תלויות ועומדות לפניי שתי בקשות:

האחת, בקשת התובעת והנתבעים שכנגד לגילוי מסמכים ספציפיים ולמתן צו מענה על שאלון כנגד הנתבעים 1-2 וכנגד הנתבע 3 (להלן: "בקשת התובעת והנתבעים שכנגד").

השנייה, בקשת הנתבעים 1-2 למתן צו גילוי מסמכים ספציפיים ולעיון במסמכים כנגד הנתבעים שכנגד (להלן: "בקשת הנתבעים 1-2").

החלטה זו להלן, תדון בשתי הבקשות הללו.

הרקע הנורמטיבי

1. תקנה 105 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי") קובעת לעניין שאלונים כך:

"בית המשפט או הרשם רשאי, לפי בקשת בעל דין, ליתן צו לפי טופס 7, המרשה לו למסור לבעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, שאלון ערוך לפי טופס 8, ובלבד שיפרש בשולי השאלון מי מבעלי הדין האחרים נדרש להשיב עליו ועל איזו מן השאלות."

1. לעניין גילוי מסמכים ספציפיים, תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקתם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מהם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו."

1. בשני המקרים, נקודת המוצא היא כי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, לשם ניהול ההליך ב"קלפים גלויים", כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר (ראו בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז (פורסם בנבו, מיום 14.05.08); רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי (פורסם בנבו, 11.12.07)).
2. אולם, העיקרון בדבר גילוי רחב ככל הניתן אינה חזות הכל והוא אינו בלתי מוגבל.
3. ראשית, הלכה פסוקה היא כי יש לבחון האם המסמכים שגילויים מבוקש וכן האם השאלות שעליהן מתבקשת המשיבה להשיב, הינם רלוונטיים לצורך בירור התובענה שלפניי.
4. ראו לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון ברע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' ישראל דיעי (פורסם בנבו, מיום 10.11.2014), כדלקמן:

"אך עוד קודם לדיון בשאלה של גילוי מול חיסיון או אינטרס מוגן אחר, יש לבחון תחילה את שאלת הרלוונטיות, משמע האם המסמכים נחוצים לזירת המחלוקת, שאם המסמך אינו רלוונטי אין מקום להורות על גילויו גם ללא קשר לשאלת החיסיון (ראו החלטתי ברע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף, אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (25.2.2013))."

1. שנית, אף המסמכים המבוקשים ו/או המידע שגילויו מבוקש הינם רלוונטיים, ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יידרש לבצע איזון בין עקרון הגילוי הרחב לבין שיקולים והיבטים אחרים שהחברה נדרשת להגן עליהם, וביניהם היותו של מידע סוד מסחרי ו/או כי חיובו של בעל דין לגלות את המידע יטיל על אותו בעל דין הכבדה בלתי הוגנת. האיזון ההולם בין העקרונות השונים ייעשה בהתאם לנסיבות כל מקרה (ראו רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 61; רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין (פורסם בנבו, מיום 13.10.09).
2. לאור האמור לעיל, אבחן עתה את בקשות הצדדים הנזכרות לעיל.

בקשת התובעת והנתבעים שכנגד:

1. התובעת והנתבעים שכנגד הגישו בקשה שכותרתה "בקשה ליתן צו להשלמת גילוי מסמכים". במסגרת בקשה זו כללו המבקשים מספר בקשות כדלקמן:

א. בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי כנגד הנתבע 3.

ב. בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי כנגד הנתבעים 1-2.

ג. בקשה למתן צו מענה על שאלון, הן כלפי הנתבע 3 הן כלפי הנתבע 1.

