1. לפניי בקשה מטעם הנאמן להורות על מימוש כספי פיצויי הפיטורים הצבורים לחייבת בחברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ (להלן: "המחזיקה"), שבסך 157,000 ₪ והעברתם לקופת הפש"ר.

2. כנגד החייבת ניתן צו לכינוס נכסיה ביום 06.10.2014 בגין חובות מוצהרים בסך 288,022 ₪ ל-11 נושים. במסגרת צו הכינוס הושת על החייבת צו תשלומים חודשי בסך 400 ₪ החל מחודש 12/2014.

3. ביום 06.02.2017 הוכרזה החייבת כפושטת רגל ונקבעה בעניינה תכנית פירעון, לפיה יינתן לה צו הפטר חלוט ככל ותשלם לקופת הכינוס 60 תשלומים חודשיים שווים בני 600 ₪ כל אחד, וכן ימומשו זכויותיה הבלתי מוגנות בקופות. במעמד פסק הדין ניתן צו המופנה למחזיקות כספים הפניקס, מנורה מבטחים ואלטשולר שחם להעביר לקופת הכינוס כל הכספים הלא מוגנים הצבורים לזכות החייבת.

4. ביום 16.06.2022 הוגשה הודעת עדכון מטעם הנאמן בגדרה נטען, כי מיום קביעת תכנית הפירעון שילמה החייבת תשלום אחד בודד בסך 600 ₪. עוד נטען כי חברות הביטוח אשר אצלן מתנהלים על שם החייבת כספים, לא מילאו אחר החלטת בית המשפט המורה על העברת הכספים לקופת הפש"ר. לטענת הנאמן מבירור שנערך עם חברת מנורה התברר כי לחייבת צבורים כספי פנסיה בסך 157,000 ₪, הכוללים גם כספי פיצויי פיטורים אשר לאור גילה של החייבת הנם כספים נזילים ולא מוגנים ועל כן יש להעבירם לקופת הכינוס.

5. החייבת הגישה תגובה מטעמה, בה התנגדה למימוש הכספים, וביקשה להעביר את הכספים לידיה לאור גילה ומצבה הכלכלי הקשה. החייבת טענה כי אין לחובתה פיגורים, וכי במשך שנים היא שילמה לקופת הכינוס, וכי אין ביכולתה היום לעמוד בצו התשלומים ובתכנית הפירעון שנקבעה בעניינה.

6. במסגרת הדיון שהתקיים בפניי טענה החייבת כי היא צריכה את הכספים המוחזקים בחברות הביטוח לטיפול בבעלה החולה, אשר אף הוא נמצא בהליך פשיטת רגל, ומאחר והיא שילמה לאורך כל התקופה לקופת הכינוס, אין מקום להורות על העברת הכספים הנ"ל לקופת הפש"ר.

ב"כ הכנ"ר טען במעמד הדיון כי תביעות החוב שאושרו עומדות על סך 67,000 ₪, על כן לשם תשלום דיבידנד מלא לנושים, בתוספת הוצאות ההליך, על החייבת להוסיף לקופת הפש"ר סך של 77,530 ₪. כאשר הובהר כי לחייבת קרן השתלמות בסך של 50,000 ₪ וכספי פיצויי הפיטורים עומדים על 150,000 ₪.

7. לאחר עיון בטיעוני הצדדים נחה דעתי כי דין בקשת הנאמן להתקבל ברובה, ויש להורות על מימוש חלק מכספי פיצויי הפיטורים והעברת לקופת הפש"ר, על חשבון תכנית הפירעון, כפי שיפורט להלן.

8. ראשית, הצדדים לא הביאו בפניי כל מסמך מטעם המחזיקה המפרט את מהות הכספים הצוברים לחייבת והסכום המדויק הצבור, על כן החלטתי זו מתבססת על הצהרת בעלי התפקיד כי הכספים הצוברים במנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ הנם כספים שאינם מוגנים, אשר לאור הוראות סעיף 85(1א) לפקודה יש להעבירם לקופת הפש"ר, בכפוף לאישור בית המשפט.

