לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל החלטה במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולה לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

בית המשפט רשאי לבטל החלטה, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקשת חדלה במחדל דיוני מהותי בהעדר התייצבות. אך ב"כ המבקשת טען כי הדבר נבע מטעות אנוש. נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי למבקשת טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו.

מכל האמור, אני קובעת כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקשת באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול ההחלטה בכפוף לתשלום ההוצאות שנפסקו ביום 9.11.16 בסך של 2,200 ₪ וזאת עד ליום 1.1.17 בקופת בית המשפט וזאת בגין התייצבות התובעת לדיון מאילת. סכום ההוצאות יועבר ע"י הגזברות לתובעת לאחר מילוי הטופס הנדרש לשם כך במזכירות. לא יופקד הסכום במועד, תעמוד ההחלטה בעינה. יופקד הסכום במועד, תבוטל ההחלטה והמזכירות תקבע מועד לדיון נוסף בהתנגדות. ת.פ בפני המנ"ת בדבר ביצוע ההפקדה בקופת בית המשפט ליום 15.1.17

ניתנה היום, ה' כסלו תשע"ז, 05 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.