לאחר שעיינתי בבקשת התובעת ובתגובות לה לא מצאתי טעם המצדיק פטור מפסיקת הוצאות משפט. ככלל, יש לפסוק לבעל דין שהתביעה כנגדו נדחית הוצאות ריאליות, הן ההוצאות שהוציא בפועל, ועל כך הגישה הנתבעת קבלות בגין תשלום שכר טרחת באת כוחה. ואולם, מדובר בנקודת מוצא ועל בית המשפט לבחון האם ההוצאות הנטענות סבירות, מדתיות והכרחיות לניהול ההליך בהתחשב במכלול הנסיבות.

בענייננו ההליך עודנו מצוי בשלב מקדמי וטרם התקיימו דיוני הוכחות כאשר באחד הדיונים נפסקו הוצאות לחובת הנתבעת מחמת אי התייצבותה לדיון והתובעת אינה כופרת בטענה כי התשלום בוצע. כך גם התחשבתי בעובדה כי התובעת אינה מיוצגת ובנכונותה לקבל (גם אם באיחור) את הצעת בית המשפט ולהביא לסיום ההליך תוך חסכון ניכר בהוצאות הצדדים. מנגד נתתי הדעת למחדליה הדיונים של התובעת אשר בעטיים נפסקו לחובתה הוצאות שטרם שולמו בסך 1,500 ₪ בצירוף מע"מ, ולעובדה כי התביעה הוגשה בהליך אשר הצריך את הנתבעת לשכור ייצוג משפטי לשמירת זכויותיה ובמסגרת זו הוגשו מטעמה בקשות שונות ותצהיר עדות ראשית.

לאור האמור אני סבור כי מכלול הנסיבות מצדיק פסיקת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪.

התובעת תודיע בתוך 30 ימים מהיום האם היא עומדת על המשך ניהול ההליך במסגרת התובענה, או לחילופין תידחה התביעה בכפוף לתשלום הוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,500 ₪.

ניתנה היום, י"ח אב תשע"ז, 10 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.