31 מאי 2018

לפני תביעתו של מר גיל אהרן (להלן: "התובע"), להכיר בפגימה ממנה הוא סובל בגב ובכתפיים כתוצאה מתנאי ואופי עבודתו, וזאת על בסיס תורת ה"מיקרוטראומה".

ביום 4.12.16 נתן בית דין זה פסק דין, ולפיו נדחתה תביעתו של התובע לאחר ששוכנע כי לא הונחה תשתית עובדתית ל"מיקרוטראומה".

התובע הגיש ערעור לבית הדין הארצי (עב"ל 53455-01-17), אשר בפסק דינו מיום 13.9.17 ובהסכמת הצדדים, הורה להשיב את עניינו של התובע לבית דין זה, לצורך מינוי מומחה רפואי על בסיס העובדות הבאות:

1. התובע יליד 1973.
2. התובע עבד בהרכבת תריסים החל מ- 1994 ועד 2003, ועבד בשוק הסיטונאי משנת 2003 עד שנת 2005.
3. עבודתו של התובע, בכל הקשור להרכבת תריסים, יש בה בסיס לכאורי ל"מיקרוטראומה" באופן הבא:

"התובע היה מבצע כשתי הרכבות של תריסים בממוצע למשך כל יום עבודה.

עבודה זו כללה הרמת שש יחידות של תריסים וחלונות במשקל של כ- 17 ק"ג לתריס וכ- 30 ק"ג לחלון: מהמפעל לרכב, מהרכב לבית הלקוח, ככל שהייתה מעלית בבית הלקוח- עד למעלית ומהמעלית לדירה וככל שלא הייתה מעלית- התובע הרים את היחידות במדרגות בעצמו, כל פעם יחידה אחת".

כאמור, את כל הפעולות האלו עשה התובע פעמיים ביום, בקשר לשתי הרכבות וכל פעם בכל הרמה ברציפות (הרמה רציפה של כל היחידות). בנוסף, בתום ההרכבה, התובע פינה את יחידות התריסים הישנות והחלונות במשקלים זהים למשקלים שצוינו קודם מהדירה, לכלי הרכב ומכלי הרכב לאתר פסולת."

לפי כתב התביעה, עבד התובע בהרכבת תריסים, וממילא גם בנשיאת המשקל שלהם, בין השנים 1994 עד שנת 2001 .

ביום 16.10.17 וכמצוות בית הדין הארצי, מונה ד"ר רון בשוראי לשמש כיועץ רפואי מטעם בית הדין. היועץ הרפואי התבקש להשיב לשאלות הבאות:

1. מהו הליקוי הרפואי ממנו סובל התובע?
2. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

(גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים).

1. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של "פגיעות זעירות", כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

1. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

ביום 26.10.17 מסר המומחה חוות דעתו כדלקמן:

"

1. לתובע מחלת ע"ש מתני ניוונית שחיקתית, הקשורה לקיפוסקוליוזיס בו לקה (הפרעה מבנית התפתחותית), ולגיל ותורשה. המחלה החלה בשנת 1995, גיל 22, שנה לאחר תחילת עבודתו בענף האלומיניום, והחמירה בהדרגה עם השנים.
2. להערכתי קיים קשר סיבתי בין עבודתו להחמרת מצב הליקוי עקב עבודתו. ובסבירות של למעלה מ 50%.
3. החמרת הליקוי עקב עבודתו, יסודה במיקרוטראומה לגב התחתון, כמתואר בגוף השאלה, הקשורה לפעילות של התכופפות והזדקפות עם משא פעמים רבות ביום.
4. נוכח משך השנים בהם היה חשוף למיקרוטראומה, יחסית לגילו הצעיר יחסית אני מעריך שתרומת המיקרוטראומה למצבו הנוכחי היא משמעותית ומגעת כדי מעל ל 20% הנדרשים ע"פ הפסיקה".

למומחה הופנו שאלות הבהרה כדלהלן:

• בחוות דעתך מיום 26.10.17 הגעת למסקנה כי התובע סובל מכאבי גב תחתון על רקע שינויים ניווניים אשר הוחמרו בסבירות מעל 50% בגין עבודתו.

האם תסכים כי בהתאם לספרות הרפואית קיימת השפעה רבה של גיל, תורשה, שינוי מבני של עמוד השדרה, עישון ודכאון לתחלואת עמוד השדרה?

המומחה השיב:

" אני מסכים, וכך גם כתבתי בתשובתי לשאלה א. בחוות הדעת" .

