27 אפריל 2016

לפני:

כב' השופטת יפה שטיין

החלטה

1. להלן רשימת המוסכמות והפלוגתאות שנקבעה ע"י בית הדין, לאחר קבלת עמדות הצדדים:

מוסכמות:

א. התובעת עבדה אצל הנתבעים מיום 28.10.1995 ועד ליום 6.3.2014.

ב. החל משנת 2011 הוסכם בין הצדדים כי לתובעת יופרשו כספים לביטוח מנהלים 5% חלק מעביד, 5% חלק עובד וכן 8.33% לפיצויי פיטורים.

ג. שכר העבודה: עד לשנת 2005 שכר העבודה של התובעת היה 5,000 ₪ לכל חודש. החל משנת 2005 נחתם עם התובעת הסכם עבודה לפיו הייתה זכאית לשכר לפי 50% מהסכומים שנגבו מהלקוחות בהם טיפלה התובעת, בניכוי מע"מ ובניכוי ביטוח מנהלים.

ד. לצורך חישוב שכרה, התובעת נהגה לדווח מדי יום לאחותו של נתבע 1 (להלן:"אבי") על הלקוחות בהם טיפלה ועל התשלומים שנגבו מהם. בסוף כל חודש הייתה התובעת מקבלת את שכרה בשיק.

פלוגתאות:

1. האם נכונה טענת הנתבע כי הסדר השכר לפי אחוזים, שהחל בשנת 2005, כלל ניכויים לקרן השתלמות? או שמא הסדר השכר החל מ 2005 לא כלל ניכויים לקרן השתלמות, כטענת התובעת? לעניין זה האם נכונה טענת התובעת כי הסדר השכר עימה שהחל בשנת 2005, נועד להביא לקידומה ולגידול בשכרה, נוכח ניסיונה והקיף לקוחותיה, ומה משמעות הדבר לעניין זכויותיה.
2. אופן הדיווח על העבודה- האם נכונות טענות התובעת כי נהגה מדי יום לדווח על שכרה לאחותו של אבי, במסגרת טופס שהנתבעים יצרו, וכי לעיתים אבי מסר בעצמו לאחותו דיווח על הסכום שיש לרשום? או שמא, כטענת הנתבע- התובעת בדקה את החישוב ואישרה מדי חודש את הסכום שקיבלה בשיק?
3. החל מאיזה תאריך הופרשו לטובת התובעת כספים לקרן השתלמות, כאשר התובעת מימנה הן את "חלק העובד" והן את "חלק המעביד"? האם כטענת התובעת, הכספים הופרשו החל מ 19.9.2011, או שמא כטענת הנתבע- החל מ 7/2010 ובהתאם להסכמות שבין הצדדים?
4. האם לאחר חזרתה מחופשת לידה בחודש מאי 2013, חל שינוי בתנאי עבודתה של התובעת? האם התובעת זכאית לפיצויי פיטורים מכוח ס' 11(א) לחוק פיצויי פיטורים בהתאם לכך? ואם כן- באיזה שיעור?
5. האם נכונה טענת הנתבעים, כי היקף עבודת התובעת פחת כתוצאה מהיעדרות התובעת, או שמא, כטענת התובעת, היקף העבודה פחת כתוצאה מפעולות מכוונות של הנתבעים?
6. מה היו תנאי עבודתה של התובעת? האם נכונות טענות הנתבע כי התובעת הייתה זכאית להפסקה מדי יום במהלך עבודתה, וכי נסיבות אישיות ורפואיות מנעו ממנה לעבוד בהתאם לחוזה העסקתה?
7. האם התובעת הלינה על פגיעה בהיקף עבודתה? ואם כן- מתי? ככל שהלינה, האם ניתנה לנתבעים הזדמנות להתמודד עם טענותיה?
8. האם התובעת זכאית לפיצויי הלנה בגין אי תשלום פיצויי פיטורים? ככל שזכאית, מה גובה פיצויי ההלנה?
9. האם הנתבעים הפרו את סעיף 9א לחוק עבודת נשים, התש"יד-1954? ככל שכן, האם התובעת זכאית לפיצויים לפי חוק זה ללא הוכחת נזק? ככל שזכאית, באיזה שיעור?
10. האם הנתבעים הפרישו לקופת ביטוח המנהלים או לקרן הפנסיה ע"ש התובעת הפרשות בחסר, שנגזרו משכר מופחת, כטענת התובעת? ככל שכן, באיזה שיעור?
11. האם התובעת זכאית להפרשי שכר? ככל שכן- באיזה שיעור?
12. האם התובעת זכאית לפיצויי הלנה בגין אי ביצוע הפרשות סוציאליות כדין? ואם כן- באיזה סכום?
13. האם התובעת זכאית ליתרת דמי הבראה, פידיון חופשה, פיצויים לפי חוק הגנת השכר בגין רישום לא נכון בתלושי השכר? ואם כן- באיזה סכום?
14. האם התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת חובת תום הלב? ככל שכן- באיזה שיעור?