1. לטענת התובעת והנתבעים שכנגד, הנתבע 3 לא העביר לידיהם את המסמכים המבוקשים ולא השיב לדרישה למענה על שאלון.
2. בהתייחס לנתבעים 1-2, טענו התובעת והנתבעים שכנגד, כי הללו המציאו מסמכים חלקיים בלבד, והשיבו רק לחלק מהשאלות שהועברו אליהם במסגרת מכתבי הדרישה.
3. במסגרת הבקשה, ציינו התובעת והנתבעים שכנגד באופן כללי כי מלוא דרישותיה של התובעת הינן מהותיות לפלוגתאות העומדות בבסיס התביעה, רלוונטיות ביותר להוכחת עילות התביעה ולהפרכת עילות התביעה שכנגד, ועשויות לשפוך אור ולהבהיר את המצב העובדתי בכללותו לאשורו (סעיף 19 לבקשה).
4. בסעיף 27 לבקשה התייחסו התובעים והנתבעים שכנגד למסמכים אותם מתבקשים הנתבעים 1-2 להמציא. לגבי כל מסמך, התייחסו התובעת והנתבעים שכנגד בקצרה וציינו כי מדובר במסמכים רלוונטיים ועיקריים ובעלי השפעה על ההליך. בסעיף 29 התייחסו התובעת והנתבעים שכנגד לשאלות שעל הנתבע 1 להוסיף ולהשיב להן.
5. הנתבעים 1-2 הגישו תגובה לבקשה וכך גם הנתבע 3. התובעת והנתבעים שכנגד הגישו תשובות לתגובות האמורות.
6. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות הנתבעים 1-2 והנתבע 3 ובתשובות לתגובות, הריני לקבוע כדלקמן:
7. בכל הקשור לנתבעים 1-2:
   1. באשר למסמכים המצוינים בסעיפי משנה א' ו- ב' לסעיף 27 לבקשת התובעת והנתבעים שכנגד, דהיינו הדרישה לגילוי "כל התכתובות/ המסמכים/ האישורים וכיוב' אשר נערכו בין מרשיך או מי מהם או מי מטעמם לבין צדדים שלישיים הנוגעים לעניינים נשוא התובענה;" וכן - "כל מסמך/ תכתובת/ הודעה/ כתב הוראות הקשור לנאמנות נשוא התובענה;".

ראשית, מדובר בדרישות כלליות מאד מבלי לנקוב במסמך ספציפי או בסוג מסוים של מסמכים. בקשה מעין זו מהווה מעין "מסע דיג" ועל כן לא ניתן לקבלה. יתרה מכך, אף ההסבר שפורט ביחס לרלוונטיות של המסמכים הללו היה דל וכללי, כאשר התובעת והנתבעים שכנגד הסתפקו באמירה הכללית כי המסמכים רלוונטיים וביחס לדרישה השנייה, כי מדובר בנושא העומד בבסיס התובענה ולמסמכים המבוקשים יש משמעות רבה. מעבר לכך, לא פורטה מהי הרלוונטיות וכיצד יכולים המסמכים לשפוך אור על טענות הצדדים ובירור התובענה. לפיכך, הבקשה ביחס לשני סעיפים אלו נדחית.

