ביום 10.10.07 נחתם בין התובעת לנתבעים הסכם מכר, לפיו מכרו הנתבעים לתובעת מגרש המצוי בגן יבנה.

כתב התביעה

ביום 15.4.15 הגישה התובעת נגד הנתבעים תביעה כספית בטענה כי הנתבעים הפרו את חובתם בתשלום היטל השבחה לוועדה המרחבית לתכנון ובניה וכן את חובתם בהעברת מלוא האישורים (היינו, האישור על תשלום היטל השבחה) לשם העברת הזכויות במקרקעין על שמה של התובעת. לפיכך, התובעת עתרה לחיוב הנתבעים בתשלום היטל ההשבחה לוועדה המרחבית וכן בתשלום פיצוי לתובעת בשיעור הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים, כי התביעה נגדם בנושא תשלום היטל ההשבחה התיישנה, שכן עילת התביעה לתובעת בנושא זה נולדה ביום 15.1.08 המועד החוזי שנקבע לביצוע התשלומים לפי הסכם המכר שהוא גם המועד להמצאת האישור על תשלום היטל השבחה ולחלופין ביום 11.4.08 המועד בו מכרה התובעת את זכויותיה לצד שלישי ולחלופין ביום 13.4.08 המועד בו ביצעה התובעת את התשלום האחרון של התמורה החוזית.

הנתבעים העלו בכתב ההגנה טענות הנוגעות לנושא התביעה לעניין תשלום היטל ההשבחה, ובכלל זאת טענה לפיה התובעת לא פעלה בהתאם לחובתה בהסכם המכר להפקיד כספים בנאמנות לידי בא כוחם לשם הבטחת תשלומים שונים, כדוגמת היטל ההשבחה.

הנתבעים טענו כי שילמו לוועדה המרחבית את סך התשלום המתאים לגובה היטל ההשבחה המוטל על פי דין וכן טענו כי עקב האיחור בתשלום (הנעוץ במחדלי התובעת) נוספו לחיוב בהיטל השבחה תשלומים בגין הצמדות, ריביות וקנסות.

הנתבעים העלו בכתב ההגנה טענות גם בקשר לנושאים אחרים, אשר אינם נוגעים לנושא תשלום היטל ההשבחה, ובכלל זאת בנושא תשלום המע"מ ובנושא אחר הנוגע לתשלום מס השבח.

כתב התביעה שכנגד

הנתבעים הגישו ביום 15.6.15 כתב תביעה שכנגד.

בכתב תביעתם של הנתבעים, מעלים הנתבעים טענות לחיוב התובעת בתשלום כספים בנושאים הבאים:

• נושא תשלום המע"מ.
• נושא תשלום מס שבח.
• נושא החיוב בהיטל השבחה.
• אי ביצוע תשלומים נוספים על ידי התובעת.
• ביצוע תשלומים באיחור על ידי התובעת.
• טענה להפרה בגין מכירת הנכס לצד שלישי ללא רשות.

הבקשה לדחיית התביעה שכנגד מחמת התיישנות

התובעת בכתב ההגנה לתביעה שכנגד וכן בבקשה שהוגשה מטעמה, טוענת להתיישנות עילות התביעה המועלות בתביעה שכנגד ועל כן עותרת לדחיית התביעה שכנגד על הסף וכן למחיקת הסעיפים בכתב ההגנה, במסגרתם העלו הנתבעים טענות בנושאים אחרים שאינם קשורים לנושא התביעה הנוגע להיטל ההשבחה.

התובעת מציינת בבקשתה לדחיית התביעה שכנגד על הסף, כי עילות התביעה המועלות בתביעה שכנגד נולדו ביום 10.1.08. לפיכך, חלה לגביהן התיישנות נוכח חלוף למעלה משבע שנים עד למועד הגשת התביעה שכנגד.

הנתבעים (התובעים בתביעה שכנגד) עמדו בתגובתם לבקשת התובעת לדחיית התביעה שכנגד על הסף מחמת התיישנות, על טענתם לפיה התביעה העיקרית התיישנה.

