לפני בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה, בתמצית, בטענת המבקשים כי המשיבות, מפעילות שירותי תחבורה ציבורית, מפרות את חובתן על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1988 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית). מהטעמים שיפורטו להלן סברתי כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

א. רקע

1. ביום 11.9.2014 הגישו המבקשים, באמצעות באי כוחם, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן:"בקשת האישור"), נגד שלוש מפעילות של שירותי תחבורה ציבורית: אגד אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ (המשיבה 1, להלן: "אגד"), דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ (המשיבה 2, להלן: "דן"), ונתיב אקספרס – תחבורה ציבורית בע"מ (המשיבה 3, להלן: "נתיב אקספרס"). ביום 4.1.2017 ניתן על ידי פסק דין חלקי המאשר הסדר פשרה שכרתו המבקשים עם נתיב אקספרס. פסק דין זה עניינו הסדר הפשרה שכרתו המבקשים עם אגד ודן (שתיהן ביחד להלן: "המשיבות").
2. עניינה של התובענה, כאמור, בטענות המבקשים כי המשיבות מפירות את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1988 (להלן: "חוק השוויון") ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הסדרת נגישות לשירותי תחבורה ציבורית), תשס"ג-2003 שהותקנו מכוחו (להלן: "תקנות 2003"). זאת, בכל הנוגע להימצאות מערכות עזר לשמיעה ("מערכות עזר") בעמדות השירות או המודיעין המופעלות על ידן (להלן: "עמדות שירות"). לטענת המבקשים, בחלק מעמדות השירות אותן מפעילות המשיבות לא הותקנה מערכת עזר כלל, בעוד שבעמדות שירות אחרות לא היו המערכות תקינות, או שלא פעלו באופן יזום ורציף כל זמן שניתן שירות בעמדה (כלומר בלי שיהיה צורך לבקש להפעיל אותן).

בקשת האישור הוגשה לפי פרט 9(1) לתוספת השנייה לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "התוספת"), שלפיו ניתן להגיש תובענה ייצוגית בקשר ל"תביעה בעילה לפי פרקים ד', ה' או ה' 1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", וכן לפי פרט 1 לתוספת הקובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית בקשר ל"תביעה כנגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

1. ביום 16.3.2015 הגישו המשיבות את תגובותיהן לבקשת האישור (להלן: "תגובות המשיבות"). במסגרתן נטען, בתמצית כך: חובת ההנגשה אשר המבקשים טענו להפרתה טרם התגבשה במועד בו הוגשה הבקשה (הבקשה הוגשה בחודש ספטמבר 2014, כאשר מועד השלמת הנגשת עמדות השירות חל לשיטת המשיבות בחודש דצמבר 2014, ולא בחודש דצמבר 2013, כטענת המבקשים); החל מהמועדים הקבועים לכך בדין ונכון להיום, עמדות השירות שבהפעלת המשיבות מקיימות את מלוא דרישות הדין ולמעלה מכך; הבקשה לאישור משקפת לכל היותר שיבושים נקודתיים בהפעלת מערכות העזר, שאינם מצדיקים בירור במסגרת של תובענה ייצוגית.
2. בתשובה שהגישו לבקשת המשיבות טענו המבקשים, בין היתר, לקיומה של תוכנית להנגשת מתקנים מרכזיים מחודש 5/2012 (שצורפה לתגובה), שחייבה לטענתם להשלים את הנגשת חלק מהם עד לסוף שנת 2012 או עד לסוף שנת 2013. בנוסף, טענו כי גם אחרי הגשת בקשת האישור והתגובות לה, מערכות העזר בעמדות השירות של המשיבות אינן פועלות כנדרש. בתגובה לכך, הגישה אגד בקשה למחיקת סעיפים, בטענה להרחבת חזית אסורה (במסגרתה התייחסה באופן ראשוני לנטען, תוך דחיית הטענות).
3. לטענת המשיבות, הן עומדות כיום באופן מלא (ואף למעלה מכך) בכל חובות ההנגשה החלות עליהן על פי דין, והתקלות הנטענות מצביעות לכל היותר על שיבושים נקודתיים. לטענת המבקשים, המערכות הקיימות סובלות מתקלות ונציגי השירות מתקשים בהפעלתן.
4. בהתאם להמלצת בית המשפט בדיוני קדם המשפט, פנו הצדדים להידברות, ובתום משא ומתן ממושך שניהלו (בסיועה של מגשרת, השופטת בדימוס אורית אפעל גבאי), הגישו ביום 13.7.2017 בקשה לאישור הסדר פשרה שנכרת ביניהם (להלן: "הבקשה" ו-"הסדר הפשרה", בהתאמה).
5. ביום 6.8.2017 הוריתי לפעול לגבי הבקשה לאישור הסדר הפשרה בהתאם להוראת סעיף 18(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 ותקנה 12(ד) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. דהיינו, על פרסומה להתייחסויות הציבור ועל העברתה לעיון היועץ המשפטי לממשלה והנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
6. חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה, ואיש מהם לא התייצב לדיון שהתקיים ביום 26.11.2017 בעניין אישור הסדר הפשרה. בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לירן פאר, הודיע ביום 1.10.2017 כי הוא אינו מוצא לנכון להגיש עמדה ביחס להסדר הפשרה.

