פש"ר 13640-09-14 בלמס נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפני כב' השופט יואב פרידמן

העתק החלטת בית משפט מיום ג' שבט תשפ"ג 25 ינואר 2023

טענות החייבת אינן אלא מחזור של טענות שכבר עיינתי בהן ונטענו בפני המותב הקודם, כך שעמדו גם בפניו. למשל, החייבת שבה וחוזרת על כך שאין לשלם חובות פעמיים פעם בתיק הבעל ופעם בתיקה. זה נכון, אולם ברור שעל כל חייב לשלם בתיקו שלו על פי תכנית הפירעון שנקבעה בתיקו, ובמידה ויש חפיפה באחד או יותר מן החובות המאושרים בשני התיקים, אותם נושים שחובם חופף לא יזכו ליותר מ 100% של תביעת החוב המאושרת בתום ההתחשבנות כשבבוא העת יש לבצע התחשבנות והפחתה מתאימה באחד התיקים לאור תשלום החוב החופף בתיק השני). כלומר טענות החייבת בחלקן אינן אלא התפרצות לדלת פתוחה.
עם זאת נפלה טעות בהחלטתי מ 24.1.2023, כאשר ציינתי שהסכום הנוסף שעל תשלומו הוריתי בסך 20,000 ש"ח, ואף בו אין כדי לשלם דיב' מלא והוצ' הליך, ישולם מתוך כספי הפיצוים הלא מוגנים. שכן מעדכון הנאמן מ 22.12.2022, עולה כי מנורה מבטחים פנסיה וגמל (להלן "מנורה") העבירה סך של 77869 ש"ח; כאשר סכום זה חופף בקירוב הסכום הנזכר בדיווח מנורה מיום 28.9.2022 ככספי פיצויים. עולה אפוא כי צודקת החייבת שכל כספי הפיצויים הלא מוגנים הועברו לקופה (הטעות שנפלה אינה באי ידיעה של הסכום שהועבר ממנורה מכספי הפיצוים הלא מוגנים, אלא בכך שמוצו כל כספי הפיצויים הלא מוגנים, שכולם כבר הועברו. כלומר הנחתי בשגגה שנותר למימוש סכום נוסף של פיצויים לא מוגנים). בעקרון לא היה בכך כדי לשנות התוצאה הסופית משעה שיש כספים לא מוגנים נוספים המוקנים לקופה (בפרט קרן ההשתלמות באלטשולר; וכספי הקצבה הצבורים במנורה, לאור גיל החייבת - בכפוף לשיקול דעת בית המשפט בסע' 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל) .

יחד עם זאת מעת שנפלה טעות, הרי מעבר לתיקונה, ראיתי לעיין מחדש בהחלטתי , חרף האמור בפסקה הקודמת. שכן עולה שאם נצרף סכומי החסכון (מעבר לפיצויים) הצבורים במנורה ונוסיף גם כספי קרן ההשתלמות באלטשולר (שהנאמן ציין בדיון שעומדים על כ 50,000 ש"ח), נגיע לסכום של 130,000 - 140,000 ש"ח. נכון שקרן ההשתלמות מהווה מקור כספי שאינו משלם במישרין לקצבה. אך לאור גיל החייבת (מעל 65 - ילידת 8/1957) ומצבה , אף מעבר למצב בעלה שהיא מציינת, חל הגיון הדברים שנזכר בפסה"ד שניתן ברעא 3457/21 איבט עזר נ' אלון קזיוף (1.9.2021). הסכום שנותר במנורה (חסכון קצבתי) ובאלטשולר כאחד, אף אם נדמה מצב שכולו במצטבר היה צבור בקופה אחת שיעודה קצבתי (בהתעלם, לצורך הדיון, מטענתה שברצונה להשתמש בכסף כדי לטפל בבעלה) היה מעניק לחייבת פנסיה זעומה ביותר.

התחשבתי גם בכך שהועברו לקופה כל הכספים הלא מוגנים בסך 77869 ש"ח. במקום 70,000 ש"ח עליהם הורה המותב הקודם, כאשר אותה החלטה שלו אמנם לא הביאה בחשבון בשל טעות בעלי התפקיד, סכום בסך כמה עשרות אלפי ש"ח נוספים שנדרשים לשם השלמה לדיב' מלא והוצ' הליך (כ 36,000 ש"ח נוספים לפי עדכון ב"כ הכונ"ר).

בשקלול הנתונים ובעיון חוזר (ולו לפנים משורת הדין משיקולים שכבר פורטו בהחלטתי האחרונה, בצירוף לאלו שנזכרו כעת), אני מקבל בקשת החייבת להפטר, ולהסרת ספק הסכום שהועבר ממנורה בסך 77869 ש"ח - יוותר בקופה. אני משנה מהחלטתי כך שהחייבת לא תצטרך להעביר סכום נוסף מעבר, מכספי הקופות. הנאמן ציין בתגובתו מ 12.12.2022 שמצורפת פסיקתת הפטר למידה וביהמ"ש יגרוס כי בנתונים יש להסתפק בכספים המצויים בקופה בלא להורות על העברת כספים לא מוגנים נוספים . אלא שאותה פסיקתא לא צורפה. הנאמן יצרפה בתוך 7 יום.