• 1. באשר למסמכים המצוינים בסעיף קטן ג' של סעיף 27 לבקשה: "כל התכתובות, המסמכים, ההסכמים, טיוטות ההסכמים שנערכו בין מרשך או מי מהם או מי מטעמם לבין ה"ה כהן סיטון או מי מטעמם לשם רכישת הנכס ברח' מונטיפיורי 19". גם דרישה זו מנוסחת באופן כוללני ורחב ביותר, וגם ביחס אליה התובעת והנתבעים שכנגד הסתפקו באמירה כללית המייחסת למסמכים רלוונטיות לתביעה מבלי לפרט באיזה אופן בדיוק. יחד עם זאת, מעיון בכתבי הטענות מטעם הצדדים, עולה כי אכן נושא רכישת הנכס ברח' מונטיפיורי 19 הוא נושא מרכזי, המופיע גם בכתב ההגנה של הנתבעים 1-2, על כן, הנתבעים יגלו בתצהיר ערוך כדין את המסמכים המבוקשים בסעיף זה בתוך 14 ימים.
  2. בסעיף קטן ד' לסעיף 27 לבקשה, מבקשים התובעת והנתבעים שכנגד, כי הנתבעים 1-2 יגלו את "כל המסמכים/ ההסכמים התכתובות וכיוב' בקשר לעסקה הקשורה לפרויקט ארלוזרוב לרבות ההסכם והסכם השיווק, בין מרשיי למרשיך." התובעת והנתבעים שכנגד ציינו ביחס לסעיף זה, כי מדובר במסמכים חשובים שיוכיחו את התקשורת שבין הצדדים ויש בהם לשפוך אור על התובענה והתביעה שכנגד. פעם נוספת, מדובר בתיאור כללי ופשטני, שלא די בו. בתגובתם לבקשה, ציינו הנתבעים 1-2 כי מדובר על מסמכים שהמבקשים צד להם, כך שחזקה שמסמכים אלו ברשותם. יחד עם זאת, ולשיטת הנתבעים 1-2 לפנים משורת הדין, שכן אין כל רלוונטיות למסמכים הללו, העבירו הנתבעים 1-2 לעיונם של התובעת והנתבעים שכנגד שני הסכמים, המפורטים בסעיף 14 לתגובה.

ככל שהתובעת והנתבעים שכנגד סבורים כי ישנם מסמכים נוספים, ספציפיים, הקשורים לנושא זה והרלוונטיים לבירור טענות הצדדים בהליך שלפניי, יתכבדו התובעת והנתבעים שכנגד ויפרטו בתוך 14 יום את המסמכים הספציפיים בהם הם מבקשים לעיין, בצירוף הסבר לגבי כל מסמך ומסמך, כיצד ביכולתו לסייע בבירור התובענה והתביעה שכנגד.

• 1. בסעיף קטן ה' לסעיף 27 לבקשה, עותרים התובעת והנתבעים שכנגד לגילוי "מסמכים שמהווים נספחים א' + ב' למסמך שצורף כנספח 3 לכתב ההגנה ולתובענה שכנגד, מיום 27.12.2015". הנתבעים 1-2 טוענים בתגובתם, כי המדובר במסמכים המצויים ברשות התובעת והנתבעים שכנגד, שאף צורפו כנספח א' לכתב התביעה. יחד עם זאת, מדובר על מסמכים שגולו ע"י הנתבעים 1-2. לפיכך, אין מקום לחייב את הנתבעים 1-2 להוסיף ולגלותם.
  2. בסעיף קטן ו' לסעיף 27 לבקשה, מבקשים התובעת והנתבעים שכנגד את "כל המסמכים/ ההסכמים המבססים הטענות האמורות בסעיף 39 לכתב התביעה שכנגד, ולרבות אישורים/ מסמכים הרלוונטיים לטענה (המוכחשת) בדבר חוב בסך של 1,200,000 ₪ ולרבות הסכמי השכירות, ולרבות אישורים בדבר עיכובים באי השלמת הבנייה". כהסבר לבקשתם זו ציינו התובעת והנתבעים שכנגד, כי הנתבעים 1-2 העלו טענות בכתב התביעה שכנגד, המטילות חבות רבה על התובעת והנתבעים שכנגד ועל הנתבעים 1-2 להוכיח טענותיהם אלו.

למעשה, התובעת והנתבעים 1-2 עושים שימוש בהליכים המקדמיים על מנת שהנתבעים יוכיחו טענותיהם כבר עתה. אולם, זוהי אינה המטרה של ההליכים המקדמיים, כאשר בשלב ההוכחות יהיה על הנתבעים 1-2 להוכיח את טענותיהם, הן אלה שהועלו בכתב ההגנה, הן אלה שהועלו בכתב התביעה שכנגד, והכל בהתאם לנטלי ההוכחה וסדרי הדין. ככל ומי מהצדדים לא ישכיל להוכיח טענותיו, תהיינה לכך התוצאות המתבקשות. אך ניסיון התובעת והנתבעים שכנגד "לרתום את העגלה לפני הסוסים", דינו להידחות.