ב. עיקרי הסדר הפשרה

1. להלן עיקרי הסדר הפשרה, שהגישו הצדדים. מובהר כי האמור לעיל הוא תיאור לא ממצה של הסדר הפשרה, וכי בכל מקרה של סתירה בין התיאור שיובא להלן לבין נוסח הסדר הפשרה, יגבר נוסח הסדר הפשרה (אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחרת).
2. הגדרת הקבוצה – שתי הקבוצות עליהן יחול הסדר הפשרה הוגדרו בסעיף 1.3 להסדר. ביחס לאגד הוגדרה הקבוצה כך:

אנשים עם מוגבלות בשמיעה שמרכז חייהם בישראל, אשר עושים שימוש במכשיר שמיעה (בהסכם זה מכשיר שמיעה משמעו גם שתל שבלול) וביקרו או היו יכולים לבקר בעמדת שירות של אגד החל מ-7 שנים לפני הגשת הבקשה לאישור ועד למועד אישור ההסכם. למען הסר ספק הגדרת הקבוצה היא לצרכי ההסכם בלבד, ואין בכך משום הודאה בתחולתן של תקנות 2003 לפני המועדים הנקובים בתוכנית ההנגשה כהגדרתה בתקנות 2003 .

ביחס לדן הוגדרה הקבוצה באופן זהה (כלומר, בהתאם להגדרה לעיל, כאשר המילה דן מחליפה את המילה אגד).

1. עילות התביעה – עילות התביעה, כפי שפורטו בסעיפים 122-115 לבקשת האישור, כוללות עילות מכוח חוק השוויון: הפרת תקנה 27(א) וסעיף 8(ב)(2) לתוספת התשיעית לתקנות הנגישות בתחבורה (שעניינם נגישות מתקן מרכזי לנוסעים) וכן סעיף 19(ג) לחוק השוויון שמכוחו הם הותקנו; הפרת החובה הכללית לבצע התאמות נגישות בתחבורה ציבורית בהתאם לסעיפים 19(א) ו-19(ב) לחוק השוויון; הפרת האיסור על הפליה במתן שירות ציבורי הקבוע בסעיפים 19ו(1)(ד) ו-19ו(3) לחוק השוויון; כל זאת, באופן המהווה עוולה לפי סעיף 19(נא)(א) לחוק השוויון. וכן עילות מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש]: הפרת חובה חקוקה ביחס להוראות חוק השוויון ולהוראות תקנות הנגישות; רשלנות ברכישה או בהתקנה או בתחזוקה או בהפעלה של המערכות (או גם וגם); והטעיה לגבי אופי ואיכות השירות ביחס לעמדות בהן יש סמל של מערכת עזר אבל אין מערכת עזר (בין אם אין מערכת כלל או שיש מערכת עזר שלא מצליחים להפעילה), בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981.
2. התחייבויות המשיבות – ההסדר אליו הגיעו הצדדים מבוסס על שיפור ההנגשה וכן הנגשת יתר כפיצוי לטובת הקבוצה, בדומה לעקרון שהנחה הסדרי פשרה קודמים בעניין הנגשת שירותי תחבורה ציבורית. עקרון הנגשת היתר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שעל פי ההסדר, תהיינה מערכות עזר בכל עמדות השירות של אגד ושל דן, כמפורט להלן, למרות שאין מחלוקת בין הצדדים כי תקנות 2003 אינן מחייבות מערכת עזר בכל עמדת שירות.
3. התחייבויות אגד: הצדדים הסכימו (מבלי להודות בכל טענה) כי בנוסף לכך שאגד החליפה את מערכות העזר, כפי שאלה היו בעמדות השירות שלה במועד הגשת הבקשה לאישור, היא תבצע צעדים נוספים שתכליתם לייעל את השימוש והזמינות של מערכות העזר בעמדות השירות שלה. זאת, מעבר לנדרש על פי דין, ותוך שהיא מביאה בחשבון את המלצותיו של מורשה הנגישות המוסמך שבו נעזרה (מר אברהם בלאו).

