לפני בקשת בא כוח התובע, למתן הבהרה, מדוע בית המשפט "נקט בלשון כה בוטה" כנגדו.

עיינתי היטב בבקשה ומודה אני כי נדהמתי מתוכנה וזאת על רקע העובדה שבא כוח התובע בחר להטיח בח"מ במסגרתה דברים שלא היו ולא נבראו ושאין להם כל בסיס.

הטענה כאילו הח"מ לא נתן לבא כוח התובע לדבר בקדם המשפט, הנה טענה חסרת בסיס, כעולה מהפרוטוקול עצמו, המשקף כי ניתנה גם ניתנה לבא כוח התובע לטעון. הדבר היחיד שבית המשפט לא אפשר ואף זאת לאחר שבא כוח התובע החל בטיעוניו, הנו דיון בבקשות בע"פ שביקש ב"כ התובע להעלות לראשונה בדיון, בעניין גילוי מסמכים ומתן פסק דין חלקי וזאת נוכח העובדה שלא הוגשה קודם לכן כל בקשה בנושאים אלו ומאחר והדרך היעילה לדון בבקשות כאמור, הנה על ידי הגשת בקשה בכתב. בעניין זה בדיוק ניתנה ההחלטה בעמ' 2 לפרוטוקול, המדברת בעד עצמה ובמסגרתה אף אפשרתי הגשת בקשות בכתב בנושאים הנ"ל לאחר קדם המשפט ותוך זמן קצוב.

בא כוח התובע מלין ואינו מבין מדוע בית המשפט נקט בלשון חריפה ובוטה כנגדו במסגרת החלטתי בסוף הדיון, בקשר לצירוף לכתב התביעה את מסמך הפשרה של המגשר, מסמך שב"כ התובע עצמו הסכים בדיון כי יש למחוק אותו מהתביעה ומסכים לכך גם כיום בדיעבד במסגרת בקשתו, או בקשר לחשיפה בכתב התביעה של דברים שהוחלפו בגישור, שב"כ התובע הסכים בדיון שיימחקו. להלן, הפסקה הרלוונטית מהחלטתי שב"כ התובע מלין עליה: "אני מוחק את סעיפים 77-81 לכתב התביעה ולרבות נספח י"ד לכתב התביעה וזאת בהסכמת ב"כ התובע. יצויין כי לא היה כל מקום לחשיפת דברים שהוחלפו בגישור ובפרט לחשיפת מסמך מתווה להסדר שהועבר במסגרת הגישור. מדובר בהפרה חמורה בעיני של הכללים בעניין זה ולא שמעתי כל טעם או הצדקה מפיו של ב"כ התובע למעשה זה. עם זאת, על רקע הסכמתו ומשלא נדרש הנתבע להגשת בקשה נפרדת בעניין זה, החלטתי בעניין זה נעשית ללא צו להוצאות".

ראשית, איני מקבל את הטענה כי מדובר בלשון בוטה או חריפה. מדובר בביקורת, אולי נוקבת, אולם לגיטימית. אם הדבר השפיע או ישפיע על תלונה שהוגשה בנושא כנגד ב"כ התובע בלשכת עורכי הדין, איני יודע, אולם אין לב"כ התובע אלא להלין על עצמו שחשף מסמך חסוי ללא כל הצדקה ואין בכך כדי לגרוע מזכותו של בית המשפט למתוח ביקורת שיפוטית על מעשה כזה.

הטענה כי המסמך שנחשף היה מסמך "ריק תוכן", גם היא אינה נכונה ויתרה מכך, המסמך שצורף כנספח א' לבקשה הנוכחית ואשר מוצג בבקשה כאותו מסמך שבית המשפט הורה על מחיקתו, כלל אינו המסמך שנמחק מכתב התביעה ושצורף לו כנספח יד', מסמך שכלל הצעת פשרה מפורטת בתיק התביעה של הנתבע כנגד התובע המתנהל בפני מותב אחר. טענת ב"כ התובע כי המסמך לא היה חתום לא רלוונטית כלל. מדובר בהצעת פשרה שניתנה על ידי המגשר ואשר היה אסור לחשוף אותה, דווקא משלא נחתם המסמך על ידי הצדדים והיווה עדיין בגדר מסמך במסגרת הליכי גישור או מו"מ. לו המסמך היה נחתם על ידי הצדדים, מדובר היה במו"מ שהבשיל לכדי הסכם ודווקא אז ניתן היה לחשוף את המסמך ואף לבקש את אכיפתו.