• 1. בסעיף 28 לבקשה עותרים התובעת והנתבעים שכנגד לכך שהנתבעים 1-2 יעבירו לעיונם מסמכים מסוימים שגולו ע"י הנתבעים 1-2 בתצהיר גילוי המסמכים. בתגובתם לבקשה, ציינו הנתבעים 1-2 כי מסמכים אלו (למעט אלו הנזכרים בסעיף 3.13 לתצהיר גילוי המסמכים מטעמם), הועברו לעיונם של התובעת והנתבעים שכנגד, על כן, בקשה זו מתייתרת. עוד ציינו הנתבעים 1-2 בהקשר זה, כי המסמכים המבוקשים, המתייחסים לסעיף 3.13 לתצהיר גילוי המסמכים מטעמם, הוכנו לקראת המשפט ועל כן הם חסויים (תצהיר גילוי המסמכים של הנתבעים 1-2, צורף כנספח ד' לבקשת התובעת והנתבעים שכנגד).

אם כן, הואיל והמסמכים הנזכרים בסעיף זה הועברו לעיון התובעת והנתבעים שכנגד, הרי שבקשתם בעניין זה מתייתרת.

ביחס לחומר שהוכן לקראת המשפט, אכן הלכה פסוקה היא כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי (ראו לעניין זה הדברים בע"א 327/86 זינגר נ' ביינון, פד"י כב (2) 602: "חיסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו". לפיכך, בקשת התובעת והנתבעים שכנגד בהקשר זה נדחית.

• 1. לעניין השאלות, עליהן מבקשים התובעים והנתבעים שכנגד כי הנתבע 1 ישיב, הרי לקבוע כך: הנתבע 1 ישיב באופן פרטני לכל אחד מתתי הסעיפים בשאלה מס' 2, תוך התייחסות באופן ספציפי לסכום של 800,000 ₪ הנזכר בהם; שאלה מס' 5 נענתה וממילא מדובר בשאלה משפטית; באשר לשאלה 9, היא נענתה, הנתבע 1 ישיב על שאלה 10 בלבד.

המענה לשאלון יהיה באמצעות תצהיר ערוך כדין ובתוך 14 ימים.

1. בכל הקשור לנתבע 3:
   1. מעיון בטענות התובעת והנתבעים שכנגד (בבקשה ובתשובה לתגובה) מחד, ובתגובת הנתבע 3 מאידך, עולה כי שני הצדדים מתכתשים ביניהם על שאלת המצאת מכתבי הדרישה ותצהירי גילוי המסמכים ואופן ההמצאה הראוי, כאשר לגופו של עניין, מסכימים שני הצדדים כי הנתבע 3 העביר לתובעת ולנתבעים שכנגד תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמו. לגבי תצהיר גילוי מסמכים זה לא מעלים התובעת והנתבעים שכנגד טענות קונקרטיות, אלא מבקשים הם כי הנתבע 3 ישלים את ההליכים המקדמיים ויוסיף ויענה לדרישתם למענה על שאלון וכן על דרישה לגילוי מסמכים ספציפיים (מכתב הדרישה מצ"ב כנספח א' לבקשה מיום 15.8.16).
   2. לאור האמור לעיל, ישיב הנתבע 3 בתוך 14 ימים, בתצהיר ערוך כדין למכתב הדרישה מטעם התובעת והנתבעים שכנגד, בכל הקשור לגילוי הספציפי ולמענה על השאלון.
2. לאור החלטתי דלעיל בכל הקשור לבקשת התובעת והנתבעים שכנגד, אינני עושה בשלב זה צו להוצאות.

