפיקה תלושי שכר לעובדים ולגמלאים מידי חודש לא יכולה לאתר עובדים אשר גמלתם הופחתה. בחינת שנות ותק באוניברסיטה מול גובה הגמלה היה מגלה כי אכן נעשתה הפחתה:

"ת. ניסינו דרך תיקים אישיים והגענו, בגלל המחשוב שהתחלנו רק ב- 2010, זה מה שיכולנו להגיע לאחר מאמצים מרובים, לפני התאריך הזה זה היה כרוך בהשקעה מרובה."

(עמ' 14 לפ' שורות 11-10 לעדות קרסנטי)

"ת. נמצאה התכתבות בנושא שהובילה להפחתת הקצבה אך לא נמצאו מסמכים או הצהרות שיכולתי להציגם כפי שהצגנו החל משנת 2010."

(עמ' 11 לפ' שורות 29-28 לעדות קרסנטי)

1. ברי כי רשימת הפורשים שהוצגה ע"י האוניברסיטה נערכה לצורך הדיון ולא צורפו לרשימה כל אסמכתאות שתומכות בה. האוניברסיטה לא המציאה רשימה של עובדים שכך נהגה עמם לאורך שנים. הדעת נותנת כי עובדים שנקלטו בשנות ה-60 פרשו לקראת שנת 2000, כך שצריכות להיות דוגמאות למצער במשך למעלה מעשור.
2. מהראיות התחוור כי עד 2012 לא נעשתה כל הפחתה לאיש מחברי הסגל הבכיר וכך בבוקרו של יום החליטה האוניברסיטה לבצע הפחתה. לא הוכח כי ניתנה הסכמת הארגון לכך. מה היה פשוט יותר מלהציג ראיות כי אכן נעשו הפחתות לאורך השנים.
3. מסקנתנו היא שהוכח כי האוניברסיטה לא יישמה הלכה למעשה ולאורך שנים את מנגנון כפל הגימלאות. אם אכן מיישמת האוניברסיטה את מנגנון כפל הגימלאות הרי שלא ברור כיצד הוא מחושב. האוניברסיטה לא הציגה את אופן חישוב הגמלה או חישוב המענק. אי הבאת דוגמאות לאופן ביצוע ההפחתה מגביר את הספק שהאוניברסיטה נהגה כך לאורך השנים.
4. הארגון לא היה יכול להיות ער להפחתה כיוון שלא בוצעה הפחתה ולא הובאה התכתבות בין האוניברסיטה לארגון בסוגיה עוד לפני שנת 2012.

הפיצוי

1. לטענת האוניברסיטה, היא שילמה פיצוי לחברי הארגון אשר גמלתם הופחתה כתוצאה מהכלל של קבלת גמלה עד 70%, בדומה לפיצויי פיטורים המחושב לחברי הסגל עבור האחוזים שהופחתו בגין תקופת ההפחתה.
2. לא הוכח כי לעובד אשר בוצעה הפחתה שולם המענק ולא הוכח על ידי האוניברסיטה ששילמה פיצוי לפורשים לפני שנת 2013:

"ש. בנספח 3 לתשובת האוניברסיטה מפורטים 4 מקרים שפרשו חברי סגל בשנת 2010. גם להם שולם מענק חד-פעמי כפיצוי על ההפחתה?

ת. לא בדקתי, לא יודע להגיד, אבל אני לא רואה סיבה למה לא. אני לא מכיר את המקרים הספציפיים האלה עד כדי כך אבל צריך לבדוק את זה."

(עמ' 14 לפ' שורות 28-25 לעדות קרסנטי)

1. הוצג בפנינו מכתב יחיד מיום 3.2.13 העוסק במתן פיצוי חלף הגמלה המלאה (מב/4):

"בהמשך למכתבנו מיום 24.10.2012

עם פרישתך לגמלאות ביום 1.10.2012, ובתום שלושת החודשים הראשונים ממועד הפרישה, להלן פירוט התשלומים להם הנך זכאי:

1. מיום 1.1.2013 פנסיה חודשית שוטפת בשיעור של 45.04%.

2. לפנסיה יתווספו השיעורים הבאים:

2.1. 18.89% בגין "הקדשת זמן מלא" ותוספת קריטריונים.

2.2. 16.89% בין גמולי-תפקיד

35.78% סה"כ גמולים

3. פיצוי בגין הקטנת שיעור הפנסיה – 10.71 שנים. ..."

1. ספק בעינינו אם האוניברסיטה הייתה רשאית לעשות כן והיה מקום לבחון הטבות אלו ע"י הגורמים המוסמכים במשרד האוצר, אולם בוודאי שאין ללמוד מכך דבר. תשלום הפיצוי בגין ההפחתה אינו בא על חשבון עמיתי קופת התגמולים ואינו משולם מכספי קופת התגמולים, אלא הוא משולם מתקציבה של האוניברסיטה (סעיף 43 לתשובת האוניברסיטה). האוניברסיטה ניזונה מכספי משלם המיסים והענקות של הטבות כאלו או אחרות ראוי שתאושרנה ע"י הגורם המוסמך.