באשר לעילות התביעה המועלות בתביעה שכנגד, אשר אין חולק כי מתייחסות לנושאים אחרים הנפרדים מנושא תשלום היטל ההשבחה, הנתבעים טענו בתגובתם כי בנושאים אלו יש להאריך את תקופת ההתיישנות, נוכח העובדה שהתובעת הטעתה אותם לגבי עילות התביעה וכן בשל כך שנעלמו מן הנתבעים העובדות המהוות את עילת התובענה.

הנתבעים מפנים בתגובתם לסעיף 35 לכתב התביעה שכנגד, במסגרתו נטען כי ממכתב התובעת לנתבעים מיום 10.1.08 ניתן היה להבין כי התובעת הפקידה סך של 200,000 ₪ בנאמנות ורק 7.5 שנים לאחר מכן נתחוור לנתבעים כי התובעת לא הפקידה כספים בנאמנות.

כמו כן, הנתבעים מפנים לסעיף 45 לכתב התביעה שכנגד, במסגרתו נטען כי התובעת הטעתה את הנתבעים בכך שממכתבה מיום 10.1.08 ניתן להבין שהפקידה את הסכום של 200,000 ₪.

עוד מפנים הנתבעים בתגובתם לסעיף 30 לכתב התביעה שכנגד, במסגרתו הועלתה הטענה להפרה בגין מכירת הזכויות במקרקעין לצד שלישי, כאשר על פי טענתם נודע להם על כך רק ביום 1.2.15.

שאלת התיישנות התביעה

עילת התביעה בתביעה מבוססת על הטענה לפיה החובה בתשלום היטל השבחה מוטלת לפי הסכם המכר על הנתבעים, מוכרי המקרקעין, ואלו הפרו חובה זו, שעה שלא שילמו את היטל ההשבחה לוועדה המרחבית וכתוצאה מכך, לא ניתן אישור של הוועדה המרחבית להעברת הזכויות במקרקעין דבר המהווה הפרה נוספת של הסכם המכר, אשר לפיו היה על הנתבעים להציג את כלל האישורים הנדרשים לשם העברת הזכויות במקרקעין.

לטענת הנתבעים עילת התביעה בנושא זה נולדה ביום 15.1.08 המועד החוזי שנקבע לביצוע התשלומים לפי הסכם המכר שהוא גם המועד להמצאת האישור על תשלום היטל השבחה ולחלופין ביום 11.4.08 המועד בו מכרה התובעת את זכויותיה לצד שלישי ולחלופין ביום 13.4.08 המועד בו ביצעה התובעת את התשלום האחרון של התמורה החוזית.

עיון בהסכם המכר מעלה, כי לא נקבע בו מועד לקיום התחייבות הנתבעים לתשלום היטל ההשבחה. בסעיף 6ב' להסכם המכר נקבע כי על המוכרים להמציא את כל האישורים המעידים על סילוק חובות המוכרים בגין הנכס, אשר יידרשו לצורך העברת הזכויות על שם התובעת, כולל בגין תשלום היטל השבחה. בסעיף זה לא נקבע המועד לביצוע ההתחייבות.

המועדים האחרים המוזכרים בתגובת הנתבעים (מועד מכירת הזכויות לצד שלישי או מועד ביצוע התשלום האחרון) אינם רלבנטיים לקביעת המועד בו צמחה עילת התביעה בידי התובעת להגיש תביעה לחייב את הנתבעים בתשלום היטל ההשבחה או בגין הפרה הנובעת מאי הצגת האישורים הנדרשים להעברת הזכויות על שמה של התובעת.

מכתבי הטענות עולה, כי נושא תשלום היטל ההשבחה עמד על הפרק בהתכתבות בין הצדדים במשך תקופה ארוכה.

יש לבחון, על רקע מהלך הדברים, מה היה המועד בו התקיימה למעשה הפרה (נטענת) מצד הנתבעים באי תשלום היטל ההשבחה המעמידה לתובעת עילת תביעה, וזאת במצב בו הוראות הסכם המכר אינן קובעות את המועד לקיום התחייבות זו.