בקשת הנתבעים 1-2:

1. כפי שצוין ברישא ההחלטה, הנתבעים 1-2 (כאשר הנתבעת 2 היא גם התובעת שכנגד) הגישו בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ולעיון במסמכים כנגד התובעת והנתבעים שכנגד.
2. במסגרת הבקשה עותרים הנתבעים 1-2 לגילוי 3 סוגי מסמכים ספציפיים וכן לעיון במסמכים שנזכרו בגילוי המסמכים של התובעת והנתבעים שכנגד.
3. במסגרת תגובתם, מתנגדים התובעת והנתבעים שכנגד לבקשה לעיל, על כל נדבכיה. ראשית, מציינים התובעת והנתבעים שכנגד כי יש לדחות את הבקשה כבר על הסף הואיל והוגשה לאחר המועד שנקבע להגשת בקשות מקדמיות במסגרת ההסדר הדיוני שקיבל תוקף של החלטה. לגופן של דברים, מציינים התובעת והנתבעים שכנגד מספר טעמים, אשר בעטיים יש לדחות את הבקשה, כפי שיפורט להלן.
4. הנתבעים 1-2 הגישו תשובה לתגובה, במסגרתה חזרו על בקשתם לגילוי ספציפי ולעיון במסמכים (למעט ביחס לעיון במסמכים השייכים להליך שהתקיים בת"א 39247-02-14 ובכפוף לכך שמעבר לכתב התביעה שהועבר לעיונם, אין כתבי טענות נוספים בהליך זה, כמפורט בסעיף 30 לתשובה לתגובה).
5. כפי שפורט בפרק "הרקע הנורמטיבי", ההלכה קובעת גילוי נרחב ביותר, המבוסס על הרציונל של "משחק בקלפים גלויים". כפי שעוד צוין לעיל, גם לכלל הגילוי הרחב יש חריגים, בהם לא יחייב בית המשפט גילויו של מידע מסוים.
6. בתמצית, מבחני האצבע למידע אשר בית המשפט יורה על גילויו הם: ראשית, היותו של המידע רלוונטי, ושנית, לגבי מידע שנמצא רלוונטי - האם קיים שיקול חברתי נוסף המצדיק שלא לגלות את אותו המידע.
7. בענייננו, הנתבעים 1-2 מבקשים גילויים של שני סוגים מסמכים:

"כל התכתובות שהוחלפו בין עוה"ד איתן סגל ו/או מי מטעמו לבין ב"כ ה"ה סיטון (בעבר ובהווה), בקשר לייפוי הכוח נשוא התביעה שבנדון" (להלן: "סוג המסמכים הראשון"). וכן –

"האישורים המעידים על העברת הכספים שהתקבלו במסגרת הסכם המכר מיום 05.12.2010, לה"ה איתמר בן נון ויוסי חן ו/או למי מטעמם" (להלן: "סוג המסמכים השני").