חוברת הפרישה:

1. בחוברת פרישה (נספח 6 לבקשה) הניתנת לחבר סגל פורש נקבע:

"3 – שיעורי הגמלה (למשרה מלאה)

(סעיף 40 א' לתקנות קופת התגמולים)

חבר סגל שהועסק באוניברסיטה לפחות 10 שנים (לא כולל תקופות חל"ת) וסיים עבודתו בה בנסיבות המזכות אותו בתשלום פנסיה תקציבית עפ"י תקנות קופת התגמולים, תשולם לו קצבה חודשית כל ימי חייו בשיעורים שפורטו על בסיס המשכורת הקובעת."

1. על פי המידע שנמסר בחוברת הפרישה, לא נרשם דבר וחצי דבר בעניין קבלת פנסיה ממקומות עבודה אחרים או בדבר מנגנון כפל גימלאות.

ה. ההשלכות הכלכליות של קבלת הבקשה:

1. לטענת האוניברסיטה, לא ניתן לערוך תחשיב מדויק של השלכות ההחלטה בדבר תשלום גמלה מלאה ללא הפעלת מנגנון כפל הגימלאות.
2. ביטול המנגנון יחייב לערוך חישוב מחדש לאלה שכבר פרשו ועליהם יהיה להשיב את הפיצוי שניתן להם. ביטול מנגנון כפל הגימלאות יחייב פתיחת מאות תיקי גמלאים שפרשו לגימלאות וגמלתם הופחתה על פי מנגנון כפל הגימלאות, ועריכת תחשיב מחדש של הגמלה שתגיע להם בעתיד (ס' 48 לתשובת האוניברסיטה).
3. ודוק, גם אם בקבלת הבקשה יש משום פגיעה כלכלית באוניברסיטה, לא ניתן לפגוע בזכויות גימלאים ללא הסכמה פרסונלית וקיבוצית. אף אם נלך לשיטת האוניברסיטה לפיה הייתה הסכמה בתקנון או בכל מקום אחר למנגנון כפל הגימלאות, הרי שזו לא יושמה ולכן לא ניתן להחילה כיום ויפים הם לענייננו דברי בית הדין הארצי לעבודה:

" ובהמשך:

למעשה אופן יישום ההסכם הוא שמלמד על תכליתו"...

במלאכת פירוש הסכם קיבוצי נודעת חשיבות רבה לדרך בה בוצע משך שנים רבות. דרך הביצוע מצביעה על אומד דעתם של הצדדים כמו גם על הבנת ההסכם על-ידי הגופים שכרתו אותו .על האמור נוסיף, כי פרוש של הסכם קיבוצי צריך שיהא גם פירוש תכליתי"

עע (ארצי) 1249/02 עיריית ירושלים - שלמה כהן ניתן ביום 2.1.2005 - פורסם במאגרים האלקטרוניים שם עמ' 21 - 22)

1. כאן הדבר חמור שבעתיים שכן עסקינן בפנסיה ומשמעותה כי האוניברסיטה מפחיתה אחוזים מגמלתם של חברי הסגל, אשר לא ידעו על כך והסתמכו על גמלה שהם מתעתדים לקבל וכלכלו צעדיהם בהתאם. הזכות לגמלה היא זכות מעין קניינית ואל לו למעסיק לפגוע בה:

"...באותו עניין גרסתי כי פגיעה בקצבת פרישה עשויה להוות, בעיקרון, פגיעה בזכות הקניין, המוגנת במשפט החוקתי"... היא עולה גם בקנה אחד עם העמדה, שהובעה בכתיבה האקדמאית, לפיה ההכרה בזכותו של עובד לביטחון סוציאלי עם פרישתו ממקום עבודתו (לרבות הזכות לקבלת פנסיה), היא בבחינת זכות בעלת אופי קנייני, או מעין-קנייני – נובעת מהיות חוזה העבודה, בין השאר, חוזה יחס, וכן מההכרה בלגיטימיות של הסתמכות הצדדים ליחסי העבודה על התנאים החוזיים ביניהם ומהאינטרס הציבורי בהגנה על הסתמכות זו... "הזכות החוקתית לקניין חלה על קיצבת זקנה"..."

(בג"ץ 2944/10 אברהם קוריצקי נ' בית הדין הארצי לעבודה, ניתן ביום 13.10.15 – פורסם במאגרים האלקטרוניים. שם עמ' 54 – 56).

