1. בפני בקשה להוספת ראיה לאחר שמיעת ראיות וסיכומי הצדדים.

ב"כ המבקש טענה כי ביום 31.1.16 הגיעו לידי המבקש מסמכים מהותיים מתיקים של ניצולי שואה אחרים אשר פנו ללשכה לסיוע משפטי לקבלת סיוע משפטי לשם טיפול בנושא תשלום שכר טרחה למשיב.

הראשון הוא מסמך בו מודה המשיב כי קיבל את התיק של אותו ניצול שואה מהגב' רחל דואני וכי הגיש בשמו ערר למרות שמדובר בפנייה ראשונה אליו.

השני הוא חשבונית מס שהוציא המשיב לניצול שואה עבור קבלת שכר טרחה עבורו ועבור הגב' דואני.

2. ב"כ המשיב התנגד לבקשה וטען בין היתר ובעיקר כי המבקש חזר בו בחקירתו הנגדית כי התיק הועבר למשיב מידי הגב' דואני או כל אדם אחר.

ולכן במבחן ההשפעה שיש לראיה החדשה על תוצאות ההליך, הראיות התומכות בהעברת התיק למשיב באמצעות הגב' דואני, אינן רלוונטיות לגרסת הצדדים.

3. אינני מסכימה עם ב"כ המשיב בטענתו זו.

המבקש טען לכל אורך הדרך, גם בתצהירו וגם בחקירתו הנגדית, כי כל המסמכים וגרסתו לאירועים אותם עבר בזמן מלחמת העולם השנייה בלוב נמסרו לידיה ולאוזניה של הגב' דואני כבר בתחילת הדרך וכי היא האדם היחיד אשר אליו פנה לשם טיפול בנושא עד סוף שנת 2009, עת הגיש בקשה עצמאית למשרד האוצר להכרה בתביעתו ופנה לארגון יוצאי לוב אשר הביא לכך שעו"ד אחר יפנה אליו בעניין תביעתו זו.

כל האמור לעיל נועד להבהיר ולבסס את גרסתו העיקרית של המבקש לפיה לא חתם על הסכם שכר הטרחה עם המשיב ביום 8.12.09 עליו מבסס המשיב את תביעתו כנגד המבקש.

עוד טען המבקש כי לא ידע כלל כי המשיב הגיש בשמו ערר ולא הסכים לכך.

4. המסמכים אותם מבוקש להגישם, יכולים לתמוך בגרסתו זו של המבקש. דהיינו, כי המשיב קיבל את התיק מאת הגב' דואני ומהם שאב את הפרטים הנדרשים לשם הגשת הערר וכי אין אמת בטענתו של המשיב לפיו שוחח הוא או מי משרדו עם המבקש בטרם הגיש את הערר.

מסמכים אלו עשויים לתמוך בגרסת המבקש כי מעולם לא פגש במשיב ולא חתם על הסכם שכר טרחה עמו.

ראיות אלו אף עשויות לערער את גרסת המשיב לפיה מעולם לא קיבל תיקים מהגב' דואני ולא פנה אל לקוחותיו או הגיש בשמם עררים ללא הסכמתם ובטרם החתימם במשרדו או על ידי מי מטעמו על הסכם שכר הטרחה ויפוי הכח.

התשובות שנתן המבקש בחקירתו הנגדית ועליהם נסמך ב"כ המשיב בטענתו כי המבקש חזר בו מגרסתו מתייחסות לפרק "דרישת שכ"ט המנוגדת לכללי האתיקה" בתצהירו של המבקש והמסקנות הנובעות מדרך עבודתה של הגב' דואני.

הטענה כי המשיב קיבל את התיק של המבקש מאת הגב' דואני אינו אלא מסקנה ולא גרסה עובדתית הבאה מידיעה אישית של המבקש ובכך ניתן להסביר את עדותו בעניין.

מכל מקום, אלו טענות שמקומן בסיכומים.

5. הנני לחזור על ההלכות הרלוונטיות בעניין הגשת ראיות לאחר תום ישיבת ההוכחות והגשת הסיכומים:

בבחינת הפסיקה של בית המשפט העליון לאחר תום שמיעת הראיות מעלה כי ההלכה סוכמה היטב בע"א 579/90 רווין נ' בן נון פד"י מו (3) עמ' 738:

הפרוצדורה אינה מיטת סדום, אלא מסגרת רחבה וגמישה למדיי, המכוונת לתת לבעל דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את עניינו בצורה מלאה ושלמה. מקום שקורית תקלה או כשבעל דין שוגה במהלך המשפט וניתן לתקן זאת מבלי לגרום עוול לבעל הדין האחר, על בית המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב"עוול" הכוונה לעוול מהותי וממשי, הפוגע כזכות מטריאלית או המקפח לגוף העניין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית, שכן זאת ניתנת לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות.

ובהמשך נאמר מנגד:

כנגד "הצהרת זכויות המתדיין" עומדות זכויות המתדיין שכנגד, שכן אין מתקנים עוול בעוול. לפיכך, יש שתינתן רשות להגיש ראיה אף אם הוצע להגישה באיחור, אך אין זה אלא יוצא מהכלל, וגם הוא מועלה בהיסוס לא מעט.

ועוד:

בעל דין אמור וחייב להגיש את ראיותיו ב"חבילה אחת" ולא בתפזורת. אמנם, כאשר מטעמים סבירים והוגנים מבקש בעל הדין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשת ראיותיו, מן הראוי כי בית המשפט ייענה לו, אך על המבקש לסטות מן ההסדרים הקבועים מוטל הנטל לשכנע את בית המשפט, כי יכול הוא לגדור עצמו ביוצא זה לכלל. לעניין זה ייתן בית המשפט דעתו לאופי הראיה הנוספת, כגון אם הייתה ראיה "טכנית" ופשוטה. גורם אחר שעשוי להשפיע הוא השלב אליו הגיע המשפט, וכל שיקדם כן ייטב. כן יינתן משקל לשיקול, אם יכול היה בעל הדין להביא את הראיות בשלב קודם, ומה טעם לא הובאו הראיות בזמן הראוי.