העובדה שבא כוח התובע סבור שהחלטה מנומקת בבקשתו לביטול החלטתי שניתנה בבקשתו לגילוי מסמכים, שבה נעשה שימוש על ידי בית המשפט במילים "עם כל הכבוד", הנה התייחסות מזלזלת כלפיו מצד בית המשפט, גם היא לא ברורה. להלן הקטע הרלוונטי מתוך החלטתי: "עם כל הכבוד, לא נפלה כל טעות בהחלטתי ועל כן גם ממילא אין מקום לאחר עיון חוזר לשנות ממנה".

עצם העלאת הטענה ששימוש בביטוי "עם כל הכבוד" בכלל או כפי שנעשה לעיל, מהווה "זלזול" בב"כ התובע, מסבירה אולי את אמות המידה הלא ברורות של ב"כ התובע, אשר אולי בעטיין נולדה הבקשה דנא. ההפך הוא נכון, הביטוי שנעשה בו שימוש הנו ביטוי שגור ומקובל, שמסמן דווקא כבוד שבית המשפט רוחש לצדדים. כידוע, נהוג לעשות שימוש בביטוי הנ"ל, באותה נשימה שבמסגרתה בית המשפט דוחה את טענותיו של בעל דין וזאת כאות לכבוד שבית המשפט רוחש לאותו צד, גם אם טענותיו לא התקבלו.

טרוניות של בא כוח התובע לגבי התנהלות הנתבע בהליכים אחרים ואירועים שאירעו בהליכים אחרים שנדונים לפני מותבים אחרים, אינן עניין להפנות לח"מ. הוא הדין לגבי הטענה כאילו עבודתה של באת כוח הנתבע בעבר כעוזרת משפטית בבית משפט זה (לא של הח"מ), מקנה יתרון לנתבע, תוך הפנייה לכך שבהליך התביעה של הנתבע כנגד התובע בפני מותב אחר, לא נפסקו הוצאות לטובת התובע, מקום שצריך היה לפוסקן. מיותר לציין כי בכל הנוגע להליך שלפניי, לא מיוחסת כל משמעות או משקל לכך שבאת כוח הנתבע עבדה בעבר כעוזרת משפטית בבית משפט זה (לא של הח"מ כאמור).

לגבי ההחלטות שניתנו בתיק ואשר מבקש בא כוח התובע לדעת מדוע ניתנו "פעם אחר פעם" לרעתו, מדובר בסה"כ בשתי החלטות, האחת בבקשה לגילוי מסמכים והשנייה בבקשה לביטול ההחלטה שניתנה בבקשה לגילוי מסמכים. בעניין זה, אין לי אלא להפנות את בא כוח התובע לנימוקי ההחלטות בבקשות הנ"ל, שכן כל בקשה נדונה לגופה ונדחית או מתקבלת לגוף העניין, ללא קשר לזהות מגיש הבקשה. העובדה ששתי הבקשות של התובע נדחו, הנה מן הסתם אקראית לחלוטין.

לבסוף והרבה למעלה מן הדרוש, בא כוח התובע לא נותן את דעתו לכך שחרף הביקורת הלגיטימית שמתחתי על התנהלותו בקשר לחשיפת דברים חסויים מהליך הגישור, לא פסקתי הוצאות כנגד התובע. הוא גם לא לוקח בחשבון שדווקא דחיית בקשתו לגילוי מסמכים על הסף בשל העובדה שלא נטען בה כי נעשתה בהליך הנוכחי פניה מוקדמת לצד שכנגד לגילוי מסמכים (פנייה שמהווה תנאי להגשת הבקשה), רק היטיבה עם התובע, שכן לו הבקשה הייתה נדחית מטעם זה לאחר קבלת תגובת הצד שכנגד, לא ניתן היה לעשות כן ללא פסיקת הוצאות. העובדה שבדיעבד הסתבר מהבקשה לעיון חוזר כי נעשתה פנייה מוקדמת, אולם זו לא צוינה ולא צורפה לבקשה המקורית, הנה, שוב, מחדל של התובע ובא כוחו, כמו גם יתר המחדלים שפורטו בהחלטתי מיום 19.4.15.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בלשכתי.