לפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, העדר יריבות, מניעות והשתק, שיהוי, חוסר סמכות בינלאומית עקב תניית שיפוט זר ופורום לא נאות.

רקע

1. התובעים 1 ו-3 והנתבע 3 (להלן: "התובעים" ו"הנתבע" בהתאמה), הנם אזרחי ישראל ותושבי קבע של מדינת ישראל. שלושתם עוסקים, בין היתר, בהשקעה בנכסי נדל"ן מניבים בחו"ל ובארץ. כל אחד מהם הנו בעלים של תאגיד אמריקאי, הרשום בארה"ב, שבאמצעותו הוא מבצע השקעות בחו"ל (התובעות 2 ו-4 והנתבעת 2 – "להלן: "התובעות" ו"הנתבעת" בהתאמה ויחד להלן: "התאגידים הזרים").
2. בתחילת שנת 2011 פנה הנתבע אל התובעים ועניין אותם בעסקת רכישה של בניין בשיקגו, תוך הצגת מצגים שונים ביחס לבניין ולעסקה. בחודש מרץ 2011 חתמו התאגידים הזרים של התובעים והנתבע על הסכם שנערך באנגלית ואשר כותרתו "Subscription Agreement" (להלן: "הסכם הקמת החברה החדשה").
3. בהסכם זה, שהנו קצר למדי ומונה חמישה עמודים, נקבע כי הצדדים מעוניינים לרכוש לנהל ולהחזיק בנכסי נדל"ן ולשם כך הם מקימים חברה חדשה ששמה יהיה Barak Vino או שם דומה אחר (להלן: "החברה החדשה").
4. בהסכם נקבעה חלוקת המניות של הצדדים בחברה החדשה (40% לכל אחת מהתובעות ו-20% לנתבעת) וכן נקבעו סכומי הון שיועברו על ידי כל צד לחברה החדשה ואשר עלו בקנה אחד עם הסכומים שהצדדים סיכמו כי ישולמו על ידי כל אחד מהם לצורך רכישת הבניין בשיקגו.
5. עוד נקבע בהסכם כי יחסי הצדדים במסגרת החברה החדשה ייקבעו במסגרת הסכם שכונה Operating Agreement שמעיון בו מהווה למעשה תקנון של החברה החדשה (להלן: "התקנון") ואשר ייחתם ביום 11.4.11. עוד נקבע כי התקנון בא להוסיף על הסכם הקמת החברה החדשה, אולם במקרה של סתירה בין השניים, יגבר האמור בתקנון.
6. תקנון כאמור אכן נחתם ביום 5.4.11. תקנון זה, שמונה 37 עמודים, כולל תניית שיפוט מקומית שלפיה כל תביעה או עילה המבוססות על או בקשר לתקנון תידון אך ורק בבית המשפט הפדרלי בשיקגו (סעיף 11.3 לתקנון). כמו כן נקבע בו כי פרשנות התקנון תעשה לפי חוקי מדינת אילינוי.
7. ביום 1.5.11 נרכש הבניין על ידי החברה החדשה. בחודש אפריל 2012 החלו התובעים לגלות מידע שהביאם למסקנה כי הנתבע נתן להם מצגי שווא ביחס למצב הבניין ולעסקה בכלל, כמו גם כי הוא הפר את התחייבותו להעביר אל החברה החדשה את חלקו בסכום הרכישה של הבניין.
8. לאחר שמכתבי התראה לא הועילו, הגישו התובעים כנגד הנתבע תביעה כספית בסך של למעלה מ-1.6 מיליון ₪ לבית משפט זה בת.א. 30699-11-12. במסגרת התביעה, עתרו לחייב את הנתבע לשלם להם את נזקיהם בסכום התביעה וכן כי בית המשפט יקבע שהסכם הקמת החברה החדשה בטל. עוד בטרם הגשת כתב הגנה, הנתבע טען לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, העדר יריבות, תנית שיפוט זר ופורום לא נאות.
9. לאחר שהוגשה תגובה ותשובה, בית המשפט (כב' השוטפת ריבה ניב) סילק את התביעה על הסף בהחלטתו מיום 28.1.13, לאחר שקבע כי אין לתובעים עילה כנגד הנתבע וכי עילת התביעה מסורה לתובעות כנגד הנתבעת, אולם משהתאגידים הזרים לא צורפו כבעלי דין (כנראה שלא בכדי עקב תניית השיפוט), אין מקום לאפשר או להורות על תיקון התביעה על ידי החלפת בעלי דין. לפיכך, התביעה נמחקה. בשל חשיבות הדברים, להלן שלושת הפסקאות מתוך פסק הדין שבהן קבע בית המשפט את נימוקיו לסילוק התביעה על הסף:

