1. לפני בקשת הנתבעים 3-2 ( להלן :"הנתבעים ") להורות על העברת הדיון בתובענה , להידון בביהמ"ש המחוזי בירושלים, לו נתונה הסמכות המקומית . הבקשה נתמכת בתצהירו של הנתבע 2, בו פורטו הטעמים מדוע הסמכות המקומית נתונה לביהמ"ש במחוז י"ם ( ר' בהרחבה סע' 3 לתצהיר ) .

2. התובעת בתגובתה הנתמכת אף בתצהירה , טענה בין היתר, כי הסמכות נתונה לביהמ"ש המחוזי בת"א –יפו , בין היתר לפי שהמדובר בתובענה לפי סע' 134 לחוק החברות ומשכך המדובר בתביעה המהווה ענין כלכלי ולפיכך הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית בבימ"ש זה . עוד צויין בתצהיר כי ביום 3/1/16 נפתח בביהמ"ש המחוזי בירושלים הליך של טען ביניים (ר' סע' 5 ) . לטענת התובעת אין לה העדפה לפורום זה או אחר והיא הותירה העניין לשק"ד ביהמ"ש (סע' 6).

3. הנתבעים בתשובתם טענו בין היתר כי , אף התובעת אינה טוענת כי הסמכות המקומית אינה נתונה לביהמ"ש המחוזי בי"ם. בהתייחס לסע' 42ה'(א)(1) לחוק ביהמ"ש טוענים הנתבעים, כי רק ענין כלכלי כאמור בסע' 42ב (א)(1)(ו) לחוק ( לאמור : פרק ג' לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות התשע"ד -2013 ) , נתונה בו הסמכות לביהמ"ש הכלכלי , ועניינה של המבקשת לא בא בגדר סע' זה .

4. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להתקבל .

5. טעמי הנתבעים בתצהיר מטעמם באשר להיות זיקות תובענה דנן קשורות לעיר י"ם מקובלות עלי . כך אף באשר לטיעונם בתשובתם . בשים לב לעמדת התובעת בסע' 6 לתגובתה והיות הליך טען ביניים שלו זיקה לתובענה זאת , תלוי ועומד בביהמ"ש בי"ם , מצאתי להיעתר לבקשה .

6. אשר על כן ובהתאם להוראת סע' (א)79 לחוק ביהמ"ש , הנני מורה על העברת התובענה להידון בביהמ"ש המחוזי בירושלים .

7. בנסיבות העניין לא מצאתי לעשות צו בדבר הוצאות .

ההחלטה ניתנה על ידי בתפקידי כרשם בית המשפט .

ניתנה היום, י' שבט תשע"ו, 20 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.