09 אפריל 2017

לפני: כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

החלטה

(בבקשת התובע לצירוף טבלת חישוב שעות נוספות

וקביעת תזכורת)

1. בהמשך לבקשת התובע להתיר לו לצרף טבלת חישוב שעות נוספות מתוקנת באמצעות חוות דעת של המומחית רו"ח ג'רוס אומיה ולקבוע תזכורת לפשרה במעמד הצדדים לנוכח הדברים שהוחלפו בסוף ישיבת ההוכחות האחרונה , לפני תגובת הנתבעת, המתנגדת לשתי הבקשות.

לטענת הנתבעת בקצירת האומר, יש לדחות את בקשת התובע לצירוף טבלת חישוב השעות הנוספות כאמור, מן הטעם שמדובר בהוספת "ראיה" חדשה לאחר שפרשת הראיות בסוגיית השעות הנוספות הסתיימה; ה"ראיה" צורפה עוד בטרם הותרה הגשתה; התובע לא הצביע על טעם שמנע ממנו להגיש את הטבלה במועד; מדובר ב"ראיה" לא מהותית, שאינה נחוצה ושאף אינה ערוכה בהתאם להנחיות בית הדין מיום 2/3/16; נפלו פגמים בחוות הדעת ובכלל זה נלקח היקף שעות עבודה לא נכון, תוך הוספת שעות עודפות והתעלמות מהפסקות; מדובר בשיבוש של אופן ניהול ההליכים לאחר שהנתבעת כבר הגישה את ראיותיה בעניין השעות הנוספות; אם יותר הצירוף תידרש הנתבעת להגיש חוות דעת מומחה מטעמה והדבר יביא לפתיחת פרשת הראיות בסוגית השעות הנוספות שכבר מוצתה; מדובר ב"מקצה שיפורים" שנועד לשפץ את עדותו של התובע.

אשר לבקשת התובע לקבוע תזכורת לפשרה, טוענת הנתבעת כי התנהלות התובע עד כה התבררה כהתנהלות קלוקלת הנגועה בחוסר תום לב, ומטעם זה בצטרפו לפערים המהותיים בין עמדות הצדדים, היא אינה רואה טעם בקיום תזכורת לפשרה.

2. לאחר עיון במסמכים שהגשתם מתבקשת ובנימוקי ההתנגדות של הנתבעת, נחה דעתי כי בנסיבות המקרה, יש להתיר את הגשת טבלאות החישוב שצורפו לחוות הדעת בלבד, ואבאר טעמי להלן.

3. ראשית ועל מנת להעמיד דברים על דיוקם, אדגיש כי בניגוד לניסוח בו נקטה הנתבעת, לא מדובר בענייננו בחוות דעת מומחה או בראיה חפצית כלשהי, כי אם בעריכת חישוב המכמת את שווי תביעתו של התובע לגמול שעות נוספות, וזאת על יסוד מצע נתונים קיים (דוחות הנוכחות למעט לשנת 2009 של התובע ותלושי השכר), והכל כמובן בכפוף למחלוקת העקרונית בין הצדדים בדבר עצם זכאותו של התובע לגמול שעות נוספות.

חישוב זה הינו חישוב אריתמטי המהווה לכל היותר כלי עזר, שאינו מחייב חוות דעת של מומחה ואין בו שום מימד של מומחיות. כך גם חישובי הריבית וההצמדה הנקובים בחוות הדעת, אינם דרושים בהינתן כי ממילא בית הדין קובע את הכרעותיו בערכים נומינאליים ומורה בעצמו על הצמדת הסכומים והוספת הריבית.

כפועל יוצא מכך, אינני רואה מתום בכך שחוות הדעת צורפה לבקשה עוד בטרם ניתן היתר להגשתה. ההיפך הוא הנכון, באמצעות צירוף הטבלה ניתן היה לאמוד את עצם הצורך בהגשתה.

יתרה מכך, כאמור מבחינה מהותית החומר שביסוד החישובים נשוא הטבלה נספח ה' (דוחות נוכחות ותלושי שכר) למעט לגבי שנת 2009, מצוי כבר בפני בית הדין ובפני הצדדים, כך שכל שנדרש הוא כימות וחישוב של שווי הזכות (כפוף למחלוקת בדבר עצם הזכאות לה), בדיוק כשם שהנתבעת ערכה חישוב מטעמה (ראה: נספח 7 לתצהיר הגב' דונסקי מטעם הנתבעת). אשר לשנת 2009, הרי שמספר השעות החודשי, ממילא נקוב בתלושי השכר של התובע, כך שגם בעניין זה נספח ו' לחוות הדעת מהווה תחשיב אריתמטי המהווה כלי עזר בלבד ולכל היותר המדובר במחלוקת חישובית בין הצדדים.