• במידה ותשובתך לשאלה מספר 1 חיובית, האם תסכים כי בהתאם לספרות הרפואית המקובלת, עבודתו של WIESSEL אשר פורסמה ב SPINE בשנת 1994 בה נבדקו מספר נתונים באוכלוסיית מתנדבים שלא סבלו מכאבי גב והיו בני פחות מ 40 שנה, שכיחות בלטי דיסק בבדיקות CT הייתה 20%, היפרטופיה של מפרקי דופן (פסצטות) 10% ו 3% היצרות של תעלת השדרה?

תשובת המומחה:

"המאמר של וויזל שצוטט לא צורף לשאלות ההבהרה, ולא אוכל להתייחס אליו. אם הנתבעת בדקה סקירת ספרות אליה אני מתבקש להתייחס, מן הראוי שתצרף את המאמרים הרלוונטיים."

תשובה זהה מסר המומחה בקשר לשאלות 5-3 שהופנו אליו, קרי כי לא קיבל העתק הספרות הרפואית הרלוונטית המוזכרת באותן שאלות, וכי אינו יכול להתייחס אליה. ראוי לציין בשלב זה, כי הנתבע לא ניצל את ההזדמנות להגיש את אותה ספרות רפואית לשם מתן מענה של המומחה לאותן שאלות.

• האם מוכרים לך מאמרים של WAI 544-566n) 102010 THE SPINE JOURNAL ומאמר רפואי נוסף System review: occupational physical activity and low back pain מעיתון 541-548 2011:61 Occupational medicine על ידי Kwon וחב'?

המומחה השיב:

"עיינתי במאמרים שצורפו והם מוכרים לי."

• במידה ותשובתך לשאלה 6 חיובית, האם תסכים כי במאמרים מעיתונים מקצועיים ומובילים ומהווים סקירת ספרות מעמיקה אין עבודות מחקר מעמיקות, אשר מאשרות קיום קשר סיבתי משמעותי בין כיפוף/פיתול, תנוחות מביכות, ישיבה, עמידה/הליכה, נשיאה, דחיפה/משיכה, הרמת משא עד 25 ק"ג לכאבי גב תחתון?.

תשובת המומחה:

"איני מסכים כלל וכלל. נושא המיקרוטראומה לגב מבוסס דיו הן בספרות והן בפסיקה המשפטית הישראלית והבינלאומית. ישנה כמובן אסכולה המתנגדת לעצם קיומה של מיקרוטראומה בכלל ובגב בפרט. כלל לא מפתיע שחלק ניכר מאנשי אותה אסכולה באים מהממסדים של הגופים הסוציאליים (גופים דומים לביטוח הלאומי). לעומת זאת, הביטוח הלאומי בישראל מכיר בתופעה, ואף הגדיר מסלול מיוחד של תביעה בנושא, עם טפסים ספציפיים. לכן אני תמה על עיסוק זה בנושא מצד ב"כ הנתבעת, המנסה בשאלות ההבהרה דלעיל לערער על קיומה של התופעה."

• כיצד הנך מחשב את ההשפעה הגנטית ובנוסף השפעת התחלואה הקודמת, כתורמים יחד או בנפרד ובהתאם לספרות הרפואית המקצועית למחלתו של חולה זה, בהתייחסות לתרומת העבודה למחלתו?

המומחה השיב:

"...

החישוב אותו אני מבצע הוא חישוב מקורב המנסה לכמת את תרומת הגורמים המשפיעים באופן יחסי כדלהלן:

שנות חשיפה לגורמים טבעיים: 24 (מגיל 20, שנת סיום הגדילה)

שנות חשיפה למיקרוטראומה לגב: 9

24 ועוד 9 הם 33 (סה"כ הגורמים המשפיעים)

9 לחלק ל33 הם 27% (תרומת העודה למצב הגב)"

דיון והכרעה:

ככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליהן ולא יסטה מקביעותיהן, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן, (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.6.05; עב"ל 167/07 עמרם אביטל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 11.5.08).

בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית, מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.11.99; עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377).

במקרה דנן, סבר היועץ הרפואי בחוות דעת מנומקת, כי הפגימה בגבו של התובע הוחמרה כתוצאה מעבודתו.

על פי פסיקת ביה"ד הארצי לעבודה, גם "החמרת מצב רפואי" יכול שתהווה "תאונת עבודה" מסוג של "תאונת החמרה".

לפיכך, התביעה מתקבלת. כאבי הגב מהם סובל התובע יוכרו ככאלו שהוחמרו עקב עבודתו בהרכבת תריסים (תקופת עבודתו של התובע בהרכבת תריסים נמשכה בשנים 2001-1994).

הוצאות:

מאחר והתובע השהה את תביעתו במשך שנים ארוכות מאוד, לא מצאתי כצודק לחייב את הנתבע בהוצאות ההליך הנוכחי, חרף קבלת התביעה.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ח, (31 מאי 2018), בהעדר הצדדים.