15. הנספחים שצורפו לכתב התביעה, מלמדים כי ההתקשרות בין הצדדים והקמת החברה האמריקאית המשותפת, לא נערכו בין המשיבים למבקש, כי אם בין החברות שבבעלות המשיבים לזו שבבעלות המבקש. אף בתגובתם לבקשה מציינים המשיבים מפורשות כי "החברות באמצעותן בוצעה ההתקשרות בין הצדדים אינן אלא 'זרועותיהם הארכות' של הצדדים וזאת משיקוליהם האישיים (לרבות שיקולי תכנון מס)..."

16. לכאורה עילת התביעה הינה ביטול ההסכם בגין מצגי שווא ותרמית והשבת הכספים ששולמו על פיו. קרי, שאם יבוטל ההסכם יהיו החברות הזרות שבשליטת המשיבים זכאיות לקבל חזרה את כספן, מהחברה הזרה שבבעלות המבקש. הואיל ואין מחלוקת כי ההתקשרות נערכה באמצעות החברות, יהא הטעם לכך אשר יהא, ומשלא נטענו טענות מתחום דיני החברות המטילות את חובת הפיצוי על המבקש- לא יוכלו המשיבים לזכות ולא יכול המבקש להיות מחויב, שכן הזכות לתבוע מכוח ההסכם מצויה בידי החברות השונות.

17. למעלה מן הצורך אציין, כי לו סברתי שתיקון כתב התביעה יכשיר אותה, הייתי מורה כן אולם לטעמי לא בכדי נמנעו המשיבים מציון שמן של החברות כצדדים לתובענה שכן לכאורה כפופות החברות האמריקאיות למקום רישומן ו/או לתניית השיפוט

הריני מורה על מחיקת התביעה כנגד המבקש. המשיבים ישלמו 1,000 ₪ למבקש בגין הוצאות בקשה זו בתוך 30 יום".

1. התובעים הגישו ערעור על פסק הדין. הערעור נמחק, נוכח הסכמת הצדדים כי תוגש תביעה חדשה. להלן החלקים הרלוונטיים מפרוטוקול הדיון בערעור, אשר מהווים את הסכמת הצדדים ביחס לערעור ואת החלטת בית המשפט בעטיה של הסכמה זו:

עו"ד ג'אבר: ".....כאשר בית המשפט מפנה לכך שגם אם נגיש תביעה חדשה הטענות שלהם נשארות וכאשר בית המשפט מציע שנגיש כתב תביעה מתוקן עם החברות ושנסביר את העילות החוזיות ושכל הטענות שלהם שמורות כאשר מדובר במחיקה ולא בדחיה הרי שאנחנו נעשה את זה. אנחנו לא עשינו זאת קודם ופרטנו למה. אנחנו חשבנו שאנחנו עם מסוכה יותר גבוהה. מהפסקה של בית משפט חשבנו שאין תקוה.

אנחנו נגיש כתב תביעה חדש ובלבד שלא נחסם בעתיד בטענה כזו או אחרת.

עו"ד כהנא: בית משפט קמא מחק את התביעה ואני מפנה לכך שהחברות לא תבעו. אנחנו לא נטען מעשה בית דין עקב פסק הדין של בית משפט קמא אבל אנחנו שומרים על כל הטענות שלנו ובהחלט נטען גם להשתק פלוגתא. מה שכתוב בפסק הדין כתוב.

עו"ד ג'אבר: אנחנו נגיש כתב תביעה חדש בו יצורפו החברות בנוסף למערערים ואנו נטען לעילות שנסבור שיש מקום לטעון אותן, בין אם היו בכתב התביעה המקורי ובין כתוספת עליהם.

עו"ד כהנא: אנו שומרים על כל טענותינו. אנחנו לא נטען להשתק עילה בגין פסק הדין של בית משפט קמא. אני מבקש בכל זאת להעיר, אני סבור שדרך המלך לדחות את הערעור הזה ואם חברי ירצה להגיש כתב תביעה חדש זה לחלוטין חדש.

