נוכחים:

התובע וב"כ עו"ד יוסי פאר

עו"ד יפית ברקוביץ - בשם הנתבעת 1

עו"ד ליאל דעי – בשם הנתבע 2 ו- 3

הנתבע 3 - בעצמו

<#2#>

פרוטוקול

<#2#>

התובע מר אהרון קופרשמידט לאחר שהוזהר כחוק לומר את האמת אומר:

הבנתי את האזהרה ואני מתחייב לומר את האמת.

אני חתום על תצהירי מיום 25.11.15 ומאשר את תוכנו.

חקירה נגדית לעו"ד דעי:

ש. מפנה אותך לסעיף 2 לתצהיר שם אתה מייחס לנתבעים 2 ו- 3 ערמומיות ומניפולציה שגרמו לרשמת להאמין שראית את הפסיקתא. מבקשת שתסביר באיזו מניפולציה מדובר.

ת. המניפולוציה היא שאתם כביכול עשיתם שלמרות החלטת הרשמת איילת ג'רבי שהפסיקתא תובא לעיוני ואחרי שהיא תובא לעיוני ואני מדגיש, אחרי שתובא לעיוני, היא תאשר את הפסיקתא. פסיקתא אני לא ראיתי ולא שמעתי ממנה ופתאום אני מקבל שהיא חתמה על הפסיקתא. איך זה נקרא? זה לא מניפולציה? זה לא ערמומיות?

ש. מבקשת ממך להפנות אותי לאיזושהי בקשה שאנו הגשנו או החלטה כלשהי שממנה ניתן להסיק שאמרנו שהעברנו אליך את הפסיקתא לעיון?

ת. אני לא אמרתי שאתם העברתם בקשה לעיוני. אמרתי שהרשמת איילת ג'רבי כתבה בפסק הדין שהבקשה תובא לעיוני וביחד נגיע להסכם ואחרי שהיא תובא לעיוני, היא תחתום והיא חתמה מבלי שזה הגיע לעיוני.

ש. מפנה אותך לדיון מיום 02.12.07, נספח א' לתצהיר שלנו.

ת. אני מכיר את הפרוטוקול. ראיתי אותו.

ש. מפנה אותך לעמוד השני, שם אתה אומר "לאחר ששמעת הסברים מבית המשפט...במה הייתה צריכה להיות שונה הפסיקתא מפסק הדין שהסכמת שיינתן נגדך?

ת. למה הייתה אמורה להיות הפסיקתא? הפסיקתא הייתה אמורה לבוא על מנת שאגיע להסדר עם הבנק על גובה החוב עם כל הצדדים. עצם העובדה שהפסיקתא, הדבר הבסיסי הלגיטימי שקבעה הרשמת, לא התבצעה, הפעולה שהייתה אמורה להיות, להגיע אלי על מנת שאוכל לנסות. אמרתי שאני מוכן לפסק דין, כי הייתי בטוח שהפסיקתא תגיע אלי. מאחר ואני לא יודע מה זה פסיקתא ולא ראיתי את הפסיקתא, אם שואלת אותי השופטת או העו"ד פה נעשה מהלך שמנע ממני זכות בסיסית להגיע להסכם על גובה התשלום. יכול להיות שזה הה אותו תשלום שהם אמרו, אך יכול להיות שזה הסכום שאני טענתי לו מלכתחילה והוכחתי לבית המשפט שהסכום אינו נכון, הגשתי מסמכים אותנטיים של בנק הפועלים שהראה את הסכום שאני יודע שזה הסכום שהייתי חייב ולא הסכומים המופרזים שהם קבעו ביחד.

לשאלת בית המשפט למה אם כך הסכמתי למתן פסק דין, אני חוזר ואומר אני הסכמתי לפסק דין כי הייתי בטוח שהם יעבירו אלי את הפסיקתא.

העד עונה: פסק הדין שניתן, אני הסכמתי שיינתן לאחר שתובא לעיוני הפסיקתא. בשביל מה הכניסו את הפסיקתא? כדי להכשיל אותי?

