1. במסגרת ת.א 32286-10-15 עתרו התובעים לפיצויי הפקעה בגין הפקעת חלקה 76 בגוש 17405 מאדמות כפר כנא. במסגרת ת.א 56388-02-16 עתרו התובעים לפיצויי הפקעה בגין הפקעת חלקה 17 בגוש 17471 (להלן: "החלקות"). התביעות הוגשו בהתאם לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 (להלן: "הפקודה").
2. בעקבות בקשת התובעים והסכמת הנתבעת הדיון בתובענות שבכותרת אוחד, על פי החלטה מיום 29.11.16.
3. ביום 19.3.76 פורסמה הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודה בנוגע להפקעת החלקות. הבעלות בחלקה 76 נרשמה על שם הנתבעת לאחר פרסום הודעה בהתאם לסעיף 19 לפקודה ביום 7.7.03. טרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19 בנוגע לחלקה 17.
4. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת, בין היתר, בנוגע למועד תפיסת החזקה בחלקות. לפיכך, נקבעו תחילה התובענות לשמיעת ראיות בסוגיה זו.

הראיות

1. מטעם התובעים הוגש תצהיר עדות ראשית של מר פארוק אברהים יוסף יעקוב (להלן: "יעקוב")- התובע מס' 1 בת.א 56388-02-16. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מר יצחק אשכנזי (להלן: "אשכנזי")- מפקח ברשות מקרקעי ישראל. המצהירים העידו ונחקרו על האמור בתצהיריהם. הצדדים הגישו ראיותיהם וסיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

1. הצדדים חלוקים ביניהם בנוגע למועד תפיסת החזקה בחלקות נשוא התובענה. בנוגע לחלקה 76 טוענים התובעים, כי החזקה בה נתפסה לפני המועד בו פורסמה ההודעה לפי סעיף 19 לפקודה. לגבי חלקה 17 הם טוענים, כי החזקה בחלקה נתפסה אף שטרם פורסמה הודעה כאמור.
2. לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים והחומר המונח לפני מצאתי לקבוע, כי החזקה בחלקה 76 נתפסה במועד בו פורסמה הודעה לפי סעיף 19 והחזקה בחלקה 17 נתפסה במועד בו נתפסה בפועל חזקה חלקית בחלקה, אף שטרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לגבי חלקה זו, והכל מהנימוקים שיפורטו בהמשך בהרחבה.
3. אפתח ואציין, כי נפקע זכאי לפיצוי עבור קרקע שהייתה בבעלותו והופקעה. לא פעם הרשות תופסת חזקה בקרקע בטרם שילמה לנפקע את פיצויי ההפקעה. במסגרת סעיף 13 לפקודה, העניק המחוקק פיצוי לנפקע בגין התקופה האמורה, שבמסגרתה לא היה בידו לעשות שימוש בקרקע ולהפיק ממנה רווחים אף שטרם שולמו לו פיצויי ההפקעה. המועד הרלוונטי לחישוב הפיצוי לפי סעיף 13 הוא המועד בו נתפסה החזקה בקרקע בפועל, להבדיל מהמועד בו הייתה זכאית הרשות המפקיעה לתפוס בה חזקה (רע"א 837/15 אבו ליל נ' עזבון המנוח עבד אלכרים חוסין אבו ליל). שכן, ברי, כי העובדה שהרשות זכאית לתפוס חזקה בקרקע, מבלי שבפועל נתפסה חזקה, אין בה כדי ללמד, כי נגרם לנפקע הנזק בגינו מפצה סעיף 13 לפקודה. לפיכך, המחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בתובענות שבכותרת, באשר למועד תפיסת החזקה, היא מהותית לצורך קביעת עצם הזכאות לפיצוי בגין אובדן דמי חכירה ולצורך קביעת שיעורו.

