לפני: כב' שופט, משה טוינה

החלטה

1. עניינה של החלטה זו, בקשה של גב' בן לולו (להלן: "המבקשת") מיום 20.5.2015 לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984, לפסילתו של הח"מ מלשבת בדין בבקשתה למתן סעד זמני מיום 17.5.2015.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת מדינת ישראל משרד החינוך (להלן: "המשיבה"), הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים שיפורטו להלן.

3. בבקשה נשוא ההחלטה התבקש הח"מ לפסול עצמו מלשבת בדין, בשל אמירות וההתנהלות בדיון מיום 19.2.2015 בהליך אחר שיזמה המבקשת, שהוגש בעקבות השעייתה מהעבודתה ברשת עמל, על רקע חשדות לעבירות של מרמה, זיוף והפרת אמונים המיוחסות לה, שעל פי החשד נעברו במהלך ובמסגרת עבודתה כקניינית ומנהלנית בית הספר עמל בערערה שבנגב (תיק סע"ש 29104-02-15).

4. בדיון מיום 19.2.2015 לא העלתה המבקשת טענת פסלות בשל האמירות וההתנהלות שהן הבסיס לבקשה מושא החלטה זו. מאז אותו דיון, יזמה המבקשת הליך נוסף והפעם נגד מדינת ישראל-משרד החינוך (תיק סע"ש 49891-02-15), במסגרתו התקיים דיון בפני הח"מ במעמד הצדדים ביום 1.3.2015, מבלי להעלות טענה לפסלות המפנה לדיון שהתקיים ביום 19.2.2015. בחודש מרץ 2015 הגישה המבקשת תביעה עיקרית במסגרתה הגישה המשיבה בקשה ביום 21.4.2015 עליה התבקשה המבקשת להגיב בהחלטה שניתנה על ידי הח"מ ביום 26.4.2015. בתגובת המבקשת מיום 28.4.2015 להחלטה מיום 26.4.2015, לא עלתה טענת פסלות. ביום 30.4.2015, נתן בית הדין החלטה בבקשת המשיבה מיום 21.4.2015, ודיון מקדמי בתביעה העיקרית נקבע באותה החלטה ליום 11.6.2015 גם כן בפני הח"מ. גם כאן לא הוגשה בקשה לפסלות, על אף ועולה בבירור מההחלטה מיום 30.4.2015, כי הדיון בתובענה יתקיים בפני הח"מ.

5. כידוע בקשה לפסילה יש להעלות בהזדמנות הראשונה; ובענייננו ולאור האמור לעיל, אין זה המקרה כאן.

6. האמירות המיוחסות לח"מ כאמור בבקשה שבפני – שאלה שהופנתה לב"כ המבקשת בדיון בבקשה בהליך למתן צו זמני המורה על החזרת המבקשת לעבודה בעקבות השעייתה בשל חשדות לעבירות פליליות שנעברו במהלך ובמסגרת העבודה, להמחשת הקושי בטיעון המשפטי שהציגה; "האם לשיטתה גם אתי אלון יכולה לטעון שפיטוריה מהבנק היו בלתי חוקיים בגלל היעדר שימוע" ואמירה נוספת שעלתה בהקשר לטענת ב"כ המבקשת לפייה בהעדר הרשעה לא ניתן להשעות את המבקשת על רקע חשדות לפלילים לפיה "במסגרת אולמו למבקשת לא עומדת חזקת החפות"; יש לראות בהקשר שבו הדברים נאמרו. יצוין כי הסוגיות המשפטיות הבאות לביטוי באותן הערות, משמעות היעדר השימוע בנסיבות העניין והתבססות על חשד לביצוע עבירות פליליות במסגרת קבלת החלטה על השעיה, קיבלו ביטוי מפורש בהחלטה שניתנה בהליך האמור ביום 26.2.2015 עליה לא הוגש ערעור. אשר על כן, מאמירות אלה לא ניתן לבסס קיומה של עמדה מוקדמת בגינה על הח"מ לפסול עצמו בהליך זה, אשר מעלה שאלות אחרות. במאמר מוסגר אוסיף, כי גם אם דעתה של המבקשת אינה נוחה מהעמדה המשפטית של הח"מ בסוגיות אלה, אין הדבר מהווה נימוק לפסילת שופט.

7. ההתנהלות בדיון מיום 19.2.2015, שהיא נימוק נוסף לבקשה נשוא ההחלטה, באה לביטוי בסעיף 10 לבקשה "בנוסף, במסגרת הסיכומים אשר נערכו בעל פה במעמד הדיון, כב' השופט הקשה עד מאוד על הח"מ קטע שוב ושוב את רצף דבריה באמירות המבטאות החלטה והדבר אף בא לידי ביטוי בפרוטוקול". אין בדעתי להתעכב על טענה זו. נהוג להפנות שאלות במהלך סיכומים בע"פ ולטעמי חובתו של בית הדין היא להפנות את הצד לקשיים שרואה בית הדין בעמדה המשפטית המוצגת על ידו, גם אם הדבר איננו נוח לבא-הכוח, שרק כך ניתן לברר את הסוגיה המשפטית.

8. פנייתה של המבקשת לנציבות תלונות הציבור כנגד השופטים על האמירות בדיון מיום 19.2.2015 המוזכרות לעיל, איננה יכולה להוות שיקול במסגרת בקשה לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד-1984.

9. לאור האמור לעיל ומשהזכות לשבת בדין היא חובה, הבקשה נדחית. ככל שמבקשת המבקשת את דחיית הדיון הקבוע למחר, תגיש הודעה מתאימה לבית הדין עוד היום עד לשעה 19:00.

המזכירות תוודא מסירת ההודעה לב"כ המבקשת, לאלתר.

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ה, (26 מאי 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.