עד כמה שזכור לי, היה כתוב לגבי מה שאמרה הרשמת, שאנחנו ביחד נבוא ונגיע להסכם, זאת אומרת עוד לפני הפסק דין. יש פה את הניסוחים המשפטיים האלה. הבנתי כאדם רגיל, שאמורה הפסיקתא הזו לעזור לי באיזו מידה, על מנת שנגיע להסכם. לכן אני אומר שזה היה אמור להיות לפני פסק הדין.

העד ממשיך:

ש. באיזשהו שלב הפסיקתא הועברה לידיעתך. גם הגשת באמצעות עורך דינך בקשות לביטול פסק דין. הייתה שם התייחסות עניינית לפסיקתא ובית המשפט בסופו של יום דחה את אותה בקשה. אתה מכיר את זה?

ת. כן.

ש. למה לא הגשת בר"ע או ערעור על ההחלטה. אתה יודע על הפסיקתא, בית משפט לא סבור כמוך, פסק הדין עומד על כנו, למה לא הגשת ערעור?

ת. אני קודם כל חוזר ואומר שאני לא ראיתי את הפסיקתא, אנו מדברים על עו"ד אליהו נאמן, שכשקיבלתי מכתב מבית המשפט לענות עניינית על הפסיקתא, היות ולא הייתי מיוצג ע"י עו"ד, הלכתי לחפש עו"ד שיסביר לי מה זה פסיקתא והתייחסות עניינית. נכון שלאחר שבית המשפט חתם על הפסיקתא, אני ידעתי על כך. כשפניתי לעו"ד אליהו נאמן, הוא כתב מכתב אל בית משפט השלום. אני לא מבין בנושאים האלה, לכן פניתי לעו"ד, הוא ראה לנכון לכתוב מכתב לבית משפט השלום. אני לא מבין בזה. אני לא יודע למה לא הוגש ערעור, אני לא מבין בזה.

ש. מתי מכרת את הבית?

ת. זה קצת מורכב. היה הסכם מכירה 4 חודשים לפני העיקול – הוא נחתם ב- 20.09.07.

ש. אתה יודע מתי עוקל הנכס ע"י הבנק? אני אומרת לך שזה היה ב- 09.01.08.

ת. אם את אומרת, אז כנראה שכך.

ש. אם המכירה של הבית נעשתה טרם הטלת העיקול, איך יכול להיות שהעיקול הוא זה שהסב נזקים ואיך הוא השפיע על המכירה, אם המכירה נעשתה לפני?

ת. אני טוען שהיה הסכם מכירה ב- 20.09.07. כשאת קונה נכס, את משלמת מיד על הכול? יש הסכם מכירה, איך התהליך מתנהל? נותנים על החשבון איקס כסף ובמהלך של תקופה שאנו קובעים משלמים את מלוא הסכום, זה כולל להוציא משכנתא, לבדוק אם יש חובות על הנכס, לא קונים כמו במכולת, אתה משלם איקס כסף במקום, זה מהלך של מכירה.

ש. מפנה אותך להסכם, נספח ז' לתצהירנו, בסעיף 4 א – ב עד 10.11.07 מרבית אם לא כמעט כל סכום המכירה היה צריך לעבור אליך וזה עוד לפני שהטלנו את העיקול על הבית. תסביר לי .

ת. הם לא קיבלו משכנתא, הם לא העבירו לי את הכסף. הם לא הצליחו להוציא משכנתא על הדירה ואז לא קיבלתי את הכסף. הקונים לא קיבלו את המשכנתא בשל סיבות שתלויות בהן אבל הם נכנסו לבית עוד לפני ששילמו לי את כל הכסף. העיקול של הבנק עצר את כל התהליך. ההסכם אמור היה להשתנות כי הם לא עמדו בזמנים שכתבנו. כשיש עיקול, אי אפשר לעשות כלום.

ש. עוה"ד שלך, עו"ד סמדר שמש הגישה בקשה דחופה לביטול עיקול מקרקעין לנוכח ההסכם שצורף ואנו ביטלנו את העיקול.

ת. אני לא יודע על כך.

ש. מפנה אותך לסעיף י"ט לתצהירך. אני מבינה שהנזק שאתה טוען לו פה הוא הפרש הסכום בין שווי הנכס ביום המכירה לבין היום שבו הוא נרשם בטאבו ע"י הקונה?