חלקה 76

1. לגבי חלקה 76 פורסמה הודעה לפי סעיף 19 ביום 7.7.03. התובעים טוענים, כי החזקה בקרקע נתפסה זמן רב בטרם פורסמה הודעה זו. נפקע הטוען, כי הרשות תפסה חזקה במקרקעין לפני המועד בו פורסמה הודעה לפי סעיף 19 על כתפיו הנטל להוכיח את טענתו האמורה ואת המועד בו נתפסה החזקה בקרקע.
2. לטענת התובעים, החזקה נתפסה כבר במועד בו פורסמה הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 לפקודה, בשנת 1976. אינני מקבלת טענה זו.
3. סעיף 5 לפקודה עוסק בפרסום הודעה בדבר כוונה להפקיע מקרקעין. בהתאם לסעיף 7 לפקודה, שר האוצר רשאי לפרסם הודעה, לאחר פרסום הודעה לפי סעיף 5 ובמקרים מסוימים יחד עם הודעה לפי סעיף 5, לפיה על מי שיש לו חזקה בקרקע המופקעת למסור את החזקה בה עם תום התקופה הנקובה בהודעה, אשר לא תפחת מחודשיים ממועד פרסום ההודעה.
4. בסעיף 19 לפקודה נקבע, כי לאחר פרסום הודעה לפי סעיף 5 רשאי שר האוצר לפרסם, כי הקרקע תהיה מוקנית לו החל ממועד מסוים ולאחר פרסום הודעה כאמור תוקנה הקרקע לשר האוצר. המועד בו פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לפקודה הוא המועד בו הוקנתה הקרקע המופקעת לרשות (בג"ץ 224/72 גאולת הכרך בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד כו(2), 155, ע"א 176/66 עדנן נג'מי נ' רשות הפיתוח, פ"ד כא(2), 143). קביעה זו עולה בקנה אחד עם לשון החוק, כמפורט. בע"א 176/66 עדנן נג'מי נ' רשות הפיתוח פ"ד כא(2), 143 קבע בית המשפט העליון, כי יש צורך בהכרזה לפי סעיף 19 לפקודה כדי להקנות למדינה את הבעלות במקרקעין המופקעים.
5. פרסום הודעה לפי סעיף 7 לפקודה מקנה לרשות זכות לתפוס חזקה בקרקע אולם אינו מקנה לה את החזקה במקרקעין המופקעים ואין בו כדי ללמד, כי נתפסה חזקה במקרקעין. סמכותה של הרשות המפקיעה לתפוס חזקה במקרקעין לאחר פרסום הודעה לפי סעיף 7 אין משמעה, כי אכן נתפסה חזקה בקרקע לאחר פרסום ההודעה.
6. בפסק דינו ברע"א 837/15 אבו ליל נ' עזבון המנוח עבד אלכרים חוסין אבו ליל קבע בית המשפט העליון, כי פרסום הודעה לפי סעיף 7 לפקודה אינו עולה כדי קניית חזקה במקרקעין המופקעים. בפסק הדין האמור נקבע, כי הזכאות לפיצוי לפי סעיף 13 היא ממועד תפיסת החזקה בפועל ולא מהמועד בו הייתה זכאית הרשות לתפוס חזקה במקרקעין לאחר שפרסמה הודעה לפי סעיף 7 לפקודה.
7. בסעיף 13 לפקודה נקבע, כי קניית החזקה בקרקע היא בהמשך להודעה לפי סעיף 7. בספרו טען אריה קמר, כי דרישתה של הרשות מבעלי הזכויות במקרקעין כי ימסרו לה את החזקה בהם היא תנאי לזכותה לתפוס חזקה במקרקעין המופקעים. פרסום הודעה לפי סעיף 7 לפקודה הוא אקט קונסטיטוטיבי אשר בקיומו מותנית זכות הרשות המפקיעה לקנות חזקה במקרקעין המופקעים. אולם, פרסום כאמור איננו בגדר תפיסת חזקה במקרקעין המופקעים (א. קמר דיני הפקעות מקרקעין, מהדורה שביעית- הוצאת מירב, כרך ראשון, 205-209).