2. הצדדים יגישו את העדויות של בעלי הדין וכל יתר העדים בתצהירים. כל צד יעביר למשנהו העתק מהתצהירים שיוגשו.

3. תצהירי הצדדים יתייחסו לכל אחת מהפלוגתאות שנקבעו, תצהירי עדות הנתבע יתייחסו לכל העובדות שהועלו בתצהירי התביעה.

4. הצדדים יצרפו לתצהיריהם את כל המסמכים אשר הם מבקשים שיהיו בפני ביה"ד. בפרט, יצרפו הצדדים את כל הראיות הנוגעות לתביעה לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות, ככל שהיא מהווה חלק מהפלוגתאות בתיק.

5. א. בעל דין שלא מסר פרט בתצהירו, והפרט הוא בתחום ידיעתו האישית, ישקול ביה"ד לראותו כמודה בפרט שמסר לביה"ד בעל הדין שכנגד בעניין הנדון ולעניין זה לא די בהכחשה סתמית.

ב. בעל הדין שלא צרף לתצהיריו מסמך שהיה עליו לצרפו, לא יורשה להביא מסמך

זה בפני ביה"ד בעת הדיון, אף לא בחקירה נגדית של עדי הצד שכנגד, אלא באישור בית הדין על פי שיקול דעתו.

6. סדר הבאת התצהירים הוא כדלהלן:

א. התובעת תגיש את תצהיריה והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד תוך 45 יום.

ב. הנתבע יגיש את תצהיריו והצירופים לביה"ד וישירות לצד שכנגד תוך 45 יום מיום המצאת תצהירי התובע/ת.

ג. לא הוגשו תצהירי צד במועד שנקבע, ישקול ביה"ד לחייב את הצד בהוצאות לטובת אוצר המדינה או ליתן החלטה לפיה לא יורשה הצד להביא עדויות בע"פ בביה"ד ביום הדיון.

7. למועד שנקבע לדיון להוכחות, ידאג כל צד כי מצהיריו יתייצבו לחקירה נגדית על תצהיריהם, אלא אם כן יודיע הצד שכנגד שאין בדעתו לחקור את העד.

8. סירב עד לאמת את דבריו בתצהיר, או שלא עלה בידי צד לבוא עימו בדברים, יגיש אותו צד לביה"ד יחד עם הגשת תצהיריו בקשה להתיר לו להעיד את אותו עד בע"פ בזמן הדיון. בבקשה יפורטו ניסיונות בעל הדין או בא כוחו לקבל תצהיר מהעד, הסיבות שבגללן מבקש בעל הדין להעיד את העד שלא בדרך תצהיר ותמצית העובדות שהעד יתבקש להעיד עליהן. אם תאושר הבקשה על ידי ביה"ד, על הצד לדאוג להגיש בקשה להזמין את העד ליום הדיון.

9. למען הסר ספק, בקשת להזמנת עדים, תוגש לאחר שייקבע מועד להוכחות. בקשתו של צד להזמנת עדים אשר לא ניתן להגיש את עדויותיהם בתצהיר, תידון ע"י השופט הדן בתיק לאחר הגשת התצהירים. אם לא יוגשו הפרטים הנדרשים עפ"י החלטה זו, לא יוזמן העד.

10. צד הנזקק למתורגמן יגיש בקשה מתאימה לבית הדין עם הגשת התצהירים. אם לא תוגש בקשה כאמור לא יוזמן מתורגמן, ולא תהיה זו סיבה לדחיית מועד הדיון.

11. התיק מועבר לשופט/ת לקביעת מועד להוכחות. נוכח המחלוקות המתעוררות בתיק והיקפו, בית הדין מעריך את הזמן הדרוש לשמיעת ראיות הצדדים, בכשלוש שעות.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשע"ו, (27 אפריל 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.