ככלל, התחייבות אשר לא נקבע מועד לביצועה, חובה על צד לחוזה לקיימה בתוך פרק זמן סביר. קביעת פרק הזמן הסביר לתשלום היטל ההשבחה צריך להתחשב בנסיבות המקרה. דומה, כי לא ניתן היה במקרה הנדון לטעון להפרה מצד הנתבעים באי תשלום היטל ההשבחה בתקופה בת שנה ממועד חתימת הסכם המכר. המדובר בתהליך אשר קשור גם לקבלת דרישה מצד הוועדה המרחבית בדבר גובה היטל ההשבחה ולא סביר בנסיבות העניין כי בחלוף פרק זמן של פחות משנה ממועד חתימת ההסכם, תבוא התובעת בתביעה בגין הפרת הסכם המכר בטענה להפרה בגין אי תשלום היטל ההשבחה.

יש לציין, כי במקום בו התובעת היתה מוצאת לנכון לשלם במקום הנתבעים את היטל ההשבחה, אזי ניתן היה לומר, כי צמחה לה כבר באותו מועד בו שילמה את הכספים לוועדה המרחבית (במקום הנתבעים) עילת תביעה כספית להשבת הסכומים ששילמה, אולם לא כך הדבר במקרה זה.

הסכם המכר נחתם ביום 10.10.07. מכאן, שגם אם עילת התביעה בנושא היטל ההשבחה קמה כבר בחלוף שנה ממועד חתימת הסכם המכר, אזי מאותו מועד יום 10.10.08 טרם חלפה תקופה בת שבע שנים עד להגשת התביעה, ועל כן התביעה בנושא זה לא התיישנה.

יש לציין, כי במקרה שלפנינו נערכה בין הצדדים התכתבות בנושא תשלום היטל ההשבחה. וכך במכתב של ב"כ הנתבעים מיום 17.12.13 כותב ב"כ הנתבעים לב"כ התובעת כי "בירור יתרת החוב הנטענת בקשר להיטל ההשבחה טרם הסתיים...". נוכח טענה זו, אזי אין בידי הנתבעים לטעון, כי עילת התביעה נגדם קמה עוד קודם ליום 17.12.13. כך נראה, כי טענות הנתבעים כפי שהועלו על ידי בא כוחם במכתב האמור, שומטות את הקרקע תחת הטענות המועלות על ידי הנתבעים בדבר התיישנות התביעה.

נוכח המסקנה האמורה, אין צורך לדון בטענה נוספת של התובעת, לפיה היה במכתב האמור משום הודאה בזכות התובעת בנושא היטל ההשבחה, שעה שנרשם בו על ידי ב"כ הנתבעים כי "מכל מקום אם יתברר כי על מרשי לשאת בתשלום היטל ההשבחה לא יהססו לעשות כן".

שאלת התיישנות התביעה שכנגד

לפי סעיף 4 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, לא תישמע טענת התיישנות נגד טענת קיזוז וכן נגד תביעה שכנגד, כשהיא והתביעה באותה תובענה נושאן אחד או כשהן נובעות מאותן הנסיבות.

נושא היטל ההשבחה – מהוראות סעיף 4 לחוק ההתיישנות עולה כי טענות הנתבעים בכתב ההגנה לקיזוז בגין נזקים נטענים הנוגעים לנושא היטל ההשבחה (סעיף 45 לכתב ההגנה) וכן טענות הנתבעים בכתב התביעה שכנגד בדרישה לתשלום פיצוי בגין הפרות התובעת בנושא היטל ההשבחה (סעיפים 28-41 לכתב התביעה שכנגד) אינן נופלות לגדר ההתיישנות, ולו מהטעם שמדובר באותו נושא בו עוסקת התביעה.

מנגד, כל הטענות האחרות שהועלו בכתב ההגנה לקיזוז וכן בתביעה שכנגד לתשלום פיצוי, עוסקות בנושאים אחרים שאינם נושא תשלום היטל ההשבחה, אשר אינם נובעים מאותן הנסיבות אשר עליהן מבוססת התביעה. לפיכך, יש לבחון כל אחד מהנושאים האחרים שהועלו בכתב התביעה שכנגד בהתאם למועד בו צמחה עילת התביעה אל מול המועד בו הוגשה התביעה שכנגד ובהתאם לכך להכריע בשאלת התיישנות כל אחת מהעילות הנפרדות האמורות.