אשר לטבלה נספח ז' שצורפה, הצדדים חלוקים על עצם השעות שנטען כי ביצע התובע מביתו כאמור בסיפא לנספח ח' לתצהירו של התובע, לגביו כבר נחקר התובע, כך שגם כאן נספח ז' לחוות הדעת מהווה תחשיב אריתמטי וכלי עזר בלבד.

4. משאלו הם פני הדברים ובהינתן כי פרשת הראיות בכללותה טרם הסתיימה, אין בידי לשעות לטענות הנתבעת לפיהן לא ניתן לצרף את התחשיב האמור לאחר שפרשת הראיות בסוגיית השעות הנוספות הסתיימה, או שצירוף התחשיב יביא לפתיחת פרשת הראיות בסוגית השעות הנוספות, או שיש בצירוף משום מקצה שיפורים לעדותו המטריאלית של התובע בסוגיה זו.

על כך אוסיף כי עיון מדוקדק בטבלה שצורפה מעלה כי בניגוד לסברת הנתבעת, הטבלה עצמה בוצעה בהתאם להנחיות בית הדין בהחלטה מיום 2/3/16, למעט לעניין הוספת רכיב ה"שעות העודפות". מכל מקום המדובר בנתון חישובי שניתן להפחיתו מהתחשיב, והשאלה האם התובע זכאי לתשלום בגין "שעות עודפות", אם לאו, היא שאלה משפטית שתוכרע על ידי בית הדין בהתאם לממצאים בשאלת היקף שעות העבודה ההסכמיות עליהן הוסכם ובכפוף להכרעת בית הדין בשאר המחלוקות המשפטיות שבין הצדדים בעניין עצם זכאותו של התובע לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות בנסיבות העסקתו. הוא הדין גם ביחס לשאלה האם יש להפחית אם לאו משעות החישוב שעות ההפסקה (כפי שעשתה הנתבעת בחישוב שהוגש מטעמה).

מנגד, צודקת הנתבעת בטענתה כי התובע לא הצביע על נימוק שיסביר את האיחור בהגשת הטבלה אותה נדרש להגיש מלכתחילה, ובטענתה כי עיכוב זה גרם להתמשכות ההליכים והסב לה טרחה נוספת, אלא שעל התנהלות זו ניתן לפצות את הנתבעת בהוצאות, ובאיזון בין מחדלו של התובע להגיש את הטבלה במועד, לבין שלילת אפשרותו לכמת את תביעתו ברכיב זה כדבעי, יש להעדיף את מתן האפשרות לתובע לכמת את תביעתו ברכיב זה כדבעי, בפרט כך בנסיבות בהן פרשת הראיות בתיק זה בכללותה, טרם הסתיימה.

5. אי לכך, ולאור כל המבואר לעיל, אני מתירה לתובע להגיש אך ורק את טבלאות החישוב שצורפו כנספחים ה', ו' ו-ז' לחוות הדעת מטעם המומחית.

בנסיבות אלו, אף אין צורך בהבאת עדים או ראיות נוספות לתחשיבים החולקים מטעם שני הצדדים שהונחו בפני בית הדין, ולעניין זה יוכלו הצדדים לסכם בסיכומיהם.

עם זאת, לנוכח הטרחה הנוספת שהוסבה לנתבעת בשל האיחור בהגשת הטבלאות כנדרש, אני מחייבת את התובע לשאת בהוצאות הנתבעת בסך כולל של 2,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו, ללא קשר לתוצאות פסק הדין הסופי, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

6. אשר לעתירת התובע לקביעת תזכורת במעמד הצדדים, הרי כפי שבואר עוד בהחלטתי מיום 23/3/17, ככל שקיימת נכונות מטעם שני הצדדים למצות את המחלוקת בתיק זה בהסכמה, בית הדין ישמח לקבוע תזכורת כאמור. דא עקא בהעדר נכונות לכך מטעם הנתבעת, אינני רואה טעם בכך.

אי לכך, התיק נקבע לישיבת הוכחות אחרונה לסיום חקירת התובע והמצהירים מטעם הנתבעת ביחס לפלוגתאות א'-ד' בתיק זה.

לנוכח פרישתי הקרובה מבית הדין, אני קובעת את ישיבת ההוכחות לסיום חקירת התובע והמצהירים מטעם הנתבעת ליום 7/5/17 החל משעה 10:00 עד 14:00.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ז, (09 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.