בקשה לתיקון כתב תביעה היא הבקשה דנא.

1. תביעה לאכיפת הסכם מכר של מקבץ יחידות דיור בקצרין שנחתם בעשור הראשון של שנות האלפיים הוא הבסיס לתביעה. מאחר שמדובר בעסקה שנפרשה על פני שנים ובמהלכה גם חתמו הצדדים על תוספת להסכם שהסדירה, לטענת התובעות, את אופן תשלום התמורה כך שהן יהיו זכאיות לקזז את מלוא דמי השכירות שעמידר שילמה ומשלמת לנתבעת מהתמורה שטרם שילמו. כן סוכם כי עם תשלום מלוא התמורה תושלם העסקה והתובעות יכנסו לנעלי הנתבעת ויהיו זכאיות לתשלומים מעמידר ומהאורחים עבור יחידות הדיור. לטענת התובעות התעכבה השלמת העסקה בעטיה של הנתבעת, ובשלב זה מאחר שאחד מתנאי ההסכם היה הזכות לקזז את דמי השכירות ואת התשלומים שהנתבעת גבתה, כבר נפרעה התמורה במלואה באמצעות התקבולים הללו ואף ביתר. עוד נטען כי העסקה לא הושלמה מאחר שהנתבעת העמידה תנאי להשלמתה, קרי, תשלום פיצויים בגלל שנגרם לה לטענתה נזק מעיכוב בתשלום מלוא התמורה. בנסיבות אלה הוגשה התביעה דנא הכוללת סעד של אכיפת הסכם, סעדים הצהרתיים כי הנתבעת הפרה את ההסכם הפרה יסודית והשבה של תשלומי היתר.

2. במהלך התקופה מאז הוגשה התובענה ניהלו הצדדים הליכי גישור שלא צלחו, ועתה מבקשות התובעות לתקן את התביעה באופן שישקף את האירועים שהיו במהלך השנים מאז הוגשה התביעה, ביניהם גם מחיקת הנתבע 2 (הבנק). לטענתן אין מדובר בעילה שונה אלא בתיאור אירועים רלוונטיים לתביעה ולבירור כל הסוגיות הנובעות מאותה עילה, וגם ביקשו להגדיל את סכום התביעה בהתאם.

3. הנתבעת התנגדה לבקשה, לטענתה אין מקום בעת הזאת לאפשר תיקון כתב התביעה בטרם הוחלט אם התובעות זכאיות בכלל לסעד של אכיפת הסכם המכר, שהרי הסוגיה העיקרית הצריכה הכרעה לטענתה היא "האם התובעות זכאיות להשלמת עסקת המכר (כפי טענתן) או שמא עסקת המכר נשוא התובענה כלל לא הגיעה לכדי מימוש ו/או יישום לאור ההפרות בהן נקטו התובעות לאורך השנים כפי שטוענת הנתבעת כל העת, (סעיף 3 לתגובת הנתבעת). משכך טוענת הנתבעת כי "טרם בשלה השעה להעלאת טענות אלה..." וכל תיקון המתבקש אינו רלוונטי לעת הזאת.

להכרעתי

4. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, ראיתי לקבל את הבקשה ולאפשר תיקון כתב התביעה.

5. הטענה העיקרית של הנתבעת היא כי טרם בשלה העת להוסיף לכתב התביעה על דרך תיקונו, את הנסיבות המתוארות בבקשת התיקון מאחר שיש לבחון תחילה את השאלה העיקרית שקמה בין הצדדים - שאלת תוקף ההסכם; שהרי ככל שבית משפט יחליט כי ההסכם לא 'התממש' כדברי הנתבעת ממילא אין לדבר על אכיפתו וכל דיון על התביעה הכספית הנובעת ממנו, מתייתר.

אין בידי לקבל טענה זו. דרך הגשת תובענות היא כאמור בתקנות סדר הדין, כך בהתאם לתקנה 44 לתקנות "תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה..." וככל שלא כלל חלק מהסעד לא יוכל להגיש תובענה אחרת הנובעת מאותה עילה, כך בהמשך ההוראה שבתקנה 45 לתקנות - מי שזכאי לסעדים אחדים הנובעים מעילה אחת יתבע את כולם באותה תובענה שהרי אם לא יתבע את כל הסעדים לא יוכל לתבוע אותם בהמשך אלא ברשות בית המשפט. משכך על התובעות לכלול במסגרת תביעה אחת את כל הסעדים הנובעים מהעילה הבסיסית שתוארה בכתב התביעה, ממילא עליה לכלול את העובדות והטענות כמפורט בבקשת התיקון שכן מדובר בתיקונים שעניינם נובע מאותה עילה.