להלן פירוט פעולות ההנגשה אותן התחייבה אגד לבצע במסגרת ההסדר (סעיף 4.1.3):

1. בתוך 90 יום מהמועד הקובע (בכפוף לתנאים הקבועים בהסדר) תגרום אגד להימצאותן של מערכות עזר בכל אחת מהעמדות המופעלות על ידה (למרות שהתקנות אינן מחייבות כאמור מערכת עזר בכל עמדות השירות) וכך יהיה גם בכל עמדת שירות שאגד תפעיל בעתיד. בעמדות "סגורות" (עמדות הכוללת מחיצה בין הנציג המאייש למקבל השירות) תותקן מערכת עזר "חלונית" דו-כיוונית, כמפורט בהסדר. בעמדות "פתוחות" (שאינן כוללות מחיצה) תוצב מערכת עזר שולחנית, כמפורט בהסדר.

יצוין, כי הצדדים הסכימו כי בכל מערכות העזר תהיה גם אוזניה למי שאין מכשיר שמיעה או רכיב טלקויל במכשיר השמיעה (למרות שאין מחלוקת בין הצדדים כי תקנות 2003 אינן מחייבות זאת); וכן כי בכל עמדות השירות הסגורות במחיצה או במחיצה חלקית, מערכת העזר תהיה מותקנת על המחיצה כדי לשפר את יעילותן עבור חברי הקבוצה (למרות שאין מחלוקת בין הצדדים כי תקנות 2003 וגם תקנות 2013 החדשות יותר (שאינן חלות בנדון) אינן מחייבות גם זאת).

2. מערכות העזר יהיו כאלה שאינן נכבות מעצמן, מחוברות לחשמל בשקע קבוע ואגד תנחה את נציגי השירות מטעמה לדאוג להפעלתן ברציפות ובאופן יזום בכל זמן שעמדת השירות פעילה (בלי שיהיה צורך לבקש להפעיל אותן). בנוסף, אגד תחזיק ברשותה מערכות עזר נוספות בכמות מספקת, על מנת לאפשר להחליף מערכת תקולה בתוך פרק זמן סביר.

3. מערכות העזר השולחניות והחלוניות אשר יירכשו ע"י אגד, יהיו בהתאם להמלצות מורשה הנגישות. לאחר שאגד תשלים את התקנת מערכות העזר יערוך מורשה הנגישות סיורים לבדיקות תקינות מערכות העזר בעמדותיה, ועל בסיסם יגיש דו"ח המלצות, שיועבר גם לבאי הכוח המייצגים. אגד תפעל ליישום ההמלצות בתיאום עם מורשה הנגישות, בתוך 60 יום מקבלת הדו"ח.

4. יצוין, כי הצדדים העריכו את העלות המשוערת של רכישת כ-25 מערכות עזר בסך של -70,000 ש"ח בתוספת מע"מ ואת התשלום עבור הליווי המקצועי של מורשה הנגישות בסך כולל של כ-20,000 ש"ח בתוספת מע"מ (יובהר, כי כלל מערכות העזר המוצבות כיום בעמדות אגד, כ-51 במספר, נרכשו לאחר מועד הגשת בקשת האישור. אף על פי כן, בהתאם להוראות ההסדר, ולצורך הנגשה מיטבית, אגד תחליף את מערכות העזר בכל העמדות הסגורות שבהפעלתה, טרם ביצוע הסיורים של מורשה הנגישות).

בנוסף לפעולות ההנגשה הנ"ל, סוכם בין הצדדים כי אגד תעמיד תרומה סמלית לטובת הקבוצה בסכום של 30,000 ש"ח, לידי ארגון בקול – ארגון כבדי שמיעה ומתחרשים (ע"ר) המייצג ופועל למען אנשים עם מוגבלות בשמיעה.

