החלטה

1. בפני בקשה לרשות להתגונן נגד התביעה.

להלן עיקר התביעה:

א. המשיבה הינה חברה העוסקת בביצוע עבודות פיתוח והכשרת מגרשים.

ב. המבקשים הינם תושבי קיבוץ גונן אשר הזמינו שירותים מהתובעת המתבטאים בעבודות עפר, ביצוע מסלעות, אספקת מפת מדידות ושירותי תכנון מאדריכל להכנת תכניות להיתר בנייה.

ג. מול המפקח מר רם גרוס נחתם הסכם פיקוח כאשר שכר המפקח ישולמו ישירות למשיבה וזו תשלם למפקח את שכרו.

ד. המבקשים נותרו חייבים למשיבה סך של 19,471 ₪.

3. להלן עיקר הטענות שבתצהיר המבקשים:

המבקשים טוענים כי בכל הקשור לשכר המפקח אין יריבות בינם לבין המשיבה , מאחר

והסכם ההתקשרות נעשה ישירות מול המפקח ואין המשיבה רשאית לתבוע את הסך של

13,000 ₪ בגין פיקוח וריבית פיגורים בגין אי-תשלומו.

המבקשים טוענים כי הם שילמו למשיבה סך של 155,000 ₪ מתוך סך של 209,929 ₪ ונותרו

חייבים בסך של 4,390 ₪.

אם כי המבקשים טוענים כי לכל היותר נותר סך של 4,390 ₪ לתשלום אלא שהם טוענים כי

חרף זאת , לא מגיעים למשיבה כספים נוספים , מכיוון שהם שילמו לה סכום עודף של 22,579

שקל חדש.

4. התקיים דיון בפני ביום 21.3.16

המשיבה הסכימה למתן רשות להתגונן בלי להודות בטענות המבקשים אך עמדה על קבלת פסק-דין על הסך שבו הודו המבקשים כיתרת חוב בסך של 4,390 ₪.

לעומתה, המבקשים ביקשו לקבל רשות להתגונן בגין כל הסכום והתנגדו לקבלת פסק-דין נגדם בטענה כי אין לקרוא את הודאתם ביתרה בנפרד ממכלול הטענות בבקשה לרשות להתגונן שבה טענו כי הם אף שילמו סכום עודף.

דיון והכרעה:

6. הלכה ידועה היא כי בתביעה בסדר דין מקוצר יש לתת לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה.

ראה- ע"א 248/89, החברה למוזיקה נ' וורנר פ"ד מ 1 ( ו ), 272, 273.

ע"א 594/89, זהבי נ' מגרית בע"מ פ"ד מב ( ו ), 722, 721.

רע"א 39/86, גליק נ' גליק פ"ד מ ( ו ), 51.

ר ע"א 465/89, דביק נ' בנק מזרחי מאוחד "מ פ"ד מה ( ו ), 66.

ומכאן, בית המשפט שואל את עצמו שבהנחה והגנת הנתבע אמת היא, האם יכולה היא לזכות במשפט ואם התשובה כן, נותנים לנתבע רשות להתגונן.

במקרה זה, הגנת המבקשים היא ,שאין יריבות משפטית בינם לבין המשיבה באשר לשכר המפקח וכי החוזה נערך מולו ואין המשיבה יכולה לתבוע את המבקשים בגין שכר המפקח.

המשיבה לא חקרה את המצהיר על תצהירו בלי להודות בטענות וזאת כדי לקדם את התיק.

כמובן בשלב זה הנתבע אינו חייב לשכנע את בית המשפט בנכונות טענותיו העובדתיות שבתצהיר.

ראה- ע"א 527/07, מזל נחום נ' אהרונסון, דינים עליון פ"ז, 544.

הנתבע אינו חייב להוכיח את נכונות טענותיו העובדתיות ובמקרה זה שגביית השכר והעמלה אמורה להתקבל מהתושבים, גם אין הנתבע חייב להצביע על דרכי ההוכחה.

ראה- ע"א בק נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, פ"ד מג ( 2 ) , 195.

וכן- ע"א 356/85 המגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא ( 3 ), 319.

סוף דבר:

7. לאחר שעיינתי בתיק ובטענות שני הצדדים ומאחר ועסקינן בבקשה לרשות להתגונן כשלא נדרשת מידה של הוכחת טענות המבקשים ולא הצבעה על דרכי ההוכחה ונוכח הטענה , הטעונה בירור עובדתי, שהמבקשים אף שילמו סכום עודף החלטתי לקבל את הבקשה ולתת למבקשים רשות להתגונן לאחר הפקדת הסך של 4,390 ₪ בתיק זה בתור עירבון כתנאי למתן רשות להתגונן.

מאחר והמבקשים אינם מודים בפה מלא כי הם חייבים לשלם סכום זה למשיבה כי הם כבר שילמו מעבר למה שמגיע לה אין לומר כי בפני קיימת הודאה של בעל-דין בסכום זה.

אם כן , לאחר שהמבקשים יפקידו בתיק זה יחד ולחוד עירבון ע"ס של 4,390 ₪ בתוך 30 יום ממועד קבלתם העתק החלטה זו ,תיתן להם רשות להתגונן נגד התביעה.

התצהיר ישמש כתב-הגנה.

הצדדים יתאימו את כתבי טענותיהם להליך של סדר-דין מהיר וישלימו תצהירים ומסמכים בתוך 30 יום ממועד הפקדת העירבון.

הוצאות הליך זה בסך של 1,500 ₪ ישולמו לפי התוצאה הסופית בהליך העיקרי.

המזכירות תפתח תיק תא"מ ותמציא העתק החלטה זו לצדדים.

המזכירות תפתח תיק של סדר דין מהיר ותמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשע"ו, 07 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה