בפני בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה.

רקע בתמצית

1. על יסוד הסכמת הצדדים, מונה ביום 22.12.16 דר' יעקב ז'ק פעילן כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין (לעיל ולהלן – המומחה), למסירת חוות דעת באשר לקשר הסיבתי בין ליקוי בידיו של התובע לבין תנאי עבודתו. חוות הדעת נמסרה ביום 29.1.17 (להלן – חוות הדעת).
2. בחוות דעתו קבע המומחה, כי התובע אובחן כסובל משלושה ליקויים בידיו:

טנוסינוביטיס של הגידים מכופפי האצבעות הארוכים בשורש כף ידו השמאלית; לחץ כרוני על שורש צואר צד ימין ופולינוירופתיה אקסונלית סנסורית-מוטורית ב-4 הגפיים, הכוללת בתוכה תסמונת התעלה הקוביטלית מימין. המומחה שלל קיומו של קשר סיבתי בין הליקויים שאובחנו אצל התובע לבין תנאי עבודתו, אף לא בדרך של החמרה.

1. בפני בקשת התובע להפניית 11 שאלות הבהרה למומחה. הנתבע מתנגד להפניית כל השאלות המבוקשות בנימוק, כי הן כלליות ו/או לא ברורות ו/או המומחה השיב עליהן זה מכבר ואין להטריחו בשנית ו/או משאין זה מתפקיד המומחה להשיב עליהן.
2. לאחר עיון בבקשת התובע ובתגובה לה, אל מול חוות דעת המומחה, ומאחר ודרך המלך הינה לאפשר לצדדים כתחליף לחקירתו נגדית, להפנות למומחה שאלות הבהרה, כל עוד הינן רלוונטיות ואינן וכחניות, ומדובר בסבב ראשון של שאלות הבהרה למומחה, הנני מחליטה כדלקמן:
3. שאלה 1 – בשאלה זו מבקש התובע להפנות את המומחה לתיעוד רפואי שצוטט בחוות הדעת לפיו, התובע סובל מתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) דו צדדית ולבקש התייחסות המומחה לשאלה, אם התובע אכן סובל מתסמונת זו ואם היא קשורה סיבתית בתנאי עבודתו – שאלה שלא קיבלה, לפי התובע, מענה בחוות הדעת. הנתבע מתנגד להפניית השאלה בנימוק, כי המומחה השיב עליה בציינו, כי "התובע סובל מטנוסינוביטיס ושאין קשר בינה ובין תנאי עבודתו". שאלה זו מותרת להפנייה למומחה, שכן עיון בחוות הדעת מלמד, כי על פניו לא התייחס המומחה לתסמונת התעלה הקרפלית ממנה סובל התובע לכאורה, ואין זה ברור שהתייחסות המומחה ל"טנוסינוביטיס", כמוהה כהתייחסותו לתסמונת התעלה הקרפלית, וככל שכך יש מקום לקבל את הבהרת המומחה לעניין זה. לפיכך, השאלה תותר כפי שנוסחה.
4. שאלה 2 – בשאלה זו מבקש התובע לדעת הכיצד תנאי עבודתו, כפי שנקבעו בהחלטת המינוי, באו לידי ביטוי בחוות הדעת. הנתבע מתנגד לשאלה בטענה, כי אינה ברורה שכן עובדות המקרה הועברו לעיון המומחה והיוו בסיס לחוות דעתו וככל שהתובע מבקש להפנות את המומחה לתנאי עבודה ספציפיים, שהוא סבור כי המומחה התעלם מהם – עליו לציין זאת במפורש. התנגדות הנתבע להפניית שאלה זו מקובלת עלי, משמדובר בשאלה כללית שלא ברורה תכליתה, בשים לב לכך שעובדות המקרה הועברו לעיון המומחה וחזקה כי עיין בהן בעת עריכת חוות דעתו.