ת. זה הנזק שאני טוען לו.

ש. מתי הייתה העברת הבעלות?

ת. לא זוכר. את השאלות האלו את יכולה לשאול את עו"ד צביקה מועלם, מצדי שבית המשפט יזמן אותו.

ש. אתה בתצהיר שלך טוען למיליון ₪ נזקים בגין רישום זה. אין לנו בשום מקום מתי נרשמה הבעלות על שם הקונה. האם זה לא מועד רלוונטי מבחינתך כדי שתדע אותו?

ת. אני חוזר ואומר, צביקה מועלם טיפל בתיק הזה, כל המסמכים נמצאים אצלו, מבקש שאת כל השאלות האלו תפנו אליו והוא יוכל לתת לכם תשובה מלאה. לגבי המיליון ₪ שאני תובע, שווי של הנכס באותו זמן שסגרנו, כשהעברתי את הבעלות, הנכס היה שווה יותר ממיליון ₪, אך אמרתי מיליון ₪ כי זה מה שהייתי מקבל בלי הרבה בעיות.

ש. יש לך אסמכתא בינואר שהוטל העיקול ע"י הבנק על הדירה, כמה כסף היה בנאמנות אצל עו"ד מועלם?

ת. לא יודע. לא זוכר. כל האסמכתאות, צביקה מועלם הכתובת, לא אני.

ש. יכול להיות שביום שהטלנו את העיקול, היה לו רק 20,000 ₪ וכל השאר כבר הועבר אליך כיוון שאלינו הוא העביר רק 20,000 ₪, הסכום שהיה אצלו?

ת. כל הכספים בעניין הנכס, כולם הועברו לצביקה מועלם. אני קיבלתי ביום הסכם המכירה 40,000 ₪, זה מה שאני קיבלתי. כל הכספים הועברו בנאמנות לצביקה מועלם. אולי זו הדרישה שלכם מכל העיקולים שקרעתם לי את הנשמה. אם זה בבנקים.

ש. במועד שאנו הטלנו עיקול אצל עו"ד מועלם, מרבית הכספים הועברו אליך?

ת. עד שלא העברתי את העברת הבעלות, לא קיבלתי את הכסף.

ש. נכון שהיו לך חובות נוספים באותו מועד של מתן פסק הדין לגורמים אחרים?

ת. לא. יש חובות רגילים תוך כדי עסקים, אם זה פלאפון, דלק, דברים שוטפים. הכל היה בסדר גמור עד שהיה מקרה והגשתי מסמכים לבית המשפט, שאני נכה, עברתי פגיעה ברגל ובגלל זה רציתי להגיע להסכם.

ש. מפנה אותך לנספח ג' לתצהירנו, מכתב שאתה כותב בכתב ידך מ- 30.12.07, סמוך למתן פסק הדין נגדך שם אתה כותב שיש לך חובות שמסתכמים ב- 600,000 ₪.

ת. נכון.

ש. זה לא מסתדר עם כך שאמרת שלא היו לך חובות נוספים מעבר לחוב לבנק?

ת. אמרתי ואני חוזר, בעניין גלגול העסק, כשעובדים שוטף 120 או שוטף 150, זה חוב שהוא מתגלגל בחברה, שתוך כדי אתה משלם, זה לא חוב.

ש. גם החוב למס הכנסה?

ת. כן. זה מה שהם קבעו. זה לא אומר שאני משלם זאת.

ש. אתה פונה ומבקש שיבואו לקראתך במכתב, ומפרט חובות "מעל הראש". זה לא מסתדר עם אמירה שלך שלא היו חובות נוספים?

ת. חובות נוספים, את מנסה להכשיל אותי בשאלה הזו, התשובה שלי היא כי אם אנו מסתכלים על כל החובות, כולל מס הכנסה וכל הדברים האלה, אני יכול להגיע למעל מליון ₪, אך זה עניין שמתגלגל חודש בחודשו, כשמשלמים תשלומים למס הכנסה על חשבון המחזוריות, עם הרואה חשבון שהיה לי יכולתי והורדתי את הסכומים האלו, זו הייתה קביעה כביכול, זה חוקים של מס הכנסה וזה לא היה נכון, אך החובות הם חובות שמתגלגלים, בכל עסק יש חובות שמתגלגלים, זה דברים בסיסיים בענף העסקים.