1. התחייבויות דן: התחייבויותיה של דן במסגרת ההסדר דומות לאלה שנטלה על עצמה אגד. הן כוללות פעולות הנגשה מן הסוג שפורט לעיל ביחס לאגד (ראו פסקה 13), וכן תרומה סמלית של 30,000 ש"ח לארגון בקול. יצוין, כי הצדדים העריכו את העלות המשוערת של החלפת והתקנת מערכות בכל 12 עמדות השירות של דן בסך של כ-20,000 ש"ח בתוספת מע"מ, ואת התשלום עבור הליווי המקצועי של מורשה הנגישות בסך כולל של כ-7,000 ש"ח, כולל מע"מ.
2. ויתור ומעשה בית דין – בהסדר הפשרה (סעיף 6, שכותרתו "ויתור על תביעות") סכמו הצדדים כי:

בכפוף לאישורו וביצועו של ההסכם, מוותרים הצדדים, לרבות המבקשים ושאר חברי קבוצת אגד שלא מסרו הודעה פרישה, כהגדרתה לעיל, האחד כלפי משנהו ו/או מי מטעמם, באופן סופי ומוחלט, על כל טענה ו/או דרישה ו/או זכות ו/או עילה הכלולים במפורש או במשתמע בכתבי הטענות מטעם מי מהצדדים.

בנוסף, קבעו הצדדים (בסעיף 7, שכותרתו "מעשה בית דין") כי:

אישור הסכם פשרה זה יהווה מעשה בית דין כלפי חברי קבוצת אגד, בקשר עם כל עילת תביעה הנוגעת לעניינים המפורטים בבקשה לאישור כלפי כל אגד.

סיכום זהה נכלל לגבי דן (כאשר המילה דן מחליפה את המילה אגד, בנוסחים המצוטטים לעיל).

1. לאור כלליותו של נוסח זה, החורג מהמותר על פי דין, מובהר בזאת כי הוויתור ומעשה בית דין שייווצר בעקבות הסדר הפשרה מתייחסים אך ורק לתביעות שהועלו במסגרת התובענה ולעילות התביעה כהגדרתן בבקשת האישור (ראו פסקה 11 לעיל). לפיכך הנוסח המאושר של ההסדר בעניין הוויתור ומעשה בית דין הוא כדלהלן: "פסק הדין מהווה ויתור הדדי של הצדדים על התביעות שהועלו על ידם במסגרת התובענה, ויוצר מעשה בית דין בקשר עם עילות התביעה".
2. אחריות לחוד – יובהר, כי אף שההסדר נכרת כהסדר עם אגד ודן יחד, הוא מהווה, מכל בחינה שהיא, הסדר עצמאי ונפרד בין המבקשים לבין אגד ובין המבקשים לבין דן.
3. המלצה לעניין גמול ושכר טרחה - הצדדים המליצו כי סכומי הגמול ושכר הטרחה אשר ישולמו למבקשים ולבאי כוחם יהיו כמפורט להלן: אגד תשלם סך כולל של 25,000 ש"ח כגמול למבקשים, וסך של 100,000 ש"ח בתוספת מע"מ לבאי הכוח המייצגים כשכר טרחה. דן תשלם סך כולל של 25,000 ש"ח כגמול למבקשים וסך של 100,000 ש"ח בתוספת מע"מ כשכר טרחה לבאי הכוח המייצגים.

