1. בפני בקשת הנתבעת חב' כ. כוכב הנגב – חברה לבנין ופיתוח (1990) בע"מ (להלן – "המבקשת"), להבהרת פסק הדין מיום 1.7.2019, במובן זה שיקבע, כי את התיבה "סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל" תפורש שיום הגשת התביעה הכוונה היא ליום 2.1.2017 בו הוגש כתב התביעה המתוקן ובו נכללה לראשונה הנתבעת, ולא יום 1.6.2015, היום בו הוגשה התביעה.

נטען, כי רק עם הגשת כתב התביעה המתוקן, תוקן המחדל שבקביעת הנתבע הנכון, ואין התובע (המשיב) יכול ליהנות ממחדליו.

2. המשיב מתנגד לבקשה, ומבקש לדחותה על הסף, שכן היא איננה נתמכת בתצהיר כדין.

עוד מוסיף המשיב, כי מטרת פסיקת הריבית והפרשי ההצמדה, היא להעמיד את החוב על ערכו הריאלי.

3. יש לדחות את בקשת הנתבעת למתן הבהרה לפסק הדין. עניין סמכותו של בית המשפט להבהיר את פסק דינו נדונה על-ידי בית המשפט העליון ברע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (18.1.2007), שם נקבע כך:

"אין בית המשפט קונה סמכות לדון במחלוקת בין צדדים, שלגביה סיים את מלאכתו וניתנה הכרעתו בה, אלא כדי לתקן טעות שנפלה בדבריו כאמור בסעיף 81 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984, או מכוח בקשת הבהרה של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז – 1967. הפתח שהותיר החוק לצדדים לבקש דיון מחודש בהכרעה שיפוטית, הוא צר ומצומצם, מכוח עקרון "גמר המלאכה", אותו היטיבה לתאר השופטת פרוקצ'יה:

 'עקרון 'גמר המלאכה' 'Functus Officio' נועד להבטיח כי יהא סוף לדיונים ולמחלוקות בין צדדים כדי להגשים ערך של וודאות, בטחון משפטי ומניעת הטרדת בעלי דין לאחר סיום משפטם. הוא נועד גם להבטיח את תקינות פעולתה של מערכת השיפוט ולמנוע את עיסוקה בענינים חוזרים במחלוקת שכבר הוכרעה בעוד מחלוקות רבות שטרם הוכרעו ממתינות בשער' (ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין, פ"ד נז(5) 462, 474; ראו גם: א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית; תשס"ה), 352).

'על בעל דין הסבור שהחלטה צריכה הבהרה, לשכנע תחילה את ראש ההוצאה לפועל, שרק בידו לפנות לבית המשפט בבקשת הבהרה'. (רע"א 103/03 פירו נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם) (השופט טירקל); רע"א 6856/93 חוטר נ' מוקד, פ"ד מח(5), 785 (הנשיא שמגר);  ע"א 769/77 יוסיפוב נ' יוסיפוב, פ"ד לב (1), 667, 671 (השופט – כתארו אז – שמגר)) . נציין, כי גם בהיעדר אפשרות למי מהצדדים לבקש הבהרה מכוח סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, עדיין בידם הכוח לבקש פסק דין הצהרתי שיפרש את פסק הדין הטעון הבהרה (בג"ץ 4698/01 פלדברג נ' שר הבינוי והשיכון (לא פורסם) (השופטת דורנר); בג"ץ 6263/02 קדם נ' חשב מינהל מקרקעי ישראל, מחוז תל אביב (לא פורסם) (השופטת – כתארה אז – ביניש)). אך דרך המלך היא פניה על ידי ראש ההוצאה לפועל בבקשת הבהרה, וכך היה צורך לפעול בנידון דידן." 

4. עולה מן האמור, כי לבית משפט זה אין סמכות להבהיר את האמור בפסק הדין, ובהתאם הבקשה דינה להידחות.

5. היות והבקשה נדחתה שלא מנימוקי המשיב לא מצאתי מקום לחייב בהוצאות.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.