ש. מהמכירה של הנכס, כיסית חובות נוספים שהיו לך?

ת. חוץ ממשכנתא, לא.

ש. אמרת שהפסיקתא נועדה שתראה אותה ותנסה להגיע להסכם. אחרי שראית אותה, ניסית להגיע להסדר עם הבנק?

ת. כנראה שאתם לא מבינים את מה שאני מדבר. אני מסביר ואומר שוב נכון להיום עדיין לא ראיתי מה זה פסיקתא בכלל. עו"ד נאמן בירר לבד וכתב את המכתב שכתב. אני לא ראיתי את הפסיקתא, אני לא יודע כלום לגביה.

לשאלת בית המשפט הייתה לך עו"ד בשם סמדר שמש, אני משיב שכן.

יש מכתב שצורף לתצהיר הבנק נספח ד' שם פונה עוה"ד ומציעה הסדר פשרה, היא מתייחסת לחוב בתיק ההוצל"פ שמקורו בפסיקתא, היא פונה בשמך להגיע להסדר ואתה לא יודע את קיומה של הפסיקתא, המכתב שלה מ- 19.02.08, אני משיב שפסיקתא אני לא ראיתי, לכן פניתי לעורכי דין שמבינים בעניין, כנראה שהיא התקשרה להוצל"פ ויש לה את הפסיקתא. אני לא ראיתי את הפסיקתא.

חקירה נגדית לעו"ד ברקוביץ:

אין.

לעו"ד פאר בחקירה חוזרת:

ש. אם היית רואה את הפסיקתא כפי שהוחלט בפרוטוקול והיית יושב עם הבנק, מה החוב האמיתי שלדעתך היית מגיע או היית רוצה להגיע?

עו"ד דעי:

מתנגדת לשאלה. אין פה שום שאלת הבהרה והיא לא עולה מהחקירה הנגדית. לא שאלתי מה הוא

חשב שהיה חוב, ולמה הוא רצה להגיע.

עו"ד פאר:

אני חושב שההתנגדות לא במקומה כי תפקידנו לעזור לבית המשפט להגיע לחקר האמת ולהעמיד

בפרופורציות הנכונות את כל התביעה הזו, יכול להיות שהתובע הגזים בתביעה שלו, אך צריך

לאפשר לבית המשפט להגיע לפרופורציות הנכונות. כל עניין הפסיקתא הוא עניין טכני שהביא לידי

ביטול טכני את מה שסוכם שיהיה בפסק דין. באותו נספח א' שחברתי הגישה, היא מנסה להסתיר

את זה מבית המשפט.

<#5#>

החלטה

אני פוסלת את השאלה. מדובר בשאלה שמקומה היה בתצהיר עדות ראשית ולא בחקירה חוזרת.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א' תשע"ו, 06/03/2016 במעמד הנוכחים.

העד ממשיך:

ש. מה היה מצבך הכלכלי האמיתי שעה שהגשת את נספח ג'?

ת. העסק לא הפסיק את פעילותו בכלל. העסק התגלגל בצורה טובה, קיבלתי כספים והכסף התגלגל בכל החברה. חייתי טוב, המשפחה חייתה גם טוב, הכל היה בסדר, עד המקרה שקרה לי, כל זה נגרם לי כתוצאה מתאונת עבודה שעברתי ב- 10.06.03.

לשאלת בית המשפט אם מה שכתוב בנספח ג' לתצהירי המשיב הוא אינו משקף את המצב אני עונה שמה שכתוב הוא נכון והוא משקף את המצב למועד בו נכתב המכתב.

העד ממשיך:

ש. חוץ מעיקול הדירה, מה עוד עיקלו לך?

עו"ד דעי:

אני מתנגדת . זה לא עולה מהחקירה הנגדית.

<#7#>

החלטה

אני פוסלת את השאלה. היא אינה עולה מהחקירה הנגדית.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א' תשע"ו, 06/03/2016 במעמד הנוכחים.