ג. אישור הסדר הפשרה

1. הסדר הפשרה מהווה לשיטתי הסדר "ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה". זאת, מן הטעמים הבאים:
2. הערכת סיכויי התובענה: הצדדים חלוקים ביניהם בשאלות משפטיות ועובדתיות כאחד. ברמה המשפטית – חלוקים ביניהם הצדדים, בין היתר, לגבי מועד כניסתה לתוקף של חובת ההנגשה מכוח תקנות 2003 – האם בסוף שנת 2013 כטענת המבקשים או בסוף שנת 2014 כטענת המשיבות. המחלוקת מקורה בפרשנות שונה להוראת תקנה 30(ח)(1) לתקנות משנת 2003, המורה כי חובות ההנגשה של עמדות שירות ומודיעין במתקנים מרכזיים ישנים ייכנסו לתוקף "לפי התוכנית האמורה בתקנה 7 ולא יאוחר מ-10 שנים מיום התחילה"; כאשר תקנה 7 מורה על הכנתה של תוכנית הנגשה "בתוך שנה מיום תחילתן של תקנות אלה" – היינו, עד ליום 25.12.2004. לאור זאת, טענת המשיבות היא כי המועד להשלמת חובת ההנגשה הוא עשר שנים מהמועד שנקבע להשלמת תוכנית ההנגשה, קרי, ה-25.12.2014. פרשנות המשיבות עולה בקנה אחד עם הפרשנות שנתן להוראה בית המשפט המחוזי בת"צ (י-ם) 9177-07 ברון נ' "אגד" אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (פסק דין מיום 18.7.2010). ברמה העובדתית – הצדדים חלוקים לגבי מידת ההצלחה שבה הטמיעו המשיבות את מערכות העזר. לשיטת המבקשים – ההתנהלות בשטח, גם לאחר מועד הגשת התובענה, אינה עונה על הנדרש, כאשר בחלק מן העמדות אין מערכת עזר כלל, ועמדות אחרות מתאפיינות בתקלות (מערכות שאינן תקינות או שאינן פועלות באופן יזום ורציף). לתמיכה בטענות אלה צירפו המבקשים לבקשת האישור דו"ח בדיקה מטעם מורשית נגישות, שהיא עצמה אדם עם מוגבלות חמורה בשמיעה. לשיטת המשיבות, התקלות עליהן הצביעו המבקשים משקפות תקלות נקודתיות בלבד, שאינן גורעות מן העובדה כי הן מקיימות את חובת הנגישות כנדרש.

מן האמור לעיל עולה כי שוררת אי ודאות לגבי סיכויי התובענה, אשר סיכוייה אינם קלושים אך גם אינם וודאיים. ברמה המשפטית, קיימת מחלוקת פרשנית, אשר קיים סיכוי שתוכרע לטובת המשיבות (במיוחד בשים לב לתקדים הקיים בעניין זה). ברמה העובדתית, קשה להעריך בשלב זה האם הפגמים עליהם הצביע דו"ח הבדיקה שהוגש מטעם המבקשים, מלמדים על כשל רוחבי או על מספר תקלות נקודתיות ותו לא. בנסיבות אלה, סבור אני כי ההסדר אליו הגיעו הצדדים, המבוסס על הנגשת יתר, כפי שיפורט להלן, מאזן כהלכה בין סיכויי וסיכוני התובענה.

1. מנגנון ההסדר - ההסדר שאימצו הצדדים פוסע בעקבותיו של הסדר הפשרה שהושג ואושר מול המשיבה 3 (נתיב אקספרס) בגדרי הליך זה, וכן בעקבותיהם של הסדרי פשרה קודמים שהושגו ואושרו בתיקים שעניינם הנגשת שירותי תחבורה ציבוריים לאנשים עם מוגבלות (השווה למשל לת"צ (מרכז) 44052-07-12 ברון נ' קונקס תחבורה ישראל בע"מ. פסק דיון מיום 9.6.2013).

כמו ההסדרים האמורים, גם ההסדר שלפניי מאמץ בעיקרו את ההטבה של הנגשת יתר הפועלת לטובת הקבוצה, שמשמעותה קידום רמת ההנגשה של שירותי המשיבות לרמה העולה על זו המתחייבת על פי דין. מתן הטבה בצורה של שירותי הנגשה משופרים הוא אמצעי פיצוי ראוי התורם לטובת הקבוצה, מאחר שניתן להניח כי רבים מחבריה יפיקו ממנו תועלת. בנסיבות העניין הוא גם פתרון מתבקש לאור זאת שקשה, ואולי אף בלתי אפשרי, לזהות ולפצות את חברי הקבוצה שניזוקו בגין מחדלי העבר (ככל שהיו כאלה). הצעדים להם התחייבו המשיבות נועדו להבטיח שמירה על הסטנדרטים שנקבעו על ידי המחוקק (מימד האכיפה), ואף מעבר לכך (מימד הנגשת היתר). אישור הסדר הפשרה יאפשר לפיכך את הגשמת התכליות החשובות שבבסיס חוק השוויון והתקנות.

1. שיקולים אלה, בצד העדר התנגדויות והערות להסדר הפשרה, מובילים אותי למסקנה כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין.

