ובעניין חברת בי. טי. ווסט וויו בע"מ ח.פ. 515634210

וכונס הנכסים, עו"ד דן אדלמן

לא מצאתי טעם מספק בגינו לא יאושר הסכם המכר אשר נחתם עם חברת בי. טי ווסט וויו בע"מ וזה אכן מאושר בזאת.

הכונס, עו"ד אדלמן, רשאי לקדם כל הדרוש.

לא ברור כיצד סבור הנתבע 1 כי הוא יכול להתנער מהסכם חוזי מחייב, עליו חתם בהסכמה.

הבקשה גם אינה מעלה בסיס משפטי מספק לכך.

אפילו היה בסיס לאמור, היה על נתבע 1 לפתוח בהליך לביטול ההסכם ולבקש במסגרתו צו באשר להליך בתיק זה, ואין מקום "לקצר את הדרך", כפי שביקש לעשות.

הטענות בתשובה האחרונה, באשר לדברים שאירעו במועד חתימת ההסכם, תומכים באופן נחרץ בצורך לנקוט בהליך אחר ונפרד (ככל שאכן קיימת טענה כי די באלו, כדי לאפשר ביטול התחייבות חוזית).

בקשת נתבע 1, אינה יכולה להתקבל גם מאחר והיא למעשה מתעלמת מזכויות צד שלישי, עמו נחתם כאמור הסכם.

זאת ועוד, צודקים יתר הצדדים בטענתם כי אין כאן בפועל מידע חדש מבחינה מהותית.

מבלי למעט מהאמור, אין מקום לחייבם להיכנס למערכת חוזית עם גוף שמהותו לא הובררה (יש רק אמירה סתמית כי מדובר - "בחברה בהקמה". גם התשובה האחרונה אינה משלימה המידע באשר לזהות אותו גוף אשר עמו מבוקש לכרות מערכת יחסים חוזית).

עוד לא ברור מדוע תינתן הזכות לרכוש כעת את המקרקעין, באותם תנאים שסוכמו עם צד ג', דווקא לנתבע 1, ולא למי מייתר בעלי הזכויות בקרקע (אף בהתעלם מחלקו הקטן במקרקעין).

כן לא ברור מדוע לא הועלתה ההצעה במועד בו הייתה עשויה אולי להיות רלוונטית, כלומר עובר לחתימת ההסכם עם אותו צד ג'.

הסכמים צריך לכבד ולא די בכך שנטען כי קיים "לחץ חברתי", עקב פניה נטענת של רב, כדי לסטות מכך.

ככל שביסוד הפנייה עומדת תביעה אחרת (5555-04-17), הרי שיש לתת את הדעת לעובדה שזו הוגשה עוד עובר לחתימת ההסכם, ממנו מבקשים להתנער כעת. לא די באמירה הסתמית כי כתב התביעה שם, "הומצא" למבקש, רק לאחרונה (הדברים יפים בבחינת קל וחומר, אם ההליך האחר הוא 21208-02-17, אשר הוגש אף במועד מוקדם יותר).

אין באמור למעט מהסיכויים הנמוכים של אותה תביעה אחרת, בה נקט מר סגל (בהקשר זה ראה המפורט בתגובת נתבע 3), בכך שהתובע בה, אינו צד בתיק דנן ובכך שנכון לעת הזו, אין קביעה שיפוטית כי יש לו זכויות בקרקע (אלא קביעות הפוכות וטענה כי הוא מבקש לאשר פסק בוררות מזויף ובהעדר הליך בוררות בפועל).

הגיעה העת לממש הזכויות במקרקעין. ככל שבעתיד, בהליך אחר, יקבעו זכויות אלה ואחרות (ודבר זה מסופק, ראה שוב באשר למר סגל את המפורט בתגובת נתבע 3) - יפעל אותו גורם נוסף, כנגד מי שיקבע כי נטל זכויותיו (ככל שכך יקבע), כפי שימצא לנכון ועל בסיס המצב שיהא באותה עת.

יוזכר כי על יסוד חתימת נתבע 1 על ההסכם הותלו למעשה הליכים יקרים, בהם כבר הוחל באשר למנגנון חלופי למכירת הקרקע. גם מטעם זה, אין לאפשר לו להתנער כעת מהתחייבות שנטל עליו.

אין בהנמקה מקוצרת זו, למעט מייתר הדברים שהועלו בהרחבה ובטעם, בשלושת התגובות מיום 25.4.17 (תגובת צד ג' - הרוכשת, תגובת נתבע 3 ותגובת התובעות) וכן בתגובת הכונס, מיום 26.4.17. כלל האמור שם מקובל עלי - והוא מאומץ על דרך ההפניה, כהנמקה נוספת, ככל שהדבר נדרש.

בגין שכ"ט ב"כ התובעות, נתבע 3, הכונס וצד ג' - ישלם הנתבע 1 לכל קבוצה (סה"כ 4 קבוצות), סך של 2,500 ₪.

צד אשר לו נזקים נוספים בגין הבקשה וכל עיכוב בעטיה, רשאי לתבוע על בסיס ההתחייבות שהוגשה לתיק.

הכונס ישוב ויעדכן לכל המאוחר בתוך 60 יום מהיום.

המזכירות תמציא ההחלטה לכלל הגורמים.

ניתנה היום, ד' אייר תשע"ז, 30 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.