8. בתצהירו טען יעקוב, כי רשויות המדינה תפסו חזקה בחלקה ביום בו פורסמה הודעה לפי סעיף 7 והוא לא נכנס, החזיק או עיבד את החלקה מאז שהופקעה על ידי המדינה בשנת 76 (ת/1 סעיפים 10 ו-11). הוא העיד, כי המדינה תפסה חזקה בחלקה 76 בשנת 76 כאשר שלחו להם. לטענתו, לפני ההפקעה לא עשה שימוש בקרקע וייתכן שהדודים שלו עשו. לשאלה כיצד המדינה מנעה את כניסתו לקרקע השיב, כי לא ניסה להיכנס (עמ' 12 ש' 17-22).
9. כאמור לעיל, עצם פרסום ההודעה לפי סעיף 7 לפקודה אין בו כדי ללמד, כי הרשות תפסה חזקה במקרקעין. יתרה מזאת, אף אם תתקבל טענתו של יעקוב, כי לא נכנס לקרקע, החזיק בה או עיבד אותה לאחר מועד פרסום ההודעה, הרי שאין בכך כדי ללמד על תפיסת חזקה בקרקע. בידי נפקע למסור את החזקה בקרקע המופקעת לידי הרשות המפקיעה. מקום בו נפקע מפסיק לעשות שימוש בקרקע המופקעת לאחר פרסום הודעה לפי סעיף 7 לפקודה בטרם תפסה בה הרשות חזקה ובטרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לפקודה ומבלי שהנפקע מסר את החזקה בקרקע המופקעת לידי הרשות הרי שהמועד בו הפסיק הנפקע את שימושו בקרקע אינו המועד הרלוונטי לשם קביעת מועד תפיסת החזקה.
10. טענה נוספת שטען יעקוב בתצהירו היא, כי בתחילת שנות ה-90 יזם משרד השיכון תכנית בקרקע. לטענתו, מתקנון התכנית עולה, כי הבעלים של החלקה הוא מנהל מקרקעי ישראל. יעקוב הוסיף, כי התכנית קיבלה אישור ביום 16.6.99. טענתם החלופית של התובעים היא, כי הרשות תפסה חזקה בקרקע ביום בו יזמה את התכנית בנוגע לחלקה. אף דין טענה זו להידחות.
11. הגשת התכנית והעובדה שמנהל מקרקעי ישראל צוין כבעלי החלקה במסגרת תקנון התכנית אין בהן כדי ללמד על תפיסת החזקה בקרקע. העובדה שהרשות יזמה שינוי תכנית בקרקע שהופקעה על ידה ומתוך זיקתה אליה אין משמעה, כי במועד הגשת התכנית כבר תפסה הרשות בפועל חזקה בקרקע. עצם הגשת תכנית אין בכך כדי ללמד, כי נמנעה מהנפקע האפשרות לעשות שימוש בקרקע המופקעת או, כי הרשות תפסה בה חזקה.
12. כאמור, הפיצוי לפי סעיף 13 לפקודה משולם לנפקע עבור התקופה שבין תפיסת החזקה בקרקע לבין המועד בו שולמו לו פיצויי הפקעה. התכלית היא להעניק לנפקע פיצוי עבור התקופה בה לא היה בידו לעשות שימוש בקרקע אף שטרם שולמו לו פיצויי ההפקעה. ברי, כי העובדה שפורסמה הודעה לפי סעיף 7 לפקודה או העובדה שהוגשה תכנית לשינוי ייעוד הקרקע אין בהן כדי למנוע מהנפקע לעשות שימוש בקרקע ולהפיק ממנה רווחים והוא אינו זכאי לפיצוי בהתאם לסעיף 13 בעבור התקופה האמורה.
13. מצאתי, כי התובעים לא הוכיחו שהנתבעת תפסה חזקה בחלקה 76 טרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19. טענתם בעניין זה נטענה בעלמא ולא נתמכה בראיה כלשהי. כאמור, פרסום הודעה לפי סעיפים 5 ו-7 אין בו כדי ללמד על תפיסת חזקה בקרקע וכך גם הגשת תכנית לשינוי ייעודה של החלקה המופקעת. הנה כי כן, טענת התובעים לפיה החזקה בחלקה 76 נתפסה לפני המועד בו פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לא הוכחה. לא עלה בידי התובעים להרים את הנטל המוטל על כתפיהם בעניין זה.
14. משכך, מועד תפיסת החזקה בחלקה 76 הוא המועד בו פורסמה הודעה לפי סעיף 19 לפקודה בנוגע לחלקה האמורה, קרי 7.7.03.