פסק דין

1. יפה עשה ב"כ המערערים שבנסיבות הענין הודיע שיוגש כתב תביעה חדש, לאור מחיקת כתב התביעה הקודם.

2. יפה עשו גם ב"כ המשיב שבנסיבות הענין הודיעו שלא יטענו להשתק עילה בגין פסק הדין של בית משפט קמא.

3. לאור האמור לעיל הערעור נמחק. המערערים רשאים להגיש כתב תביעה חדש ולאור הצהרת ב"כ המערערים יעשה זאת תוך 30 יום מהיום.

4. הפיקדון שהפקידו המערערים יוחזר למערערים באמצעות בא כוחם.

1. ביום 2.8.15 הגישו התובעים והתובעות את התביעה החדשה דנא כנגד הנתבעת והנתבע. בתביעה מבוקש לחייב את הנתבע והנתבעת לשלם לתובעות ולתובעים פיצוי בסך של מעל 1.2 מיליון ₪ בגין הנזק שנגרם לתובעות ולתובעים עקב מצגי השווא שניתנו על ידי הנתבע ועקב הפרת הסכם הקמת החברה החדשה. התביעה הנה בעיקרה זהה לתביעה המקורית.
2. הנתבעים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל העדר עילה, העדר יריבות, מניעות והשתק, שיהוי, חוסר סמכות בינלאומית עקב תניית שיפוט זר ופורום לא נאות. כמו כן, הגישו בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה. לאחר שהבקשה להארכת מועד נדחתה, הגישו הנתבעים כתב הגנה. התובעים והתובעות הגישו תגובה לבקשה לסילוק על הסף. הנתבעים נמנעו מלהגיש תשובה לתגובה.
3. בקדם המשפט של יום 7.2.16 המלצתי לנתבעים כי בקשתם תידחה. הנתבעים עמדו על קבלת החלטה בבקשתם.

דיון

זהות התובעים, השתק העילה או פלוגתא, העדר יריבות

1. טענת הנתבעים שלפיה לא היו רשאים התובעים להגיש מחדש את התביעה בשמם, אלא רק בשם התובעות, דינה להידחות מכל וכל. מעיון בפרוטוקול עולה כי בא כוח התובעים הצהיר במפורש כי יוגש כתב תביעה חדש "..בו יצורפו החברות בנוסף למערערים...". מה יותר ברור מכך? כעולה מן הפרוטוקול, עו"ד כהנא, לא רק שלא התנגד להצהרה זו של עו"ד ג'אבר, אלא אף הצהיר "אנחנו לא נטען להשתק עילה בגין פסק הדין של בית משפט קמא". נוכח הסכמות אלה, ערכאת הערעור אישרה את הגשת התביעה החדשה והורתה על מחיקת הערעור (למרות שעו"ד כהנא ביקש את דחיית הערעור).
2. חרף הצהרתו, בחר עו"ד כהנא להעלות מחדש את הטענה של השתק עילה. ההסברים שנתן עו"ד כהנא בדיון, לאחר שהפניתי אותו לקטעים הנ"ל בפרוטוקול, אינם משכנעים בעיני והעיקר, הם סותרים את מה שנרשם בפרוטוקול.
3. הטענה שלפיה כוונת בית המשפט המחוזי הייתה לאפשר הגשת תביעה חדשה של התאגידים הזרים בלבד נוגדת את הדברים המפורשים שהצהיר עו"ד ג'אבר, שלא הועלתה כנגדם כל התנגדות מצד עו"ד כהנא ואשר אף אושרו על ידו למעשה בעצם הטענה שלא תועלה טענה של השתק עילה. הרי ברור הדבר כי אם הכוונה הייתה להגשת תביעה על ידי התאגידים הזרים בלבד, לא היה כל צורך לקבל מעו"ד כהנא הצהרה שלפיה לא יעלה טענה של השתק עילה, שהרי בית המשפט לא קבע כל השתק ביחס לתביעת התאגידים הזרים, אלא רק ביחס לתביעות התובעים ואף להפך מכלל הלאו לגבי תביעת התובעים עולה הן מפסק הדין ביחס לעילת התביעה של התאגידים הזרים. הדבר כה ברורים וכל מילה נוספת מיותרת.
4. טענת הנתבעים בדבר העדר עילה דינה להידחות מכל וכל וזאת על רקע הצהרתו המפורשת של בא כוח הנתבע בערעור לפיה "אנחנו לא נטען להשתק עילה בגין פסק הדין של בית משפט קמא". גם כאן הדברים ברורים וכל מילה נוספת מיותרת.
5. הטענה להעדר יריבות נופלת אף היא שכן בין התאגידים הזרים יש הסכם גם לפי טענת הנתבעים. לגבי היריבות שבין התובעים ולבין הנתבע, המשמעות של התרת הותרת שמם בכתב התביעה והוספת התאגידים הזרים כתובעות יחד עם התובעים והצהרת הנתבעים שלא יטענו השתק עילה, משמעותה כי לא ניתן לסלק על הסף את התביעה בטענה של העדר יריבות שכן בנסיבות, מדובר למעשה בטענה זהה לטענה של העדר עילה. ממילא התביעה מבססת יריבות בין הצדדים גם אם לא על בסיס ההסכם להקמת החברה החדשה או התקנון אלא בהיבט של המצגים שהתובעים טוענים כי הנתבע נתן להם ביחס לעסקה וכן בהיבט של התנהלותו לאחר מכן, בין אם בכובעו כמנהל הנתבעת ובין אם בהתנהלותו העצמאית.
6. טענת הנתבעים בדבר השתק פלוגתא דינה להידחות אף היא. מדובר בטענה חסרת כל תוכן. בית המשפט השלום בתביעה הראשונה מחק את התביעה בהעדר עילה ולא קבע כל ממצא עובדתי ביחס לטענות לגופו של עניין. לפיכך, אין כל ממצא שעל פיו ניתן לטעון להשתק פלוגתא.