נושא תשלום המע"מ – בסעיפים 14-20 לכתב התביעה שכנגד מעלים הנתבעים טענות בסוגיית תשלום המע"מ. הנתבעים מציגים תכתובת שנערכה בין הצדדים בנושא זה, כאשר "ביום 31/3/08 הודיעו התובעים לנתבעת כי סוגיית הוצאת החשבונית ע"י הנתבעת מוצתה במכתב אגף מס ערך מוסף מיום 13/11/07...". מכאן עולה, כי יש לספור את מניין תקופת ההתיישנות בנושא האמור מיום 31.3.08. הואיל והתביעה שכנגד הוגשה ביום 15.6.15, אזי חלה התיישנות על נושא תשלום המע"מ ולפיכך הסעיפים העוסקים בנושא זה בכתב ההגנה וכן בכתב התביעה שכנגד, יימחקו.

יצוין, כי הנתבעים העלו בסעיף 45 לכתב התביעה שכנגד טענה להטעייתם על ידי הנתבעים, עניין עליו הסתמכו בתגובתם לבקשה לדחיית התביעה שכנגד מחמת התיישנות. הטענה להטעיה מתייחסת בהקשר האמור לדרישת התובעת לפיה הנתבעים יישאו בתשלום המע"מ וכן לדרישתה לקבלת תצהיר, אולם אלו הועלו במכתבים שנשלחו עוד לפני יום 31.3.08. מדובר בנסיבות שהתרחשו בידיעת הנתבעים והן חלות כבר בגדר ההתיישנות. אין מדובר בנסיבות חדשות אשר נודעו לנתבעים בשלב מאוחר יותר, אשר מצדיקות בחינת הארכת תקופת ההתיישנות. לכן, הטענה הכללית בדבר הטעיה אין בה כדי להביא להארכת תקופת ההתיישנות בנושא תשלום המע"מ.

נושא תשלום מס שבח – בסעיפים 21-27 לכתב התביעה שכנגד מעלים הנתבעים טענות ביחס לתשלום מס שבח באיחור על ידי התובעת. בסעיפים 50.11-50.12 מפרטים הנתבעים את הפיצוי הכספי הנדרש בגין האיחור בתשלום מס שבח.

עיון בטענות המועלות בכתב התביעה שכנגד מעלה, כי עילת התביעה הנוגעת לנושא מס שבח צמחה במועד התשלום על ידי הנתבעים ולכל המאוחר בחודשים 1-2/08, בהם כבר הועלתה טענת הנתבעים ביחס לתשלום מס השבח. ההפניה בכתב התביעה שכנגד למכתב מיום 7.7.08 אינה דוחה את המועד בו נולדה עילת התביעה. במכתב האמור מציינים הנתבעים, בפניה בכתב יד לבאת כוחם, כי הם מבקשים להזכיר את התשלומים המיותרים ששילמו למס שבח, אותם יש לדרוש מהתובעת. מכתב זה מלמד, כי עילת התביעה צמחה עוד קודם לאותו מועד, כאמור בעת ששולמו התשלומים למס שבח.

גם הדרישה בסעיף 50.12 לכתב התביעה שכנגד לחיוב התובעת בריבית על תשלום מס שבח באיחור, החל מיום 10.1.08 תואמת מסקנה זו לפיה התביעה בנושא זה התיישנה.

הואיל וחלה התיישנות על התביעה בנושא תשלום מס שבח, הסעיפים העוסקים בנושא זה בכתב ההגנה וכן בכתב התביעה שכנגד, יימחקו.

נושא ביטול הנחה – בסעיף 21 לכתב התביעה שכנגד מעלים הנתבעים טענות לביטול הנחה שניתנה לתובעת על סך 15,800 ₪ במכתב מיום 10.1.08. בסעיפים 50.3-50.6 מפרטים הנתבעים את הדרישות הכספיות הנובעות מביטול ההנחה שניתנה.

עיון בכתב התביעה שכנגד מעלה כי המועד המוזכר בקשר לנושא מתן ההנחה, בסעיף 21 לכתב התביעה שכנגד, הוא חודש 1/08. אין בכתב התביעה שכנגד פירוט או הסבר לדחיית מועד תחילת ההתיישנות בנושא זה.

גם הדרישה בסעיף 50.4 ובסעיף 50.6 לכתב התביעה שכנגד לחיוב התובעת בריבית בקשר לביטול ההנחה, החל מיום 10.1.08 תואמת מסקנה זו לפיה התביעה בנושא זה התיישנה.