עו"ד פאר:

חברתי שאלה שאלות לגבי הנושא של הדירה, והשאלות היו במקומן אלא שהתשובות לשאלות אלה

מצויות בכספת של עו"ד מועלם. שוחחתי אתו והתכתבתי אתו וביקשתי ממנו בכל לשון של בקשה

שיבוא ויאיר את עיני בית המשפט, הוא התחמק והבנתי שיש לו עסקים עם בנק הפועלים ויש לו

ניגודי עניינים.

לשאלת בית המשפט מדוע לא הגשתי בקשה לזמנו כעד, אני עונה שלא הזמנתי אותו כתוצאה מזה

שהוא סירב ואמר שיטען לניגודי עניינים. יכול להיות שגם בשלב זה, אם בית המשפט יגיע למסקנה

שהמסמכים האלה מהותיים, אפשר לבקש גילוי מסמכים.

מבקש שבית המשפט יתן צו שעו"ד מועלם יעביר את המסמכים לצדדים. זו נקודה מאד מהותית

בתיק.

עו"ד דעי:

אנו מתנגדים. תקנות סדר הדין ברורות מאד לגבי סדר הדין. חברי היה צריך להגיש בקשה מסודרת

ומנומקת מדוע לא ניתן לקבל תצהיר מעו"ד מועלם. אנו לא סבורים שהמסמכים בכספת של עו"ד

מועלם הם אלה שישפכו אור על הנזקים.

עו"ד פאר:

חברתי סותרת את עצמה. אם המסמכים לא חשובים, לא היה מקום לשאלות שלה.

<#9#>

החלטה

תיק זה נקבע להוכחות עוד ביום 03.11.15.

ככל שסבר ב"כ התובע שזימונו של עו"ד מועלם הינו חיוני וזה מסרב ליתן תצהיר, היה עליו להגיש

בקשה מתאימה לבית המשפט או לפנות לעו"ד מועלם לקבלת המסמכים אם סבר שהם חיוניים

לדיון.

אין מקום היום לדחות את הדיון על מנת לאפשר לתובע לזמן את עו"ד מועלם.

הבקשה נדחית.

<#11#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א' תשע"ו, 06/03/2016 במעמד הנוכחים.

עו"ד פאר:

לאור החלטת בית המשפט, אלה עדיי.

העד עו"ד אמיר דוגין לאחר שהוזהר כחוק לומר את האמת אומר:

הבנתי את האזהרה ואני מתחייב לומר את האמת.

אני חתום על תצהירי מיום 28.02.16 ומאשר את תוכנו.

חקירה נגדית לעו"ד ברקוביץ:

אין.

חקירה נגדית לעו"ד פאר:

ש. אתה יכול לספר מה תפקידך במשרד עו"ד אלישע כהן?

ת. עבדתי במשרד כשכיר במחלקת הבנקאות של המשרד.

ש. מול בנק הפועלים?

ת. בין היתר.

ש. התעסקת בתיק שלנו מהתחלה עד הסוף, או שפעלת בחלקו ובחלקו המשרד המשיך?

ת. אני לא יודע להגיד לך, אם טיפלתי בהתחלה. מה שטיפלתי, תיארתי בתצהיר.

עו"ד פאר:

בתיק זה כשיש נתבע עו"ד אלישע כהן, לא יעלה על הדעת לא להגיש תצהיר.

העד ממשיך:

ש. כלומר אם חסרים חלקים לסגור את מסכת העובדות, מי אמור לעשות את זה?

ת. תשאל שאלה. אם אדע – אענה.

ש. מה מעורבותו של עו"ד אלישע בתיק זה לדעתך כאחד שטיפל ברוב התיק או בחלקו?

ת. עו"ד אלישע כהן הוא הבעלים של המשרד. כל משתיארתי אני טיפלתי, לא עו"ד אלישע כהן. מה הוא עשה בתיק איני יודע. אני יודע להעיד על מה שאני טיפלתי.

ש. בדיונים אצל הרשמת, אתה הופעת אישית מתחילת הדיון בסוגיית הפסיקתא מא - ת?

