לפני: כב' שופט, משה טוינה

נציג ציבור (עובדים) מר דוד פטיטו

נציג ציבור (מעסיקים) מר יאיר כפיר

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בקשה לסעד זמני שהגישה גב' אורטל בן לולו (להלן: "המבקשת") מיום 17.5.2015 (להלן: "הבקשה").

הבקשה הוגשה בעקבות הודעת הגב' דליה מזרחי, ממונה גף תנועות עובדי הוראה במשרד החינוך, למבקשת על החלטת מנכ"לית משרד החינוך מיום 10.5.2015 בעניינה האומרת; כי בשלב זה, אין להתיר למבקשת למלא מקום עובד הוראה לפי שעות או לשמש כעובדת הוראה בכלל (נספח ד' לבקשה).

2. במסגרת הבקשה התבקש בית הדין ליתן את הסעדים הבאים:

"א. להצהיר כי החלטת המשיבה, מיום 10.5.15 להותיר את חסימתה של המבקשת מלעבוד במערכת החינוך תחת משרד החינוך, נעשתה שלא כדין, בחוסר סמכות ותוך הפרת כללי הצדק הטבעי ובשל כך הינה בטלה ומבוטלת מעיקרא.

ב. להורות למשרד החינוך לבטל את החסימה של המבקשת במערכות משרדה ולאפשר לה לעבוד במשרד, אם כמורה מחליפה ואם בכל עבודה אחרת ההולמת את כישוריה והשכלתה, לרבות תוך מתן אפשרות לביצוע התמחות בהוראה במשרד.

ג. בנוסף מתבקש בית הדין הנכבד לחייב לשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד".

3. נקצר ונאמר כי המשיבה מתנגדת למתן הסעדים המבוקשים.

4. מטעמי יעילות, אין בדעתנו לפתוח בהצגת טענות הצדדים ולפיכך ניגש להצגת העובדות אשר ישמשו בסיס להכרעה בבקשה; והן כדלקמן:

א. המבקשת ילידת 1981, עבדה ברשת "עמל", בתפקיד קניינית ומנהלנית בית ספר עמל בערערה בנגב (להלן: "בית הספר"), עד לחודש ינואר האחרון.

ב. ביום 29.12.2014, נפתחה חקירה משטרתית גלויה בחשד לעבירות שבוצעו על ידי מקצת מעובדי בית הספר ובכלל זה המבקשת. בינואר השנה הוגש כתב אישום נגד מנהל בית הספר המייחס למבקשת שותפות בעבירות מעילה בהיקף שלמעלה ממיליון ₪, שבוצעו במסגרת עבודתה.

ג. ביום 27.1.2015 הושעתה המבקשת מעבודתה ברשת עמל.

ד. לטענת המבקשת, במקביל לעבודתה ברשת עמל, היא סטודנטית להוראה באוניברסיטה הפתוחה. יצוין כי אין בידינו כל אסמכתא המעידים על השלב בלימודים בו נמצאת המבקשת למעט אישור של האוניברסיטה הפתוחה מיום 26.7.2015 ולפיו השלימה המבקשת בהצלחה לימודים בקורס סוגיות בחינוך מיוחד, בסמסטר סתיו תשע"ה בציון של 95.

ה. ביום 2.2.2015 באישור מנהלת בית הספר "עמי אסף" בדימונה, לימדה המבקשת במילוי מקום, שש שעות בבית הספר.

ו. ביום 5.2.2015 מילאה המבקשת טפסים בהתאם לנהלי משרד החינוך, ממי שמבקשים לעבוד כמורים במילוי מקום ואשר אינם עובדים הוראה או עובדי הוראה בניסיון. בין אלה, טפסי ויתור סודיות על פרטי הרישום הפלילי.

ז. המבקשת לימדה ביום 8.2.2015 בבית הספר "עמי אסף" בדימונה במילוי מקום, סה"כ 5 שעות.