ד. מינוי בודק ופרסום הסדר הפשרה

1. במקרה שלפני מצאתי כי ניתן לאשר את הסדר הפשרה ללא מינוי בודק. הסדר הפשרה אינו כולל מגנון פיצוי או השבה בעין לחברי הקבוצה. הוא מבוסס בעיקרו על הטבה של הנגשת היתר הפועלת לטובת הקבוצה, אשר אומץ בתיקים קודמים שעסקו בנושא ההנגשה לבעלי מוגבלויות והומלץ ע"י המגשרת. בנוסף, יישומו בשטח עתיד להיות מלווה ע"י מורשה נגישות (כמפורט לעיל). בנסיבות אלה, איני סבור כי יש תועלת במינוי בודק.

ה. גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו

1. המלצת הצדדים לגבי סכומי הגמול ושכר הטרחה פורטה בפסקה 18 לעיל (מדובר בגמול כולל של 50,000 ש"ח למבקשים, ושכר טרחה כולל של 200,000 ש"ח בתוספת מע"מ לבאי הכוח המייצגים; כאשר אגד ודן משלמות כל אחת מחצית מן הסכומים האמורים). המלצה זו מבוססת על הצעת בית המשפט, כפי שניתנה באחד מדיוני קדם המשפט, ומשכך אני מאשרה. אציין כי השיקולים שהנחו אותי בהצעתי היו התועלת שצמחה לקבוצה מההליך, עלויות יישום הסדר הפשרה, והסכומים שנפסקו בגדרי פסק הדין החלקי מיום 4.1.2017 שאישר את הסדר הפשרה בין המבקשים למשיבה 3, נתיב אקספרס.

ו. סוף דבר

1. לאור האמור הריני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם למפורט בפסק דין זה.
2. בתוך 14 ימים ממתן החלטה זו, יפרסמו הצדדים על חשבון המשיבה, הודעה בדבר אישור הסדר הפשרה בהתאם לסעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות בשניים מארבעת העיתונים היומיים הנפוצים בישראל. גודל הפרסום יעלה בלפחות 33% על הקבוע בתקנות הגנת הצרכן (האותיות בחוזה אחיד ובתנאי הכלול במידע אחר המיועד לצרכן), תשנ"ה-1995. נוסח ההודעה יהיה כמפורט בנספח ב' לבקשה, בכפוף לשינויים הבאים:
3. בכותרת ההודעה, לאחר המילה "בעניין" יתווסף: "הנגשת שירותים לבעלי מוגבלות בשמיעה" ע"י". במקום המילה "ודן" יבוא "וע"י דן".
4. פסקה 2 תנוסח כך: "פסק הדין מהווה ויתור הדדי של הצדדים על התביעות שהועלו במסגרת התובענה, ויוצר מעשה בית דין בקשר עם עילות התביעה".
5. במשפט האחרון להודעה, תוחלף המילה "תוכן" במילה "נוסח".
6. בתוך 14 ימים ממועד מתן החלטה זו תיצור כל אחת מן המשיבות דף אינטרנט בעל כתובת פשוטה הפתוח לעיון כלל הציבור, אשר יאפשר באופן נגיש ונוח עיון והורדה של הנוסח המלא של הסדר הפשרה והבקשה לאישורו, ושל החלטה זו. הפניה מקושרת לדף האינטרנט האמור, תחת הכותרת "הסדר פשרה בת"צ (מרכז) 29387-09-14 בעניין הנגשת השירותים לבעלי מוגבלות בשמיעה" תוצב באתר הבית של כל אחת מן המשיבות.
7. הגמול למבקשים (כאמור לעיל) ישולם בתוך 30 ימים ממתן פסק דין זה. שני שליש משכר טרחת באי הכוח המייצגים (כאמור לעיל) ישולמו בתוך 30 ימים ממתן פסק דין זה והיתרה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, תשולם תוך 10 ימים ממתן החלטה בדבר השלמת ביצוע הסדר הפשרה.
8. הפיצויים הסמליים לטובת הקבוצה (כמפורט לעיל), ייתרמו לארגון "בקול" תוך 45 יום ממתן פסק דין זה. הודעת עדכון על ביצוע התשלום תימסר לבית המשפט.
9. כל אחת מן המשיבות תמסור לבית המשפט, עם השלמת ביצוע הסדר הפשרה על ידה, הודעה מגובה בתצהיר, אליה תצורף התייחסותו של מורשה הנגישות, ואישור ארגון "בקול" לביצוע התרומה.
10. המזכירות תעביר פסק דין זה למנהל בתי המשפט לשם רישומו בפנקס התובענות הייצוגיות.

תז"פ: 4.2.18., 31.7.18.

ניתן היום, י"ח כסלו תשע"ח, 06 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.