החלטה

1. בפני בקשה להארכת המועד לפינוי סחורתה של המבקשת ממחסני דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ.
2. חברת דקל ערובה למזרח התיכון בע"מ (להלן - "החברה") הינה חברה העוסקת במתן שירותי אחסנה ללקוחות, במסגרתו מנהלת היא מחסן בגודל של 7,000 מ"ר באזור התעשייה באשדוד. ביום 9.2.15 הגישה החברה בקשה בהולה למינוי מפרק זמני, החברה כיון שנקלעה למצב של חדלות פירעון. ביום 10.2.15 נעתרתי לבקשה, וכמפרק זמני לחברה מונה עו"ד עידו אורלנסקי (להלן - "המפרק הזמני"). ביום 12.2.15 פנה המפרק הזמני לכלל לקוחות החברה בדרישה לפרוע את חובם לחברה ולפנות את הסחורה בבעלותם ממחסני החברה. המפרק הזמני הקדיש מירב המאמצים לסיום פעילותה של החברה במהירות האפשרית. בתקופה שלאחר מכן הגיע המפרק להסכמות עם מרבית לקוחות החברה, כך שנכון למועד זה מרבית הסחורה במחסני החברה פונתה.

ביום 5.3.15 הגיש המפרק הזמני בקשה למתן הוראות, בה ביקש לאשר לו להעביר את יתרת הסחורות שטרם פונו ממחסני החברה למחסן אחר באחסנת משנה, תוך חיוב לקוחות החברה בדמי אחסנה במחסן החליפי לפי התעריפים המקובלים אצלו, והסחורות לא ישוחררו מהמחסן החלופי ללא הסדרת החוב לחברה. ביום 9.3.15 נעתרתי לבקשה. בעקבות זאת, הודיע המפרק הזמני לכלל לקוחות החברה כי עליהם לפנות את מלוא הסחורה ממחסני החברה עד ליום 31.3.15.

1. המבקשת, י. שלום בע"מ (להלן - "המבקשת"), העוסקת ביבוא מכשירי חשמל, הינה אחת מהלקוחות המרכזיים של החברה. ביום 29.3.15 הגישה המבקשת בקשה זו, לדחות את מועד פינוי הסחורה המאוחסנת במחסני החברה ליום 30.4.15, ולקבוע כי עד למועד זה יחולו הוצאות הביטוח והשמירה על החברה.

המבקשת טוענת, כי היות החברה בהליכי פירוק אין פירושו כי יכולה היא להתנער כליל ממחויבויותיה כלפי לקוחותיה ולפגוע בזכויותיהם הקנייניות ללא אבחנה ולא ניתן להשלים עם הטלת מעמסה כספית בלתי סבירה על לקוחות החברה על מנת שלא להעמיס על קופת הפירוק. לטענתה, אין בידה לעמוד בלוח הזמנים שהציג המפרק. למבקשת סחורה בהיקפים גדולים במיוחד במחסני החברה, כאשר בעקבות הליכי הפירוק אין במחסני החברה את הציוד וכוח האדם הנדרש לפינוי יעיל ומהיר של הסחורה. המבקשת נתקלה בקשיים ניכרים במציאת מחסנים חלופיים באזור שיוכלו לקבל לידם סחורה בהיקף כה גדול, ושאינם מאחסנים סחורה של מתחריה של המבקשת, כאשר מחסנים רבים העמידו בפניה תנאים בלתי סבירים ורק מחסן אחד נאות לקבל את הסחורה והוא אינו יכול לקבל את מלוא הסחורה בזמן הקצר שהוקצב. למבקשת אין אינטרס לעכב את פינוי הסחורה לאור הפריצות למחסני החברה. המבקשת פינתה חלק מהסחורה ובמחסני החברה צפויים להישאר כ - 658 מקררים בלבד. לטעמה, מנגנון הפינוי המוצע על ידה מהווה איזון ראוי בין זכויותיהן הקנייניות של החברה בפירוק ושל המבקשת.