ת. לא היה מא' עד ת', היה דיון בבקשת רשות להגן, או בהתנגדות לביצוע תובענה בסכום קצוב. במהלך הדיון התברר שאין בעצם טענות הגנה. היה דיון אחד.

ש. אתה השתתפת רק בדיון אחד?

ת. במסגרת ההתנגדות כן.

ש. היו כמה גלגולים לתיק הזה. לא היית שם?

ת. תראה לי פרוטוקול.

ש. מבחינת דיונים היה רק אחד?

ת. למיטב זכרוני כן.

ש. איזה דיון זה היה?

ת. ההתנגדות.

ש. מה היה השלב הבא אחרי שבית המשפט דחה את ההתנגדות?

ת. כמו שמתואר בפרוטוקול, הגשנו פסיקתא והרשמת חתמה עליה.

ש. מפנה אותך לפרוטוקול הדיון נספח א' שם אתה אומר שתנסה להגיע להסדר עם המבקש ונגיש פסיקתא. זה נכון מה שכתוב או שיש טעות בפרוטוקול?

ת. מה שכתוב זה נכון. הפרשנות שלך שהמלה קודם "ננהל מו"מ ואח"כ נגיש פסיקתא", היא לא נכונה.

ש. מישהו כתב את המשפט לא נכון?

ת. אתה מפרש אותו לא נכון. הגשנו פסיקתא וניסינו להגיע אתו להסדר.

ש. אתה פעלת בניגוד לפרוטוקול?

ת. אני חוזר ואומר שמה שאתה קורא, כנראה אתה לא קורא טוב.

ש. את זה אמרת בבית המשפט ועכשיו אתה אומר שפעלת הפוך ממה שהצהרת?

ת. הדיון לא היה דיון בניסיון להגיע להסדר, אלא דיון בהתנגדות, ההתנגדות נדחתה וניתן פסק דין ואנו אמרנו, כמו שאנו נוהגים לעשות, אנו מנסים לנהל מו"מ.

ש. אתה עו"ד רציני, אך השופטת שאלה משפטית, שלא הייתה תשובה עליה, פסיקתא זה נושא טכני שמביאה לידי ביטוי את פסק הדין. על מי עבדתם? על התובע? על בית המשפט?

ת. ברגע שאין טענות הגנה, ניתן פסק דין, זה לא אומר שאם יש פסק דין, אנו לא מנהלים מו"מ.

ש. ייתכן שאחרי המו"מ אתם מבקשים מבית המשפט לשנות את פסק הדין?

ת. פסק הדין ניתן מאחר ולא היו טענות הגנה. אם הגענו להסדר או לא, זה לא עניינו של בית המשפט. עם מתן פסק הדין, בית המשפט מסיים את תפקידו.

לשאלת בית המשפט אפשר מהנוסח של דברי להבין שרק לאחר שייעשה נסיון להגיע להסדר, תוגש פסיקתא, אני משיב שגם התובע הסכים שתינתן פסיקתא ואומר שאחר כך ינסה לנהל מו"מ. גם מדבריו שכבר יש עבר, הווה, עתיד, הוא מסכים שינתן פסק דין, מבקש שתועבר הפסיקתא לאחר שתוגש ואנסה להגיע להסדר.

העד ממשיך:

ש. בדיון הזה, התובע לא היה מיוצג ואמרת לבית המשפט שננסה להגיע להסדר עם המבקש ונגיש פסיקתא, אפשר להבין שהסדר הנכון הוא הגשת הפסיקתא היא אחרי ההסדר.

<#12#>

החלטה

העד השיב.

השאלה נשאלה ונענתה.

<#13#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א' תשע"ו, 06/03/2016 במעמד הנוכחים.

העד ממשיך:

ש. מפנה לסעיף 10 לתצהירך. אתה עו"ד והוא לא עו"ד. למה כתבת את זה, אם הכנת פסיקתא והיית אמור לנהל אתו מו"מ טרם הגשת הפסיקתא, מדוע לא החתמת אותו על המו"מ לפני שהגשת את הפסיקתא? זימנת את התובע להכנת הפסיקתא לפני שהגשת?

ת. לא הייתי צריך. ניתן פסק דין. הוגשה פסיקתא. אני בתור מי שמייצג בנק לא רודף אחרי החייבים כדי לנסות להגיע להסדר.