ח. בעקבות חתימת המבקשת על טפסי ויתור סודיות, התקבל אצל המשיבה מידע מהרישום הפלילי על רישומים במרשם הפלילי מיום 30.6.2013 ומיום 9.7.2013 ועד ל-8.1.2015, המייחסים למבקשת עבירות זיוף בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד.

ט. נוכח המידע שהתקבלה "נחסמה" העסקתה של המבקשת כעובדת הוראה.

י. ביום 22.2.2015 הגישה המבקשת בקשה לסעד זמני לבית דין זה במסגרתו ביקשה להסיר את מניעת העסקתה כעובדת הוראה ובפרט כעובדת הוראה במילוי מקום.

יא. ביום 25.2.2015 זומנה המבקשת לשימוע שנקבע ליום 18.3.2015 בפני הוועדה המייעצת למנכ"לית משרד החינוך, בטרם קבלת החלטה לאישור העסקתה במערכת החינוך. לבקשת המבקשת השימוע נדחה ליום 25.3.2015.

יב. בהחלטה מיום 5.3.2015 דחה בית הדין את בקשת המבקשת לסעד זמני ובין היתר בנימוק כי מדובר בבקשה מוקדמת משהבקשה נדונה בטרם הסתיים הליך השימוע והתקבלה החלטה על העסקתה במערכת החינוך במילוי מקום.

יג. המבקשת התייצבה בפני הוועדה המייעצת יחד עם בעלה ביום 25.3.2015. הוועדה המייעצת שמעה את המבקשת ואת בעלה וקיבלה לידיה מכתב של ב"כ המבקשת מתאריך 9.3.2015, ומכתב מהמבקשת עצמה.

יד. ביום 28.4.2015 העבירה הוועדה המייעצת למנכ"לית משרד החינוך את המלצתה בעניינה של המבקשת כדלקמן:

"המלצת הוועדה:

מומלץ לא לאשר את המשך העסקתו במערכת החינוך.

הוועדה התרשמה כי הגב' בן לולו הינה אשת משפחה מסורה ובעלת מוטיבציה עזה לעסוק בהוראה וחינוך. הוועדה איננה חשופה לחומר החקירה, ומעבר לכך איננה מוסמכת ואיננה יכולה לחוות דעתה בעניינים הנוגעים לחקירה ולשאלה אם הגב' בן לולו אכן ביצעה את המיוחס לה.

משכך נראה שבשעה שהחקירה עודנה מתנהלת וטרם נסגרה ועוד קיימת סברה כי יוגש כתב אישום כנגד הגב' בן לולו, הרי שאין מקום להתיר לה לשמש בשלב זה (הדגשה במקור), כממלאת מקום עובד הוראה לפי שעות או לשמש כעובדת הוראה בכלל.

שיקולי ההמלצה נובעים מאינטרס משרד החינוך ומדינת ישראל להעסיק עובדי הוראה חדשים, בין אם למשרה זמנית ובין אם למשרה תקנית פנויה הנקיים מכל רבב פליליים אשר יכולים לשמש דוגמא ומודל חינוכי לילדים. קליטת עובדים חדשים בין אם למשרה זמנית ובין אם למשרה פנויה בשירות המדינה אשר חקירה פלילית בעניינם תלויה ועומדת, ושאלת אמון הציבור בשירות המדינה במצבים מעין אלו, נוטה באופן מובהק לעמדה לפיה יש להכיר בשעה זו את החסימה על קנה ולא לאפשר את העסקתה בשלב זה במערכת החינוך וזאת עד לסיום ההליך הפלילי המתנהל נגד הגב' בן לולו".

טו. המלצת הוועדה המייעצת אושרה על ידי הגב' סוניה פרץ, מנהלת אגף בכיר לכוח אדם בהוראה, והועברה להחלטת המנהלת הכללית של משרד החינוך בליווי המלצה מפורטת של הוועדה המייעצת .

