בפני בקשת התובעת לצירוף ראיות נוספות מטעמה, לאחר הגשת תצהיריה.

הראיות הנוספות שמבוקש להגישן הינן:

1. חוו"ד האקטואר מר גד שפירא בעניין שיערוך והיוון העלויות של משרד הביטחון בגין אחזקת רכב- לפי 2% ריבית חישובית לשנה. (להלן: "חוו"ד א").

2. חוו"ד האקטואר מר גד שפירא בעניין שיערוך והיוון תגמולי משרד הביטחון - לפי 2% ריבית חישובית לשנה. (להלן: "חוו"ד ב").

3. התייחסות האקטואר מד גד שפירא – לחוו"ד של האקטואר מטעם הנתבעת, מר ספיר שי, שהוגשה כחלק מראיות הנתבעת. (להלן: "חוו"ד ג").

התובעת אף מבקשת לצרף מסמכים נלווים לחוות הדעת א וב' שהינם תלושי שכר לחודש 9/17 ואילך

ותעודת עובד ציבור מיום 13.2.18. מסמכים אלו לא צורפו לתצהירי התובעת שכן לא היו קיימים

באותה עת.

התובעת מדגישה כי חוות הדעת הומצאו לידי הנתבעת כבר ביום 26.2.18, זמן רב טרם דיון ההוכחות הקבוע ליום 16.10.18. הצורך בהגשת חוות הדעת הנ"ל נבע מהעובדה כי ביום 1.10.17 שונה שיעור ההיוון הקבוע בתקנות הביטוח הלאומי, ושיעור הריבית הורד מ- 3% ל- 2%. לעומת זאת, שיעור ההיוון של הפיצוי הנזיקי לעתיד עומד עדיין על 3% בהתאם להלכות בית המשפט העליון. חוסר הלימה זו עשויה לגרום לעיוותים בתשלום הפיצוי לניזוק. סוגיה זו ממתינה להכרעתו של בית המשפט העליון, וזה האחרון עיכב את הכרעתו עד לקבלת מסקנות ועדה בין משרדית שמונתה לבחינת הנושא.

הגשת חוו"ד א', שעניינה כאמור היוון עלויות אחזקת הרכב, נדרשת כעת משום שינוי שיעור ריבית ההיוון, והצורך בהתאמה ועדכון חוו"ד שהוגשה באותו עניין במצורף לתצהירי התובעת.

כמו כן, חוו"ד ב' וג' הוגשו בתגובה לחוות הדעת שהוגשה מטעם הנתבעת. בניגוד לטענת הנתבעת, לתצהירי התובעת צורפה חוו"ד שעניינה היוון עלויות אחזקת הרכב בלבד, ולא היוון של כלל תגמולי משרד הביטחון. לאור האמור, חוו"ד ב' וג' הוגשו לאחר שהוגשה חוות דעת מטעם אקטואר הנתבעת וביחס לחוות דעת זו.

הנתבעת מתנגדת להגשת הראיות הנוספות. אשר לחוו"ד ג', טוענת הנתבעת כי התובעת הגישה חוו"ד אקטוארית מטעמה עוד קודם להגשת חוו"ד של האקטואר מטעם הנתבעת. כמו כן, וככל שהתובעת מבקשת לחלוק על חוו"ד של אקטואר הנתבעת, הדרך לעשות כן הינו בחקירה נגדית ולא בהגשת חוו"ד.

אין בהגשת חוו"ד א' וב' כדי להוות הסכמה מכללא לכך שריבית ההיוון שיעשה בה שימוש תהא של 2%, וזאת כל עוד לא שונתה ההלכה הפסוקה בעניין. מכל מקום חוו"ד כוללת רכיבי נזק שאינם יכולים להיכלל במסגרת תביעת שיבוב. לחוו"ד א לא צורפו המסמכים שפורטו בה.

דיון והכרעה:

הכלל לעניין הגשת ראיות לבית המשפט, הינו כי בעל הדין יגיש את כלל ראיותיו באופן מרוכז, במועד בו מוגשים תצהירי העדות הראשית מטעמו. בית המשפט יתיר חריגה מהכלל האמור, והגשת ראיות לאחר המועד בו הוגשו תצהירי העדות הראשית, במקרים בהם מתקיימים טעמים סבירים המצדיקים סטייה מהכלל, כגון במקרה בו המבקש לא ידע ולא יכול היה לדעת מלכתחילה כי קיים צורך בהגשת הראיות הנוספות במועד הגשת תצהיריו. (ר' בעניין זה רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (30.7.02).