חלקה 17

1. לגבי חלקה 17 טרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19. פרסום הודעה לפי סעיף 19 מלמד על תפיסת החזקה בקרקע המופקעת על ידי הרשות המפקיעה. עם זאת, אין בעובדה שלא פורסמה הודעה כאמור כדי לקבוע בהכרח, כי לא נתפסה חזקה בקרקע המופקעת. כפי שציינתי לעיל, על צד אשר טוען, כי נתפסה החזקה בקרקע טרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19 מוטל הנטל להוכיח את טענתו ואת המועד בו נתפסה החזקה בקרקע.
2. בדיון שנערך ביום 19.11.18 הודיעה בא כוח הנתבעת, כי לגבי חלקה 17 הנתבעת מודה, כי אף שטרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19 המדינה תפסה חזקה חלקית מינורית במקרקעין בכ- 700 מטרים מכלל שטח החלקה זאת, כאשר החלה בפיתוח בחלקה הסמוכה.
3. בתצהירו טען אשכנזי, כי ביקר בחלקה ביום 11.11.18 וראה שהיא טרשית וריקה. עוד ציין, כי הבחין בחלק קטן בחלקה הדרומי של החלקה בגן משחקים ציבורי אשר כולל ספסלים, תאורה ומתקני משחק לילדים. הוא ציין, כי המתחם מוקף בחלקו בקיר אבן אשר מהווה קיר תומך ובחלקו האחר מוקף המתחם גדר רשת. החלק המגודר ברשת משמש כפי הנראה כפארק כלבים. עוד ציין, כי את המתחם מתחזקת עיריית נצרת עילית (סעיפים 5 ו-6 לתצהיר). בדוח שצורף לתצהיר נטען, כי את המתקן בנתה ומתחזקת עיריית נצרת עילית. בעדותו אשכנזי נשאל על מה מסתמכת מסקנתו לפיה הפעילות במקום בוצעה על ידי עיריית נצרת עילית והשיב, כי יש תמונות שכתב שעיריית נצרת עילית מתחזקת את הגן. עוד העיד, כי עשו שם טיילת. אשכנזי הוסיף, כי לגבי החלקה הסמוכה אין מחלוקת, כי עשו עבודות בחלקה זו וכנראה הקבלן או מי מטעמו גלשו (עמ' 13 ש' 11-14). הוא העיד, כי במסגרת עבודות הפיתוח שנעשו לטובת הכביש כנראה הייתה זליגה של 700 מטר. אשכנזי הוסיף, כי משרד השיכון עשה את הכביש וכנראה גם את הגן אשר מתוחזק כיום על ידי העירייה (עמ' 13 ש' 15-17). אשכנזי העיד, כי כנראה שההכשרה נעשתה על ידי משרד השיכון והוסיף, כי אינו בקיא בתחום (עמ' 13 ש' 17-18). אשכנזי טען בעדותו, כי ההנחה שלו היא שלא היה שם מודד (עמ' 13 ש' 14-15).
4. במהלך עדותו, התייחס אשכנזי למקרה שבו בשל עבודות פיתוח אשר מתבצעות בהר יונה ג' נוצר צורך לסלול כביש. לטענתו, בגלל אופי הקרקע במקרה האמור ביקשו ממשרד השיכון אם אפשר להיכנס לחלקה שהופקעה אולם טרם שולמו עבורה פיצויים. אשכנזי טען, כי במקרה שהביא כדוגמא הוא קיבל את הסכמת הבעלים. הוא העיד, כי אין לו אינדיקציה, כי במקרה בו עסקינן התבקשה הסכמת הבעלים והוסיף, כי יכול להיות שהקבלן עשה דין לעצמו (עמ' 13 ש' 18-22). במהלך עדותו נטען בפני אשכנזי, כי בתצ"א שצורף לתצהירו זה לא נראה, כי מדובר בגלישה פיראטית אלא מתוכננת לגמרי והוא נשאל, האם הוא מסכים שמדובר בגלישה מתוכננת. אשכנזי השיב, כי אין בידו להעיד על כוונותיהם של מי שעשו (עמ' 13 ש' 23-25). אשכנזי נשאל, האם כמפקח ברשות מקרקעי ישראל הכין דו"ח כלשהו על פלישה לחלקה של הרשות או שזה היה משהו שבוצע בהסכמת הרשות ועל דעתה. אשכנזי השיב, כי הוא אינו יודע וכי לא היה בסביבה בשנת 2001 (עמ' 13 ש' 28-31). עוד העיד, כי הוא מניח שהקבלן עשה דין לעצמו וכי אינו יודע. אשכנזי נשאל האם יכול להיות שהקבלן לא עשה דין לעצמו אלא לא מדד נכון והשיב, כי יכול להיות (עמ' 13 ש' 35, עמ' 14 ש' 1-3).
5. הנה כי כן, אין מחלוקת, כי הרשות תפסה חזקה בחלקה 17 אף שטרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19. כמפורט לעיל, בא כוח הנתבעת הודיעה, כי הנתבעת מודה בתפיסה חלקית של חלקה 17. הדבר עולה אף מהאמור בתצהירו ובעדותו של העד מטעם הנתבעת. למעשה, אין מחלוקת, כי נתפסה חזקה בחלקה 17 אף שטרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19 והשאלה בה דרושה הכרעתי היא מה ההשלכה של העובדה שמדובר בתפיסה חלקית בלבד.