1. המפרק הזמני מתנגד לבקשה. המפרק הזמני מדגיש, כי משמעות הבקשה הינה כי החברה תאלץ לשאת בעלויות של למעלה מ - 450 אלף ש"ח ולהיקלע לגרעון תקציבי, לשם אחסון סחורתה של המבקשת בלבד, בשטח המהווה פחות מעשירית מגודל מחסני החברה, כאשר המבקשת אינה מתכוונת לשלם סכום כלשהו לחברה בתמורה, לאור טענת הקיזוז שהעלתה. המפרק הזמני הודיע למבקשת, כמו גם ליתר הלקוחות, החל מיום מינויו כי עליהם לפנות את הסחורה ממחסני החברה ועשה ככל יכולתו על מנת לקדם את הפינוי, אלא שהמבקשת נמנעת מלעשות כן מאחר ולאור טענות הקיזוז מטעמה היא מקבלת שירותי אחסון ללא תשלום. לטעמו של המפרק, המבקשת אינה מעוניינת לפנות את הסחורה, שכן עובדה היא ששאר לקוחות החברה הצליחו לפנות את הסחורה, ובמהלך כל תקופת הפירוק הזמני עומדות שלוש מלגזות קבועות לצורך פינוי הסחורות, יחד עם שני עובדי מלגזות. בפגישה עם מנהל המכס הובהר למבקשת, כי ישנם לא מעט מחסנים המסוגלים לאחסן את הסחורה השייכת לה. המפרק הזמני מוסיף, כי חברת השמירה הודיעה על סיום הסכם השמירה עימה וחברות שמירה אחרות דורשות תנאים להם חברת הביטוח אינה מסכימה, וכי חלק מעובדי החברה הנותרים הודיעו על סיום עבודתם בחברה.
2. כונס הנכסים הרשמי מתנגד אף הוא לבקשה, מצטרף לנימוקי המפרק הזמני ומעיר כי הבקשה הוגשה בשיהוי, יומיים בלבד טרם מועד הפינוי שנקבע ושבועיים לאחר שהמבקשת צורפה, לבקשתה, כצד לבקשה להורות על פינוי מחסני החברה

דיון

1. המבקשת, אשר מאחסנת את סחורתה במחסני החברה, מעוניינת לדחות את מועד פינוי הסחורה מהמחסנים תוך הטלת הוצאות האחסון על החברה, בטענה כי לא עלה בידה למצוא מקומות אחסון חלופיים בזמן שעמד לרשותה.

הבקשה לדחות את מועד פינוי הסחורה הוגשה בשיהוי רב, כחודש ומחצה לאחר שהודיע המפרק הזמני למבקשת כי יהיה עליה לפנות את הסחורה בבעלותה ממחסני החברה, ויומיים בלבד לפני המועד שנקבע לפינוי. שיהוי זה, אשר לא ניתן לו כל הסבר, לא אפשר מתן תשובה לבקשה טרם מועד הפינוי שנקבע, וקל וחומר שלא אפשר את הערכות המפרק הזמני להמשך הפעלת מחסני החברה. על כן, די היה בשיהוי לבדו על מנת להביא לדחיית הבקשה.

1. הבקשה להידחות גם לגופה. החברה מצויה בחדלות פירעון, כאשר מתגובת המפרק הזמני עולה, כי לאחר שישולמו ההוצאות התפעוליות עד ליום 31.3.15 לא יוותרו כל כספים בקופת הפירוק, אלא אם כן ידחו טענות הקיזוז שהעלו לקוחות שונים. בנסיבות אלה, משמעות בקשת המבקשת הינה הוצאת סכום של כ - 450,000 ש"ח ע"י החברה לצורך הפעלת מחסני המבקשת לחודש נוסף, וזאת כאשר ספק אם יהיו בידי החברה מקורות כספיים למימון תקופת הפעלה זו, ומכל מקום עלות זו תבוא על חשבון הנושים האחרים. כמו כן, מתגובת המפרק עולה כי יש קשיים טכניים ניכרים להוסיף ולהפעיל את המחסן לחודש נוסף, גם אם היו קיימים המקורות הכספיים לכך, שכן חלק מעובדי החברה שנותרו צפויים לעזוב את עבודתם ומאחר וחברות השמירה אינן מוכנות לשמור על המחסן מבלי שהחברה תסכים להסרת אחריות לכל נזק עתידי, תנאי שחברת הביטוח אינה מסכימה לו.

המבקשת, טוענת, כאמור, כי יש להיעתר לבקשתה על אף העלויות הגבוהות הכרוכות בכך מאחר ולא עלה בידה לאתר מחסן חלופי על אף המאמצים הרבים שהשקיעה. ספק בעיני אם אכן זהו המצב. המבקשת קיבלה התראה זמן רב מראש, כאשר יתר לקוחות החברה הצליחו לפנות את הסחורה בבעלותם ממחסני החברה בזמן שהוקצב להם, גם כאשר מדובר היה בלקוחות גדולים. כמו כן, מהבקשה עולה כי המבקשת אמנם הצליחה למצוא מחסנים חילופיים אלא שאלה לא השביעו את רצונה על פי הפרמטרים שהציבה.

כך או אחרת, גם אם הייתי סבורה, כי אכן המבקשת נתקלה בקשיים אובייקטיביים של ממש למציאת מקומות אחסון חלופיים, לא היה מקום לחייב את החברה בהוצאות כה כבדות על מנת לאחסן סחורה בפחות מעשירית מהיקף המחסן, וזאת כאשר ספק אם המבקשת תשלם עבור אחסון זה בסופו של יום ,לאור טענת הקיזוז שהעלתה. בנסיבות בהן מדובר בחברה חדלת פרעון, היענות לבקשה פירושה אחסון הסחורה על חשבון נושי החברה, ואין מקום לכך.

הבקשה נדחית. המבקשת תשלם הוצאות הבקשה בסכום של 10,000 ש"ח להיום.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ה, 02 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.