11 דצמבר 2018

בפני: כב' השופטת מיכל פריימן

החלטה

1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר במחלת עור ממנה סובל לטענתו, כפגיעה בעבודה. תביעתו נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2. לאחר שמיעת עדות התובע, הסכימו הצדדים על העובדות ועל מינוי מומחה יועץ רפואי על מנת לבחון את שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע ומחלתו.

3. ביום 30/11/17 מונה מומחה יועץ רפואי בתחום הרפואה התעסוקתית- ד"ר רז דקל. ביום 24/1/18 נתן ד"ר דקל את חוות דעתו.

בחוות דעתו מציין המומחה כי אמנם אינו מומחה לרפואת עור אולם ישנם סימני שאלה משמעותיים בנוגע לאבחנה שנקבעה ע"י מומחה ברפואת עור מטעם התובע, שפורטו על ידו, וכי כדי לתת מענה חד משמעי לשאלת האבחנה, יש לבצע בדיקה ובירור מעמיקים של מצבו, רצוי באשפוז.

לנוכח אי הבהירות שמצא המומחה בנוגע לאבחנה, התקשה הוא אף להשיב על השאלות בנוגע לקביעת הקשר הסיבתי שהופנו אליו.

4. אל המומחה הופנו שאלות הבהרה.

תשובותיו מיום 8/8/18 אינן קובעות כל אבחנה חד משמעית. המומחה הציע עריכת בירור באשפוז במחלקת עור.

5. התובע מבקש קבלת המלצת המומחה ועריכת בירור אבחנתי ולחילופין, מינוי מומחה נוסף בתחום רפואת העור.

הנתבע מתנגד וסבור שיש להסתפק בתשובות המומחה.

6. המומחה מציין בחוות דעתו כי "כדי לתת מענה חד משמעי לשאלת האבחנה יש לחזור ולבחון באופן מדוקדק את החומר הרפואי בעניינו ולבצע בדיקה ובירור מעמיקים של מצבו..."

באשר לקשר הסיבתי כותב המומחה כי "לאור אי הבהירות אשר לאבחנתו – קשה מאד להשיב באופן חד משמעי..."

הואיל ותשובותיו של המומחה אינן חד משמעיות והמומחה מתקשה בקביעת האבחנה כמו גם בקביעת הקשר הסיבתי, אני מוצאת כי יש מקום למינוי מומחה יועץ רפואי נוסף, בתחום רפואת העור.

7. ההחלטה תצא בנפרד.

ניתנה היום, ג' טבת תשע"ט, (11 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.