1. לכן, הפחתת גימלאתו של חבר סגל מהווה פגיעה בזכות הקניינית של הפורש לגימלאות. חבר סגל אשר עבד במקום אחר וצבר זכויות, לאוניברסיטה אין זכות לפגוע בזכות זו.
2. לא זו אף זו, הפנסיה כאן נשענת גם על צבירת תגמולים מכספי חברי הסגל ולא רק על תקציב האוניברסיטה ולכן הפגיעה הקניינית היא חמורה יותר.

ו. האם היה מקום להעביר את הסכסוך בוררות?

1. לטענת האוניברסיטה, על פי התקנון היה מקום להעביר את הסוגיה שמחלוקת בפני בורר וכך נקבע בתקנון:

"במקרה של סכסוך או חלוקי דעות בקשר עם התכנית, הוצאתה לפועל או כל דבר הנובע הימנה או הנוגע לתכנית או פרושה או של פרוש איזו מתקנות אלה או של השימוש באיזו זכויות או התחייבויות של ההתאגדות או של החברים לפי תקנות אלה ועד כמה שלא נקבע אחרת בתקנות אלה, ימסרו סכסוכים אלה להכרעתם של שני בוררים אשר אחד מהם ימונה ע"י המנהלים והשני ע"י הצד השני לסכסוך... ההוראות של חוק הבוררות על כל השינויים החוקיים או ההוראות של כל חוק שיבוא במקומו ושתהיינה בתוקפן באותו הזמן תחולנה על כל בוררות לפי סעיף זה. אולם הבוררים לא יהיו קשורים בחוקי הראיות והפרוצדורה שיהיו קיימים מזמן לזמן" (סעיף 64).

1. אין בידנו לקבל טענה זו. אין עסקינן כאן בשאלה פרשנית של תקנה בתקנון שכן סעיף 3 לתקנון שעניינו "נוסח בקשת חברות" נהיר ופורט בו נוסח מוצע של טופס. לפיכך, לא מדובר כלל בפירוש של תקנה מתוך התקנון אלא בהפעלת מנגנון שאיננו מופיע כלל בהסכם הקיבוצי.
2. זאת ועוד, בהתאם לפסיקה, הליך הבוררות במישור הקיבוצי מהווה חלק מתניות ההסכם הקיבוצי המהוות חלק מחוזה העבודה האישי של העובד. משכך מחויבים חברי הארגון להליך הבוררות "הקיבוצי" במהותו (עע (ארצי) 1173/00 יעקב סגל נ' אסם תעשיות מזון בע"מ ניתן ביום 10.1.07 – פורסם במאגרים האלקטרוניים) אלא שלדעתנו, יש מקום להבחנה בין זכויות שמקורן בחקיקה, לבין זכויות שהן פרי הסכמת ארגון העובדים היציג והמעסיק במקום העבודה. ביחס לזכויות שמקורן בחקיקה, הרי שאין ארגון העובדים רשאי לוותר עליהן גם לא תמורת הטבות במסגרת הסכם קיבוצי. המחוקק הוא שקבע את מהותן של הזכויות, מי יהנה מהן ובאילו נסיבות ולפיכך לא ניתן להתגבר על הקוגנטיות שלהן.
3. בהתאם לפסיקה, החלק המסדיר את זכויות העובדים, הוא החלק הנורמטיבי, אשר קרוב לדבר חקיקה, והוא חלק מחוזה העבודה האישי של כל עובד עליו חל ההסכם. בהתאם, הפרשנות לחלק זה תעשה לפי הכללים המקובלים בחקיקה. זאת, להבדיל מהחלק האובליגטורי, שהוא בבחינת חוזה בין הצדדים והוא יעשה בהתאם לכללים המקובלים לפרשנות של חוזה (בג"צ 104/87 נבו נ' בית הדין הארצי ואח', פד"י מד(4), 749). הזכות לפנסיה היא חלק מתנאי העבודה של העובדים והיא החלק הנורמטיבי בחוזה העבודה האישי.
4. לנוכח כל המפורט, אין בהסכמת הצדדים להעביר את הסכסוך לבוררות מוסכמת, כדי לגבור על הקוגנטיות של הזכות לפנסיה.

סוף דבר:

1. לא הובא בפנינו מקור נורמטיבי להפחתת גימלתם של חברי הארגון, לא הוכח כי בוצעה הפחתה בפועל ולא הוצג מסמך חוזי המתיר לאוניברסיטה להפחית את הגמלה.
2. לכן, כל עוד אין הסכמה בין הצדדים או עיגון חוקי אחר, האוניברסיטה איננה רשאית להפחית את שיעורי הגמלה.
3. הבקשה מתקבלת.
4. כמקובל בסכסוכים קיבוציים – אין צו להוצאות.

זכות ערעור בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים.

ניתן היום, ‏כ"ב חשון תשע"ז (‏23 נובמבר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.