5. שאלה 3 – בשאלה זו מבקש התובע להפנות את המומחה לפסק דין בתיק בל (חי') 3422-08-15 אברהם פלד – המוסד לביטוח לאומי, 1.12.16 (להלן – התיק האחר), בו נתן המומחה חוות דעת, המכירה בקיומו של קשר סיבתי סביר בין תסמונת התעלה הקרפלית לבין תנאי עבודת המבוטח, ומבוקשת הבהרת המומחה הכיצד קביעותיו בתיק דנן מתיישבות עם קביעותיו בתיק האחר. הנתבע מתנגד לשאלה בנימוק, כי כל תיק נבחן על פי נסיבותיו, מה גם שדווקא ההפנייה לתיק האחר מלמדת, כי המומחה אינו נעול בדעתו ואינו דוגל באסכולה מחמירה שאינה מכירה בפגימה זו. עיון בחוות דעתו של המומחה, כפי שניתנה בתיק האחר (צורפה לבקשת התובע) מלמדת על השוני העובדתי בין שני התיקים, כאשר בין היתר בענייננו נקבע, כי התובע עבד עם כלים רוטטים בממוצע של 1.5 עד 3 שעות במצטבר ליום עבודה (סע' 7.ג. להחלטת המינוי) ואילו מהתיק האחר עולה, כי המבוטח השתמש בכלים רוטטים, כ- 6 שעות ביום, לסירוגין ובמצטבר ודי בשוני עובדתי מהותי זה כדי שלא להתיר את הפניית השאלה, בהיעדר רלוונטיות להשוואה בין התיקים, כך שמכל מקום לא יהיה בתשובת המומחה כדי להבהיר את חוות הדעת.
6. שאלה 4 – בשאלה זו מבקש התובע לברר עם המומחה, אם "נכון כי הספרות המקצועית מכירה בקשר הסיבתי בין עבודה בציוד רוטט לבין מחלתו של התובע, נא לנמק, האם קיימות אסכולות שונות בעניין זה?". הנתבע מתנגד לשאלה בנימוק, כי ככל שהתובע מבקש להפנות את המומחה לספרות מקצועית התומכת בקיומו של קשר סיבתי בין הפגימה שאובחנה לבין תנאי עבודת התובע – עליו לעשות זאת במפורש, שכן אין זה מתפקיד המומחה לקבוע אם יש אסכולות רפואיות שונות ונטל ההוכחה בעניין זה מוטל על התובע. התנגדות הנתבע להפניית השאלה מקובלת עלי מנימוקיה, מה גם שהעובדה כי אותו המומחה הכיר, בתיק האחר, בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגימה מלמדת על ההכרה העקרונית בקשר הסיבתי בין עבודה עם כלים רוטטים לפגימה. לפיכך, אין מקום להפניית השאלה.
7. שאלה 5 – בשאלה זו מבקש התובע לדעת, אם "נכון כי שילוב של מכשירים רוטטים עלול לגרום או להחמיר או להחיש את מחלת ה- CTS? אם לא – מדוע?". הנתבע מתנגד לשאלה בטענה, כי היא כללית מדי, מה גם שאף אם המומחה ישיב עליה בחיוב, לא יהיה בקביעתו כי "עלול" להיגרם קשר סיבתי כדי להוות קביעה פוזיטיבית כנדרש בפסיקה. הגם שנימוק הנתבע להתנגדותו לשאלה הוא סביר, השאלה תותר להפנייה למומחה, כאשר לנתבע שמורה הזכות לטעון לנפקות התשובה בשלב הסיכומים.
8. שאלה 6 – בשאלה זו מבקש התובע לדעת אם קיימת משמעות כלשהי בעיני המומחה לעובדה, כי ידו הדומיננטית היא יד ימין והפגיעה הקשה הופיעה דווקא בידו הימנית בכל הקשור לתסמונת התעלה הקרפלית; בשאלה 7 – מבקש התובע לברר אם "נכון כי ללא קשר לחומרת הפגימה של תסמונת תעלה קרפלית, מנגנון הפגיעה מתאים לעבודות של חשיפה לרטט או עבודה עם כלים רוטטים? או לפחות בדרך של החמרה?". הנתבע מתנגד לשאלות 6 ו- 7 בטענה, כי הן מיותרות נוכח קביעת המומחה כי התובע אינו סובל מ- CTS. משהותרה הפניית שאלה 1 בבקשת התובע, הנוגעת לעצם קיומה של תסמונת התעלה הקרפלית – יותרו גם שאלות 6 ו- 7 להפנייה, והמומחה יידרש להשיב לשאלות אלה, ככל שיענה בחיוב לשאלה 1 ויקבע כי התובע סובל מתסמונת זו.
9. שאלה 8 – בשאלה זו מבקש התובע מהמומחה לכמת "באחוזים" את מידת השפעת העבודה על הופעת המחלה, זאת נוכח קביעת המומחה בחוות דעתו, כי "השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים תחלואתיים טבעיים". הנתבע מתנגד להפניית השאלה בנימוק, כי אינה רלוונטית נוכח קביעת המומחה בדבר היעדר קיומו של קשר סיבתי בין הפגימה לבין תנאי העבודה. שאלה זו תותר להפנייה למומחה כשאלה אחרונה בסדר, תוך שינוי נוסחה באופן הבא:

"האם נוכח תשובותיך לשאלות ההבהרה דלעיל משתנה קביעתך בשאלה אם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע שתוארה בהחלטת המינוי לליקויים מהם הוא סובל? כאמור, גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

• ככל שתשובתך לשאלה הקודמת הינה בחיוב, הינך מתבקש להשיב בשנית לשאלות ג' ו- ד' בהחלטת המינוי, תוך כימות באחוזים מידת השפעת העבודה על הופעת הליקויים מהם סובל התובע, ביחס לגורמים אחרים.

1. שאלות 9 ו-10 – בשאלות אלה מבקש התובע לברר עם המומחה, קיומה של "אסכולה רפואית" מוכרת התומכת בעמדת התובע, בדבר קיומו של קשר סיבתי בין עבודה מתמשכת בציוד רוטט כקבוע בהחלטת המינוי, לבין הליקויים השונים בידיים. הנתבע מתנגד לשאלות המבוקשות בנימוק, כי אין זה מתפקיד המומחה להשיב לשאלות אלה בדבר קיומה של אסכולה רפואית נוגדת וככל שהתובע טוען זאת, עליו נטל ההוכחה. התנגדות הנתבע להפניית השאלות מקובלת עלי מנימוקיה ואין מקום להפניית השאלות למומחה.
2. שאלה 11 – בשאלה זו מבקש התובע לברר (בשנית) קיומו של קשר סיבתי משפטי בין עבודת התובע עם ציוד רוטט לבין מחלותיו השונות בידיים, "וזאת בהתעלם בשלב זה משאר הגורמים. היינו ובמלים אחרות – השאלה הינה האם סביר יותר לקבוע כי עבודה עם מכשירים רוטטים השפיעה במידה זו או אחרת על מחלותיו של התובע (או החמרתה או החשתה), לעומת המצב ההפוך שהעבודה עם ציוד רוטט של התובע לא השפיעה כלל. במסגרת זו יש לקחת בחשבון גם את נתוניו האישיים של התובע דוגמת גילו, מאפייני מחלותיו, מידת החשיפה וכיו"ב". הנתבע מתנגד לשאלה בנימוק, כי המומחה השיב עליה זה מכבר ואף התייחס לגילו של התובע ולתיקו הרפואי לרבות למחלת הסכרת ממנה סובל ומטופל תרופתית. התנגדות המומחה מקובלת עליה, מה גם שנוכח השאלה החלופית שתופנה למומחה (תחת שאלה 8 בבקשת התובע), השאלה המבוקשת מתייתרת.

סוף דבר

1. הבקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה מתקבלת חלקית, כמפורט לעיל.
2. החלטה למומחה תשלח בנפרד.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.