1. לפניי בקשת התובעת והנתבעים שכנגד לקבל לעיונם הסכם מכר הקשור, לטענתם, ל"עסקת מונטיפיורי", עסקה שאין חולק כי רלוונטית לסכסוך בין הצדדים.
2. בהחלטתי מיום 20.6.17 נקבע כי ההסכם רלוונטי לסכסוך.
3. אולם, לאור טענות הנתבעים 1-2, ובהם גם התובעת שכנגד, בדבר היותו של ההסכם חסוי, התבקשו אלו לפרט טענותיהם בעניין החיסיון, תוך הפנייה לסעיפים ספציפיים של ההסכם.
4. הנתבעים 1-2 הגישו תגובתם בנושא, במסגרתה חזרו וציינו כי ההסכם אינו רלבנטי (נושא שכבר הוכרע כאמור).

כמו כן, ציינו כי ההסכם חסוי משום שהצדדים לו אינם בעלי דין בתביעה שלפניי. בסעיף 15 לתגובה ציינו הנתבעים 1-2 כי בין המידע החסוי ישנו מידע בדבר הליכי בוררות חסויים, כתבי וויתור שנחתמו, כתבי המחאת זכויות, מידע בדבר התמורה אשר שולמה לה"ה כהן סיטון, ענייני מיסוי הקשורים לה"ה כהן סיטון שכאמור אינו צד להליך, הסכמים עם צדדים נוספים שאינם קשורים ועוד.

1. בתשובת התובעת והנתבעים שכנגד לתגובה, ציינו כי ההסכם שגילויו מבוקש, לרבות ובייחוד התמורה שהתקבלה בעבור הנכס עשוי להפריך טענות הנתבעים 1-2 בדבר הנזקים שלכאורה נגרמו להם, כפי שנטען בכתב התביעה שכנגד. התובעת והנתבעים שכנגד מציינים כי ההסכם לכשעצמו אינו חסוי וכי הנתבעים 1-2 לא הרימו את נטל ההוכחה הנדרש לפי סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות בדבר התקיימותם של התנאים לצורך קביעה כי סעיפים מסוימים בהסכם חסויים.
2. מסכים אני עם המבקשים בעניין זה.
3. טענת הנתבעים 1-2 בדבר היותו של ההסכם חסוי נטענה בעלמא. הנתבעים 1-2 אמנם הפנו לסעיפים או לנושאים ספציפיים בהסכם שלטענתם הם חסויים, אך לא הסבירו מדוע אלו חסויים, מלבד היותו של ההסכם בין צדדים שלישיים להליך, ומהו הנזק שייגרם בחשיפתם.
4. לפיכך, ולאור קביעתי הקודמת כי ההסכם רלוונטי, ולאחר שעיינתי בהסכם שהועבר במעטפה סגורה ללשכתי, אני קובע כי הנתבעים 1-2 יעבירו את ההסכם לעיונם של התובעים, תוך השחרת הסעיפים המצוינים בסעיף 15 לתגובת הנתבעים 1-2, למעט בנושא התמורה ששולמה לה"ה כהן סיטון, נושא שיישאר גלוי.
5. בנוסף, התובעת והנתבעים שכנגד יחתמו בפני הנתבעים 1-2 על כתב התחייבות כי לא יעשו שימוש במידע שישנו בהסכם זה, אלא לצורך ההליך שלפניי.
6. נושא הוצאות הבקשה יידון במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, ח' כסלו תשע"ח, 26 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.