בש"א 7577/09 בתיק עיקרי: א (מחוזי י-ם) 8084/06 עזבון המנוח פלוני ז"ל ואח' נ' ביטוח ישיר – חברה לביטוח בע"מ מוסיף:

" עצם הרצון להוסיף מידע או להגיש מסמך לבית המשפט על ידי צד אחד, אינה פעולה חד-צדדית, אלא יש לה השלכה, הן על הזכויות הדיוניות של הצד שכנגד, והן על זמנו של בית המשפט. ..

לאחר דיון ארוך וסקירת הפסיקה אומר בית המשפט:

בראשית קום המדינה, נאמר על ידי נשיא בית המשפט העליון, תוך פרפראזה של מילות תפילת שחרית: "אמת ויציב – אמת עדיף" ( כבוד הנשיא, השופט ד"ר משה זמורה, בע"א 376/46 אהרון רוזנבאום נ' שיינה מרים רוזנבאום, פ"ד ב 235, בעמ' 254, פיסקה 32, בין האותיות א-ב). בקל וחומר, ניתן לומר: "אמת וסדר – אמת עדיף".

וכיצד?:

בכדי להגיע לתוצאה צודקת, יש לשקול את האינטרסים השונים, ולמצוא בכל מקרה ומקרה את האיזון הראוי בין כללי הפרוצדורה, והרציונאל אשר בבסיסם, לבין מיצוי זכויותיו של המבקש להגיש את אותה ראייה, באיחור, והכול תוך מתן משקל ראוי ומשמעותי לחובתו, לתפקידו ולייעודו של השופט, במטרה להגשים ולהפעיל את ההליך המשפטי, כדי להגיע ליעד אשר אליו חותר כל הליך שיפוטי, דהיינו: קביעת הממצאים העובדתיים האמיתיים, יישום נכון של הנורמות המשפטיות הרלבנטיות, כאשר הפועל היוצא מכול אלה הוא: פסק דין של אמת.

כאן מחיל בית המשפט את הכללים שנקבעו בפס"ד רווין לעיל ומוסיף:

גם אם אקבל את הגישה, לפיה יש לאפשר הגשת ראיות נוספות, רק במקרים יוצאי דופן, "כי אחרת יטלטל הדיון עד אין קץ, כהיטלטל ספינה בלב ים ללא הגה, ללא עוגן וללא קברניט, ונמצאה צורת הדיון, ואיתה מידת הדין, לוקה" (ע"א 507/64 ג'ני בטאן נ' יעקב זאבי, פ"ד יט(4) 337, בעמ' 339, מול האות ה, מפי כב' השופט - כתוארו אז - ד"ר משה זילברג; ההדגשה במקור), עדיין, בתיק זה, קבלת המסמכים הנ"ל וקביעת הדיונים לשמיעת העדים וחקירתם, חשובה היא לצורך מתן פסק דין, המבוסס על נתונים מלאים, אמיתיים ומעודכנים. בכך, צועד אני בתלם, אשר אותו סלל השופט זילברג, בהמשך דבריו, מיד לאחר הקטע שצוטט: "אבל כאשר, מטעמים סבירים והוגנים, מבקש בעל-דין לתקן את הפגימה שפגם בשלב הראשון של פרשתו הוא, מן הראוי כי בית-המשפט ייענה לו" (שם, שם, בין האותיות ה-ו).

6. על פי הכללים כמפורט לעיל, ניתן לראות כי מן הדין לאפשר הגשת הראיות.

כפי שהובהר לעיל, הקשר בין הגב' דואני למשיב עשוי להסביר ולתמוך בגרסת המבקש אשר טוען את גרסתו ללא כל ראיה תומכת אחרת ולפיכך, מדובר בראיה מהותית ביותר לפרשת ההגנה.

אומנם מדובר בראיות שהוגשו באיחור רב אך ההסבר כיצד הגיעו המסמכים לרשותו מתקבלים על דעתי במיוחד כאשר מדובר במסמכים שאינם קשורים כלל למבקש אלא הגיעו לידיעתו רק משום שהמייצג מטעמו הוא חלק מהלשכה לסיוע משפטי המייצגת ניצולי שואה רבים.

7. כמו כן, יש להחיל את כלל הגג לפיו במחלוקת בין אמת לסדר - אמת עדיף.

אין ספק כי הראיות אשר מבוקש להגישם מהוות נתבך חשוב ומהותי בעילת ההגנה ובכלל בבירור הנסיבות בהן נחתם הסכם שכר הטרחה על בסיסו נתבע המבקש לשלם כספים למשיב.

הגשת הראיה לא תגרום עוול למשיב משום שתינתן לו ההזדמנות לבחון את הראיות ואף ליתן גרסתו לגביהן.

8. אשר על כן, הנני להתיר הגשת הראיות לתיק בית המשפט.

הנני לזמן את הצדדים לדיון נוסף במהלכו תינתן גרסתו של המשיב למסמכים אלו והוא יחקר בחקירה נגדית על ידי ב"כ המבקש בעניינם.

לאחר העדות ישלימו ב"כ הצדדים את סיכומיהם בע"פ.

המזכירות תזמן את הצדדים ליום 2.5.16 בשעה 11:30.

ניתנה היום, ד' אדר ב' תשע"ו, 14 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.