1. ביום 2.1.2020 ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל-אביב – יפו (הרכב כב' סגנית הנשיא י' שבח, כב' השופט י' אטדגי וכב' השופטת י' סרוסי) בע"א 72470-10-18, והתוצאה האופרטיבית בו היא כדלקמן:

"[...]חיוב הפינוי יישאר על כנו; הפינוי יותנה בפיצוי בגין אובדן הזכות לדיירות נגזרת לאחר פטירתה של מלכה וכל הכרוך בכך; התיק יוחזר לבית משפט קמא לצורך קביעת שיעור הפיצוי; בית משפט קמא אף יתן את ההוראות הדיוניות הנדרשות באשר לאופן הוכחת שיעור הפיצוי; בית משפט קמא ייקח בחשבון, בין יתר הנתונים, את מגורי המערערים למעט שמעון מאז ביטול הרשות על דרך הגשת תביעת הפינוי, גם את הימנעות הכנסייה למלא אחר התחייבויותיה לרבות תשלום הסך של 10,000 ₪; חיוב ההוצאות בבית משפט קמא יבוטל; בערעור לא ינתן צו להוצאות; העירבון והפיקדון שהופקדו ע"י המערערים יושבו להם."

1. מן האמור עולה, כי התיק הוחזר לקביעת שיעור הפיצוי שהנתבעים יהיו זכאים לו כנגד הפינוי. בית המשפט המחוזי הנכבד הורה לי לקחת בחשבון את הפרמטרים הבאים:
   1. הפיצוי יינתן בגין אובדן הזכות לדיירות מוגנת לאחר פטירתה של מלכה ז"ל;
   2. יש להפחית מן הפיצוי את שווי מגורי הנתבעים (למעט שמעון) במתחם למן הגשת תביעת הפינוי (המהווה את ביטול הרשות);
   3. יש לקחת בחשבון את הימנעותה של הכנסייה מלמלא אחר התחייבויותיה, לרבות תשלום הסך של 10,000 ₪ כהוצאות משפט.
2. עוד הורה בית המשפט המחוזי הנכבד, כי בית משפט זה יתן הוראות דיוניות באשר לאופן הוכחת שיעור הפיצוי.
3. אני סבור, כי הדרך היעילה ביותר לקביעת שיעור הפיצוי היא כדלקמן:
   1. ימונה שמאי מטעם בית המשפט, אשר יקבע את שוויה של זכות הדיירות המוגנת בדירתה של מלכה ז"ל בעת הריסתה, כמו גם את דמי השימוש בנכס ממועד הגשת התביעה ועד מתן פסק הדין בערעור;
   2. לאחר קבלת חוות דעת השמאי – ולאחר שימצו הצדדים את ההליכים הקשורים לחוות דעתו (לרבות, במקרה הצורך, משלוח שאלות הבהרה וחקירה על חוות הדעת), יגישו הצדדים טיעון בכתב בהיקף מוגבל בדבר גובה הפיצוי שבו יישא התובע כתנאי לביצוע הפינוי.

לאחר השלמת האמור, יינתן פסק דין משלים ובו הכרעה ביחס לגובה הפיצוי.

1. יוער, כי בעמ' 12 לפסק הדין בערעור (פסק דינה של כב' סגנית הנשיא שבח), ציין בית המשפט, כי "הדעת נותנת שהכנסייה ראתה בהרשאה נטענת זו קיום בקירוב של החיוב הכספי שהושת עליה למשך שלוש שנים שהיא חדלה לקיימו אחרי שלושה חודשים". מכאן שאין צורך להתייחס לחיובה של הכנסייה בתשלום דמי שכירות לתקופה של שלוש שנים, כשם שאין צורך להתייחס לדמי שימוש ראויים בנכס שבו התגוררו הנתבעים (או חלקם) עד הגשת התביעה דנן.
2. הצדדים יהיו רשאים להגיש התייחסות מנומקת להצעה דיונית זו של בית המשפט עד יום 15.1.2020. לא תוגש התייחסות – אראה בכך הסכמה של הצדדים להסדר המוצע.

המזכירות תשוב ותפתח את התיק.

1. תז"פ לפניי ליום 16.1.2020.

ניתנה היום, ה' טבת תש"פ, 02 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.