16 נובמבר 2015

לפני:

כב' השופט אורן שגב

החלטה

1. בפניי בקשת המבקש להורות למשיב (התובע) 2 קבוצות מסמכים: האחת - פרוטוקולים של ועדות הכספים, של ישיבות הנהלה ושל ישיבות האסיפה הכללית; והשניה – מסמכים רפואיים שונים כגון: העתק מלא של התביעה שהוגשה למל"ל, על כל נספחיה הרפואיים בקשר עם תאונת העבודה והבקשה לקבלת נכות רפואית, עותק מהתיק הרפואי של התובע בבתי חולים ובמרפאות השונות, עותק תיקו הרפואי של התובע אצל רופא המשפחה ורשימת אשפוזים/טיפולים/ביקורי רופא ובדיקות מעבדה (להלן – "המסמכים הרפואיים").
2. לטענתו, מסמכים אלה נחוצים לו לאור האמור בסעיפים 37-40 לכתב התביעה, מהם עולה כי המשיב, "באופן מכוון לא דיווח על ימי היעדרותו מפאת מחלה ועל כן נדרש מהמשיבה להוכיח כי המשיב נעדר רבות מעבודתו במיוחד לאחר תאונת הדרכים שעבר" (סעיף 18 לבקשה).
3. המשיב התנגד לבקשה וטען לגבי קבוצת המסמכים הראשונה, כי היא כבר צורפה לכתב ההגנה שכנגד שהוגש מטעמו. ביחס לקבוצת המסמכים הרפואים, טען כי אין להם רלוונטיות לשאלת נוכחותו בעבודה, והביא כדוגמה את האפשרות שביקר במרפאה או ערך בדיקה שלא על חשבון שעות העבודה. מכאן, שהמסמכים כלשעצמם אינם רלוונטיים לעניין עצם הנוכחות.
4. עוד טען, כי מדובר בפגיעה קשה בפרטיותו שלא לצורך ובזכותו החוקתית לפרטיות, וזאת מעבר להכבדה הקשה שאיסוף המסמכים (אילו היו רלוונטיים) ייצור עבורו.

דיון והכרעה

1. אקדים אחרית לראשית. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, ואפרט.
2. הלכה מושרשת בשיטת משפטנו הנה כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת הנדונה בהליך – וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים".^[1] חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות.^[2]
3. ומכאן, שהשאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול. ראשית, האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו.^[3]
4. ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה^[4]
5. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות (עניין מכתשים), כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלוונטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ. רנדי בע"מ, מיום 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (עניין אבנצ'יק).
6. באשר לפגיעה אפשרית בפרטיות, הנלווית להליך גילויו של מסמך מסוים, נפסק כי יש לערוך איזון בין הערכים המתנגשים: מחד – יעילות הדיון והשאיפה לרדת לחקר האמת, העומדות בבסיסה של תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991; ומאידך – הגנה על פרטיות, שהנה ערך חוקתי (ראה עניין מכתשים).
7. בעניין מכתשים, הניח בית הדין הארצי, מפי כב' השופטת כב' השופטת (כתוארה אז) ורדה וירט-ליבנה, שורה של הנחיות שתסייענה לערכאה הדיונית, הדנה בבקשה כגון דא, לערוך את האיזון הנדרש. ההנחיות הרלוונטיות לענייננו הן:
8. התייחסות למבחן הרלוונטיות תוך בחינה פרטנית של טיב החומר שגילויו מתבקש, היקפו ושיעור הפגיעה בפרטיות;
9. חשיבות המסמכים המבוקשים לצורך גילוי האמת;

ומן הכלל אל הפרט

1. ביחס לקבוצת המסמכים הראשונה – משצורפו עותקים לכתב ההגנה, וכעת הם בחזקת המבקש, מתייתר הצורך במתן אפשרות עיון בהם.
2. ביחס לקבוצת המסמכים הרפואיים, סבורני, כי היקף הגילוי שנתבקש אינו מוצדק, בשל היעדר רלוונטיות וכן מטעמים של פגיעה לא מידתית בצנעת הפרט והכבדה בלתי סבירה על בעל דין. וממה נפשך? צודק המשיב כי העצם העובדה שעשה בדיקה רפואית כלשהי, אין בה לכשעצמה כדי ללמד האם נעדר מהעבודה באותו יום, אם לאו.
3. יתרה מכך, המשיב טען כי דיווח על ימי היעדרותו למר אלי וילנר ולגב' אתי אלה, שנתנו שירותים חיצוניים של הכנת תלושי השכר. בידי המבקש לזמנם למתן עדות ולבקש כי יביאו עמם מסמכים או אישורים רפואיים, ככל שאלה מצויים בידם.
4. יחד עם זאת, ייתכן, שכדברי המבקש, קיימים אישורים רלוונטיים שלא דווחו ועל כן, נותני השירותים החיצוניים לא יכולים להעיד אלא על מה שקיבלו מהמשיב.
5. הנה כי כן, הגם שחשיפת תיקו הרפואי של המבקש, על כל קרביו, בהיקף שהתבקש לא תסייע להגיע לחקר האמת ותפגע בזכותו לפרטיות באופן לא מידתי, גילוי אישורי מחלה וסיכומי אשפוז בלבד, עשויים לשפוך אור על תקופות בהן המשיב לא היה כשיר מבחינה רפואית לעבודה.
6. זאת ועוד. במלאכת האיזון שבין זכותו לפרטיות לבין זכותו של המבקש לנהל את ההליך בקלפים גלויים, יש להורות כי באישורי המחלה ובסיכומי האשפוז, יימחקו הפרטים הרפואיים.
7. אמת, איסוף האישורים הנ"ל עשוי בהחלט להכביד על המשיב, אלא שלטעמי מדובר בהכבדה שאינה חורגת מהנדרש מבעל דין שהגיש תביעה.
8. לאור האמור לעיל, אני מורה למשיב להמציא למבקש, באמצעות ב"כ, בתוך 30 יום מהיום, אישורי מחלה מקופת החולים בה הוא חבר וכן סיכומי אשפוז מהמוסדות הרפואיים בהם היה מאושפז. בכל המסמכים הנ"ל, יושחר המידע הרפואי אודות מצבו של המשיב.
9. ככל שקיימים מסמכים מקרב המסמכים שהוריתי על גילויים לעיל, שלדעת המשיב יש להם רגישות מיוחדת, חרף השחרת המידע הרפואי, הם יושמו במעטפה חתומה ויועברו לעיוני באמצעות מזכירות בית הדין והודעה על עצם מסירת המעטפה תוכנס לתיק האלקטרוני ועותק הימנה יועבר לב"כ הצד שכנגד.

סיכומו של דבר

1. הבקשה נדחית.
2. לאור התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' כסלו תשע"ו, (16 נובמבר 2015), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז, מיום 14.5.2008; להלן – עניין עוז; ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ נק עיזבון המנוחה טלי אורן בלזר ז"ל, מיום 27.01.2011; להלן – עניין טבע תעשיות. ↑

2. ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.9.2010; להלן – עניין מכתשים. ↑

3. פסק דינה של השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, מיום 28.3.07; להלן – עניין אבנצ'יק; ע"ע 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, מיום 7.5.2006), כפי שמופיע בעניין טבע תעשיות. ↑

4. עניין עוז; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.3.2005; ע"ע 19213-07-10 מוחמד ראשד חמאמדה – דורון עובד ניהול ושיווק פרויקטים בע"מ, מיום 16.11.2010. ↑