מועד הגשת התביעה, שיהוי, נזק ראיתי

1. הטענה בדבר שיהוי ונזק ראייתי, על בסיס הטענה שהתביעה הוגשה לאחר המועד שנקבע על ידי ערכאת הערעור להגשתה, אינה יכולה לחסום את ניהול התביעה והכרעה בה. בית המשפט המחוזי קבע כך בעניין זה: "לאור האמור לעיל הערעור נמחק. המערערים רשאים להגיש כתב תביעה חדש ולאור הצהרת ב"כ המערערים יעשה זאת תוך 30 יום מהיום".
2. עינינו הרואות כי המועד של 30 יום נקבע על בסיס הצהרת עו"ד ג'אבר ולא כמועד קשיח שבית המשפט קבע מיוזמתו, אולם גם אם נראה את המועד כמועד שבית המשפט קבע, ממילא לכל הפחות יש לתת בנסיבות ארכה ביחס למועד זה.
3. בהחלטה לא נקבע כי אם התביעה לא תוגש תוך המועד הנ"ל, לא ניתן יהיה להגישה. התביעה הוגשה אמנם כעבור שנה וארבעה חודשים. עם זאת, לא נראה כי נגרם נזק ממשי לנתבעים עקב כך. טענתם בדבר נזק ראייתי ונזק בכלל עקב השיהוי נטענה באופן כללי וסתמי, ללא פירוט העובדות שאמורות להוות תשתית עובדתית לטענות אלה.
4. כמו כן, מדובר במועד שבית המשפט קבע ואשר ניתן להארכה לפי שיקול דעת בית המשפט וללא צורך בטעמים מיוחדים. כאשר מדובר במתן ארכה ביחס להגשת התביעה מחדש בנסיבות המדוברות, אי מתן הארכה תגרום נזק משמעותי וללא תקנה לתובעים ולתובעות. מנגד לנתבעים לא נגרם נזק ממשי אם בכלל, כתוצאה מהשיהוי שבהגשת התביעה. לפיכך, יש מקום לקבוע כי הגשת התביעה לאחר המועד שנקבע לא יכולה להוות טעם לסילוק התביעה על הסף או לדחייתה בכלל וככל שדרוש לתת ארכה לצורך כך.