1. ביחס לסוג המסמכים הראשון, התובעת והנתבעים שכנגד טוענים שאין המדובר במסמכים רלוונטיים, וודאי שאין רלוונטיות לתכתובות בנושא שנערכו לאחר הגשת התביעה. בנוסף, טוענים התובעת והנתבעים שכנגד, כי הואיל ומדובר בתכתובות בין גורמים שאינם צד להליך, הרי שאין לגלותם.
2. אינני מקבל טענותיהם אלה של התובעת והנתבעים שכנגד ביחס לסוג המסמכים הראשון.
3. נושא ייפוי הכוח הוא עניין מרכזי בהגנה של הנתבעים, ומכאן שמדובר בעניין רלוונטי ביותר לשם בירור התובענה. לעניין זה, אין זה משנה האם המסמכים הוכנו לפני הגשת התביעה או לאחריה.
4. כמו כן, ככל ומסמכים אלו מצויים בידי התובעת ו/או הנתבעים שכנגד, אין זה רלוונטי כי מדובר בתכתובות עם גורמים שאינם צד להליך. למותר לציין, כי התובעת והנתבעים שכנגד בעצמם, בקשו במסגרת בקשתם להשלמת ההליכים המקדמיים מסמכים אשר גורמים חיצוניים לתיק הינם צד להם.
5. לפיכך, ביחס לסוג המסמכים הראשון, התובעת והנתבעים שכנגד, יגלו בתוך 14 ימים, בתצהיר ערוך כדין, כל התכתבות נוספת בעניין ייפוי הכוח בין עו"ד איתן סגל או מי מטעמו לבין ה"ה סיטון, בין אם נעשתה לפני ובין אם נעשתה אחרי הגשת כתב התביעה.
6. ביחס לסוג המסמכים השני, התובעת והנתבעים שכנגד יגלו בתוך 14 ימים, בתצהיר ערוך כדין, את המסמכים המבוקשים, ככל ואלה נמצאים בידיהם. במידה ואין מסמכים שכאלו בידי המשיבים, יצהירו המשיבים כי זה המצב במסגרת תצהיר ערוך כדין כאמור לעיל.
7. הריני לדחות את טענת התובעת והנתבעים שכנגד בהקשר זה, כי מדובר במסמכים הקשורים בצדדים שלישיים ועל כן, הדרישה לגלותם אינה כדין. מדובר על מסמכים הקשורים לנושא מרכזי בתובענה, בו חלוקים הצדדים, ועל כן, מן הראוי להורות על גילויו.
8. בנוסף, מבקשים הנתבעים 1-2 כי בית המשפט יורה לתובעת ולנתבעים שכנגד להעביר לעיונם של הנתבעים מסמכים שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם.
9. תקנה 114 לתקנות סדר הדין האזרחי, קובעת כך:

"מסמך שנזכר בכתבי טענותיו של בעל דין או בתצהיריו, רשאי בעל דין אחר לדרוש ממנו, בכל עת, בכתב לפי טופס 13, שיראה לו או לעורך דינו את המסמך לעיון ולהעתקה".

1. תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקתם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מהם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו."

1. הנה כי כן, בין אם מכוח תקנה 114 מעצם היותם של המסמכים נזכרים בתצהיר גילוי המסמכים של המשיבים, ובין אם מכוח תקנה 117 - הואיל ומדובר במסמכים רלוונטיים למחלוקות בין הצדדים ולליבונן, התובעת והנתבעים שכנגד יעבירו לעיון הנתבעים 1-2 את המסמכים הנזכרים בתצהיר גילוי המסמכים מטעמם, אותם ציינו כמסמכים המצויים בידיהם, דהיינו: הן המסמכים הקשורים לעסקת מונטיפיורי 19 תל אביב (סעיף 4.6 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבים), הן המסמכים הקשורים לעסקת ארלוזרוב (סעיף 4.8 לתצהיר גילוי המסמכים מטעם המשיבים).

התובעת והנתבעים שכנגד, יעבירו מסמכים אלו לעיונם של הנתבעים 1-2 בתוך 14 יום ו/או יודיעו לנתבעים 1-2 בתוך 7 ימים היכן יתבצע העיון במסמכים, תוך מתן אפשרות לנתבעים 1-2 לצלם או להעתיק מסמכים אלו.

1. ביחס למסמכים הקשורים להליך ת"א 39247-02-14, התובעת והנתבעים שכנגד יצהירו כי אין עוד מסמכים או נספחים שצורפו למסמכים המהווים כתבי טענות והחלטות בהליך, שלא צורפו על ידם, וזאת בתצהיר ערוך כדין, ובכך יהיו פטורים מהעברת מסמכים נוספים בסעיף זה לעיונם של הנתבעים 1-2.
2. בשולי הדברים, אציין, כי איחור הנתבעים 1-2 בהגשת בקשתם מושא החלטתי זו אינו מהווה טעם לדחיית הבקשה על הסף או בכלל, במיוחד בנסיבות המקרה דנן, כאשר מדובר על איחור בן יום אחד, אשר לפני הסברם של הנתבעים 1-2, נעוץ בטעות משרדית.
3. לאור החלטתי זו, אני מורה כי התובעת והנתבעים שכנגד ישלמו לנתבעים 1-2 את הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ו, 28 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.