טז. בהחלטה מיום 10.5.2015 אישרה מנכ"לית משרד החינוך בכתב ידה את המלצת הוועדה כדלקמן:

"מצטרפת לדעת הוועדה נמתין בעניינה בהתאם להתפתחות בתיק".

יז. בעקבות החלטת מנכ"לית משרד החינוך, נשלחה למבקשת הודעתה של הגב' מזרחי מתאריך 10.5.2015 ובעקבותיה הוגשה הבקשה מושא החלטה זו.

יח. ביום 7.6.2015 הוגש נגד המבקשת כתב אישום לבית משפט השלום בבאר שבע, המייחס למבקשת עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה בידי עובד ומרמה והפרת אמונים בתאגיד, השמדת ראיה ושיבוש מהלכי משפט שנעברו כולם במסגרת העסקתה ברשת עמל.

5. על בסיס העובדות לעיל, לטעמנו, דין הבקשה להידחות מהנימוקים אשר נפרט להלן:

א. אין בסיס לטענות המבקשת לפיה החלטת מנכ"לית משרד החינוך לפיה היא מנועה מלעבוד בשלב זה במערכת החינוך, לרבות במילוי מקום, מהווה פגיעה בחופש העיסוק של המבקשת. די לומר בהקשר זה, כי הזכות לחופש העיסוק איננה מילת קסם המחייבת את המשיבה להעסיק את המבקשת בשירות המדינה כעובדת הוראה או בכל משרה אחרת על פי דרישתה. כפי שנראה להלן, מכוח הסמכה שבחוק, רשאי מנכ"ל משרד החינוך לקבוע מי כשיר לשמש כעובד הוראה; ולמשרד החינוך שיקול הדעת לקבוע את זהות עובדי ההוראה. בפרט הדברים נכונים, כאשר למבקשת שלפנינו אין את ההשכלה הפורמלית הנדרשת מעובד הוראה (לרבות עובד הוראה במשרה זמנית) (ראה: עמ' 6 לפרוטוקול מיום 15.7.2015 שורות 25-30).

ב. אין מחלוקת כי המבקשת איננה "עובדת הוראה" ואף לא "עובדת הוראה בניסיון" ולא "מתמחה". במציאות זו, אין למשיבה כל מחויבות להעסיק את המבקשת כעובדת הוראה במשרד החינוך. בהקשר זה נבקש להפנות לדברים שאמרנו בהחלטה מיום 5.3.2015:

"חוק הפיקוח על בתי הספר תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק הפיקוח"), מקנה למנהל הכללי של משרד החינוך את הסמכות להעניק אישור לעובד לעבוד בהוראה (ראה: סעיף 6 לחוק הפיקוח").

מכוח חוק הפיקוח, נקבעו כללים למתן אישור העסקה כעובד חינוך (ראה: תקנון שירות עובדי הוראה פרק כללי סעיף 1.21.ב), אלה כוללים בין היתר, חובת הגשת בקשה למתן אישור העסקה כעובד חינוך לאגף כוח אדם בהוראה הנתמכת בהצהרה על הכשרה כעובד חינוך ובמילוי שאלון.

מצבים של העסקה במילוי מקום, דוגמת העסקתה של המבקשת, מאופיינים בכך שצרכי בית הספר מחייבים את איוש המשרה בפועל, קודם להשלמת הליכי האישור להעסקה כעובד חינוך ומתן אישור המתחייב על פי חוק הפיקוח.

על רקע זה, העסקתם של עובדי הוראה במילוי מקום הם בגדר חריג בכלל הדורש כתנאי מוקדם לעובד הוראה, להחזיק בהיתר לעבוד בהוראה מכוח חוק הפיקוח.

בהתאם, הליכי קבלת האישור לעסוק כ"עובד חינוך" לעובד הוראה במילוי מקום שאין בידו תעודת הוראה והוא איננו עובד הוראה בניסיון – נעשים במקביל לקליטתו בעבודה בפועל.

