1. ביום 21.12.17 נערך דיון הוכחות בשאלת החבות בתיקים המאוחדים. הדיון נקבע לשמיעת כל עדי הצדדים וסיכומים בעל-פה.

מטעם הנתבעת היה עתיד להעיד עד אחד בלבד – החוקר מר שרון מועלם. החוקר לא התייצב לדיון, ובבירור שערך ב"כ הנתבעת בפתח הדיון נמסר לו כי הוא נמצא בטיפול רפואי. לאחר שנחקרו עדי התובעים ונותרה שמיעת עדותו של החוקר בלבד, הוחלט, בלית ברירה ועל מנת לאפשר לנתבעת להביא לעדות את העד מטעמה, לקבוע את המשך הדיון למועד אחר. לפיכך, נקבע דיון המשך ליום 11.3.18 לשמיעת עדות החוקר (אלא אם כן יודיעו הצדדים, לאחר שמיעת ההקלטות, כי הם מוותרים על חקירתו) וכן לסיכומים בעל-פה.

1. כחודש לאחר הדיון, ביום 25.1.18, הגישה הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") בקשה להוספת ראיות וזימון עדים נוספים. הנתבעת ביקשה לזמן 3 חוקרים נוספים, מעבר לחוקר מר שרון מועלם שלא התייצב לדיון קודם, וכן ביקשה לזמן את מר עאטף אבו נדייר ומר אבידור שמואל. בבקשתה טענה הנתבעת כי בעדותם של התובעים עלו מספר שמות של גורמים שהם עובדים בכירים בחברה ובעלי החברה, שעדותם עשויה לשפוך אור על הסוגיה. הנתבעת לא הסבירה מדוע מבוקש בנוסף זימונם של שלושה חוקרים נוספים ומדוע לא ניתן היה להגיש עדותם בשלב הגשת הראיות.

התובע 4 התנגד לבקשה, וכך גם התובע 1. הנתבעת 3 ("קרנית") הודיעה כי היא מתנגדת לזימונם של חוקרים פרטיים נוספים בשלב זה של הדיון, אך אין לה התנגדות לזימונם של העדים שמואל אבידור ועאטף אבו נדייר. הנתבע 1, מר רמי דמירי, הודיע כי הוא מתנגד לזימונם של שלושת החוקרים הנוספים ושל עאטף, שכן לא היתה כל מניעה שהנתבעת תזמן עדים אלה מלכתחילה ואין מקום לביצוע מקצה שיפורים בשלב זה. ביחס לעד אבידור טען הנתבע 1 כי הנתבעת יכולה היתה לזמן גם עד זה במועד, אך מאחר ואין המדובר בחוקרי הנתבעת או בעד שגרסתו נגבתה בידי חוקרי הנתבעת, בחר להותיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. יתר התובעים לא הגישו תגובתם.

1. כלל הוא לעניין הגשת ראיות, שבעל דין אמור להגישן ב"חבילה אחת". סטיה מכלל זה תתאפשר רק במצבים בהם מצביע בעל דין על טעמים של ממש המצדיקים זאת, ובהקשר זה יתחשב בית המשפט, בין היתר, באופי הראיה הנוספת, בשלב בו מצוי ההליך, בשאלה האם ידע או צריך היה המבקש לדעת על ראיותיו של יריבו ועוד (רע"א 8366/14 דפני נ' עמותת אוהל רחל (פורסם במאגרים). בענייננו, לא הובא כל טעם שיסביר מדוע לא ניתן היה לגבות תצהירים מהעדים שזימונם מבוקש עתה, ולהגיש את הראיות בשלב שנקבע להגשתן. הנתבעת לא תמכה בקשתה בתצהיר ולא נתנה הסבר סביר למחדלה זה, ובעניינם של החוקרים אף לא הסבירה מי הם אותם חוקרים ולשם מה נדרשת עדותם. די היה בכך על מנת להביא לדחיית בקשתה, בפרט בשים לב לשלב בו מצוי ההליך ולפרק הזמן בו הוא מתנהל. יחד עם זאת, נוכח עמדות יתר הצדדים ובאיזון בין השיקולים, ואף שיש בהתנהלות זו כדי לגרום לסרבול ההליך ולבזבוז זמנו של בית המשפט והצדדים, אני מתירה לנתבעת להביא לעדות את העדים עאטף אבו נדייר ושמואל אבידור, אשר הוזכרו בעדויות התובעים. מאחר ולא הוגשו תצהיריהם של עדים אלה, כפי שהיה על הנתבעת לעשות לו היתה מגישה כל ראיותיה במועד, הרי שעל הנתבעת להגיש את נושא העדויות ותמציתן הצפויה, וזאת עד ליום 4.3.18. בעניינם של שלושת החוקרים הנוספים ונוכח הדברים האמורים לעיל, לא מצאתי הצדקה להתיר בשלב זה של ההליך זימונם של חוקרים נוספים למתן עדות, כאשר לא היתה כל מניעה להביא עדותם בשלבים מוקדמים יותר וכאשר לא ברור מי הם אותם חוקרים ומהי עדותם.

על העדים כולם להתייצב לדיון שנקבע ליום 11.3.18, ובתום העדויות יישמעו סיכומים בעל-פה. על הנתבעת לדאוג בהקדם לזימון העדים ולוודא התייצבותם במועד שנקבע.

להתנהלות הנתבעת יינתן משקל בעת פסיקת ההוצאות בהליך.

1. בשולי הדברים אציין כי במקביל הוגשה בקשת התובע 12 (מוחמד סראחין) להגיש תצהיר מטעמו (לאחר שלא זומן ולא התייצב לדיון הקודם) וכן בקשת הנתבע 1 להגשת ראיות הזמה. החלטה בבקשות תינתן לאחר שתוגשנה תגובות יתר הצדדים בהתאם להחלטות מהיום.

ניתנה היום, י"א אדר תשע"ח, 26 פברואר 2018, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.