ש. אני פונה ליושר שלך, כשאתה יודע שצריכים להגיש פסיקתא, היא אמורה לתת מספר אחר מאשר הפסק דין, אחרת בשביל מה הפסיקתא, לא מן הראוי שתזמין אותו כדי להגיע אתו להסדר, כדי שתוכל להגיש את הפסיקתא לבית המשפט?

ת. הפסיקתא היתה אמורה להיות בהתאם לכתב התביעה בהעדר טענות הגנה. המו"מ הוא אחר כך.

ש. אני חוזר וחופר, בדף הראשון אתה מצהיר לבית המשפט, ננסה להגיע להסדר עם המבקש ונגיש פסיקתא. אם יש הסדר, איפה ההסדר? אם הגשת פסיקתא בלי ההסדר, זה בניגוד למה שסוכם בדיון.

<#14#>

החלטה

שאלה זו נשאלה מספר רב של פעמים ונענתה. על כן אני פוסלת את השאלה.

<#15#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א' תשע"ו, 06/03/2016 במעמד הנוכחים.

העד ממשיך:

ש. אם אומר לך שעד רגע זה, עד רגע זה, הוא לא ראה מעולם פסיקתא, אתה יכול לתאר לך דבר כזה?

<#16#>

החלטה

מדובר בשאלה שהעד אמור לשער ועל כן אני פוסלת את השאלה.

<#17#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א' תשע"ו, 0603/2016 במעמד הנוכחים.

העד ממשיך:

ש. מה היה גוב החוב כשהתחלתם לפעול בצורה פוזיטיבית נגד התובע?

עו"ד דעי:

מתנגדת לשאלה. לא ברור מה זה פוזיטיבית. בכל התצהיר שלו אין דבר וחצי דבר באשר לגובה

חובו. אני חוזרת בי. אני לא מתנגדת.

העד ממשיך:
ת. לא יודע להגיד מה היה סכום החוב.

ש. אתה יודע שעיקלתם את הכספים נשוא מכר הדירה?

ת. אני יודע שהוטל עיקול אצל עו"ד מועלם שיצג את המוכרים.

ש. על איזה סכום הוטל עיקול אצל הנאמן?

ת. סכום החוב שהיה בתיק ההוצל"פ.

ש. אתה לא יכול להגיד כמה היה הסכום?

ת. לא.

ש. בכמה נמכרה הדירה, אתה זוכר?

ת. אני לא יצגתי בהליך.

ש. אם אומר לך שאתם בפעולות לגביית החוב שהוא היה קרוב ל- 40,000 ₪, עיקלתם לו כל דבר או לא זז, לרבות קופות גמל, לרבות פנסיה, לרבות כספים אצל נאמנים, כל מיני חסכונות פיננסיים ופשוט קטלתם את האיש מכל הכיוונים. למה לא הסתפקתם בלעקל את ה- 42,000 ₪ ולגמור את הסיפור?

ת. אנו פועלים בהליכי גביה בכל האפיקים לצורך גביית החוב, אם המשמעות היא עיקול על קופות גמל, פנסיה, אז התשובה היא כן.

ש. מפנה אותך לסעיף 15 לתצהירך. אם הוא הגיש בקשה לביטול פסק הדין, כיוון שהפסיקתא לא הועברה אליו, מדוע לא עצרתם את ההליכים כדי לאפשר לו לבטל את פסק הדין, למה המשכתם לעקל?

ת. כתוב שמאחר ולטענתו הפסיקתא לא הועברה לעיונו. גם אם יש בקשה לביטול פסק דין, אנו לא מפסיקים הליכים. ככל שברצונו להפסיק הליכים, יגיש בקשה לבית המשפט ובית המשפט יחליט.

ש. אני מפנה אותך לסעיף 19 לתצהירך, שכביכול התובע מנסה לעשות קשר סיבתי בין העיקולים לבין מכירת הדירה, הוא מציג מצג שקרי, זה מה שאתה כותב.

ת. כתוב פסיקתא, לא כתוב עיקולים.