אומר כי מעיון בהתנגדות הנתבעת לבקשה התרשמתי כי זו נטענה בלשון רפה ולמעשה הטעם היחידי להתנגדות הנתבעת הוא כי הבקשה מוקדמת לעת הזאת, טענה שראיתי לדחות כאמור, ומשדחיתי טענה זו הרי בהעדר טעם אחר להתנגדות, ממילא יש לקבל הבקשה.

6. אך לא רק זאת, דין הבקשה להתקבל גם בהתבסס על ההלכה הנוהגת בסוגית תיקון כתב התביעה. ראיתי לצטט את דברי כבוד השופט עמית ששב והזכיר לאחרונה (1.12.19) את ההלכה כי: "הגישה העקרונית ביחס לתיקון כתבי טענות היא גישה ליברלית, לפיה יש לאפשר את התיקון ברוחב לב ועל מנת להבטיח בירור ממצה של השאלות השנויות במחלוקת (רע"א 7615/13 מובלי עטיה שבתאי בע"מ נ' מדינת ישראל – מינהל מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] בפסקה 4 והאסמכתאות שם (30.1.2014) (להלן: עניין מובלי); רע"א 871/14 קונדה נ' אברמוביץ, [פורסם בנבו] בפסקה 4 והאסמכתאות שם (3.3.2014); רע"א 159/18 לביא חברה להנדסה (ב.י.) בע"מ נ' נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 8-10 ת"א, [פורסם בנבו] בפסקה 9 (17.4.2018)). על בית המשפט הדן בבקשת התיקון לערוך איזון בין האינטרסים של בעלי הדין, בהתחשב באינטרס הציבורי בבירור יעיל של המחלוקות ביניהם, ובראי הגישה הליברלית האמורה..." (רע"א 5783/19 מגן דוד אדום נ' פלונית, סעיף 5 להחלטה).

7. בענייננו התיקונים המבוקשים נובעים מאותה עילת תביעה שהובאה במסגרת כתב התביעה המקורי, ואף באותם סעדים מדובר, למעט סכום התביעה אותו מבוקש להגדיל כדי להתאימו לנסיבות חלוף הזמן. התיקונים המבוקשים הם חלק בלתי נפרד מעילת התביעה המבוססת על הסכם המכר והתוספת, תוקפו, מימושו או הפרתו, וברור כי ככל שבסופו של יום תהיה ההחלטה כי ההסכם תקף ויש לאכוף אותו, יהיה מקום להדרש לסוגיות הכספיות ולסעדים האחרים.

8. נתתי דעתי לאיזון בין האינטרסים השונים הצריכים להכרעה והגעתי למסקנה כי הנטייה היא בבירור לטובת מתן היתר לתיקון כתב התביעה. לטעמי נכון וצודק לאפשר תיקון כתב התביעה שיתייחס לכלל העובדות הצריכות למערכת היחסים בין הצדדים ונובעות מאותה עילת תביעה והתיקון הנדרש עתה הוא בעטיו של הזמן שחלף בשל הליכי הגישור בין הצדדים שנמשכו זמן ארוך. במתן הרשות לתקן כתב התביעה יתאפשר לתובעות להציג את מכלול טענותיהם שהתווספו עם חלוף הזמן. לא רק זאת, הבקשה הוגשה בשלב מוקדם למדי, גם אם חלפו שנים מאז הוגשה התביעה, קרי, בסיום שלב הגישור, ושלב 'הסיבוב הנוסף' של הגישור שנעשה בהמלצת בית המשפט, אך בטרם הוגשו תצהירי עדות ראשית, ואני סבורה כי לא יגרם כל נזק לנתבעת וממילא לא הוצג בפני חשש לקיומו של נזק, וגם משכך ראיתי לאפשר התיקון כמבוקש.

9. התובעות יגישו, אפוא, כתב תביעה מתוקן תוך 15 ימים, בכפוף להשלמת אגרה. כתבי טענות מתוקנים יוגשו בהתאם למועדים על פי דין.

10. לא ראיתי בעת הזאת לחייב את התובעת בהוצאות הבקשה לאור הנסיבות שהובהרו בהחלטה, וביניהן הצורך לעדכן את התובענה בשל חלוף הזמן וכן הסרת אחת מהנתבעות.

למרות האמור, יהיו הצדדים רשאים להעלות עניין הוצאות הבקשה בסיום ההליך, ככל שיהיו סבורים שיש לכך מקום4.

חרף החלטתי ולאור משך הגישור הארוך, שממנו התרשמתי כי יש בסיס אמיתי להדברות, יראו הצדדים בכל זאת לנסות ולקדם הסכמות ביניהם ולייתר הדיון בהליך זה. (להבהיר לטובת הצדדים כי לא אעכב את קידום ההליך).

ת"פ למעקב ולמתן החלטה – 10.3.20.

ניתנה היום, א' טבת תש"פ, 29 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.