חוסר סמכות בינלאומית

1. טענת חוסר הסמכות דינה להידחות. ראשית, טענה זו לא הוכרעה על ידי בית המשפט השלום בגלגול הראשון של התביעה. בפסקה 17 לפסק הדין נרשם כך: "למעלה מן הצורך אציין, כי לו סברתי שתיקון כתב התביעה יכשיר אותה, הייתי מורה כן אולם לטעמי לא בכדי נמנעו המשיבים מציון שמן של החברות כצדדים לתובענה שכן לכאורה כפופות החברות האמריקאיות למקום רישומן ו/או לתניית השיפוט".
2. דברים אלה הנם, אפוא, בבחינת אמרת אגב, שלא הייתה דרושה להכרעה בנושא העילה שרק בה הכריע בית המשפט. לא נערך כל דיון ממשי בטענת חוסר הסמכות ובית המשפט לא הכריע בטענה זו בצורה פוזיטיבית.
3. לגופו של עניין, דין הטענה להידחות. תניית השיפוט נעדרת מההסכמה להקמת החברה החדשה וקיימת אך ורק בתקנון. התניה קובעת כי הסמכות הבלעדית הנתונה לבית משפט פדרלי במדינת אילינוי שבשיקגו היא ביחס לכל תביעה או עילה המבוססות על או בקשר לתקנון (וכלשון ההסכם – "…with respect to any claim or cause of action under or relating to this Agreement).
4. דא עקא, התביעה דנא אינה מבוססת על או בקשר לזכויות והחובות של הצדדים לפי התקנון של החברה החדשה. התביעה מושתתת בבירור על מצגים שניתנו על ידי הנתבע לטענת התובעים עוד קודם לחתימת ההסכם להקמת החברה החדשה וקודם לחתימה על התקנון כמו גם לאחר חתימת מסמכים אלה (סעיף 35 לתביעה כמו גם סעיפים 7 עד 34) ומצגים אלה, ממילא אין ביניהם ולבין התקנון של החברה החדשה כל קשר. נוכח מצגי השווא הנ"ל, טוענים התובעים כלפי הנתבע כי ניהל עמם מו"מ שלא בתם לב, הטעה אותם ורימה אותם (ס' 35 ו-7 עד 34 הנ"ל). בנוסף נטען להפרת ההסכם להקמת החברה החדשה (ס' 35 ו-7 עד 34 הנ"ל), הסכם שכאמור לא כולל תניית שיפוט.