6. סעיף 19 לפקודה קובע, כי החל ממועד מסוים תוקנה הקרקע למדינה והיא תהא רשאית לנהוג בקרקע מנהג בעלים. כפי שציין בית המשפט העליון בע"א 176/66 עדנן נג'מי נ' רשות הפיתוח, פ"ד כ"א (2), 143 יש צורך בהכרזה לפי סעיף 19 לפקודה כדי להקנות למדינה את הבעלות במקרקעין המופקעים. המדינה לא פרסמה בנסיבות המקרה שלפני הודעה לפי סעיף 19 לפקודה בקשר לחלקה 17 וחרף זאת החלה בתפיסת חזקה במקרקעין למרות שלכאורה טרם הוקנו לה המקרקעין וזאת בהתאם לצרכיה. המדינה בחרה שלא להפעיל את סמכותה על פי הפקודה ולא לפרסם הודעה לפי סעיף 19 למרות שהייתה אמורה לעשות כן וזאת משיקולים שלה ויחד עם זאת החלה בנגיסה חלקית מהזכויות הקנייניות של התובעים בהתאם לשיקוליה ולצרכיה.
7. אציין, כי הטענה לפיה הפלישה לחלקה 17 נעשתה בטעות נטענה בעלמא. אין בידי אשכנזי להעיד בשאלה, האם הקבלן שפעל במקום עשה דין לעצמו אם לאו. כאמור, לא הוצג דו"ח בנוגע לפלישה לחלקה. יש באמור כדי לתמוך בטענה, כי הפעולות בוצעו בהסכמת הרשות ועל דעתה. הרשות הפקיעה את חלקה 17 והדבר מלמד, כי היא הייתה זקוקה לקרקע האמורה. עובדה זו עולה בקנה אחד עם העובדה שהרשות עשתה בפועל שימוש בחלקה האמורה, אף אם רק בחלק קטן ממנה וזאת מבלי שחשבה שהיא אמורה קודם לכן לפרסם הודעה לפי סעיף 19 לפקודה כי הקרקע הוקנתה לה כמצופה ממנה בטרם היא פוגעת בזכויות הקנייניות של הפרט. יש באמור כדי לתמוך בטענה, כי הרשות עשתה שימוש בקרקע בכוונה עת נדרשה לה וכי נהגה בה מנהג בעלים. בהתנהגותה תפסה הרשות את החזקה בקרקע. בהתנהלותה האמורה הביעה הרשות את עמדתה, כי היא תופסת חזקה בחלקה כאשר הדבר תואם את צרכיה אף ללא צורך בפרסום הודעה לפי סעיף 19. משכך, ברי, כי לא תשמע טענתה של הנתבעת, כי לא נתפסה חזקה בחלקה אך בשל העובדה שהיא בחרה שלא לפרסם הודעה לפי סעיף 19 לפקודה על הקניית הבעלות.
8. טענת התובעים, כי לא המשיכו לעשות שימוש בקרקע לאחר הפקעתה לא נסתרה. האמור בתצהירו של אשכנזי לפיה החלקה טרשית וריקה יש בו כדי לחזק את טענתם האמורה של התובעים.
9. במקרה בו נפקע מפסיק לעשות שימוש בקרקע המופקעת, על דעת עצמו מבלי שנתפסה בה חזקה על ידי הרשות ואף מבלי שמסר את הקרקע המופקעת לרשות, הרי שהעובדה שהפסיק לעשות שימוש בקרקע והמועד בו עשה כן אין בהם כדי להשליך על זכאותו לפיצויי הפקעה עבור התקופה הרלוונטית. במקרה כאמור, היה בידי הנפקע להמשיך ולעשות שימוש בקרקע והחלטתו שלא לעשות כן לא תזכה אותו בפיצוי בגין אובדן דמי חכירה לפי סעיף 13 לפקודה.
10. בנוסף, במקרה שבו הרשות המפקיעה תופסת חזקה חלקית בקרקע המופקעת והנפקע ממשיך לעשות שימוש ביתר הקרקע הרי שבגין החלק שבו לא נתפסה החזקה לא נגרם לנפקע נזק מאחר וכאמור הוא ממשיך להשתמש בקרקע והוא לא יהיה זכאי לפיצוי בגין הפסד דמי חכירה עבור החלק האמור בו הוא ממשיך לעשות שימוש. ברי, כי פיצוי נפקע בגין אובדן דמי חכירה עבור כל הקרקע שעה שהוא עשה שימוש בחלק מהקרקע המופקעת והפיק ממנה רווחים אינו עולה בקנה אחד עם תכליתו של סעיף 13 (ראה לעניין זה המקרה אשר נדון לפני במסגרת ת.א 34302-02-15).
11. מאידך, במקרה דוגמת המקרה שלפני, כאשר טרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19 אולם נתפסה בפועל חזקה חלקית בקרקע והנפקע הפסיק לעשות שימוש בקרקע המופקעת הרי שאף שלכאורה היה בידו לעשות שימוש בחלק שבו טרם נתפסה חזקה, למעשה בפועל השימוש בקרקע והאפשרות להפיק ממנה רווחים נמנעו מהנפקע. זכאותו של נפקע כאמור לפיצוי לפי סעיף 13 לפקודה התגבשה במועד תפיסת החזקה, אף שמדובר בתפיסה חלקית, עבור כל שטח החלקה. אציין, כי כאשר הרשות מפקיעה מקרקעין ותופסת חזקה חלקית בקרקע הרי שהנפקע נמצא בחוסר וודאות בנוגע לפעולותיה העתידיות של הרשות במקרקעין, במיוחד בנסיבות המקרה שלפנינו שהנתבעת עשתה שימוש במקרקעין לצרכים להם נדרשה מבלי שסברה, כי עליה קודם לפרסם הודעה לפי סעיף 19 לפקודה, כי המקרקעין הוקנו לה. ברי, כי הדבר עשוי להשליך על יכולתו ונכונותו לעשות שימוש בקרקע המופקעת.
12. לפיכך, מצאתי, כי בחלקה 17 נתפסה חזקה במועד בו תפסה הנתבעת חזקה חלקית בחלקה קרי בשנת 2001 ואף שטרם פורסמה הודעה לפי סעיף 19 בנוגע לחלקה זו.