ש. עוד יותר טוב. למה אתה חושב שהוא עשה את זה כמצג שווא, יש לך ראיות שמצבו הכלכלי היה בכי רע כפי שאתה מתאר, או שהוא רצה לשדרג את הדירה שלו ולקנות דירה יותר יקרה?

ת. התובע טוען שכתוצאה מהחוב עוקל הבית והוא נאלץ למכור אותו. מפנה לסעיף י"ט בתצהיר שלו.

ש. מפנה לסעיף 19. האם יש לך ראיות לכך שמצבו הכלכלי היה קשה כמו שאתה מנסה לצייר את זה או שמא זה מקרי או שהוא רצה לשדרג את הבית לבית יותר גדול? יש לך ראיות לכך שמרשי היה בקשיים כלכליים?

ת. לא אמרתי בשום מקום שהיו לו קשיים כלכליים.

ש. מפנה לסעיף 20. מה קשורה הפסיקתא לעיקול על הבית?

ת. התובע קושר בין הפסיקתא לבין העיקול ואני מתייחס בתצהיר שלי למה שמתייחס התובע בעדותו הראשית.

ש. מפנה אותך לסעיף 20 ושואל אותך בכמה כסף מדובר?

ת. אני לא יודע. אני רק אציין שעל פי הסכם המכירה, מועד המסירה והעברת חלק הארי של הכסף, היו סמוכים. יכול להיות שנוכח עיכובים בהעברת מסמכים, לא הועבר כל הכסף.

ש. מפנה אותך לסעיף 21 בתצהירך, כיוון שאמרת שאתם מעקלים הכל ולא אכחיש שכך עובדים עורכי דין, תוכל להאיר את בית המשפט כמה כספים עוקלו ממקורות אחרים?

ת. לא יודע להגיד לך.

ש. המשכתם לעקל מבלי שבדקתם שגביתם את כל הכסף?

ת. זה לא מה שאמרתי.

ש. מפנה לסעיף 26, האם אתה עומד על כך שהתובע מכר את ביתו כיוון שהסתבך בחובות?

ת. עניתי על זה כבר קודם. אין קשר בין הפסיקתא לבין מכירת הדירה. מסתכלים על הכרונולוגיה ורואים שאין קשר.

ש. אם היתה פסיקתא על חוב של 15 אלף ₪, הוא עדיין היה מוכר את הבית?

ת. הוא מכר את הבית לפני זה.

ש. אני מפנה לנספח ב' בתצהירך, זאת החתימה שלך?

ת. כן. אני חתום על האישור לפסיקתא.

ש. האם נספח 2 הוגש למרות שלא נוהל מו"מ ולמרות שלא היה מו"מ בפועל?

ת. נכון.

עו"ד דאי:

אלה עדיי.

עו"ד ברקוביץ:

אנחנו בחרנו שלא להביא עדים.

עו"ד פאר:

לגבי המדינה, היא בעצם נתבעת מספר 1, כיוון שהנושא מאוד עקרוני, יש תחושה של אזרח שנרמס על ידי מערכת המשפטית, לטענתו ותחושתו הסובייקטיבית, כל מה שהאפשרויות שהיו לו לפנות לגורמים ואם אפשר יהיה להזמין את נציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס גולדברג לעדות, הייתי מזמן אותו ושיסביר בתצהיר את מה שהוא כתב בדוח שלו.

השאלה מה הטעם אם כך, שברגע שתובעים את המדינה, לא מקבלים פתרונות או תשובות לקביעות של הנציב ומדוע לא פועלים על פי הנחיות היועמ"ש?

<#3#>

החלטה

ב"כ התובע יגיש סיכומיו עד ליום 05.04.16 עם העתק ישירות לכל הצדדים האחרים.

הנתבעים יגישו סיכומיהם עד ליום 08.05.16, עם העתק ישירות לכל הצדדים האחרים.

התיק יובא בפני למתן פסק דין עם קבלת סיכומי הנתבעים, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 10.05.16 .

אי הגשת סיכומים של התובע במועד, אינה פוטרת את הנתבעים מלהגיש סיכומיהם במועד שנקבע.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר א' תשע"ו, 06/03/2016 במעמד הנוכחים.