לפיכך בנסיבות בהן מופסקת העסקתו של עובד במילוי מקום, שאיננו מחזיק באישור לעבוד בחינוך על רקע ספקות ודבר כשירותו לעבוד כ"עובד חינוך" – מצבו הוא כשל עובד שעצם התאמתו לעבודה נבחנת; וחזרנו לכלל לפיו עבודה בהוראה מחייבת אישור מראש והוא פסול מלעבוד בהוראה בהעדר אישור" סעיפים 6, 7 ו-8 להחלטה בסע"ש 49891-02-15, מיום 5.3.2015.

ג. אמון הציבור ודמות המורה, הם שיקולים רלוונטיים בעת קבלת החלטה על העסקת עובד הוראה במערכת החינוך. על רקע זה המליצה הוועדה המייעצת כי בשלב זה לא יותר למבקשת להשתלב במערכת החינוך כעובדת הוראה; משאין הדבר עומד בקנה אחד עם "אינטרס משרד החינוך ומדינת ישראל להעסיק עובדי הוראה חדשים בין אם במשרה זמנית ובין אם במשרה תקנית פנויה הנקיים מכל רבב פלילי, אשר יכולים לשמש דוגמא ומודל חינוכי לתלמידים (הדגשה שלי-ט.מ.)" המלצת הוועדה נספח ב/1 לתגובת המשיבה.

לטעמנו בנסיבות בהן אמון הציבור ודמות המורה הם שיקולים רלוונטיים בשלב קבלת החלטה על העסקת עובד הוראה, ועל רקע חומרת העבירות המיוחסות למבקשת בכתב האישום – אין מקום להתערב בהמלצת הוועדה המייעצת ובהחלטת מנכ"לית משרד החינוך אשר ביקשה להמתין להתפתחויות בהליך הפלילי שלאורן תשוב ותיבחן העמדה בשאלת כשירותה של המבקשת להשתלב כמורה במערכת החינוך, ככל שתעלה הסוגיה.

ד. בהקשר זה נציין כי מקובלת עלינו עמדתה של הגב' מזרחי בעדותה בפנינו, אשר לדעתה אין להעניק משקל לעובדה שהעבירות המיוחסות למבקשת נעברו במסגרת עבודתה ברשת עמל בערערה שבנגב, בעוד שבקשת המבקשת היא להשתלבותה כעובדת הוראה במילוי מקום בבית ספר בדימונה. לעניין זה נשאלה העדה והשיבה:

"ש. איך השפיעה העובדה שעבירות בהן נחשדת המבקשת התקיימו לכאורה ביישוב אחר במגזר הבדואי, בעוד המבקשת מבקשת להשתלב במערכת החינוך בדימונה, במגזר היהודי?

ת. לא קשור בכלל לעניין, אנחנו לא מסתכלים אם מילאה מקום בבית ספר בדואי או רוצה להשתלב במקום אחר.

ש. לא משנה להם מבחינת הנראות הציבורית שהחשדות לכאורה מיוחסות לאזור גאוגרפי אחר, לפני אוכלוסייה אחרת, בעוד שהיא מבקשת ללמד במקום מרוחק מהמקום הזה?

ת. לא" עמ' 5 לפרוטוקול מיום 15.7.2015 שורות 7-14.

כאמור דעתנו כדעתה של גב' מזרחי לפיה הכשל הערכי הבא לביטוי בעבירות בהן נחשדת המבקשת איננו תלוי המגזר בו נעברו העבירות; ואמון הציבור במערכת החינוך והפגיעה בדמות המורה, אינם נפגעים במידה פחותה בשל העובדה שהעבירות המיוחסות למבקשת, נעברו ביישוב אחר ובמגזר אחר.

ה. הפניה למרשם הפלילי לשם קבלת מידע על רישום פלילי של מועמדים לעבודה בשירות המדינה ולעובדי הוראה בפרט, נועדה להבטיח את טוהר המידות בשירות הציבורי ולשמור על תדמיתו של השירות הציבור בעיני הציבור, כראויה להערכה ולאמון.