התוצאה

1. הנה כי כן, לאור המפורט לעיל מצאתי, כי לא עלה בידי התובעים להוכיח, כי החזקה בחלקה 76 נתפסה במועד מוקדם למועד פרסום הודעה לפי סעיף 19 ביחס לחלקה זו. כאמור, פרסום הודעה לפי סעיף 7 ו/או הגשת תכנית לשינוי ייעוד אין בהם כדי ללמד על תפיסת חזקה. בנוגע לחלקה 17 אין מחלוקת, כי הנתבעת תפסה חזקה, חלקית, בחלקה אף שטרם פרסמה הודעה לפי סעיף 19. משתפסה הנתבעת חזקה בחלקה ומאחר והנפקעים לא המשיכו לעשות שימוש בחלקה ולהפיק ממנה רווחים הרי שהמועד בו נתפסה החזקה החלקית הוא המועד הרלוונטי לחישוב פיצויי ההפקעה בגין אובדן דמי חכירה. אי לכך, הפיצוי עבור חלקה 76 יחושב החל מיום 7.7.03. הפיצוי עבור חלקה 17 יחושב החל משנת 2001.
2. נותרה במחלוקת סוגיית גובה הפיצוי. הצדדים הגישו חוות דעת מטעמם. לאור הפער בין חוות הדעת מצאתי, כי יש מקום למנות שמאי מטעם בית משפט. ניתנת לצדדים האפשרות להודיע עמדתם בסוגיה זו עד לא יאוחר מיום 3.3.19.

המזכירות תמציא לצדדים ותקבע לעיוני בהתאם.

ניתנה היום, ח' אדר א' תשע"ט, 13 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.