1. בקשת המבקש להוספת תצהירים וראיות.

2. לאחר עיון בבקשה ובתגובה אני קובעת כך:

א. בקשת המבקש חריגה, שכן – מדובר בבקשה להוספת ראיות לאחר שהנתבע הגיש ראיותיו.

ב. בקשה זו יש לבחון לפי טיבן של הראיות והסיבה בגינה לא הוגשו.

ג. לפי סדר הבאת הראיות, חלף המועד שבו התובע זכאי להביא את ראיותיו. סדר הבאת הראיות הוא עניין מהותי, ובית המשפט העליון נתן לו תוקף בהלכת טמבור (ע"א 4617/03). זאת ועוד, אין צידוק של ממש לכך שהתובע לא הגיש את הראיות הנוספות מבעוד מועד. כבר מעת הגשת הבקשה לביטול פסק דין ועבור להגשת כתב ההגנה, היה ידוע כי הנתבע מתכחש לחוב ולנסיבות המתוארות בתביעה. אם כן, אין הסבר של ממש מדוע הראיות לא הוגשו במועד שנקבע להגשתן, ובהגשת הראיות לאחר שהנתבע כבר מסר תצהירו, בשים לב לראיות התובע, יש משום פגיעה בזכויותיו המהותיות.

3. לפיכך, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בתום ההליך.

4. נוכח תוצאה זו, אני רואה לקבוע את התיק להוכחות, בהחלטה נפרדת. מופנית תשומת לבם של ב"כ הצדדים לכל ההוראות בדבר מועד ההוכחות.

ניתנה היום, כ' כסלו תשע"ז, 20 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.