הואיל וחלה התיישנות על התביעה בנושא ביטול ההנחה, הסעיפים העוסקים בנושא זה בכתב ההגנה וכן בכתב התביעה שכנגד, יימחקו.

נושא אי ביצוע תשלומים שונים – בסעיפים 42-43 לכתב התביעה שכנגד מעלים הנתבעים טענות לאי תשלום סכומים על ידי התובעת, כאשר מלבד תשלום ההנחה מוזכר גם תשלום ששולם כשכר טרחה למהנדס צורדקר. בסעיפים 50.1-50.2 מפרטים הנתבעים את הדרישות הכספיות הנובעות מהחזר התשלום למהנדס.

עילת התביעה בגין תשלום ששולם על ידי הנתבעים למהנדס צמחה במועד התשלום. לא ברור מכתב התביעה שכנגד מתי בדיוק שילמו הנתבעים את התשלום למהנדס, אך ניתן להבין כי מדובר בתשלום שבוצע בסמוך לחודש 1/08 וזאת נוכח הדרישה המפורטת בסעיף 50.2 לכתב התביעה שכנגד לתוספת ריבית בגין התשלום האמור החל מיום 10.1.08.

מכאן שגם בכל הנוגע לתביעה להחזר שכר טרחת המהנדס חלה התיישנות ולפיכך הסעיפים העוסקים בנושא זה בכתב ההגנה וכן בכתב התביעה שכנגד, יימחקו.

נושא ביצוע תשלומים באיחור – בסעיף 44 לכתב התביעה שכנגד מעלים הנתבעים טענות לתשלום סכומים על ידי התובעת באיחור. בסעיפים 50.8-50.7 מפרטים הנתבעים את הדרישות הכספיות המבוססות על הטענה לתשלומים באיחור.

עילת התביעה בגין תשלומים ששולמו על ידי התובעת באיחור צמחה בעת ששולמו התשלומים באיחור. מכתב התביעה שכנגד עולה כי מדובר במועדים: יום 15.2.08, 15.3.08, 1.4.08. מדובר במועדים אשר חלו למעלה משבע שנים קודם להגשת התביעה שכנגד, ולפיכך התביעה בגין תשלומים באיחור התיישנה והסעיפים העוסקים בנושא זה בכתב ההגנה וכן בכתב התביעה שכנגד, יימחקו.

נושא מכירת הזכויות לצד שלישי ללא רשות – בסעיפים 46-49 לכתב התביעה שכנגד העלו הנתבעים טענה להפרה הנובעת ממכירת הזכויות במקרקעין על ידי התובעת לצד שלישי. מכירת הנכס לצד שלישי נעשתה ביום 11.4.08 אולם לטענת הנתבעים בתגובתם לבקשה לדחיית התביעה על הסף, נודע להם על הדבר רק ממכתב שנשלח מטעם התובעת ביום 1.2.15 (המוזכר בסעיף 30 לכתב התביעה שכנגד). נוכח טענה זו של הנתבעים, אזי אין מקום לדחות התביעה שכנגד בנושא זה על הסף.

סיכום

התביעה המבוססת על אי תשלום היטל ההשבחה על ידי הנתבעים והעדר האישורים הנדרשים לשם העברת הזכויות על שמה של התובעת – לא התיישנה.

הטענות המועלות על ידי הנתבעים בכתב ההגנה וכן בתביעה שכנגד, ביחס לנושא תשלום היטל השבחה, לא התיישנו, ולו מהטעם שמדובר באותו נושא בו עוסקת התביעה.

גם ביחס לטענה נוספת שהועלתה על ידי הנתבעים בכתב התביעה שכנגד, בדבר מכירת הזכויות על ידי התובעת לצד שלישי ללא רשות, נמצא כי התביעה שכנגד לא התיישנה.

יתר טענות הנתבעים, אשר אינן נוגעות לנושא תשלום היטל ההשבחה, לרבות בעניין תשלום המע"מ, תשלום מס שבח, ביטול הנחה שניתנה, תשלום שכ"ט למהנדס ואיחור במועדי התשלום – נמצא כי חלה לגביהן התיישנות ועל כן דינן להימחק מכתב התביעה שכנגד וכן מכתב ההגנה.

הנתבעים יישאו בתשלום הוצאות התובעת בגין הבקשה בסך של 5,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ו, 31 מאי 2016, בהעדר הצדדים.