בפני תביעה שטרית בגין שני שיקים ע"ס 7,000 ₪ כל אחד מהם ובסה"כ ע"ס 14,000 ₪.

לאחר שניתנה רשות להתגונן בתיק, עבר ההליך לידון בסדר דין מהיר.

לפי תק' 214 טז (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על פסה"ד להיות מנומק באופן תמציתי.

מדובר בתביעה שטרית כאמור, כאשר התובעת הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפעול את שני השיקים שניתנו לה כבטחון במסגרת הסכם להשכרת ביתה לנתבעת ולמשפחתה.

טענות ההגנה בתמצית הינן כי התובעת לא היתה זכאית להגיש את השיקים לביצוע שכן הנתבעת ובעלה תיקנו את כל מה שהיה עליהם לתקן, צבעו את הבית ועזבו אותו כנדרש לפי הסכם השכירות ואילו הנזקים המופיעים בבית ובמיוחד הנזקים לתריסי החלון נגרמו ע"י אנשי מקצוע שנשלחו אל הבית ע"י התובעת והניחו פיגומים בגינה, עוד לפני תום השכירות תוך כדי גרימת הנזקים.

הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של בעלה מר אורן קלר.

התובעת לא הגישה תצהיר עדות ראשית אלא רק תצהיר לאימות טענות כתב התביעה השטרי.

הדיון בתביעה התקיים בפני היום ושמעתי עדויות התובעת ומר אורן קלר.

הכרעה

מאחר ומדובר בתביעה שטרית על בסיס שני שטרות, נטל ההוכחה מוטל על כתפי הנתבעת.

התובעת נחקרה בחקירה נגדית, ולמרות שמלכתחילה לא מסרה גרסה לביהמ"ש על ההשתלשלות העובדתית ועל הנסיבות והמניעים להגשת השיקים לביצוע, ב"כ הנתבעת בחר לחקור אותה בחקירה נגדית על דברים אלה ובדרך זו, "הצליחה" התובעת למסור גרסה לביהמ"ש.

גרסתה של התובעת היא שלאור הנזקים הרבים שהנתבעת ומשפחתה הותירו בבית, ולאחר שהתכתבה עמם באמצעות מסרונים, נאלצה להגיש את השיקים לביצוע.

התובעת העידה על הוצאות בסך של 7,033 ₪ עליהן יש לה קבלות ומעבר לכך לא יכולה היתה להצביע על תשלומים נוספים אותם ביצעה בפועל על מנת לתקן את הנזקים הנטענים (עמ' 13 לפרוטוקול).

התובעת נשאלה על הוראות סע' 7.3 להסכם השכירות המציין כדלקמן:

"המשכיר יהא זכאי לגבות את סכום השיקים, הכל כפי שימצא לנכון, ולאחר שהודיע על כך לשוכר 10 ימים מראש בכתב ובדואר רשום".

התובעת העידה כי לא שלחה מכתב בדואר רשום ועל כן נשאלת השאלה האם קמה לתובעת הזכות לגבות את השיקים לאור הוראת סע' 7.3 להסכם השכירות.

אני סבור כי התשובה לשאלה זו היא חיובית.

החיוב למשלוח בדואר רשום הינו על מנת למנוע טענה כי המכתב לא התקבל אצל השוכר. במקרה שבפני הוכח לי כי נוהלו התכתבויות רבות במסרונים וגם כי התובעת שלחה לנתבעת ולבעלה את המכתב ת/1 וכן את נספח י"ח לתצהיר הנתבעת. התכתבות זו שאושרה ע"י בעלה של הנתבעת בחקירתו הנגדית מניחה את הדעת לדעתי לגבי קיום חובתה של התובעת לפי סע' 7.3 להסכם ועל כן קמה לה הזכות לפעול לגביית השיקים.

השאלה כעת הינה מהו הסכום שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת.

לאחר עיון בראיות ולאחר עדותו של בעלה של הנתבעת לא ראיתי כי הנתבעת הרימה את הנטל להוכיח כי לא נותרו ליקויים או נזקים בבית התובעת. הנתבעת צירפה תמונות בלבד ולא צירפה אסמכתא כלשהי של אנשי מקצוע על עבודות שביצעו בבית לתיקון הליקויים ולקראת השבתו לתובעת בהתאם לחוזה השכירות.

השאלה שעלי לשאול כעת הינה מהו הסכום שיש לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין הנזקים.

התובעת צירפה קבלה ע"ס 472 ₪ בגין עבודות חשמל, חשבונית ע"ס 1,982 ₪ בגין תיקוני תריסים, חשבונית ע"ס 600 ₪ בגין ניקוי וטיפול בגינה, קבלה וחשבונית ע"ס 4,012 ₪ בגין תיקוני חורים וצבע, תיקון מדרגות שבורות ופירוק מעקה ובסה"כ 7,066 ₪.

הנתבעת כאמור לעיל לא הביאה ראיות הסותרות טענות אלה של התובעת ועל כן אני קובע כי הנתבעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי אין עליה לשלם את עלות הנזקים שנגרמו לתובעת בפועל וכי התובעת הוכיחה נזקים אלה.

לאור כל האמור לעיל אני קובע כי דין התביעה להתקבל באופן חלקי כך שאני קובע שסכום החוב של הנתבעת לתובעת הוא בסך של 7,066 ₪ נכון למועד הגשת השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ.

אני מורה על תיקון סכום קרן החוב בתיק ההוצל"פ 510777-07-15 לסך 7,066 ₪ למועד פתיחת התיק וכי יש לעדכן בהתאם את סכומי ההוצאות הנלווים לפתיחת התיק.

אני מורה על שפעול תיק ההוצל"פ כאמור לעיל עם הסכומים המתוקנים וכן מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ ומע"מ.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ח, 11 מרץ 2018, בהעדר הצדדים.