בענייננו, לאחר שהוגש כתב אישום המייחס למבקשת עבירות כמפורט לעיל הפגיעה באמון הציבור ובדמות עובד הוראה מעצם העסקתה של המבקשת כעובדת הוראה, לרבות במילוי מקום במשרד החינוך – נסמך על מידע המפורסם ברבים.

אשר על כן, גם מבלי להסתמך על הרישום הפלילי, לא ניתן להיעתר לבקשת המבקשת ולהורות על העסקתה בכמורה במילוי מקום במשרד החינוך.

בנסיבות הללו אין אנו רואים צורך במסגרת הסעד הזמני, להתייחס לטענות בשאלת סמכותה של המשיבה לקבל מידע מהמרשם הפלילי ביחס למבקשת, שהרי אין בסוגיה זו כדי להשליך על התוצאה בהליך הזמני.

ו. בטיעוניה בפנינו הרחיבה המבקשת בטענות על פגיעה בזכות השימוע. בין היתר טענה המבקשת לפגיעה בזכות השימוע בשל העובדה שלא נוהל פרוטוקול ודבריה בפני הוועדה המייעצת לא נרשמו. לפיכך טענה המבקשת כי "הגורם המחליט לכאורה, מנכ"לית משרד החינוך, לא קיבלה בפניה את מלוא הנתונים והעובדות וכפועל יוצא, הללו לא נמדדו ולא נשקלו, בטרם קבלת ההחלטה על ידה" סעיף 29 לסיכומי המבקשת.

המבקשת הוסיפה כי החלטת המנכ"לית "הינה החלטה לקונית אשר לא מפרטת כלל מה הובא בפני המנכ"לית וכיצד אם בכלל השפיעו טיעוניה של המבקשת, על ההחלטה" סעיף 33 לסיכומים.

ז. טענות אלה אין בידינו לאמץ מהנימוקים הבאים:

כבר נפסק כי הגורם המחליט מוסמך לקבוע כי השימוע יתבצע בפני גוף מטעמו. לפיכך אין למצוא פסול בעובדה כי השימוע התקיים בפני הוועדה המייעצת.

הוועדה המייעצת העבירה למנכ"לית משרד החינוך המלצה (ב/2 לתגובת המשיבה) ובה פירוט טענות המבקשת (ראה לדוגמא, סעיף 5 להמלצה ב/2). יצוין כי לא שמענו במסגרת הטיעון בפנינו טענות נוספות שהציגה המבקשת בפני הוועדה המייעצת אשר לא קיבלו ביטוי בהמלצת הוועדה המייעצת למנכ"לית משרד החינוך. מכאן שכל הטענות שביקשה המבקשת להביא בפני מנכ"לית משרד החינוך, הובאו בפניה בטרם קבלת ההחלטה.

המלצת הוועדה המייעצת היא המלצה מפורטת ומנומקת. בנסיבות הללו אין למצוא פסול בהחלטה של מנכ"לית משרד החינוך המאמצת את ההמלצה.

ח. כל האמור לעיל נכון ביחס להעסקתה של המבקשת כעובדת הוראה במילוי מקום. לא הונחה כל תשתית עובדתית לקיומה של עילת תביעה במסגרתה רשאית המבקשת לתבוע את העסקתה כעובדת הוראה (שלא במילוי מקום) וכמתמחה.

ט. בנסיבות הללו סיכויי התביעה במסגרתה מבקשת המבקשת כי בית הדין יורה למשיבה להעסיקה כעובדת הוראה/ כמתמחה בהוראה/ כעובדת הוראה במילוי מקום אינם מצדיקים את מתן הסעדים המבוקשים.

6. סוף דבר הבקשה נדחית. משנדחתה הבקשה תשלם המבקשת למשיבה הוצאות בסך 2,500 ₪.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ה, (09 אוגוסט 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.