מן הכלל אל הפרט.

ראשית, אתייחס לחוו"ד א' שעניינה בהיוון עלויות אחזקת הרכב של הנפגע.

מעיון בחוות הדעת האקטוארית שצורפה לתצהירו של מר אופיר חג'אג' מטעם התובעת, עולה כי זו אכן מתייחסת לשערוך והיוון העלויות של משרד הביטחון בגין אחזקת רכב בלבד ואינה מתייחסת להיוון כלל התגמולים ששולמו למר חג'אג'.

בשים לב לאמור, ובשים לב לכך שחל שינוי לאחר המועד בו הוגשו תצהירי התובעת, בדבר שיעור ריבית ההיוון, יש מקום להתיר לתובעת לעדכן את חוות דעתה האקטוארית המתייחסת לאחזקת הרכב בלבד (חוו"ד א'). המדובר בנסיבות חריגות, ובשינוי שחל רק לאחר הגשת תצהירי התובעת. ברי כי התובעת לא יכלה לדעת מלכתחילה על הצורך בהגשת חוו"ד מעודכנת זו בעת הגשת תצהיריה, וכי הגשה מאוחרת זו אינו נובעת ממחדלה מצידה.

לאור האמור, אני מתירה את הגשת חוו"ד א'.

כמו כן, אני מתירה את צירוף המסמכים שצורפו לתשובת התובעת, לחוו"ד א', מאחר ומדובר במסמכים שהתקבלו רק לאחר המועד להגשת תצהירי התובעת, וממילא אושרה הגשת חוו"ד מעודכנת כאמור.

שנית, אשר לחוו"ד ב' וג', הרי שאין מקום להפריד בין חוו"ד אלו ואים מקום להתייחס אליהן כשתי חוו"ד נפרדות. ההתייחסות בנפרד אל שתי חוו"ד הינה מלאכותית ולא סבירה.

ודוק, חוו"ד ב' מתייחסת להיוון כלל התגמולים ששולמו לנפגע, ומוגשת כתגובה לחוו"ד האקטוארית שהוגשה באותו נושא מטעם הנתבעת. חוו"ד ג' כוללת התייחסות ספציפית של אקטואר התובעת לחוו"ד אקטואר הנתבעת באותו הנושא בדיוק, קרי בנושא היוון כלל התגמולים ששולמו לנפגע.

ברי כי ניתן היה לכלול ולשלב את ההתייחסות האמורה נשוא חוו"ד ג, במסגרת חוו"ד ב', כפי שנוהגים פעמים רבות מומחים שונים לפרט בחוו"ד מטעמם. משכך, אין מקום ליתן התייחסות נפרדת לכל אחת מחוו"ד אלו וניתן להתייחס אליהן כמקשה אחת.

אשר לעצם ההגשה של חוו"ד האקטואריות המתייחסות לכלל התגמולים ששולמו לנפגע (חוו"ד ב+ג), הרי שאלו הוגשו כאמור לאחר הגשת חוו"ד מטעם הנתבעת.

נקודת המוצא בפסיקה הינה כי יש להתיר הגשת חוו"ד נגדית מטעם התובע, לאחר שהוגשה חוו"ד מטעם הנתבעת, ולאסור על הגשתה רק במקרים חריגים, וזאת בשם הזכות לגישה לערכאות, בירור חקר האמת והזכות להליך הוגן. ר' בעניין זה רעא 3863/15 לוי יצחק רחמני נ' Liberty Mutual Insurance Europe Limited (9.11.15).

הנתבעת לא הצביעה על התקיימותו של נימוק ו/או מקרה חריג המצדיק את הגבלת התובעת מהגשת חוות הדעת הנ"ל.

לאור האמור, אני מתירה את הגשת חוו"ד ב' וג'.

למען הסר כל חשש וספק מצידה של הנתבעת, יובהר כי אין במתן היתר להגשת חוו"ד הנ"ל כדי להוות הסכמה מצידה של הנתבעת לשינוי שיעור ריבית ההיוון של הפיצוי הנזיקי והתאמתו לשינוי שחל בתקנות הביטוח הלאומי.

לסיכום, חוו"ד א, ב ו-ג לרבות הנספחים האמורים, יהוו חלק מראיות התובעת בתיק זה.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשע"ח, 06 יוני 2018, בהעדר הצדדים.