פורום לא נאות

1. גם הטענה של פורום לא נאות (ס' 47 לבקשה) דינה להידחות וזאת מנימוקי התגובה (ס' 44 עד 50). אשר לא באה להן כל תשובה מצד הנתבעים, כפי שיפורט.
2. בע"א 4025/13 נייגל וויליאם נ' deutsche telekon ag –פורסם באתרים משפטיים קבע בית המשפט העליון כי: "משקמה לבית משפט בישראל סמכות בינלאומית לדון בתובענה, ככלל יעשה שימוש בסמכות זו וידון בה. חריג לכלל זה הוכר במסגרת דוקטרינת הפורום הלא נאות (Forum non Conveniens), המאפשרת לבית משפט אשר קנה סמכות, שלא לדון בתובענה, אם מצא כי ישנו פורום חלופי אחר, מתאים יותר.... לשם השלמת התמונה נציין כי בשנים האחרונות, נוכח הגלובליזציה וההתפתחויות בדרכי התקשורת והתנועה, קיימת נטייה לצמצם את ההיענות לטענת פורום לא נאות (ראו רע"א 2705/97 הגבס נ' The Lockformer, פ"ד נב(1) 109 (1998); רע"א 749/05 Insight Venture Partners IV L.P נ' טכנו הולד אחד בע"מ (2005); ע"א 9724/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' CAE Electroics Ltd [פורסם בנבו] (2007)). לבית המשפט שיקול דעת, ועל הטוען לפורום בלתי נאות להוכיח כי בנסיבות המקרה, מירב הזיקות מצביעות על פורום אחר כפורום טבעי יותר (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, התשע"ג-2013), עמ' 78-77 ; סיליה וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי כרך א', עמ' 419-418 (2013)). אל מבחן זה מתוספים שני מבחנים נוספים: מבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים לגבי הפורום, ומבחן השיקולים הציבוריים, אשר במרכזו השיקול בדבר הפורום בעל העניין ה"אמיתי" לדון בתובענה (ראו רע"א 10250/08 קציב נ' ZAO Raiffeisenbank [פורסם בנבו] (2010); ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ' FOREM BAGCO INC [פורסם בנבו] (2010))".
3. בע"א 3999/12 אלצר בע"מ נ' Linak A/S – פורסם בנבו נקבע: "בית המשפט יתחשב בטיבו של הסכסוך, במקום הימצאו של הפורום החלופי ובקשר בין הצדדים או עילת התביעה לבין פורום זה, בדין החל על הסכסוך, ביעילות ההליך, באפשרות שבידי התובע לזכות בדיון נאות במדינה זרה, במהות ההליך ובתכליתו (קונפינו-שר, 49-48); ראו לעניין זה מאמרו מאיר העיניים של ע' באום "חופשה בטורקיה, תביעה בישראל: שיקולים ציבוריים בדוקטרינת הפורום הלא נאות" משפטים מב (תשע"ב), 309, בו מתוארת, בין היתר התפתחות הפסיקה בעניין טענת פורום לא נאות, והמעבר מזיקות "פרטיות" הנוגעות לבעלי הדין ובראשן שיקולי נוחות, לשיקולים "ציבוריים" הכוללים, בין היתר שיקולי יעילות, לרבות העומס המוטל על בית המשפט. במסגרת בחינתה של נאותות הפורום כאשר נערכה המצאה כדין בארץ, "בחינת מכלול הזיקות לאור מכלול הנסיבות תכריע בכל עניין ועניין אם הסוגיה רחוקה מדי מהפורום- וקרובה מספיק לפורום אחר- כדי להצדיק סירוב להפעיל סמכות שכבר הוקנתה מכוח מעשה ההמצאה" (ס' וסרשטיין פסברג משפט בין-לאומי פרטי (כרך א') תשע"ד, 57 (להלן וסרשטיין פסברג)); ראו גם גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מה' 11, תשע"ג-2013, 80-77, המציין כי גם לאחר שפחת כוחה של הדוקטרינה בעידן הגלובליזציה, לא אבד עליה הכלח".
4. ומן הכלל אל הפרט - הוכח כי הצדדים הנם ישראלים ותושבי קבע של מדינת ישראל אשר מרכז חיי העסקים שלהם בישראל. ההסכם להקמת החברה החדשה נחתם בישראל. המצגים ניתנו בישראל והמו"מ נוהל בישראל. ההתכתבות שעל בסיסה מושתת עילת התביעה הייתה בישראל. מנגד, הבניין אמנם מצוי בארה"ב ונרכש על ידי חברה אמריקאית שהוקמה על ידי הצדדים באמצעות התאגידים הזרים (אם כי צורת התקשרות זו נעשתה כנראה לצרכי מס בעיקר). קשה לצפות בוודאות את המשך הליכי המשפט, אולם נראה כרגע מנקודת המבט הנוכחית, כי הצורך בהבאת עדים מחו"ל לא תהא משמעותית וגם העובדה שהבניין מצוי שם לא תהווה נקודה שתקשה מאוד על ניהול התיק כאן.
5. בחינת מכלול ההיבטים מעלה, אפוא, כי מירב הזיקות נתונות לישראל ויעילות הדיון מצדיקה את הותרת הדיון כאן, גם אם להיבטים מסוימים של הפרשה יש להן נגיעה לחו"ל.
6. לסיום, אעיר כי כתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעים כולל ברובו הכחשות סתמיות וכלליות. לבד מכך וטענות לסילוק על הסף (שנדחו כעת), כמעט שלא ניתן למצוא בכתב ההגנה טענות הגנה פוזיטיביות כלשהן או התייחסות עובדתית לטענות התביעה שהועלו בצורה מפורטת למדי ואשר מעידות לכאורה על התנהלות לא תקינה של הנתבעים. עובדה זו אולי מסמנת ומסבירה את המאמצים הרבים שעשו הנתבעים להביא לסילוק התביעה על הסף. כך או אחרת, ההתנהלות, בעיקר העלאת טענות שנוגדות חזיתית התחייבות שניתנה בערכאת הערעור שלא להעלותן, אינה במקומה, בלשון ההמעטה.

סוף דבר

1. אשר על כן, הבקשה נדחית. הנתבעים ישלמו לתובעים את הוצאות הבקשה בסך של 7,500 ₪ תוך 30 יום.
2. הוראות להמשך – ניתן בזה צו גילוי מסמכים כללי הדדי לביצוע עד יום 25.3.16. משלוח דרישות לגילוי ספציפי ושאלונים עד יום 15.4.16. תשובות לדרישות הנ"ל עד יום 7.5.16. בהעדר בקשות מקדמיות עד יום 21.5.26, יינתן צו להגשת תצהירי העדות.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ו, 06 מרץ 2016, בלשכתי.