ובכן, חרף העובדה כי מדובר בכספים לא מוגנים, מבקשת החייבת להעביר לידיה את הכספים לאור מצבה הכלכלי הקשה לטענתה, וזאת חרף קביעתי בפסק הדין מיום 06.02.2017 לפיה כספים אלה יועברו לקופת הפש"ר, ובד בבד מבקשת החייבת ליתן לה הפטר לאלתר לאור היעדר יכולת כלכלית לשלם את צו התשלומים.

9. לאחר שעיינתי בתיק ונתתי דעתי לנסיבותיה של החייבת, ומשלא נטענו נסיבות המצדיקות זאת לא מצאתי כל מקום ליתן לחייבת צו הפטר חלוט בשלב זה. החייבת לא הציגה כל שינוי משמעותי בנסיבותיה המצדיק להורות על מתן צו הפטר חלוט לאלתר. בנוסף לאמור, החייבת לא הבהירה מדוע מאז קביעת תכנית הפירעון בשנת 2017, שילמה אך תשלום אחד בודד בסך 600 ₪! בפרט, כאשר טענת החייבת כי שילמה כספים על חשבון תכנית הפירעון נטענה בעלמא, מבלי שהגישה כל ראיה המעידה על כך וכאשר כפי שעולה מהדו"ח שהוגש על-ידי בעלי התפקיד לא שולם כל תשלום מאז 18.06.2017.

ועוד, אני דוחה טענת החייבת כי היא משלמת על חשבון תכנית הפירעון של בעלה וזה טעם מספיק שלא תשלום לפי תכנית הפירעון שנקבעה בעניינה. תכנית הפירעון של בעלה של החייבת אושרה בשנת 2020 ולא ברור מדוע משנת 2017 (המועד שבו אושרה תכנית הפירעון בעניין החייבת) ועד לשנת 2020 נמנעה החייבת מלשלם לפי תכנית הפירעון בעניינה. מצאתי להוסיף כי תשלום על חשבון תכנית פירעון של בן משפחה אינו מוביל בהכרח כי החייב יפסיק לשלם לפי תכנית פירעון שנקבעה עבורו.

10. יחד עם האמור, לאחר שנתתי דעתי לאמור בע"א 5033/18 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים א.ש. בע"מ נ' לוי ואח' (02.02.2020), בגדרו נקבע כי אמנם כספי פיצויי הפיטורים הנם כספים לא מוגנים, אשר חל עליהם סעיף 85(1א) רישא לפקודה, אך אין משמעות הדבר שכספי הפיצויים נותרים משוללי הגנה לחלוטין, ועל בית המשפט בטרם יורה על העברת הכספים לקופת הכינוס להתחשב במספר שיקולים בעת קבלת ההחלטה, הן שיקולים הקשורים באינטרסים של החייב וברווחתו, ושיקולים הקושרים באינטרסים של הנושים (ראו פסקאות 36-39 לפסק הדין).

בנסיבות העניין, בשים לב לגילה של החייבת (בת 65) וכושר השתכרותה המוגבל, מצבו הרפואי של בעלה אשר לטענתה סובל מבעיות רפואיות ואף מתנהל בעניינו תיק פשיטת רגל, ועל מנת לסייע לחייבת לסיים את התיק אשר מתנהל משנת 2014, ובשים לב להתנהלותה של החייבת במסגרת ההליך, מצאתי במכלול הנסיבות להורות על מימוש הכספים הלא מוגנים בחברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, עד לסך של 70,000 ₪ והעברתם לקופת הפש"ר על חשבון תכנית הפירעון, כאשר היתרה תיוותר בקרן הפנסיה והחייבת תהיה רשאית להחליט מה יעלה בגורלה.

בנסיבות אלה, מתייתר הצורך להורות על מימוש כספי קרן ההשתלמות הצבורים בחברת אלטשולר שחם פנסיה וגמל בע"מ, והחייבת תהיה רשאית לקבלם לידיה, לאחר מתן צו ההפטר החלוט.

11. סוף דבר, בקשת הנאמן מתקבלת בזאת כמפורט בסעיף 10 לעיל.

לאחר העברת הספים, תוגש הודעה על כך מטעם הנאמן ויינתן לחייבת צו הפטר חלוט.

ניתנה היום, כ' אלול תשפ"ב, 16 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.